שש דרגות הפרדה במבחן (תכנית) המציאות

התיאוריה שעל פיה כל אדם בעולם מרוחק מכל אדם אחר בשש דרגות של היכרות בלבד נבחנת מחדש ע"י שני מנחים שוודים מוכרים .שיצרו בהשראתה תוכנית מסעות קצבית ולא צפויה, שכוללת ידוענים, תקלות ודילוגים מסביב לעולם. כן, גם בישראל

פורסם בהארץ: http://www.haaretz.co.il/gallery/television/.premium-1.3627865

תיאורית שש דרגות ההפרדה נמצאת כבר עשרות שנים בגבול שבין תיאוריה מדעית, שעשוע אינטלקטואלי ומיתוס אורבני. היא נולדה ככל הנראה בשנות העשרים של המאה הקודמת אז הציג הסופר ההונגרי ממוצא יהודי, פרידיש קארינתי, באחד מסיפוריו הקצרים את התזה שניתן לקשר בין כל שני אנשים בעולם באמצעות שרשרת חברתית של חמישה אנשים בלבד. לאורך עשרות השנים שחלפו מאז נבחנה והודגמה התיאוריה מזוויות שונות ע"י מדענים, אומנים וסתם סקרנים כאשר רובם ככולם מצאו שלכל הפחות יש בה דרגה מסוימת של אמת. הרעיון המרכזי שבבסיסה הוא פשוט. דרגות הפרדה מודדות את מידת המרחק החברתי בין אנשים. כל אדם שאנו מכירים נמצא בדרגת הפרדה אחת מאתנו, מכריהם של האנשים שאנו מכירים נמצאים שתי דרגות הפרדה מאתנו וכך הלאה. ע"פ התיאוריה ניתן לקשר בין כל שני בני-אדם בעולם באמצעות שרשרת של שש דרגות הפרדה לכל היותר.

כאשר אנו חושבים על שני בני-אדם השייכים לקבוצה חברתית מצומצמת יחסית התיאוריה איננה מפתיעה כל כך. האדם הוא יצור חברתי והניסיון היומיומי שלנו, בעיקר בעידן הרשתות החברתיות, מלמד שאפשר להגיע רחוק מאוד באמצעות קשרים חברתיים. אך כשמדובר בעולם כולו, כולל תושביו שאינם מחוברים לאינטרנט מהיר 24 שעות ביממה, השלכות התיאוריה הן מפתיעות למדי. כבר בשנות השישים, הרבה לפני עידן האינטרנט, חקר הפסיכולוג החברתי, סטנלי מילגרם, את מה שהוא כינה "תופעת העולם הקטן" והראה עד כמה צפופים הקשרים האנושיים בעולם ועד כמה בני-האדם קרובים זה לזה מבחינה חברתית. תוצאותיו ושיטת המחקר של מילגרם שנויות במחלוקת עד היום מבחינה מדעית, אבל גם מבחינה אינטואיטיבית קשה לקבל את השלכותיהן. למרות אמצעי התקשורת והתחבורה המתקדמים שהתפתחו בשנים האחרונות קצת קשה להאמין שבעולם שחיים בו כשבעה וחצי מיליארד בני-אדם ישנן רק שש דרגות הפרדה בין אישה המתגוררת בכפר נידח בסין לבין נשיא ארה"ב, בין קשיש מסיביר לליידי גאגא או בין ילדה מצ'ילה למלך תאילנד. ובכל זאת, ע"פ התיאוריה, כך בדיוק הם פני הדברים.

מאז נהגתה לראשונה נעשו ניסיונות רבים לבדוק אם יש אמת בתיאוריה ואם אכן המספר שש מהווה מעין מפתח כמעט מיסטי להבנת הרשתות החברתיות שלנו. אחד הניסויים היסודיים ביותר נערך ב-2006 אז בדקו חוקרים מחברת מיקרוסופט האמריקאית 30 מיליארד התקשרויות אלקטרוניות בין 180 מיליון בני-אדם ממדינות שונות שהשתמשו בתכנת המסנג'ר של החברה. החוקרים הגדירו ששני אנשים מכירים אחד את השני אם הם שלחו זה לזה הודעה. כשהתפרסמו התוצאות הן הראו שהמרחק המינימלי הממוצע בין כל שני משתמשים הוא 6.6 דרגות הפרדה. תוצאה קרובה באופן מפתיע להשערות פחות מבוססות מבחינה אמפירית שהועלו בעבר. "מה שראינו מראה שייתכן ויש לאנושות קבוע קשר חברתי", אמר בראיון לוושינגטון פוסט אריק הורביץ שערך את המחקר, "בעבר שיערו אמנם אנשים שאנחנו קרובים מאוד זה לזה אבל אנחנו הראנו בקנה מידה רחב מאוד שההשערה הזו היא הרבה מעבר לפולקלור". מחקר ידוע נוסף שנערך בנושא התבסס על תקשורת באמצעות אי-מיילים. המחקר נערך באוניברסיטת קולומביה ע"י הסוציולוג דנקן ווטס שבהזדמנות אחרת גם שיתף פעולה עם המתמטיקאי סטיבן סטרוגטס מאוניברסיטת קורנוול על מנת ליצור מודל מתמטי שיסביר את התופעה. מחקרים אלו חשפו אמנם בעיות בתיאוריה וביכולת להוכיח אותה, אך באופן כללי הן אוששו את הרעיון העומד בבסיסה ומצאו בו שימוש שחרג מסיפוק הסקרנות האינטלקטואלית. דרגות הפרדה, הסתבר, יכולות לסייע גם בהתמודדות עם נושאים רציניים מאוד כמו התפשטות מחלות, יצירת רשתות תקשורת ופריסת תשתיות לאומיות.

לצד הפרויקטים המדעיים העוסקים בתיאוריה נוצרו בעשורים האחרונים לא מעט יצירות אומנות ומיזמים בידוריים בהשראתה. אלו כוללים סרטים, מחזות, סדרות טלוויזיה, אפליקציות רשת ומשחקי חברה. המחזאי האמריקני ג'ון גוארה כתב מחזה העוסק בנושא שהוצג לראשונה בראשית שנות התשעים והפך לסרט קולנוע ב-1993. באותה תקופה המציאו שלושה סטודנטים מפנסילבניה משחק טריוויה שמטרתו למצוא את שרשרת הקישורים המינימלית בין שחקני קולנוע שונים לבין השחקן האמריקאי קווין בייקון (הקישורים נעשים דרך הקאסט של סרטי קולנוע. מי ששיחק בסרט עם קווין בייקון הוא בדרגה 1, מי ששיחק עם מישהו ששיחק עם בייקון הוא בדרגה 2 וכך הלאה. כך יש לכל שחקן בעולם את מספר הבייקון שלו). כיום ישנן גם אפליקציות שונות בלינקאדין ובפייסבוק הבודקות את דרגות ההפרדה בין המשתמשים שלהן. בפייסבוק, לדוגמא, טוענים שאלגוריתם שהם יצרו מראה שיש כשלוש וחצי דרגות הפרדה בממוצע בין המשתמשים. לתאוריה יש אפילו גרסה ישראלית עממית בשם חוק הדתיים השלובים הגורס שבין כל שני אנשים דתיים זרים קיים לפחות מכר משותף אחד.

אך למרות העיסוק הנרחב בנושא לא תועד מעולם ניסיון לבחון את התיאוריה ע"י מסע פיזי שאינו מבוסס על משלוח הודעות אלקטרוניות או חבילות בדואר ושמקשר בין זרים מוחלטים החיים בקצוות שונים של כדור-הארץ. מסע כזה, כך אפשר להניח, ייקח זמן רב ויעלה כסף רב ואין לדעת האם מטרתו תושג. זו שאלה מרתקת – האם אפשר לבחור אדם אקראי בפינה נידחת של העולם, לבקש ממנו שם וכתובת של אדם שהוא מכיר, לנסוע אליו או אליה וכך להמשיך בשיטה זאת ולהגיע תוך שישה מפגשים בלבד, אל אדם שזהותו נבחרה מראש שחי בקצה השני של כדור-הארץ? כעת, בזכות צוות הפקה פעלתני ומקורי משוודיה, יש לשאלה זו תשובה שצופי טלוויזיה שוודיים זכו להיחשף אליה בסדרה בהנחיית שני עיתונאים ומנחי טלוויזיה מוכרים מאוד במדינה, פיליפ האמר ופרדריק וויקינגסון.

"ערוץ 5 השוודי פנה אל פיליפ ופרדריק וביקש מהם פרויקט חדש", מספר מפיק הסדרה מורטן אברס בראיון שנערך במשרדי חברת ההפקה נקסיקו שבסטוקהולם, "הם רצו תכנית הרפתקאות שתכלול, כמו תכניות אחרות שעשו המנחים בעבר, מסעות בעולם ומפגשים אנושיים מעניינים. זאת היתה נקודת המוצא. בסערת המוחות שערכנו בחברת ההפקה עלו רעיונות שונים כמו "מסע מסביב לעולם בשמונים יום" ע"פ הספר של ז'ול וורן. בין השאר עלה גם רעיון לבסס את התכנית על תיאורית שש דרגות ההפרדה אם כי הרעיון נפסל תחילה בעיקר בגלל אורכו הממוצע של פרק בסדרת טלוויזיה. אורכו האמיתי של פרק בן שעה בטלוויזיה מסחרית הוא כ-42 דקות בלבד בגלל הפרסומות וחשבנו שלא יהיה אפשרי לעשות מסע כזה במסגרת מצומצמת כל כך. עם זאת, הרעיון עלה שוב ושוב עד שהחלטנו ללכת על זה בכל זאת, אם כי רק בתנאים מסוימים". התנאים עליהם מדבר אברס היו לא פשוטים להשגה. ראשית, אורכם של פרקי הסדרה שנוצרה לבסוף הוא כשעתיים ולכן שתי העונות שהופקו בינתיים כוללות שלושה או ארבעה פרקים בלבד. שנית, הצוות החליט שנקודת ההתחלה של כל אחד מהפרקים צריכה להיות רחוקה ומנותקת ככל האפשר מהעולם המערבי המחובר לאמצעי תקשורת ותחבורה מודרניים. כך נבחרו אזורים נידחים במיוחד במדינות כמו מדגסקר, נפאל, בוליביה ומונגוליה.

בשלב הבא נקבעו חוקי המסע אליהם נוספו שני אמצעים טלוויזיוניים שיעלו את רמת העניין – מגבלת זמן והופעה של ידוענים. המנחים האמר ווויקינגסון טסים בראשיתו של כל פרק לנקודת המוצא שם הם מוצאים טלפון נייד שהוכן מראש. הטלפון מכיל סרטון שבו אדם מוכר מאוד מאתגר אותם להגיע אליו או אליה מהנקודה בה הם נמצאים. המסע צריך להמשך שבעה ימים בלבד והוא צריך להתקדם באמצעות שרשרת של שישה מפגשים המבוססים על הכרות אישית בין כל חוליה לחוליה שבאה אחריה. "התחלת המסע וסוף המסע הם החלקים היחידים המתוכננים מראש", אומר המפיק אברס, "כל מה שבאמצע מאולתר ותלוי בפיליפ ופרדריק עצמם. זו מערכת פתוחה. הכל יכול לקרות והכל מתועד". הידוענים שנרתמו לפרויקט ושאליהם אמורים צמד המנחים להגיע בסוף כל פרק כוללים, בין השאר, את השף הטלוויזיוני גורדון רמזי, השחקן צ'רלי שין, האסטרונאוט באז אולדרין והדוגמנית-שחקנית פמלה אנדרסון.

הדינמיקה של הסדרה היא קצבית מאוד. לחץ הזמן, הנסיעות המטורפות בין שש יבשות והמפגשים האנושיים לוקחים את הצופים למסע שכולל לא מעט עליות ומורדות. לצד רגעים של סיפוק והצלחה חשופים הצופים גם לוויכוחים בין זוג המנחים ואפילו לרגעים של מבוכה ופחד. אברס מספר על לא מעט דרמות שאירעו במהלך ההפקה – בבוליביה, למשל, שכרו המנחים מסוק בעלות של 10,000 דולר ללא אישור של ההפקה וכמעט התרסקו. בזימבבווה הרשויות לא התירו להם להיכנס למדינה בגלל המצלמות שהיו ברשותם. בסצנה אחת וויקינגסון ששונא טיסות מתועד כשהוא מתייסר בעת טיסה שנקלעה לתנאי מזג אוויר קשים מעל משולש ברמודה ובסצנה אחרת צמד המנחים משקרים בשיחה טלפונית לאברס, המפיק שלהם בסטוקהולם, וממציאים מצב חירום צבאי כדי לזכות ביום חופש בגן-העדן של האי לה-ראוניון ממזרח למדגסקר. בסופו של דבר, עם זאת, למרות אלמנטים המזכירים סדרות ריאליטי מוכרות, אלו מסעות מרתקים בקצב מטורף החושפים מגוון עצום של נופים, תנאי חיים ומצבים חברתיים דרך מפגשים אנושיים עם אנשים אמיתיים. "ביססנו את התכנית על התיאוריה המדעית אבל התאמנו אותה לתנאים של טלוויזיה", אומר אברס, "מה שעניין אותנו היה בעיקר המפגשים האנושיים מכיוון שלפיליפ ופרדריק יש כשרון ייחודי ליצור קשר עם אנשים ולגלות את הסיפורים שלהם".

מבחינה לוגיסטית מדובר בפרויקט מורכב למדי. למרות שהתכנית מושקעת מאוד מבחינה וויזואלית והיא כוללת צילומי נוף מרהיבים ונסיעות חובקות עולם, אברס מסביר שההפקה איננה יקרה באופן משמעותי מתכניות אחרות. את הסכום שהושקע בצילומי הסדרה הוא מסרב לחשוף אבל הוא מוכן להסביר איך התנהל הפרויקט. "אל פיליפ ופרדריק המנחים הצטרף צוות קטן של שני צלמים, טכנאי סאונד, במאי ומתאם הפקה. בנוסף לצוות הזה היה בסטוקהולם בזמן הצילומים צוות נוסף שסייע בתיאום הנסיעות ובהערכות הלוגיסטית". כאמור, התחנה הראשונה והאחרונה תוכננו מראש אבל כל מה שביניהן נבנה תוך כדי תנועה ע"י הצוות של האמר ווויקינגסון בליווי הצוות בסטוקהולם. מדובר במסלולים לא שגרתיים הדורשים מתרגמים ואנשי-קשר מקומיים, מקומות אירוח וליווי משפטי, סיוע טכני ואמצעי תחבורה החל מחמורים וגמלים ועד לרכבות ומטוסים.  ע"פ אברס ברגע שהתכנית יצאה לדרך האתגר היה אמיתי, לא היו זיופים, חוקי המשחק נשמרו ולא היו פרקים שננטשו באמצע או שלא שודרו. למרות שזו בסך הכל תכנית טלוויזיה, מה שהצופים מקבלים בסופו של דבר הוא ניסיון אותנטי לבחון את תיאורית שש דרגות ההפרדה בעולם האמיתי. "לא ידענו מראש אם זה בכלל אפשרי", מספר אברס, "ולכן, לפני שהתחלנו לצלם שלחנו מעין בלון ניסוי בדמות עיתונאי בשם יוהאן הוטיג, שנשלח לבדו להגיע בשישה צעדים מסוולברד (קבוצת איים באוקיינוס הארקטי, ד.ס) אל השחקן דיויד הסלהוף בלוס-אנג'לס. הוא פחות או יותר הצליח במשימה וכשחזר ממנה הוא הציג בפני רשת הטלוויזיה את תוצאותיו. כך קיבלנו אישור לצאת לדרך והתחלנו בהפקה באביב 2015".

לאחר שידור העונה הראשונה של הסדרה הופקה עונה נוספת הכוללת גם זווית ישראלית מעניינת. בפרק הפתיחה של העונה המנחים, האמר ווויקינגסון, מתחילים את מסעם בנמיביה שבמערב אפריקה שם נותן להם מדריך טיולים מקומי שמות של שלושה ממכריו כמועמדים פוטנציאליים לשלב הבא במסע: מדריכת טיולים צ'יליאנית, ארכיאולוג אוסטרלי וחוקר קרקע ישראלי ממושב חצבה בשם ד"ר אפי טריפלר. בשלב זה של הפרק ישנו וויכוח סוער בין שני המנחים המתקשים להגיע להסכמה לגבי הצעד הבא שלהם. בסופו של דבר הם טסים לצ'ילה שם מאלץ האמר את וויקינגסון לוותר על הפגישה עם המדריכה המקומית, לשנות כיוון ולעלות על טיסה לנתב"ג (ההחלטה מתקבלת בעקבות התערבות בין שני המנחים כאשר האמר מנצח את וויקינגסון בתחרות סקי שהם עורכים בהרי האנדים). בהמשך הפרק השניים טסים לישראל ונפגשים עם טריפלר ומשפחתו בחצבה. טריפלר שולח את הזוג לת"א אל מפיק בשם אורן גורביץ' ששירת איתו בצבא. גורביץ' שולח את הזוג לעמיתו המפיק שוקי ווייס בירושלים שבתורו שולח אותם לעמית שלו בלונדון בתקווה שזה מכיר את הזמר מייקל בולטון, היעד הסופי של הפרק. "פיליפ ופרדריק נהנו מאוד בישראל", נזכר אברס, "הם התרשמו מהישראלים כאנשים פתוחים, נחמדים ונדיבים מאוד". בפרק עצמו מבקרים המנחים בעיר העתיקה בירושלים. "זה המקור של כל הדתות בעולם", אומר האמר לוויקינגסון בהתרגשות אך מוסיף מיד, "אבל גם לכל הצרות בעולם".

ע"פ המפיק אברס מפותחות בשלב זה גרסאות של התכנית בשלוש מדינות נוספות והוא מקווה שעונות נוספות יופקו גם לגרסה השוודית. צופים ישראליים לא יצפו ככל הנראה בסדרה המקורית ולכן מתבקש ספוילר שיחשוף אם אכן הצליחו השוודים לעמוד במשימה שהציבו לעצמם ולהוכיח שתאוריית שש דרגות ההפרדה ניתנת ליישום מעשי. ובכן, הופקו עד היום שבעה פרקים. בארבעה מתוכם הגיעו האמר ווויקינגסון ליעדם בשישה שלבים בלבד ובשלושה פרקים הם נזקקו לשבעה. אלו תוצאות מעניינות מכיוון שהן מתאימות בדיוק למה שטוענים מתמטיקאים, סוציולוגים, פסיכולוגים ויוצרים שונים כבר עשרות שנים. אבל מה כל זה אומר ומה אפשר ללמוד מהניסיון הטלוויזיוני הייחודי הזה? "אני חושב שזה טוב להראות לאנשים את העולם כפי שהוא ולגלות להם אספקטים שונים שלו", אומר אברס, "זה גם חשוב להראות כמה אנחנו קשורים אחד לשני וכמה העולם הוא קטן יותר ממה שאנחנו חושבים. בימים שכאלו בהם בונים חומות בכל העולם יש בזה גם מסר. בסופו של דבר כולנו אחים ואחיות. חשוב לדעת ולזכור את זה".