ללא הסגר וכמעט ללא הגבלות בכפייה – האפידמיולוג הראשי של שוודיה החליט ללכת הפוך

הגוף האמון על ניהול המשבר בשוודיה הוא הרשות הלאומית לבריאות הציבור. זהו גוף מקצועי ועצמאי שאחראי על בריאות הציבור בשוודיה בהתבסס על ידע מדעי ומחקרי. ברשות מועסקים כ-500 אנשי מקצוע האחראים לייעץ לממשלה ולפרלמנט, ללוות את השירותים הרפואיים ולעקוב אחרי התפתחות המגפה. אחד מבכירי הרשות, האפידמולוג הראשי של שוודיה, אנדרס טגנל (Anders Tegnell) הפך בשבועות האחרונים לפנים המוכרות ביותר של המשבר בשוודיה ותודות למדיניות השוודית הייחודית הוא הפך מפקיד אנונימי יחסית לדמות מוכרת בעולם כולו.

טגנל, בן 63 יליד העיר אופסלה, משמש כאפידמולוג הראשי של שוודיה מאז 2013. הוא הפך לרופא ב-1985, התמחה במחלות זיהומיות ועבד, בין השאר, בארגון הבריאות העולמי ובנציבות האירופית. במאמר שהוקדש לדמותו ביומון "סוונסקה דגבלדט" הוא מוצג כ"מכונה של תשובות" שהטלפון שלו לא מפסיק לצלצל ושיש בשוודיה הרואים בו גיבור לאומי בזמן שברשתות החברתיות יש גם כאלו המתייחסים אליו כבוגד. בתחילת המשבר נמתחה עליו ועל הרשויות בשוודיה ביקורת שהתבססה על מה שהתפרש כאדישות והתעלמות מהמשבר העולמי המתהווה. בזמן שהערכת הרשויות היתה שהסיכוי להתפשטות הווירוס במדינה הוא נמוך יחסית, מטוסים מסין ומצפון איטליה נחתו בשוודיה ופרקו נוסעים שנדבקו בנגיף ולא התבקשו להיכנס לבידוד. גם הופעתו החיצונית של טגנל, שהיה לבוש ברישול והופיע, לעיתים בשיער מעט פרוע עוררה ביקורת. כמה שבועות מאוחר יותר הכל השתנה. טגנל הסתפר וכמו ההופעה החיצונית שלו, גם היחס השוודי למשבר הפכה לרצינית יותר. הרשות לבריאות הציבור פיתחה אסטרטגיה גם אם מעט חריגה ויוצאת דופן, הממשלה אימצה אותה וטגנל עומד כעת במוקד הטיפול במשבר. בראיון ל"הארץ" הוא מציג את המדיניות השוודית הייחודית לטיפול במשבר הקורונה.

כפי שאתה אולי יודע, בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, ננקטו צעדים דרמטיים מאוד כדי לעצור את התפשטות ווירוס הקורונה. נאסר על אנשים לצאת מבתיהם, כל בתי-הספר נסגרו וכו'. מדוע המדיניות השוודית שונה כל כך? האם לשוודיה יש אסטרטגיה אחרת מאשר זו של מרבית מדינות העולם?

האמת היא שיש לנו מדיניות דומה לזו של מדינות אחרות. כמו כולם אנחנו מנסים להאט את קצב ההדבקה על מנת למנוע מצב שבו חולים רבים מדי יזדקקו למערכת הרפואית באותה נקודת זמן. ההבדלים נובעים ממסורת שונה ותרבות שונה הנהוגות בשוודיה. אנחנו מעדיפים צעדים וולונטריים, ויש אצלנו רמה גבוהה של אמון בין האוכלוסייה לרשויות מה שמאפשר לנו להימנע מהגבלות בכפייה.

גם אם מסתמכים על רמה גבוהה של אמון ואחריות אישית עדיין יש את עניין הצעדים עצמם. האם אתה לא חושב שצעדים כמו סגירת בתי-ספר והימנעות מכל צורה של אינטראקציה חברתית יהיו יעילים יותר להאטת ההדבקות?

יכול להיות שכן, אם אכן אפשר היה לעשות אותם עם רמה גבוהה של נאמנות לחוקים ולטווח זמן ארוך מאוד של חודשים או שנים. האם זה אפשרי בישראל? בשוודיה זה לא אפשרי.

טגנל מופיע ללא לאות באמצעי התקשורת השוודים ולמרות שמספרי החולים והנפטרים עולים מיום ליום המסר שהוא מעביר לאוכלוסייה הוא דומה. לאסטרטגיית האטת ההידבקות השוודית בשלב זה יש שתי רגליים מרכזיות. הראשונה היא הבקשה מכל אחד שיש לו סימפטומים כמו שיעול, כאב גרון וחום להישאר בבית. הרגל השנייה היא שמירה על האוכלוסייה המבוגרת ועל קבוצות הסיכון. בני ה-70 ומעלה מתבקשים להישאר בבית, אם כי מותר להם לצאת לטיולים כל עוד הם לא כרוכים במפגשים חברתיים. מעבר לזאת האוניברסיטאות ובתי-הספר התיכוניים עברו ללמידה מקוונת, הגבלת הכינוסים שעמדה בתחילת המשבר על מקסימום של 500 איש הפכה ביום שישי שעבר ל-50 איש על מנת לצמצם באירועים הכרוכים בנסיעות המוניות בין אזורים שונים במדינה. באותה הזדמנות נוספה מגבלה על ההגשה בבארים ומסעדות – כעת מותרת ההגשה בשולחנות בלבד (ללא תורים צפופים או הגשה סביב באר או בעמידה). שאר המגבלות הן בחזקת בקשה והמלצה והן לא מוגבלות בצווים מחייבים: מי שיכול לעשות זאת התבקש לעבוד מהבית וכלל האוכלוסייה התבקשה להימנע מנסיעות לא הכרחיות בזמן חופשת הפסחא. מדיניות זאת, ע"פ טגנל ועמיתיו, היא עדיפה על איסורים מחמירים יותר שנעשים בכפייה מכיוון שהיא יעילה יותר בטווח הארוך. לשאלה האם הוא מוטרד מכך שזקני שוודיה ישלמו את המחיר במקרה שהאוכלוסייה לא תתנהג באחריות הוא משיב שהשאלה העיקרית היא האם כשמדובר בטווח זמן ארוך חוקים שנכפים על האוכלוסייה מייצרים רמת ציות גבוהה יותר מאשר התנהגות וולונטרית. "אנחנו מאמינים שמה שאנחנו עושים הוא יותר בר-קיימא ויעיל יותר בטווח הרחוק" הוא אומר.

הרשות לבריאות הציבור בשוודיה מודעת לכך שרבים טוענים שמדיניותה היא ניסוי חברתי מסוכן. תשובתה לביקורת היא ברורה. המנהל הכללי של הרשות, יוהאן קארלסון, אמר בהקשר זה בראיון לטלוויזיה השוודית הממלכתית שדווקא המדיניות האחרת היא ניסוי. "אומרים שאנחנו עושים ניסוי. אני הייתי אומר שדווקא לנעול אוכלוסייה שלמה בבית לארבעה-חמישה חודשים זה ניסוי מאוד מאוד מסובך", הוא אמר והוסיף: "אנחנו בוחרים דרך שבה אנחנו מנסים למנוע את ההדבקה בדרך הטובה ביותר האפשרית, ללא החסרונות הרבים. בסופו של דבר כשננהל את החשבון, (נצטרך לבדוק) לא רק כמה נדבקים בקורונה היו לנו אלא גם את הצד האחר – מה קרה עם האנשים שהיו סגורים בבתיהם, מה קרה לבריאות הציבור, מה קרה לשירותי הבריאות עם בתי-הספר הסגורים וכו'".

מרכיב נוסף של המשבר שבו השוודים נוהגים אחרת ממדינות אחרות הוא נושא הבדיקות. גם לנושא זה מתייחס אנדרס טגנל.

מה מדיניות הבדיקות בשוודיה? כמה בדיקות אתם עושים?

אנחנו בודקים כל מי שנכנס לבית-חולים על מנת להימנע מהדבקה בתוך בתי-החולים. אנחנו גם בודקים את אלו שמטפלים באנשים המבוגרים. בשלב זה אנחנו עומדים על כ-10,000 בדיקות בשבוע והמספר הזה הולך וגדל. מעבר לבדיקות האלו אנחנו גם עורכים בדיקות בכלל האוכלוסייה כדי להבין עד כמה הווירוס התפשט באוכלוסייה הכללית. אלו בדיקות סטטיסטיות והן לא חלק מ-10,000 הבדיקות השבועיות.

מדיניות הבדיקות שאתה מדבר עליה היא עקבית עם דיווחים על כך שישנם רבים בשוודיה שחווים סימפטומים של ווירוס הקורונה אך הם לא נבדקים אלא מתבקשים פשוט להישאר בבית. מדוע אתם לא בודקים אותם?

באופן חלקי זה בגלל יכולת מוגבלת (של קיום בדיקות), אבל זה גם כי ההמלצה היתה אותה המלצה בכל מקרה (להישאר בבית).

האם אתם מנסים להגיע ל"חסינות עדר"?

אנחנו לא מנסים להגיע לחסינות עדר אלא להאט את קצב ההתפשטות של הנגיף. עם זאת, רוב המומחים מסכימים על כך שהווירוס יעצור רק כשנגיע לחסינות או כשיפותח חיסון שעובד. אלו האמצעים היחידים לעצור את הווירוס. כל פתרון אחר הוא פתרון זמני.

כלומר חסינות עדר היא לא מטרת האסטרטגיה שלכם אלא מעין תוצר לוואי שאתם מקווים להגיע אליו.

כן.

נושא "חסינות העדר" הפך למוקד עניין עולמי כאשר התקשורת דיווחה על כך שבריטניה ביססה עליו את מדיניותה בתחילת משבר הקורונה. ע"פ הפרסומים, הנחת המדענים הבריטים היתה שאי אפשר יהיה למגר את הנגיף בקרוב ולכן נשקלה האפשרות לאפשר למרבית האוכלוסייה להידבק וכך לפתח חסינות לקראת התפרצויות עתידיות. מדיניות זו, ע"פ פרשנים שונים, נקבעה גם מתוך דאגה להשלכות הכלכליות של המשבר. מאז השתנתה לחלוטין המדיניות הבריטית ואנדרס טגנל טוען שזו לא היתה מעולם המדיניות השוודית. כך גם כשזה נוגע לצד הכלכלי של המשבר.

האם המלצות הרשות לבריאות הציבור בשוודיה מאומצות באופן מלא ע"י הממשלה כשזה נוגע לאסטרטגיה של עצירת התפשטות הווירוס או ששיקולים כלכליים, כמו מניעת אבטלה המונית או מניעת משבר פיננסי, משפיעים גם הם על האסטרטגיה?

אנחנו ברשות לבריאות הציבור לא עושים שיקולים כלכליים אלא פועלים רק ע"פ שיקולים של בריאות הציבור. יש אמנם צדדים רחבים יותר גם כשמדובר בבריאות הציבור, למשל החלטה על סגירת בתי-הספר תשפיע על כוח העבודה במערכת הבריאות (הכוונה היא שעובדי מערכת הבריאות הם גם הורים המטופלים בילדים). אבל שאלות כלכליות כלליות יותר הן באחריות הממשלה. אנחנו עובדים בצורה צמודה עם הממשלה, הממשלה מבססת את החלטותיה על ההמלצות שלנו והדיאלוג ושיתוף הפעולה הם טובים.

מה לגבי המוכנות של שוודיה לתסריט של הצפת מערכת הבריאות השוודית בחולים? האם יש לדעתך מספיק מכונות הנשמה, מיטות טיפול נמרץ וציוד הגנה לצוותים הרפואיים?

יש, כמובן, בעיות של הצטיידות בשוודיה כמו בכל מקום אחר בעולם. זהו מאבק מתמשך. בינתיים לא חסר ואנחנו ממשיכים לבנות בכל מקרה את היכולת שלנו. מבחינת היכולת של טיפול נמרץ, שוודיה כבר הכפילה את יכולותיה ובאזור סטוקהולם אנחנו בדרך ליכולת גדולה פי שלוש ופי ארבע ממה שהיה, כולל בית-חולים שדה שמוקם בימים אלו.

טגנל מדבר על בי"ח שדה המוקם כעת ע"י הצבא השוודי והרשות המוניציפלית במרכז כנסים בדרום סטוקהולם ועשוי להיפתח כבר בשבוע הבא. בי"ח חולים זה אמור לטפל בכ-30 חולי טיפול נמרץ ויהיו בו כמעט 600 מיטות. בי"ח שדה נוסף מוקם גם סמוך לאחד מבתי-החולים בעיר גוטנברג שבמערב שוודיה.

מתי להערכתך יגיע המשבר לשיא בשוודיה?

אנחנו לא יודעים מתי בדיוק יגיע השיא. אזור סטוקהולם מקדים את שאר המדינה בשבוע או שבועיים, זה מצב חיובי כי העומס מתחלק כך טוב יותר. בסטוקהולם הלחץ כבר התחיל ואני מעריך שהשיא יגיע בעוד שבועיים שלושה.

הביקורת על המדיניות שאנדרס טגנל מוביל מגיעה מכל הכיוונים – אנשי מקצוע בשוודיה, עיתונאים מהמדינה ומחוצה לה וכמובן גם מהרשתות החברתיות. "כמה חיים הם מוכנים להקריב על מנת למנוע את הסיכון להשפעה גדולה יותר על הכלכלה", כתב פרופסור לאפידמולוגיה מהעיר אומיאו שבצפון המדינה. היומון הבריטי "הדיילי מייל" כינה את שוודיה "האיש החריג של אירופה" והעיתון הגרמני די זייט כינה את שוודיה כ"אי באירופה" ותהה אם היא מתעלמת מהמציאות בזמן שהאפידמולוג הלבוש ברישול שלה הוא הקו הראשון מול המגפה ולא הממשלה. ביקורת על שוודיה נשמעת גם במדינות הסקנדינביות השכנות, דנמרק ונורבגיה. "אני חושבת שאלו התבטאויות המבוססות על פחד", השיבה לטענות ליסה בראוורס, בכירה נוספת ברשות לבריאות הציבור בשוודיה, "המדיניות השוודית מבוססת על הגנת הקבוצות הפגיעות יותר ולא על סגירה כללית לזמן בלתי מוגבל". בראוורס הוסיפה בראיון לרדיו השוודי הממלכתי ש"הקו הנוקשה יותר שנבחר במדינות שונות איננו בר-קיימא. זה לא סביר. אי אפשר לסגור חברה שלמה, נסיעות, תחבורה ואינטראקציה חברתית לשנים. זה לא יצליח וזה גם לא רצוי. הכלכלה תקרוס הרבה לפני זה".

גם אם בראוורס צודקת יש הטוענים שהמדיניות השוודית יכולה להצליח רק בשוודיה בגלל מרכיביה המיוחדים – מדינה בה צפיפות האוכלוסין היא נמוכה שבה חלק גדול מהאוכלוסייה חיה במשקי בית של אדם אחד בלבד ומעט מאוד משקי בית כוללים בתוכם אנשים בני למעלה מ-70 יחד עם ילדים וצעירים. אלו הן נסיבות מקלות שהשוודים מקווים שיעבדו לטובתם. "הדרך היחידה להתמודד עם המשבר הזה היא לעמוד מולו כחברה", אמר ראש-הממשלה בנאום קצר לאומה ב-22 במרץ וסיכם, "כאשר כולם לוקחים אחריות על עצמם, אחד על השני ועל המדינה כולה".