מקורות שונים ב"אקדמיה השוודית", המוסד הקובע את זהות זוכי פרס נובל לספרות, סיפרו אתמול (רביעי) לתקשורת השוודית שהאקדמיה דנה באפשרות לבטל השנה את חלוקת פרס נובל לספרות. ע"פ אותם מקורות ייתכן שבמקום הפרס המבוטל יחולקו בשנה הבאה שני פרסים. הפרס הוותיק והיוקרתי מחולק כבר 117 שנה והפעם האחרונה שהוא לא חולק היתה ב-1943.
פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/.premium-1.6031262
הרקע להצעה לדלג על שנה זו הוא המשבר החמור הפוקד את האקדמיה, שהחל עם חשיפת האשמות בתקיפות מיניות שביצע אדם המקורב לאקדמיה, הצלם השוודי-צרפתי ז'אן קלוד ארנו, הנשוי לאחת מחברות האקדמיה, המשוררת קתרינה פרוסטנסון. בירור שנערך בעקבות חשיפת ההאשמות חשף חשדות למחדלים שונים באקדמיה שכללו אי סדרים כלכליים והדלפת שמות של זוכי פרס נובל בספרות. המשבר גרם לשורה של התבטאויות קשות של חברי האקדמיה אחד כלפי השני ולהתפטרותם של חמישה חברים וחברות, בהם מזכירת האקדמיה, שרה דניוס.
המקור באקדמיה סיפר לרדיו השוודי הציבורי שהאקדמיה השוודית צריכה כעת "לקחת צעד אחורה אחרי הסערה במוסד על מנת להחזיר את האמון בו ולתקן את הנזקים". המזכיר הזמני של האקדמיה, אנדרס אולסון, אישר שמתקיים דיון בנושא בעוד פטר אנגלונד, מזכיר האקדמיה לשעבר ואחד מחבריה שפרש מפעילותו בה, הביע תמיכה בהצעה. "בהתחשב במצב באקדמיה ובטובת הפרס, ייתכן שהכי טוב יהיה לדחות את חלוקת הפרס השנה", הוא אמר. יש, עם זאת, גם חברי אקדמיה המתנגדים להצעה. "מישהו אמנם הציע את זה בפגישתנו הקודמת", אמר חבר האקדמיה יוראן מלמקוויסט, ליומון השוודי "דגנס ניהטר", "אבל איך שאני רואה את הדברים זה יהיה שיגעון מוחלט". בקרן הנובל, שהיא מוסד עצמאי ופרטי המנהל מאז 1900 את הנכסים העומדים בבסיסו של הפרס, לא מכחישים שנערכים דיונים בנושא ושאכן ישנה אפשרות שהפרס השנה יידחה.
פרס נובל לספרות הוא אחד מחמישה פרסים שנוסדו ע"י התעשיין והממציא השוודי אלפרד נובל, שהחליט ב-1895 שלאחר מותו הונו ישמש להקמת קרן שמדי שנה תחלק סדרת פרסים ל"אלו שהביאו את התועלת הגדולה ביותר למין האנושי", כך בצוואתו. להחלטתו של נובל תרמה ככל הנראה העובדה שהוא לא הקים במהלך חייו משפחה משלו אך גם העובדה שהמצאתו הידועה ביותר היתה המצאת הדינמיט, שייתכן שגרמה לו רגשות אשמה לא מבוטלים. שנה לאחר שכתב את צוואתו נפטר נובל והוא בן 63. ב-1900 הוקמה הקרן וב-1901 חולקו הפרסים הראשונים. מאז ועד היום מחולקים הפרסים מדי שנה כמעט במדויק ע"פ הנחיותיו של נובל. הוא זה שקבע את הקטגוריות של הפרס – פיזיקה, רפואה, כימיה, שלום וספרות (פרס נובל לכלכלה איננו פרס נובל אמיתי, הוא נוסף כפרס נלווה ע"י הבנק השוודי המרכזי בשנות השישים) והוא גם זה שייעד לכל פרס וועדה שתקבע את זהות הזוכים, כל פרס והוועדה שלו.
במקרה של פרס נובל לספרות בחר נובל ב"אקדמיה השוודית" (Svenska Akademien), מוסד שנוסד ב-1786 ע"י מלך שוודיה גוסטאב השלישי בהשראת האקדמיה הצרפתית שמטרתו היתה אז ונותרה עד היום לקדם את ה"טוהר, החוזק והנשגבות של השפה השוודית". מעבר להחלטה על זהות הזוכים בפרסי הנובל, האקדמיה מממשת את ייעודה כבר יותר מ-200 שנה ע"י הוצאה לאור של מילונים ולקסיקונים, חלוקת פרסים ומלגות מסוגים שונים ותמיכה כספית ביוצרים, יוצרות ומוסדות המקדמים את השפה השוודית.
114 יוצרים,זכו עד כה בפרס נובל לספרות, ביניהם ארנסט המינגווי, אלבר קאמי, תומאס מאן, סמואל בקט וחוזה סראמגו. בשנים האחרונות לא מעט זוכים עוררו דיון ציבורי ער וגם ביקורת לא מועטה, ביניהם המשוררת הגרמנייה הרטה מולר והמוסיקאי בוב דילן. הישראלי היחיד שזכה בפרס נובל לספרות היה ש"י עגנון, שזכה בפרס במשותף עם המשוררת נלי זקש ב-1966.