מכון פאידיאה מוצא שותפים מפתיעים להתחדשות היהודית באירופה

English follows

משהו מעניין קורה בשנים האחרונות בקרב הקהילות היהודיות באירופה. בכל רחבי היבשת מעוררת התרבות היהודית, על מופעיה השונים, עניין מחודש. במקרים רבים היוזמים של הפסטיבלים, המוזיאונים ומוסדות החינוך היהודיים החדשים הם לאו דווקא יהודים במובן ההלכתי של המילה ואחד המרכיבים המעניינים בתחייה התרבותית הנוכחית הוא שיתוף הפעולה בין הקהילות היהודיות לבין קבוצות דתיות ואתניות אחרות. בשוודיה מתנהל בשנים האחרונות אחד משיתופי הפעולה המקוריים יותר בין מכון אירופי ללימודי יהדות לבין בית-חינוך בעל אוריאנטציה מוסלמית. שיתוף פעולה זה עולה בימים אלו מדרגה ולמרות שהוא מקומי, מאוד ייתכן שהוא מחזיק פיתרונות לכמה מהבעיות של אירופה הרב-תרבותית ויכול לסייע במאבק בהקצנה הדתית ובשנאת הזרים.

פורסם בהארץ:  http://www.haaretz.co.il/gallery/.premium-1.3111585#article-comments

כמו סיפורים רבים על ההתחדשות היהודית באירופה סיפורו של פאידֶאָה, המכון האירופי ללימודי יהדות בשוודיה, מתחיל מהאסון הגדול של העם היהודי. לאחר שנים רבות של הדחקת תפקידה הבעייתי של שוודיה במלה"ע השניה, החליט יוראן פאשון, ראש-ממשלת שוודיה בסוף שנות התשעים, לחקור את תפקידה של שוודיה במלחמה ולעשות  ככל שניתן למנוע את קיומה של שואה נוספת. לא פחות מזה. מפעלו בתחום זה היה רחב ומעמיק. וועדת חקירה חקרה מה אירע לרכוש יהודי בשוודיה אחרי המלחמה, רשות ציבורית הוקמה על מנת לעסוק בחינוך לאור זיכרון השואה, ספר על השואה שנכתב ביוזמת הממשלה נשלח בחינם למאות אלפי משקי-בית ובמישור הבינלאומי יזם פאשון את הקמת הברית הבינלאומית לזכרון השואה (IHRA), גוף בינ"ל העוסק בזיכרון, חינוך ומחקר.

"גם מכון פאידיאה הוא תוצר של אותה תקופה", מספר נוח הרמלה המשמש כבכיר במכון בעשר השנים האחרונות, "הפרלמנט השוודי החליט להקים מכון אירופאי ללימודי יהדות. הממשלה ומשרד החוץ דחפו לכך שהוא יהיה כלל אירופאי, לא שוודי בלבד, ופאידיאה נולדה כתוצאה מהמפגש בין הקהילה היהודית לממשלה השוודית. המנדט העיקרי של המכון הוא לחזק את התרבות והחיים היהודיים באירופה ולב הפעילות שלו היא תכנית לימוד בת שנה שבה לומדים 25 משתתפים מכל רחבי היבשת. המשתתפים, לא כולם בהכרח יהודים, הם אנשים הפעילים בתחומים שונים כמו עולם החינוך, התרבות, העיתונות והאקדמיה".

התכנית של פאידיאה מבוססת על לימוד בחברותא של טקסטים יהודיים בדגש על קשר בין הלימוד למעשה. זוהי גישה של אקטיביזם אינטלקטואלי המנסה ליצור פוטנציאל מנהיגותי כאשר קהל היעד אינו ילדים ובני-נוער אלא מבוגרים. גישה זו  אינה זרה לחברה השוודית. חינוך המבוגרים בשוודיה הוא מפותח מאוד והוא כולל מאות מוסדות מסוגים שונים. כמה מהייחודיים שבהם הם בתי-החינוך העממיים למבוגרים החוגגים בשוודיה כמעט 150 שנה. מוסדות אלו מבוססים על שילוב של השלמת השכלה ורכישת מקצוע (כדוגמאת Community Colleges בארה"ב) עם מסורת של חינוך בלתי-פורמאלי ודיאלוגי, ללא ציונים ומבחנים על בסיס תנועות עממיות, פוליטיות, דתיות או חברתיות. זו היתה רק שאלה של זמן עד שגם מכון פאידיאה ייצא מהבית החם של הקהילה היהודית ויפתח גם הוא בית-חינוך עממי המיועד לקהל השוודי הכללי, אבל המקום שבו זה נעשה והשותפים שנבחרו לעניין הם מפתיעים ולא מובנים מאליהם.

מכל שיתופי הפעולה האפשריים שייסייעו בהקמת המיזם החינוכי החדש בחרו אנשי פאידיאה דווקא במוסד שוודי-מוסלמי, בית-חינוך עממי הממוקם בפרבר שִׁיסְטַה שבצפון-מערב סטוקהולם. הקשר בין המוסדות איננו חדש. הוא החל כאשר בית-החינוך המוסלמי הוקם, לפני כעשור אז היו אלו אנשי פאידאה שסייעו בהקמתו בתוקף היותם בעלי ניסיון בחינוך מבוגרים המהווים מיעוט דתי ותרבותי בשוודיה. היחסים נמשכו מאז וכיום בית-החינוך המוסלמי משמש כחונך של בית-החינוך היהודי המתהווה. שיתוף הפעולה המעשי גורם לכך שהחיבור בין אנשי החינוך אינו מאולץ או מעושה. "זה לא פרויקט של דיאלוג בין-דתי במובן הצר", אומר הרמלה, "יש כאן צורך מעשי, לא רק מילים וסיסמאות. אנחנו עובדים ביחד כי אנחנו מעוניינים ליצור משהו ביחד".

==========

בית-החינוך למבוגרים בשִׁיסְטַה הוא אחד מ-154 בתי-החינוך העממיים בשוודיה. מה שמייחד אותו מבתי-החינוך האחרים היא העובדה שהוא היחיד במדינה שהוא בעל "פרופיל מוסלמי". "בית-החינוך משרת אזור שחיים בו עשרות אלפי אנשים", מספר אוֹקֶה לארשון, סגן המנהל, "רבים מהתושבים כאן הם מהגרים או דור שני של מהגרים כאשר הקבוצה הגדולה ביותר היא של מוסלמים ממדינות אפריקה והמזה"ת". לארשון מספר שכמו בתי-החינוך של ראשית המאה העשרים, ממלא בית-החינוך בשיסטה תפקיד חברתי. "יש כאן צורך בלימודי שוודית, בפעילויות הכרות עם החברה השוודית, בסיוע בהתבססות במדינה ובהכוונה ללימודים גבוהים. אנחנו בשוודיה טובים ויעילים מאוד בשלב הראשון של קליטת מהגרים אבל אחרי זה העניינים נעשים איטיים יותר ובתי-החינוך באיזורים שיש בהם מהגרים רבים חשובים מאוד בהקשר זה".

כ-80% מתלמידי בית-החינוך בשיסטה הם מוסלמים. בביקור חטוף הרושם הוא שהשפה הדומיננטית בקפיטריה היא ערבית ובסמוך אליה יש אזור תפילה מוסלמי וספרייה של ספרי קודש בערבית. "משמעות הפרופיל המוסלמי של ביה"ס הוא במטרה שהוא הציב לעצמו לגבש זהות מוסלמית-שוודית בטוחה שתוכל להיות חלק מהחברה השוודית שהיא אחת החברות החילוניות בעולם", מסביר אוקה לארשון, "בניגוד למדינות אירופאיות שהיו להן קולוניות, בשוודיה, למרות המספר הגדול של המהגרים במדינה, יש קושי חברתי בקבלה של אנשים שלדת יש משמעות גדולה בעבורם. באנגליה, למשל, מבינים כבר מאתיים שנה שאנגלית יכולה להישמע בכל דרך אפשרית ושבני-אדם חיים בצורות שונות מאוד. כאן בשוודיה היינו מנותקים מהעולם והחילוניות שלנו היא תוצאה של זה. אנחנו צריכים למצוא מודלים חדשים, למצוא דרך לחיות כיהודי או כמוסלמי, וגם כשוודי שמרגיש כאן בבית". ע"פ לארשון אסימילציה כבר לא עובדת והימים שבהם אפשר היה להפוך ציבורים גדולים של מהגרים ל"שוודים" עברו. הוא מדבר על מודל דיאלוגי ומשתף יותר. "יש לנו הרבה מה ללמוד מאנשים המגיעים לשוודיה", הוא אומר, "איך שלא מסתכלים על הדברים, אין לנו ברירה. העולם הגיע לסקנדינביה ואנחנו חייבים ללמוד לחיות יחד עם אנשים אחרים. זו התפתחות הכרחית בכדי לשמר את החברה".

מעבר ללימודי השוודית וקורסי המבוא לחברה השוודית מקיים בית-החינוך בשיסטה במהלך השנים קורסים בערבית ובאיסלאם. בשבוע הבא נפתח קורס בשם "תיאולוגיה מוסלמית ומנהיגות". בקורס ילמדו כמה עשרות תלמידים, רובן תלמידות, שילוב של לימודי איסלאם, כישורים מנהיגותיים והיסטוריה שוודית מ-200 השנים האחרונות. לארשון מסביר שהקורס, שלא כל תלמידיו מוסלמים, דומה לקורסים מקבילים של תנועות נוצריות. זהו ההקשר שבו צריך לראות את שיתוף הפעולה של בית-החינוך המוסלמי עם המכון היהודי פאידאה. זהו שיתוף פעולה טבעי וכמעט מתבקש בין מוסדות המייצגים שני מיעוטים דתיים מרכזיים במדינה. "התלמידים שלנו עוסקים עכשיו בין השאר בגילוי צדדים פחות מוכרים של החברה השוודית למשל מסורות, תרבויות ושפות שונות הקיימות כאן", אומר לארשון, "החיבור עם פאידיאה יכול לחשוף חלקים שונים של אירופה ושל שוודיה שהתלמידים שלנו לא מכירים. הקבוצות משני בתי-הספר צריכות להיפגש ולהתערבב אחת עם השנייה דרך התלמידים, המורים, הפעילויות החינוכיות ואפילו הצדדים האדמינסטרטיבים". לאחרונה ביקרו תלמידי בבית-החינוך המוסלמי בבית-הכנסת הגדול של סטוקהולם. "התלמידים שאלו שאלות רבות", מספר לארשון, "הם התעניינו בכל דבר החל מהסמלים הדתיים, דרך הניסיון היהודי בשוודיה ועד האוכל. השיחה היתה טובה וארוכה וזה היה ביקור מוצלח מאוד".

=======================

הפרויקט המשותף בין המוסד היהודי והמוסד המוסלמי רק התחיל ומוקדם לומר עד כמה הוא יוכל להוות דוגמא לשיתופי פעולה דומים במקומות אחרים. "בית-החינוך העממי של פאידאה נפתח לפני מספר שבועות", אומר נוח הרמלה, "יש לנו עדיין את 25 התלמידים המגיעים מכל רחבי אירופה כפי שהיה לנו ב-15 השנים האחרנות, אך השנה יש לנו גם 25 תלמידים שוודים המצטרפים לשיעורי העברית וגם כיתה של תלמידים שהוספנו לכיתות הקיימות בבית-החינוך המוסלמי בשיסטה. תלמידים אלו לומדים קורס בסיסי להשלמת בגרות עם אוריאנטציה פלורליסטית, כלומר, לצד השלמת הלימודים התיכוניים יעסקו התלמידים בשיח על דת, תרבות והיסטוריה ובדיאלוג עם תלמידי בית-החינוך המוסלמי הפועל במקום". וזוהי רק ההתחלה, שיתוף הפעולה בין בתי-החינוך היהודי והמוסלמי כולל את כניסתם של מורים חברי הקהילה היהודית להוראה בבית-החינוך המוסלמי ותכניות עתידיות כדוגמת קורס לפרשנות הקוראן והתורה ולימוד משותף של תלמידים יהודים, מוסלמים ונוצרים בשני בתי-החינוך בנושאים הקשורים לתרבויות השונות ולנרטיבים ההיסטוריים שלהם.

בעוד נוח הרמלה מנהל את המיזם החדש של בית-החינוך החדש המתפקד כענף נפרד של מכון פאידאה, מנהלת פרופ׳ פניה עוז-זלצברגר מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה את המכון עצמו שהדגש שלו אקדמי-תרבותי. עוז-זלצברגר קושרת את הקמת בית-החינוך לתהליכים עמוקים העוברים על אירופה. "בשנים האחרונות התרוצצתי באירופה וישבתי באינסוף פאנלים חסרי תוחלת של דיאלוג בין-דתי", היא מספרת, "בפאנלים כאלו בד"כ מושיבים אותי על במה אחת יחד עם תיאולוג מוסלמי ופרופסור גרמני ומצפים מאיתנו לעשות אהבה ושלום. הפעם הראשונה שהרגשתי שמשהו יכול להיות שונה היתה בשוודיה, ודווקא בעיר מאלמו, לתדהמתי בקהל ישב אימאם מוסלמי עם שורה שלמה של תלמידיו, כולל נשים בבורקה וגברים בלבוש מסורתי. אמרתי לעצמי שמשהו קורה כאן. כאן לא מדובר במוסלמי מחמד אלא במורה עם תלמידים. מאוחר יותר, כאן בסטוקהולם, גיליתי שהשוודים מצאו גישה מעשית שהיא הרבה יותר אפקטיבית מגישתם של שוחרי הטוב האירופאיים למיניהם – זוהי יצירה מלמטה למעלה של חינוך חוצה גבולות דת ותרבות, כשיהודים, מוסלמים ותלמידים אחרים לומדים יחד על בסיס קבוע. זוהי תנועה שורשית ומעשית המקיימת תהליך חינוכי מתמשך, לא רק כנסים חד-פעמיים, ששותפים בו אנשים מכל הספקטרום כל עוד הם בעלי אופי דיאלוגי". זהות המשתתפים היא נקודה חשובה. עוז-זלצברגר מסתייגת מהמונח דיאלוג בין-דתי מפני שהיא סבורה שגם חילונים גמורים צריכים להיות שותפים בשיח. היא מעידה על עצמה בחיוך כ"חוטאת, חילונית וקיבוצניקית" והיא רוצה למשוך אל התהליך החינוכי גם את הלא מאמינים – יהודים, מוסלמים ונוצרים. "בניגוד לאלו המדגישים את תפקידם של הרבנים, הכמרים והאימאמים, אני חושבת שהחילונים יביאו את השלום", היא אומרת.

"מתרחשת כאן תנועת התחדשות אדירה", מוסיפה עוז-זלצברגר על ההקשר היהודי הכלל-אירופאי של התכנית, "יש עניין מחודש במורשת היהודית ובחידושים יהודיים, יש לימוד ומוּדָעוּת, מוזיאולוגיה, פסטיבלי ספרות וקולנוע, קבוצות למידה ומכונים חדשים. למעשה, יש שני שעונים שונים לחלוטין שמתקתקים – האחד הוא השעון של שנאת-הזרים, האנטישמיות ותיאוריות עליונות הגזע הלבן. זהו שעון רציני שצריך לקחת בחשבון. לצערי, בתקשורת הישראלית הוא מוצג כשעון היחידי שפועל. אבל יש עוד שעון שונה לגמרי. זהו עידן של תור-זהב יהודי חדש. יהדות חדשה עולה במקומות שחשבנו שהיא מתה בהם מזמן כמו ספרד, קטלוניה, פולין והונגריה. במקומות אלו וברבים אחרים היהודים חזרו והצעירים שבהם עושים שם את כל מה שצעירים יצירתיים עושים במאה ה-21. התרבות היהודית היתה ועודנה זמינה לעולם כולו הודות להתפרצויות אדירות של יצירתיות. אנחנו בעיצומה של התפרצות כזו ויש ליהדות כוח משיכה מוזר לאנשים צעירים המחדשים אותה. כתבתי ספר על השרדות היהדות בעולם שאין בו אלוהים (הספר "יהודים ומילים" שנכתב בשיתוף עם אביה, עמוס עוז, ד.ס) ואני עדיין אומרת, בהנחה שאלוהים יצא להפסקה, משהו טוב מאוד קורה כאן והוא מבוסס על התעניינות אנושית. התפקיד שלי הוא לעבוד לצד השעון הטוב, שעון היצירתיות. ספק אם שעון האנטישמיות, שנאת היהודים והאנטי-ישראליות יוכל לנצח את הרנסאנס היהודי הזה".

בשוודיה של 2016 השעון הראשון שעוז-זלצברגר מדברת עליו פועל בעוצמה. בשנים האחרונות חלו במדינה תהליכים של הקצנה פוליטית על רקע קליטתם של עשרות אלפי פליטים וכרסום במעמדה של מדינת-הרווחה המסורתית. אלו יצרו תגובת נגד של התחזקות תנועות גזעניות וגילויים של אנטישמיות ואיסלמופוביה. "אנו בהחלט מתכוונים לעסוק גם בסוגיות אקטואליות", אומר נוח הרמלה, "החיבור בין החברה האזרחית לבין חינוך מבוגרים הוא מרכזי וחשוב בשוודיה. אנחנו צריכים לא רק להתרכז בחיבור בין המיעוט היהודי לחברה הכללית אלא לעבוד יחד עם מיעוטים נוספים וגורמים נוספים בחברה האזרחית". עוז-זלצברגר מוסיפה שהיא מגלה באירופה בשנים האחרונות התעניינות ניכרת בקרב צעירים מוסלמים ביהדות ובישראל. צעירים אלו יוכלו ללמוד בעתיד בבית-החינוך של המכון היהודי. עוז-זלצברגר מדברת על תהליכים חינוכיים מתמשכים דוגמאת קורסים עתידיים של היסטוריה יהודית לתלמידים מוסלמים והסטוריה מוסלמית לתלמידים יהודים ולא רק על שיחות כלליות על הסכנות שבאנטישמיות ואיסלאמופוביה, "קורסים כאלו", היא אומרת, "יכולים להיות יותר מרב-שיח, הם יכולים להיות תרופת הנגד".

A New Jewish Golden Age Is Underway in a Muslim Suburb in Sweden
Alongside the rise of the racist right, Europe is witnessing renewed interest in Jewish heritage, an expert says. One of the interesting facets of this cultural revival is the collaboration between Jewish communities and other religious and ethnic groups.

David Stavrou Nov 09, 2016 9:10 AM
The Swedish Muslim institute in the suburb of Shista, northwest of Stockholm. N/A
In these five flourishing Jewish communities, no one is in any rush to immigrate to Israel
Opinion Trump supporters' violence is real. Ask American Muslims
A year in Nazareth: Capturing a Galilean dynasty’s culinary tradition
STOCKHOLM – Jewish culture is reigniting interest across Europe, and one of the interesting facets of this cultural revival is the collaboration between Jewish communities and other religious and ethnic groups. Cooperation is taking place especially in recent years in Sweden between Paideia – the European Institute for Jewish Studies and the Muslim-oriented Folk High School. Work between the two has recently shifted gears.
“There is renewed interest in Jewish heritage,” says Prof. Fania Oz-Salzberger of the University of Haifa’s School of Law, who is also Paideia’s director. “There is study and awareness, museology, literature and film festivals, study groups and new institutes.”
The story of Stockholm-based Paideia involves Göran Persson, Sweden’s prime minister in the late 1990s, who decided to investigate neutral Sweden’s problematic role during the Holocaust. His venture included a committee of inquiry into Jewish property in Sweden after World War II, a new public authority for Holocaust education, and a book about the Holocaust commissioned by the government and sent free to hundreds of thousands of households. Persson also initiated the founding of the International Holocaust Remembrance Alliance, an international body dealing with remembrance, education and research.

“Paideia is also a product of that era,” says Noa Hermele, the institute’s deputy director. “The Swedish parliament decided to establish a European institute for Jewish studies, and the government and the Foreign Ministry pushed for it to be pan-European, not solely Swedish. Its primary mandate is to strengthen Jewish culture in Europe and the heart of activities is the one-year study program for 25 participants from Europe.”
He said the participants include people active in education, culture, communications and academia, and not all are necessarily Jews.
The latest development is a new program based on studies of Jewish texts. Adult education is highly developed in Sweden and includes hundreds of institutions, some of which are special in that they offer open courses. It was only a question of time before Paideia would expand beyond the community house model and offer open courses of its own. However, the location of the learning and the partners are surprising: Paideia partnered with a Swedish Muslim institute, a popular Folk High School located in the suburb of Kista, northwest of Stockholm.

The relationship between the two institutions began a decade ago, when a Muslim Folk High School was founded and Paideia members contributed their experience in adult education. “It’s not an interfaith dialogue in the narrow sense,” says Hermele. “There is a practical need here, not just words and slogans.”
The adult education center is unique, being the only one with a Muslim profile. “The place serves an area in which tens of thousands of people live,” says Åke Larsson, the deputy director. “The largest group is Muslims from Africa and the Middle East.”
About 80 percent of students in Shista are Muslims. “The school’s goal is to foster a secure Muslim identity that can be part of Swedish culture, which is one of the most secular in the world,” says Larsen. “In Sweden, despite having many immigrants, there is a cultural difficulty in accepting people for whom religion has great significance. Our students also engage in the less-known sides of Swedish society. The connection with Paideia will expose parts of Europe and Sweden they aren’t familiar with. The groups from both schools will mix through the students, teachers, educational activities and even administrative elements.”
Useless panels
“Paideia’s open courses opened a number of weeks ago,” says Hermele. “We still have the 25 students from across Europe, as in the past 15 years, but this year there are also 25 Swedish students joining the Hebrew classes, as well as a class of our students which we added to existing classes in Shista. They learn a basic course to complete a matriculation exam alongside a discourse about religion, culture and history through a dialogue with students from the Muslim institution.”
The partnership between the two institutions also includes Jewish instructors teaching at the Muslim Folk High School and plans like a course about interpreting the Koran and the Torah, joint learning by Jewish, Muslim and Christian students in both places on matters related to the different cultures.
Oz-Salzberger connects the establishment of the new Folk High School to deep-seated developments in Europe. “In recent years I ran around Europe and sat on endless, useless panels of interfaith dialogue,” she recalls. “They place me on a stage together with a Muslim theologian and a German professor, and expect us to make love and peace. The first time I felt that something could be different was in Sweden, actually in Malmo. To my surprise, a Muslim Imam sat in the audience with a host of his students, including women in burkas and men in traditional dress. I told myself something was happening here. Here, it’s not about a token Muslim but rather a teacher with students.”
She says that she later discovered in Stockholm that the Swedes had found a practical, much more effective approach than all the European bleeding hearts – a bottom-up creation of education that transcends religion and culture, with Jews, Muslims and other students learning together. “It’s a grass-roots, practical movement that is conducting an ongoing educational process, not just one-off conferences.
“There are two completely different clocks ticking. One is the clock of xenophobia, anti-Semitism and white supremacy theories. Regretfully, it is presented in the Israeli press as the only clock working. However, there is a totally different clock – that of the new Jewish Golden Age.”
She says that Jewish renewal has popped up in places we thought had died long ago, like Spain, Catalonia, Poland and Hungary. “In these and many other places, Jews returned and the youth among them are doing everything that creative youth do in the 21st century. Jewish culture was and is accessible to the entire world thanks to enormous breakthroughs of creativity. We are at the peak of such a breakout.”
Oz-Salzberger says her job is to work on the side of the good clock, the clock of creativity. She speaks of courses in Jewish history for Muslim students and Muslim history for Jewish students, and not only about general discussions about the dangers of anti-Semitism and Islamophobia. “Such courses are more than dialogue,” she adds. “They can be antidotes."