צלב ישראלי – ספרם של דיויד ודניאל סטברו

הוצאת אינדיבוק 2014

זה התחיל לפני כמה שנים כפרויקט התכתבות ביני לבין אחי, דניאל, שחי בלונדון. אחרי אחת מהפגישות שלנו ליד קברו של קארל מארקס בהייגייט (מוזר וחשוד ככל שזה יהיה אנחנו עושים את זה מדי פעם), התחלנו לכתוב אחד לשני על החיים מחוץ לישראל, על הגירה, על היסטוריה, על פוליטיקה וזהות אבל גם על המוסיקה שאנחנו אוהבים, על האנשים שאנחנו חולקים איתם את חיינו, על העבר, על ההווה והעתיד שלנו. בהתחלה היו אלו הודעות באי-מייל ושיחות בסקייפ, אח"כ, כשהפרויקט התפתח, יצאנו למסעות משותפים (בשוודיה, באנגליה, בישראל ובגרמניה), ערכנו תחקירים היסטוריים, התעמקנו בחייהם של הגיבורים ההיסטוריים שלנו (ליאון בלום, תיאודור הרצל, ליאונרד כהן ורבים אחרים) והטקסטים ששלחנו אחד לשני הפכו למורכבים יותר ומגוונים יותר – הרשינו לעצמנו להתפרע. כתבנו שירים, פואמות, טקסטים עיוניים, זיכרונות אישיים ואפילו מחזה קצר. תוך כדי הכתיבה הספקנו גם, כל אחד מאתנו בנפרד, לחזור לישראל ולעזוב אותה שוב (מהלך שככל הנראה נעשה שוב ושוב).

בכל מקרה, כשסיימנו לכתוב, חיברנו את החתיכות ליצירה אחת והיה בידינו כתב-יד. בהיסוס רב שלחנו אותו להוצאות שונות כאשר אנחנו יודעים שלא יהיה קל למצוא לו בית. זהו הרי לא רומן ולא אוסף סיפורים קצרים, לא ספר שירה וגם לא ספר עיוני לגמרי. הוא קצת מכל אלו ואף לא אחד מהם.

ואז הופיעה הוצאת אינדיבוק שהתאימה לנו בדיוק. גם בצורה וגם בתוכן. ארז שוייצר ערך את הספר ודאג להדפסתו כספר רגיל וגם לגרסה אלקטרונית וכעת, בתום מסע של כמה שנים, "צלב ישראלי" יוצא לעולם.

הנה אני חותר לסיום… דניאל ואני כתבנו בחיינו כבר כמה דברים. אני כותב כבר כמה שנים בעיתונים שונים בישראל ובשוודיה, דניאל פרסם כבר כמה ספרי פרוזה ושירה ובכל זאת "צלב ישראלי" הוא פרויקט מיוחד מאוד עבורנו – בגלל שהוא על הדברים החשובים לנו באמת, בגלל שהוא ניסיון בכתיבה מהסוג שאנחנו לא רגילים בו ובעיקר בגלל שכתבנו אותו יחד. אם הגעתם עד כאן ייתכן שגם אתם חושבים שהפרויקט הצנוע הזה שלנו נשמע מעניין. ואם אתם מוצאים בו עניין ייתכן שאתם לא היחידים… אם כך שתפו, חברים, שתפו וקבלו את ברכתם של שני אחים שכתבו יחד ספר קצת מופרע ורוצים שיהיו לו קוראים.

הנה הלינק לספר באתר של אינדיבוק: צלב ישראלי מאת דיויד ודניאל סטברו | אינדיבוק – ספרים דיגיטליים להורדה בעברית (indiebook.co.il)

 בביקורת במדור "ספרים" של "הארץ" נכתב שהספר הוא: "דיון אינטליגנטי יסודי וחף מפופוליזם, פרישה יפה של ההיסטוריה הציונית, וניתוח מרקסיסטי מרתק של מציאות חיינו". הנה הביקורת המלאה: https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2577741

והנה המבוא:

בהפרש של שעות אחדות נולדים שני אחים בשתי ערים סמוכות, האחד בתל אביב והשני ביפו. הימים הם ימיה הראשונים של מלחמת יום כיפור, וההיסטוריה הגדולה, ההיסטוריה של הפרויקט הציוני והסכסוך היהודי-ערבי ומלחמת המעמדות, כמו נכפית מאז ועד עולם על הביוגרפיה הפרטית שלהם. ארבעה עשורים לאחר מכן הם מוצאים את עצמם הרחק ממולדתם, האחד בלונדון והשני בשטוקהולם – זוג תאומים שאמונתם בחברת מופת, במרקסיזם-ציוני, במוסיקה ובספרות לא התפוגגה גם כשהתנפצה על סלע המציאות, ההתברגנות, ההגירה והסיאוב הפוליטי. את דרכם לשם הם מנסים לפענח כעת בסדרת מכתבים הדדית, שהאישי והציבורי מעורבבים בהם ללא הפרד, וכך גם הפיוטי והריאלי, הביוגרפי והעיוני, הבדוי והתיעודי, המחויך והדאוב, האינטימי וההיסטורי. בין קרל מרקס לליאונרד כהן, בין תיאודור הרצל לאהוד בנאי, בין אהבות נעורים להורות טרייה, בין כפרי יוון לחווה הסינית, דניאל ודיויד סטברו משרטטים דיוקן מרתק ויוצא דופן של משפחה אחת, של דור אחד, של חלום אחד, של מדינה שעצם קיומה הוא ספק נס ספק הזיה. האם יחזרו אליה? השאלה הזאת עומדת בבסיס ההתכתבות, שיותר מביוגרפיה או וידוי, מצטברת לכלל אופציה פואטית וחברתית מרהיבה, שהיא "התגלמות החלומות, הערכים, ההיסטוריה והשורשים שלנו, תרכובת של הגיבורים הפוליטיים והפחדים והתקוות שלנו". שלהם, ואולי של רבים מאתנו.