ספר שעתיד לצאת בקרוב יכלול יצירות שכתבו משוררים אויגרים שנאסרו במחנות לחינוך מחדש ונשפטו לשנים ארוכות בכלא.
התפרסם כחלק מפרויקט הצנזורה של מוסף "גלריה" של "הארץ": https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/2023-04-05/ty-article-magazine/.premium/00000187-4717-d9dd-a7a7-5f570dd50000#commentsSection
עזיז עיסה אלקון הוא אויגורי שחי בלונדון, או בלשון ציורית יותר, ליבו במזרח והוא בסוף מערב. עברו יותר מעשרים שנה מאז עזב את מולדתו, אותה הוא מכנה אויגוריסטן, חבל הארץ הידוע כמזרח-טורקיסטאן או כשינג'יאנג בצפון-מערב סין. כיום הוא משורר גולה, מתרגם וחוקר המתמחה בשפה, בשירה ובתרבות האויגורית ובימים אלו הוא משלים את העבודה על אנתולוגית שירה אויגורית באנגלית שתצא לאור בספטמבר בהוצאת Penguin Random House.
כמו אויגורים רבים החיים מחוץ לסין, לאלקון אין קשר עם מולדתו. הקשר עם אימו, אחותו ומשפחתו המורחבת אסור על ידי השלטונות, האינטרנט והרשתות החברתיות חסומים והחשש ליקיריו גדול. בשנים האחרונות נודע שמיליוני אויגורים נאסרו במחנות ל"חינוך מחדש" המשלבים אינדוקטרינציה עם עינויים, ניסויים רפואיים ומעשי אונס. בנוסף ידוע על מערך עצום של עבודות כפייה, הפרדת ילדים מהוריהם, הפלות כפויות ומשטר רודני של אפליה ודיכוי.
מעבר לסבל הפיזי ולדיכוי הפוליטי, המשטר הסיני עושה הכל כדי לחסל גם את התרבות האויגורית. מסגדים ובתי קברות נהרסים, פרקטיקות דתיות אסורות והתרבות כולה תחת מתקפה. "אני זוכר שבכל עיר גדולה במולדת היו עשרות הוצאות ספרים וכתבי-עת", מספר אלקון, "כעת לא נשאר כלום. הסינים סגרו הכל, הם לא מאפשרים יצירה חדשה, הם מצנזרים את יצירות העבר ולעיתים גם שורפים ספרים". כל זה לא חדש. לסין יש היסטוריה ארוכה של צנזורה – מ"ג'יין אייר" ו"אליס בארץ הפלאות" במאה ה-19 ועד זוכה פרס הנובל שלה, גאו שינג'יאן, במאה ה-20.
גם דיכוי האויגורים אינו חדש. "ב-1945, למשל, משורר ועיתונאי אויגורי בן 22 בשם לוטופולה מוטליפ נאסר בעיר אקסו כי תמך בתנועת השחרור האויגורית", מספר אלקום, "לאחר מספר ימים הוא ועוד 17 צעירים אויגורים הוצאו להורג בעריפת ראשם ונקברו בסודיות. לפני מותו, כתב מוטליפ שיר בדם על קיר בית-הכלא". השיר התגלה לאחר מספר חודשים והוא כלול בספר שאלקון עורך. עוד יופיעו בו שירים מתור הזהב של השירה האויגורית אותן קישטו דמויות מנהיגים אגדתיים כמו אוע'וז חאן בן המאה השנייה לפנה"ס והמלומד מחמוד אל-כאשע'רי בן המאה ה-11. אלקון מוסיף שהספר יכלול שירים מתקופות קדומות שבהן האויגורים היו בני דתות שונות וכתבו שירת אהבה ותשוקה, פילוסופיה ואמונה.
הספר יכלול גם שירה מימי המהפכה התרבותית וכזו שנכתבה בשנים האחרונות על ידי משוררים שנאסרו במחנות לחינוך מחדש ונשפטו לשנים ארוכות בכלא. הסופר והמשורר פרהאט טורסון, למשל, נשפט ל-16 שנות מאסר, המשוררת גולניסה אימין נשפטה ל-17 והמשורר והמלומד עבדולקאדיר ג'אלאלידין אסור גם הוא. בהקשר ישראלי, מעניין לציין שיופיעו בספר שירים של המשורר והאינטלקטואל אבלט אבדורישיט ברקי שהיה פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת חיפה ונאסר עם חזרתו לסין ב-2017. הוא מרצה כעת 13 שנות מאסר.
אלקון אומר שהצנזורה והמלחמה בתרבות האויגורית היא חלק מרצח-העם הנמשך נגד עמו ונועד להשלים את הקולוניזציה המלאה שלו ושל מולדתו. הספר שערך נועד להחזיר את התרבות האויגורית לבמה העולמית ולהיות תשובה ניצחת לממשלה הסינית. הטרגדיה היא שלפחות בעתיד הנראה לעין, אף אדם בסין לא יוכל לקרוא אותו.
דיויד סטברו 