הקפאה או ביטול של ההסכם דורשים רוב מיוחס של מדינות האיחוד, אך תמיכה של שוודיה תשנה ולו במעט את מאזן הכוחות. המהלך עשוי להתאפשר בשל מצב פוליטי ייחודי במדינה, שמעניק לגוש מפלגות האופוזיציה השפעה על מדיניות הממשלה
פורסם ב"הארץ": לכתבה המקורית
ועדת החוץ של הפרלמנט השוודי צפויה לדון מחר (חמישי) בתמיכה בהשעיה או ביטול של הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל – כך אמרו מקורות ל"הארץ". חברי הוועדה לא יצביעו על כך באופן רשמי, אך יום לאחר מכן תקיים הממשלה התייעצות עם ועדת האיחוד האירופי של הפרלמנט לקראת ישיבת מועצת החוץ של האיחוד, שתתקיים ביום שני. שוודיה לא תוכל לשנות את ההסכם לבדה: השעיה או ביטול שלו דורשים את אישור האיחוד. על כן, מהלך שוודי מסוג זה ישפיע בעיקר על היחסים הבילטרלים עם ישראל.
קידום הסנקציות על ישראל עלול להתאפשר בשל המצב הפוליטי הייחודי שבו שרויה שוודיה: תוצאות הבחירות שנערכו ב־13 בספטמבר היו מהצמודות שנרשמו בתולדות המדינה. הסוציאל־דמוקרטים נותרו המפלגה הגדולה ויחד עם מפלגת השמאל, הירוקים ומפלגת המרכז הם מחזיקים ב־176 מתוך 349 המושבים בפרלמנט. ב־173 המושבים הנותרים בפרלמנט מחזיקות המפלגות המרכיבות את הקואליציה הנוכחית: מפלגת "המתונים" השמרנית, מפלגת "השוודים הדמוקרטים" הימנית, המפלגה הנוצרית־דמוקרטית והמפלגה הליברלית.
הרוב שהשיגו הסוציאל־דמוקרטים לא הספיק להקמת ממשלה. מפלגת המרכז מסרבת לשבת בממשלה שבה תהיה חברה מפלגת השמאל, והשתיים חלוקות בנוגע להרכב הקואליציה העתידית ומדיניותה. בשל כך, ראש הממשלה היוצא אולף קריסטרסון והקואליציה שלו ממשיכים לכהן כממשלת מעבר. בינתיים מנהיגת הסוציאל־דמוקרטים, מגדלנה אנדרסון, מנסה למצוא הסדר פרלמנטרי שיאפשר הקמת ממשלה בראשותה. המשמעות היא שייתכן שיעברו שבועות ואף חודשים עד שתוקם ממשלה חדשה. עם זאת, ארבע המפלגות שזכו יחד ברוב פרלמנטרי זעום יכולות לנצל אותו כדי להשפיע על מדיניות הממשלה.
הקשרים עם ישראל, כך נראה, הם אחת הסוגיות שסביבן יוכלו הסוציאל־דמוקרטיים לאחד את שלוש המפלגות האחרות בגוש הפרלמנטרי שלהם. מורגן יוהנסון, ששימש כסגן ראש הממשלה מטעם הסוציאל־דמוקרטיים, מונה כעת ליו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט. מקורות ששוחחו עם "הארץ" אמרו כי הוא פועל לשינוי מדיניות שוודיה כלפי ישראל. רוב פרלמנטרי יוכל לגבש עמדה חדשה שעלולה לחייב את ממשלת המעבר לפעול בהתאם במסגרת האיחוד האירופי, למרות התנגדותה של הקואליציה.
ואולם המהלך עשוי להתעכב בשל אי־הסכמה של ארבע המפלגות באשר לנוסח עמדתן המשותפת. בעוד שמפלגת השמאל קראה בעבר לביטול ההסכם, הסוציאל־דמוקרטים והירוקים תמכו בהשעייתו בלבד. מפלגת המרכז, אם כן, עשויה להיות הגורם המכריע. "עכשיו מפלגת המרכז חייבת לחשוף את הקלפים שלה", אמר ל"הארץ" מקור בממשלה. "האם היא תלך בעקבות השמאל ותתמוך בענישה קולקטיבית של כל הישראלים, או שתפעל לשמירה על יחסיה של שוודיה עם ישראל?"
הנציבות האירופית הציעה בעבר להשעות חלק מהטבות הסחר שישראל נהנית מהן במסגרת הסכם האסוציאציה, אך צעד כזה יוכל להתממש רק עם רוב מיוחס של מדינות באיחוד יתמכו בו. עד כה ההצעה לא זכתה לתמיכה מספקת במועצה. ואולם, אם שוודיה תצטרף לשורת המדינות שבעד הסנקציות, ובהן אירלנד וספרד, היא תשנה ולו במעט את מאזן הכוחות באיחוד.
הפעם האחרונה שעלתה לשלטון ממשלה סוציאל־דמוקרטית בשוודיה הייתה ב־2014, ואחת מהחלטותיה הראשונות הייתה להכיר במדינה פלסטינית. בכך, שוודיה הייתה למדינה הראשונה במערב אירופה שעשתה זאת בעת שהייתה חברה באיחוד האירופי. בעקבות זאת היחסים בין ישראל לשוודיה הידרדרו לשפל ואף הגיעו לכדי עימותים דיפלומטיים ופגיעה קשה בקשרים שבין הבכירים במדינות. מאז היחסים השתפרו בהדרגה, ושרת החוץ השוודית לשעבר, אן לינדה, ביקרה בישראל ב־2021. המגמה נמשכה ואף התעצמה תחת ממשלת המרכז־ימין שנבחרה שנה לאחר מכן. קידום השעיית ההסכם יהווה רגרסיה רצינית בשיקום היחסים המדיניים בין שוודיה לישראל.
