סטוקהולם לא בוערת

"סטוקהולם בוערת", זעקו כותרות בעיתון. אך סטוקהולם לא בערה. הפרות הסדר נמשכו כמה לילות ודעכו די מהר ללא נפגעים בנפש או פגיעה משמעותית בחיי היומיום. הפורעים היו בסה"כ כמה מאות ילדים ונערים שרוסנו ע"י המשטרה ואזרחים מקומיים שיצאו לרחובות בהתנדבות על מנת לשוחח, להרגיע ולהרתיע.

התפרסם בהארץ: http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2035807

והנה תופעה מעניינת – למרות המינוריות היחסית של האירועים ולמרות העובדה שאירועים חשובים בהרבה המתרחשים בשוודיה לא מסוקרים בתקשורת הישראלית, ידיעות על המהומות הגיעו לעמודים הראשיים ולמהדורות החדשות בישראל וטובי המומחים והטוקבקיסטים נרתמו לדווח ולפרש. והם, המומחים, ממש כמו באגדה של פסח, מיוצגים יפה ע"י ארבעה בנים –

נביא-הזעם,

הפרשן,

השמח לאיד

ועורך ההשוואות.

נביא-הזעם ידע כל הזמן שזה רק עניין של זמן עד שנדיבותם של הסקנדינבים הנאיביים כלפי המהגרים בצירוף שיעורי הילודה המבהילים של המוסלמים יביאו להקמתה של הרפובליקה האסלאמית הראשונה באירופה אותה הוא מכנה, בהלצה מבריקה, שוודיסטאן. "זוהי סופה של התרבות האירופית", הוא מקונן, ומתוך דאגה למורשתם של שייקספיר, בטהובן ושפינוזה הוא מאשים את צביעותם וטיפשותם של האירופים בכליה שהביאו על עצמם.
נביא הזעם עצמו לא מתרשם מעובדות אבל לטובת האחרים הנה כמה נתונים שקיבץ העיתונאי דאג סאונדרס שחקר לעומק את ההגירה המוסלמית במערב. סאונדרס מגלה ששיעורי הילודה של מוסלמים באירופה מתקרבים בהתמדה לשיעור הממוצע במדינות הקולטות. בצרפת וגרמניה למשל יש למשפחות מוסלמיות 2.2 ילדים בממוצע. קרוב מאוד לממוצע באוכלוסייה הכללית. תחזיות המבוססות על מגמות בשיעורי הילודה וההגירה באירופה מנבאות שבאמצע המאה הזו יירשם שיא באחוז המוסלמים ביבשת. הוא יהיה קצת פחות מ-10%. אח"כ יקטן המספר בהתמדה.
אבל אלו לא רק שיעורי הילודה, גם בתחומים אחרים מאמצים המהגרים בשנים האחרונות את התרבות המערבית. פחות מ-5% מהמוסלמים בצרפת למשל פוקדים את המסגדים בימי שישי, 47% מהמוסלמים בגרמניה מביעים דעות סובלניות כלפי הומוסקסואליות ו-83% מהמוסלמים בבריטניה מצהירים כי הם גאים להיות בריטיים (4% יותר מהאוכלוסייה הכללית). אין ספק שדיכוי נשים, חוסר סובלנות ופנאטיות דתית הן עדיין רעות חולות אך סקרי עומק מגלים שההגירה לאירופה מביאה דווקא למודרניזציה יותר מאשר להסתגרות.
אך מה עם הטרור? ובכן, כשנשאלו תושבים בריטים וגרמנים אם אלימות יכולה להיות מוצדקת לקידום מטרות נעלות, ענו כ-10% מהאוכלוסייה הגרמנית הכללית בחיוב, רק 2% מהמוסלמים בגרמניה היו שותפים לדעה זו. בבריטניה הנתון המקביל היה 10% מהאוכלוסייה הכללית ו-8% מהמוסלמים. אפילו המעטים הקשורים לארגונים בעלי פוטנציאל טרוריסטי אינם עושים זאת כתוצאה מקיצוניות דתית. מחקר של שירות הביטחון הבריטי, ה-MI5, גילה שמדובר בד"כ במאמינים חדשים ממשפחות לא דתיות במיוחד. הם נוטים להיות משכילים יחסית ובעלי משפחות וסביר יותר שפעילותם היא תוצאה של טראומה ולא של הטפה במסגדים. הם כועסים, מתוסכלים ונוטים לפוליטיקה של שחור-לבן. כמה אירוני, הם נביאי-זעם בעצמם.
אך אולי העובדות מטעות. אולי חשוב יותר להבין את עומקי נפשו של המהגר, את מניעיו והאינטרסים שלו. כאן מגיע לעזרנו הפרשן (או ליתר דיוק פרשנינו לענייני ערבים). הפרשן הוא מספר יודע כל, הוא משקיף המחזיק בכלי ניתוח וידע אמפירי המאפשרים לו לזהות תנועות טקטוניות חברתיות ולנתח מגמות רוחניות. "זוהי התנגשות ציוויליזציות", הוא אומר, "זוהי מלחמת תרבות", לא פחות.
אך המהומות בסטוקהולם אינן מלחמת תרבות. לא המתפרעים, לא השלטונות ולא התקשורת קוראים להן כך. המוחים לא מדברים על חוקי הלכה, רעלות ומינרטים אלא על עניינים פרוזאיים יותר. בערים הגדולות בשוודיה יש מצוקת דיור אדירה, האבטלה בקרב צעירים גואה, הפערים החברתיים גדלים ורמת בתי-הספר מידרדרת. הנפגעות המרכזיות הן השכבות הנמוכות שגורמים שוליים ושליליים מקרבן מעוררים מדי פעם מהומות. זוהי לא מדיניות ההגירה שקורסת, כפי שכתבו פרשנים בישראל, זוהי גם לא הרב-תרבותיות. זוהי מדינת-הרווחה.
כל זה אינו מקרי. כבר שנים לא מעטות שהממשלה השוודית פוגעת בדיור הציבורי, מכניסה גורמים פרטיים למערכת החינוך ומקצצת בהוצאה הממשלתית. היא נטשה את מדיניות התעסוקה המלאה והיא מפרקת את רשת הביטחון החברתית. כל זה מוביל כצפוי לקשיים בקליטת הגירה. קבוצות האוכלוסייה שהיגרו לשוודיה בעשורים הקודמים (ממקומות כמו יוון, איראן, ולבנון) נהנו מהשקעה ממלכתית בלימוד שפה, הכשרה-מקצועית, דיור וחינוך לילדים שאפשרו להן להיקלט כחלק אינטגרלי ופרודוקטיבי בחברה. מהגרים שהגיעו בשנים האחרונות (מסומליה ועיראק למשל) הגיעו למציאות של הפרטות וצמצום בשירותים החברתיים. זוהי הסיבה שהן נדחקות לשוליים, לא צבע עורם או אמונתם הדתית.
אך מה עם קצת פרספקטיבה היסטורית? כאן נכנס לתמונה השמח לאיד המרשה לעצמו אפילו ליהנות מקצת צדק פואטי. "האירופים שחטו שישה מיליון יהודים", הוא מזכיר לאלו מאתנו ששכחו, "והנה עונשם – עשרים מיליון מוסלמים". את מלאכתו משלים עורך ההשוואות. "בקרוב אצלנו", הוא אומר, "עם הסודנים".
הדברים אכן קשורים. אנו חיים בעולם בו קבוצות ענק של בני-אדם נאלצות להגר ממדינה למדינה. הפוליטיקה הבינלאומית מולידה גלי פליטים ממלחמות אכזריות ומערכות פיננסיות מופקרות יוצרות גדודים של מהגרי עבודה. במקביל מחסלים פוליטיקאים ניאו-ליברלים את המערכות המטפלות בפירוק המוקשים התרבותיים והחברתיים שבסיס כל הגירה. השמח לאיד אדיש כמובן לשיקולים מוסריים אך לאחרים מומלץ להרהר רגע בדוגמא הסורית.
אלפי סורים נמלטו מארצם לשוודיה בשנים האחרונות וביקשו בה מפלט. האם השמח לאיד מציע לקורבנות המשטר הסורי, ילדים, גברים ונשים, להתנדב להישחט ולהיחנק בגז במולדתם? האם הוא מזמין אותם להסתמך על הצלה בידי שכנתם מדרום-מערב הידועה ברחמנות היהודית שלה? ואם כבר יש מדינה המוכנה להצילם, האם הוא באמת סבור שסדר העדיפויות שלהם יביא אותם לפוצץ אוטובוסים בסטוקהולם?
אין ספק שיש לתרבות המוסלמית פוטנציאל הרסני. כמו דתות אחרות יש בה מגמות גזעניות וברבריות המסכנות כל חברה פתוחה. כעת, בעקבות ההתפתחויות במזה"ת ופירוקה ההדרגתי של מדינת-הרווחה, הצטרפה שוודיה לרשימת המדינות בהן ניתן למצוא בשולי החברה אימאמים פונדמנטליסטים המקדמים אג'נדות ג'יהדיסטיות ואנטישמיות. זה מה שקורה כאשר גם קליטת ההגירה מופקרת לשוק החופשי.
כמו הקו קלוקס קלן בארה"ב, כמו התנועות הניאו-נאציות באירופה וחסידי דוב ליאור בישראל (אותם ממנת המדינה, בניגוד לדוגמאות האחרות), יוכלו בעתיד, עם החלשות מדינת-הרווחה, גם הפשיסטים והפונדמנטליסטים בשוודיה ליהנות מפירות השוק החופשי. האבטלה והעוני שהוא מייצר יביאו מתגייסים חדשים, הבערות, תוצאתה של פירוק מערכת החינוך הציבורית, תביא מאמינים חדשים והפגיעה במערכות העבודה- הסוציאלית והמשטרה יקלו, בעזרת האל כמובן, על מלחמת הקודש הבאה.