שרת האוצר השוודית: "לא הקרבנו חיי אדם כדי להציל את הכלכלה"

"לא הקרבנו חיי אדם כדי להציל את הכלכלה" כך אומרת שרת האוצר של שוודיה, מגדלנה אנדרסון, והודפת טענות על כישלון שוודי כפול – מצד אחד מספר מתים גבוה ומצד שני כלכלה שנפגעה לא פחות מהשכנות הנורדיות שיש בהן הרבה פחות מתים. כמה עמוק המשבר הכלכלי של שוודיה, כיצד מתמודדת איתו הממשלה הסוציאל-דמוקרטית והאם היא ממשיכה לדבוק בתמיכתה באיגודים המקצועיים, במדינת הרווחה ובמערכת רפואית אוניברסלית? 

פורסם ב-TheMarker:

https://www.themarker.com/coronavirus/.premium-1.8887633

האופן הייחודי שבו שוודיה הגיבה למשבר הקורונה הציב אותה במוקד תשומת הלב העולמית בשבועות האחרונים. היא לא סגרה את בתי-הספר היסודיים וגני הילדים, היא לא הנהיגה סגר ולמרות שנהוגות בה מספר הגבלות, כמו הגבלת אירועים ל-50 איש ואיסור ביקורים בבתי-אבות, מרבית צעדי הריחוק החברתי הם בגדר המלצות בלבד. הממשלה השוודית אמנם חוזרת ומדגישה שמטרת-העל שלה דומה לזו של שאר מדינות אירופה – יישור עקומת החולים והגנה על אוכלוסיות בסיכון, אך יש החושדים שמטרת המדיניות ה"רכה" היא צמצום הנזק הכלכלי של המגפה. מבקרים אלו טוענים שהכישלון השוודי הוא כפול, כלומר שהתגובה המתונה העלתה את שיעורי התמותה אך לא הצליחה להציל את הכלכלה. יותר מ-4,400, בני-אדם מתו עד כה בשוודיה בעוד הכלכלה ספגה מכה דומה לזו של מדינות שכנות עם הרבה פחות מתים (דנמרק עם 576, נורבגיה עם 236 ופינלנד עם 318, נכון ל-1 ביוני). במקביל הראה מחקר שערכו חוקרים באוניברסיטת קופנהגן שהפגיעה בפעילות הכלכלית הצרכנית בשוודיה ובדנמרק היתה דומה.

השוודים טוענים שעדיין מוקדם לשפוט את תוצאות מדיניותם מבחינה רפואית, אך האם הם באמת התכוונו להציל את כלכלתם במחיר של וויתור על חיי אדם? "זו מעולם לא היתה המדיניות שלנו", אומרת שרת האוצר השוודית מגדלנה אנדרסון, בראיון לדה-מרקר, "האסטרטגיה שלנו היתה לפעול ע"פ המלצות המומחים ומעולם לא עשתה הממשלה טרייד-אוף בין הכלכלה להצלת חיי אדם. נהגנו על פי ההמלצות שקיבלנו מהמומחים שלנו, גם אם עצותיהם היו קצת שונות מאלו של מומחים במדינות אחרות. בנוסף לכך, שוודיה לא הוסיפה הגבלות על מה שהמומחים המליצו, כפי שעשו מדינות אחרות". לכל אורך הדרך אנדרסון מדגישה שכשהממשלה החליטה על צעדים לעצירת התפשטות המגפה, היא לא התחשבה בשיקולים כלכליים כלל, אלא נהגה ע"פ המלצת הרשויות המקצועיות.

אנדרסון מביאה נתונים משלה על הפעילות הכלכלית במדינה המבוססים על נתוני בנקים מקומיים. נתונים אלו מראים שבעוד שישנם ענפים שהראו עליה בצריכה כמו מוצרי מזון ומכשירי חשמל, אכן היתה במרץ-אפריל ירידה חדה במגזרים רבים, החל בירידה של עד 20% בענף הריהוט והשיפוצים, דרך ירידות של 40%-60% במסעדנות, המלונאות, ההלבשה וההנעלה ועד ירידות של למעלה מ-80% בענף התעופה והנסיעות. עם זאת, מרבית הענפים מראים סימני התאוששות במאי. בסוף אפריל, מדגימה אנדרסון, נתוני כרטיסי אשראי מבנקים שונים מראים על כך שסך הנפילה בצריכה בשוודיה היתה זהה לנורבגיה (כ-10%) וקצת קטנה יותר מזו של דנמרק (15%) ופינלנד (19%).

האם נתונים אלו מראים שהמדיניות השוודית נכשלה?

"הציבור השוודי הקשיב להמלצות ושומר על הכללים. אנשים עובדים מהבית, שומרים על ריחוק חברתי במסעדות, אין כינוסים של יותר מחמישים אנשים וכו'. מטבע הדברים זה פוגע בכלכלה וזו הוכחה לכך שהמדיניות השוודית (לריחוק החברתי) דווקא עובדת". אנדרסון מוסיפה שהנתונים הצרכניים מתחילת המשבר הם לא סוף הסיפור. "המידה ששוודיה תושפע מהנגיף תלויה באורך זמן השפל בכלכלה העולמית. שוודיה היא מדינה מאוד מוטת ייצוא וההשפעה ארוכת הטווח של המשבר תלויה בזה. ייצוא מרכיב כ-50% מהתמ"ג, כמיליון וחצי עובדים מועסקים בחברות העוסקות בייצוא והייצוא השוודי הוא תעשייתי יותר מהשכנות הנורדיות שלנו". אנדרסון נותנת לדוגמא את דנמרק שאמנם הטילה סגר אבל הייצוא שלה מורכב מתרופות, מזון וסחורות אחרות ששפל עולמי פוגע בהן פחות משהוא פוגע בייצוא השוודי (המורכב מכלי-רכב, מכונות, מוצרי עץ וכו'). זאת ועוד, כ-70% מהייצוא השוודי מיועד לאיחוד האירופי וסגרים בגרמניה, בריטניה ומדינות אחרות ביבשת פוגעים בו באופן מיוחד.

מגדלנה אנדרסון (53) היא מבכירות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית והיא מכהנת כשרת האוצר מאז שזו חזרה לשלטון ב-2014. כשהיא מסבירה מה צפי הפגיעה של משבר הקורונה בשוודיה ברור שהיא עומדת בפני אתגר לא פחות גדול מזה של עמיתיה במדינות השכנות. אנדרסון אומרת שברבע הראשון של 2020 הירידה בתמ"ג היתה של 0.3% בהשוואה לרבעון הקודם אבל אפילו התסריט האופטימי שלה מראה על ירידה של 4.2% בתמ"ג ב-2020, כאשר התסריט הפסימי הוא ירידה של עד 10%. נתוני האבטלה קשים גם הם, משרד האוצר השוודי צופה שאחוז המובטלים יהיה בטווח שבין 9% ל-13.5% מכוח העבודה ב-2020 וב-2021.

מהי האסטרטגיה השוודית ליציאה מהמשבר?

"האסטרטגיה שלנו מורכבת מארבעה צעדים. הראשון הוא לעשות כל שניתן באמצעות התקציב להגביל את התפשטות הנגיף. לצורך כך הממשלה המרכזית לוקחת על עצמה את העלויות הנוספות שקשורות להתפרצות. בד"כ הרשויות המוניציפלית מממנות את המערכת הרפואית בשוודיה, אבל במקרה זה הודענו בבירור כבר בשלב מוקדם שהממשלה תישא בעלויות כדי שמחסור בכסף לא יהיה מכשול לטיפול בחולים". במקביל, מסבירה אנדרסון, הממשלה נושאת בעלות הכרוכה בכך שעובדים הסובלים מסימפטומים של Covid-19 נשארים בבית ומממנת את הבדיקות והמחקר הנדרשים לניהול המשבר. הצעד השני ע"פ אנדרסון כולל צעדים להגבלת הפגיעה בתעסוקה והגבלת הפגיעה בעסקים. צעדים אלו כוללים פיצוי לעסקים, תשלום לעובדים בחל"ת, ערבויות וחיזוק נזילות לחברות ועוד. הצעד השלישי הוא תמיכה במובטלים והוא כולל הקצאת משאבים למערכות המופקדות על דמי אבטלה, הכשרה מקצועית והסבה מקצועית. הצעד הרביעי הוא ההערכות לשיקום מהיר אחרי המשבר, כלומר הקצאת תקציבים לתמיכה במערכות המוניציפליות, התחבורה הציבורית ועוד. בסה"כ מקציבה הממשלה, שנכנסה למשבר עם עודף תקציבי וחוב לאומי נמוך (35.1% מהתמ"ג) כ-245 מיליארד כתר (כ-89 מיליארד ש"ח), כ-4.9% מהתמ"ג. ע"פ הנתונים של אנדרסון נתון זה נמוך קצת מזה של נורבגיה (5.1%) וגבוה מזה של גרמניה (4.8%), דנמרק (4.2%), הולנד (4.1%) ופינלנד (1.9%). לכך אפשר להוסיף את הערבויות וחיזוק הנזילות לעסקים, סכום נוסף העומד על כ-335 מיליארד כתר (כ-122 מיליארד ש"ח).

בישראל יש וויכוח בין גישות שונות להתמודדות עם המשבר. האם שוודיה נוקטת בגישה של "שפיכת כסף" על המשק כדי לחלץ חברות ולהחזיר אנשים לעבודה או בגישה של הידוק חגורה ומשמעת תקציבית?

"חשוב לראות שהצעדים הכלכליים שנוקטים בהם יתאימו לשלבים השונים של המגפה. עכשיו, למשל, פחות חשוב לנקוט בצעדים שיעודדו צריכה ביתית, אין טעם לעודד אנשים ללכת למסעדות ובארים למשל. מצד שני, יש כעת צורך בצעדים שימנעו מאנשים להפוך למובטלים, צעדים כמו דאגה לעבודה בטווח הקצר או הורדת הוצאות לחברות על מנת שהן לא יפשטו את הרגל. אחר כך יהיו צעדים אחרים כמו השקעה במערכות הציבוריות והוצאה על רווחה. יהיה נבון ששוודיה, שיש לה חוב לאומי נמוך מאוד, תתחיל בדגש על הצלת מקומות עבודה ותמיכה בעסקים. לכן אנחנו מוציאים עכשיו כ-5% מהתמ"ג שלנו למטרות אלו".

לשוודיה יש שוק עבודה ייחודי המבוסס על איגודים מקצועיים חזקים ושיתוף פעולה בין מועסקים למעסיקים. האם המודל הנורדי עוזר לשוודיה להתמודד עם המשבר או שהוא מהווה מכשול?

אני מקווה שאחרי המשבר יהיה דיון ציבורי על החוזים הזמניים בשוק העבודה שלנו. צריך לדבר על מה שההעסקה הזמנית עושה לשוק העבודה ולאיכות העבודה במגזרים שונים, למשל כיצד היא משפיעה על הטיפול בזקנים. צריך יהיה לראות אם תהיה תמיכה פוליטית להקטנת האפשרות לעבודה בחוזים זמניים. אנחנו רואים שבתקופה זו חלה עלייה בחברות באיגודים המקצועיים השוודיים ואני מקווה שהעלייה הזו תימשך. זה יהיה טוב מאוד בשביל הכלכלה השוודית". המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של אנדרסון אמנם נמצאת בשלטון, אך בשנים האחרונות היא נאלצת לשתף פעולה עם מפלגות מרכז-ימין המושכות אותה ימינה בנושאים רבים הקשורים למיסוי, רפורמות במגזר הציבורי והחלשת האיגודים המקצועיים. אחת ההשפעות של המרכז-ימין בשוודיה, ברמה הלאומית והמוניציפלית, היא כניסתן של חברות פרטיות למערכת הבריאות. המערכת עדיין מספקת טיפול אוניברסלי ושוויוני לכלל האוכלוסייה, אך יש הטוענים שרמת הטיפול בקשישים ירדה בעקבות כניסתם של גורמים פרטיים ושזוהי אחת הסיבות לכך שמעל מחצית המתים מנגיף הקורונה בשוודיה מתו בבתי-אבות, בין השאר, בעקבות חוסר בציוד מגן וכוח-אדם לא מקצועי.

האם ייתכן שמשבר הקורונה הוא חמור יותר בשוודיה בגלל רפורמות שגרמו לכך שהרבה מבתי-האבות, ובמיוחד באזור סטוקהולם, מנוהלים ע"י גופים פרטיים למטרות רווח?

גם על זה חשוב שיהיה דיון אחרי המשבר. אנחנו הסוציאל-דמוקרטים עוסקים בסוגיה זו זמן רב. לדעתי צריך לדון במשמעות החתירה לרווח בניהול בתי-אבות. המפלגה שלי מתנגדת למצב כפי שהוא היום. כאמור, כוח-האדם הלא קבוע במגזר הזה הוא בעייתי, גם במוסדות פרטיים וגם בציבוריים. זו בעיה עכשיו בימי הפנדמיה אבל גם בימים רגילים. כשיסתיים המשבר וכשיתקיים דיון כזה, אם תהיה תמיכה פוליטית לתנאי עבודה טובים יותר בשוודיה, ובמיוחד לנשים שעובדות בטיפול בקשישים, אני אהיה הראשונה לתמוך ולהקדיש לכך יותר משאבים.

מאת

David Stavrou דיויד סטברו

עיתונאי ישראלי המתגורר בשוודיה Stockholm based Israeli journalist

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s