רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, שבקרוב ימלאו לו 50 שנה, והמבצע הישראלי שנערך בעקבותיו, "זעם האל", הניבו אינספור ספרים וסרטים, עד לתקופה האחרונה ממש. גם מי שלא מרבה בקריאת ספרי ריגול ודאי מכיר, לכל הפחות, את הרקע לפרשה ואת המחדל הקולוסלי של "המוסד" בעיירה לילהאמר שבנורבגיה. ספרים וסרטים רבים תיארו את השתלשלות האירועים ועסקו במשמעויותיו הפוליטיות, אחרים עסקו בסיבות שהובילו אליו או בדמויות שנשלחו למשימת החיסול, שחלקן נתפסו, נשפטו, נכלאו בנורבגיה, ובעקבות מאמצי ישראל יצאו מהכלא אחרי זמן לא רב. אבל בכל אלו נשארה דמות אחת כמעט אנונימית לגמרי: אחמד בושיקי, הקרבן החף-מפשע של מסע החיסולים הישראלי. הוא ידוע רק כ"המלצר המרוקאי שנרצח בטעות". מי הוא היה? מה הוא עשה בנורבגיה? איך הוא קשור למוזיקה צוענית? ומה הוא השאיר אחריו?
בוקר אחד של ספטמבר בשנת 1994, זמן קצר לאחר שהמוזיקאי צ'יקו בושיקי נפרד מהלהקה המצליחה שהקים, "ג'יפסי קינגס", הוא קיבל שיחת טלפון לא צפויה. על הקו היתה נציגה של אונסק"ו והיא נשמעה בהולה: הארגון מקיים קונצרט מיוחד לציון יום השנה להסכם אוסלו בנוכחות שמעון פרס ויאסר ערפאת ובהשתתפות "הג'יפסי קינגס". אלא שעכשיו, בדקה ה-90, ולאחר ש-24,000 כרטיסים נמכרו, נודע שהלהקה החמיצה את הטיסה לאוסלו, האם בושיקי יסכים להופיע במקומה עם להקתו החדשה, "צ'יקו והג'יפסיז", וימנע פיאסקו? "אמרתי כן. באתי עם המוזיקאים שלי, הודענו לקהל ש'הג'יפסי קינגס' לא יכלו לבוא לבסוף אבל אני המייסד שלהם, ניגנו את 'במבולאו' ולהיטים אחרים של הלהקה, וזו היתה הצלחה גדולה", הוא נזכר. "בסוף ההופעה פרס וערפאת עלו לבמה ובירכו אותי. לחצתי להם את הידיים, והאחים שלי שחיים בפריז והגיעו גם הם להופעה צילמו את המעמד".
האירוע ההוא פתח לפני בושיקי מסלול שלא חשב עליו מעולם: הוא מונה לשגריר מיוחד לשלום מטעם אונסק"ו וקידם מסר של סובלנות ושלום בהופעותיו. אבל אם גם היום הוא מגדיר אותו בהתרגשות, כמעט באי אמון, כ"סיפור של גורל מיוחד", זה לא משום ש"ג'יפסי קינגס" החמיצו את הטיסה והוא הוזעק במקומם. הסיבה היא שללא ידיעתו של איש מהמעורבים, לא של אנשי אונסק"ו, לא של פרס וערפאת ולא של מי שהיה אמור לדאוג לשלומם, הגורל או המקריות הציבו את שני המנהיגים על במה אחת עם מוזיקאי שהוא אחיו של האיש שנרצח בידי שירותי הביון הישראליים משום שאלו טעו לחשוב שהוא פעיל בארגון טרור פלסטיני.
המשך ב: https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/.premium-MAGAZINE-1.10307587
דיויד סטברו 