החודש אמרו המוסד ושירות הביטחון הכללי, כי חמאס מתכנן פיגועים נגד יעדים יהודיים וישראליים בחו"ל, בהם בסטוקהולם. עם זאת, לפי שעה לא ברור מי אחראי לחפץ החשוד שנמצא
משטרת סטוקהולם נטרלה היום (רביעי) חפץ חשוד שנמצא סמוך לשגרירות ישראל בשוודיה. לפי הערכות מדובר במטען חבלה, והיומון "אקספרסן" דיווח כי מדובר ברימון יד. שגריר ישראל במדינה, זיו נבו קולמן, אמר כי מדובר בניסיון פיגוע נגד השגרירות ועובדיה. "אנחנו מודים לרשויות השוודיות על תגובתן המהירה. טרור לא יפחיד אותנו", כתב קולמן ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר).
בשבועות שלאחר תחילת המלחמה, שגרירויות אירופיות אחרות היו פתוחות כרגיל, אולם השגרירות בסטוקהולם היתה סגורה לחלוטין; מגבלות חמורות מאוד הוטלו על תנועתם ועבודתם של הדיפלומטים הישראלים במדינה, ולא ניתנו שירותים קונסולריים לישראלים החיים בשוודיה — למעט במקרים דחופים מאוד.
מהמשטרה החשאית בשוודיה (SÄPO), שחוקרת את הפרשה, לא נמסר מידע חדש מעבר לסיווג התקרית כ"פשע טרור". כמו כן, אנשיה לא מסרו אם יש בידיהם חשודים או עצורים ולא התייחסו לשאלה אם יש קשר בין ההתרחשות האחרונה להתרעה נגד שגרירות ישראל בשוודיה שהוציאו המוסד והשב"כ בחודש שעבר. לצד זאת, דובר הארגון אמר ל"הארץ" כי במדינה יש כעת רמת כוננות גבוהה לגבי אירועי טרור (4 בסולם של 5).
ראש ממשלת שוודיה, אולף קריסטרסון, גינה את "ניסיון הפיגוע" בשגרירות, לדבריו, ואמר כי מדובר "במתקפה הן על מי שעובדים שם והן על שוודיה". קריסטרסון הוסיף, כי האבטחה והפיקוח סביב השגרירות והמוסדות היהודיים בשוודיה יתוגברו.
אהרון וורשטנדיג, יו"ר מועצת הקהילות היהודיות בשוודיה, אמר ל"הארץ" כי הוא רואה בחומרה את הניסיון לפגוע בשגרירות הישראלית ובצוותה ולהטיל עליהם אימה. "אני מגנה את המעשה הפלילי הזה", הוא אמר. מחוץ לבית הספר היהודי "הילל" במרכז סטוקהולם הוצבה היום ניידת משטרה ושוטר עם נשק שלוף.
פטרה קאהן נורד, נציגת הקונגרס היהודי העולמי (WJC) במדינות הנורדיות, רואה בחומרה את הניסיון לפגוע בשגרירות. "טוב מאוד שהרשויות השוודיות פעלו במהירות ובנחישות כדי למנוע את האיום", היא אמרה. "כעת אני מקווה שמי שעומד מאחורי האירוע יימצא ויועמד לדין במהרה".
מוקדם יותר החודש אמרו המוסד ושירות הביטחון הכללי, כי חמאס מתכנן פיגועים נגד יעדים יהודיים וישראליים בחו"ל, בהם השגרירות בסטוקהולם. לפי המוסד, הרשויות בדנמרק עצרו בדצמבר כמה פעילי טרור שפעלו בשם חמאס, והן "סיכלו פיגוע שכוון להרג אזרחים חפים מפשע על אדמת אירופה". בד בבד הודיעו רשויות התביעה בגרמניה על מעצר בברלין של שלושה אנשי חמאס, שתכננו לבצע פיגועים נגד מוסדות יהודיים באירופה.
לפי הרשויות בברלין, שלושת העצורים בגרמניה וחשוד נוסף שנעצר בהולנד מקושרים לזרוע הצבאית של חמאס.
לפי גופי הביטחון הישראליים, מי שהנהיג את פעילות חמאס ביבשת הוא חליל חראז, לשעבר סגן מפקד הזרוע הצבאית של הארגון בלבנון, שנהרג בנובמבר אשתקד בתקיפה שיוחסה לישראל בדרום לבנון. חראז נעזר בסייענים של חמאס ביבשת ובפעילים של ארגון פשיעה בשם "LTF – LOYAL TO FAMILIA" – שב-2021 הוצא מחוץ לחוק בדנמרק. עם זאת, לפי שעה לא ברור מי אחראי לחפץ החשוד שנמצא סמוך לשגרירות בשוודיה.
תחנת הרדיו הציבורית של שוודיה דיווחה ששני הסוכנים, גבר ואישה, היו קשורים למשמרות המהפכה האיראניים ותכננו לרצוח בין היתר את יו"ר מועצת הקהילות היהודיות במדינה, אהרון וורשטנדיג. השניים גורשו לאיראן ב-2022, לאחר שלא נמצאו ראיות חזקות נגדם
תחנת הרדיו הציבורית של שוודיה דיווחה היום (שלישי) שאיראן תכננה לרצוח יהודים שוודים באמצעות שני סוכנים שהוחדרו למדינה ב-2015 בזהות בדויה ובמסווה של פליטים. בתחקיר שהופק מטעם "רדיו שוודיה" נטען ששני הסוכנים, גבר ואישה, היו קשורים למשמרות המהפכה האיראניים ותכננו לרצוח בין היתר את יו"ר מועצת הקהילות היהודיות במדינה, אהרון וורשטנדיג.
"מדובר בתוכנית של מדינה אחרת לרצוח אזרח שוודי, וזה מרתיח אותי", אמר וורשטנדיג לתחנת הרדיו הציבורית. "זו היתה הרגשה מאוד לא נעימה. הייתי מודאג, וכאבא לילדים קטנים הרגשתי אחריות גדולה לביטחון הילדים שלי". בעמוד הפייסבוק שלו הוא כתב: "מבחינתי, מעולם לא היה ספק שאוסיף לחיות את חיי כרגיל. אני מקווה שמה שהתגלה היום לא יגרום לאף אחד להסס להיות פתוח לגבי זהותו היהודית". אדם נוסף שהיה על הכוונת של הסוכנים האיראנים הוא אזרח אמריקאי, ולפי התובע השוודי "ה־FBI היה מעורב בחקירה".
לפי תחנת הרדיו השוודית, שני הסוכנים האיראנים – פרשתה סנאאיפרד ומהדי רמזאני – נעצרו באזור סטוקהולם באפריל 2021. התובע השוודי אמר לעיתונאים שהרשויות לא הצליחו לאסוף מספיק ראיות כדי להגיש נגדם תביעה ולכן הוחלט לגרשם לאיראן ב-2022. ידיעות על גירוש השניים פורסמו בעבר, אולם בזמנו לא התפרסמו נסיבותיו. לאיראן יש שגרירות בבירת שוודיה והיא סירבה להגיב על הפרשה.
התוכנית האיראנית חשפה מחדל חמור של רשות ההגירה השוודית, שנתנה לשני האיראנים מעמד של מבקשי מקלט אפגנים ואחרי כן גם מעמד של תושבים. המעמד הוענק להם אף על פי שכבר ב-2016 שמעה הרשות עדויות שהשניים אינם אפגנים אלא איראנים, ושהגבר עובד בשירות משמרות המהפכה האיראניים. רשות ההגירה השוודית סירבה להתייחס למקרה הספציפי, אך דובר מטעמה אמר ש"מה שחשוב הוא שבסופו של דבר התקבלה ההחלטה הנכונה".
חשיפת המזימה האיראנית התפרסמה בזמנים לא פשוטים עבור יהודי שוודיה וישראלים שוודים שחיים במדינה. בשבוע שעבר נזרק רימון שלא התפוצץ לעבר שגרירות ישראל במדינה, וכמה ימים קודם לכן התפרסמו דיווחים על כך שחמאס תכנן לפגוע בשגרירות ישראל ובאתרים אחרים בשוודיה על רקע מעצרים של פעיליו בדנמרק, בגרמניה ובהולנד.
כמו כן, בחודשים האחרונים התרבו דיווחים על תקריות אנטישמיות בשוודיה, בהן הפגנות בעלות תוכן אנטישמי, קריאות לחרם, התבטאויות אנטישמיות בתקשורת וברשתות החברתיות והתנכלויות והטרדות בבתי ספר ובאוניברסיטאות.
בריאיון ל"הארץ" בשבוע שעבר אמר וורשטנדיג: "האנטישמיות הרקיעה שחקים מאז 7 באוקטובר ורבים חשים פחד, חוסר ביטחון וחרדה. סקר שערכנו בנובמבר מראה שיהודים רבים שקלו לעזוב את שוודיה. הממשלה אמנם הגיבה מצוין, אבל בחברה האזרחית התגובות לפעמים מאוד אחרות".
מתברר שהיידיש היא שפה רשמית בשוודיה שיש בה גם הוצאות ספרים ביידיש, תיאטרון, מקהלה, תוכניות טלוויזיה ורדיו ביידיש. ויש אפילו סוכנות ממשלתית שלמה שמוקדשת לקידום השפה.
זה היה פחות משבועיים אחרי 7 באוקטובר. פסטיבל הג'אז של סטוקהולם התקיים אמנם כרגיל, אבל עבור חלק ממבקריו שום דבר לא היה רגיל. הופעתו של הבסיסט הישראלי אבישי כהן, שהיתה אמורה להיות אחד משיאי הפסטיבל, בוטלה בגלל המלחמה, ולרבים מיהודי שוודיה והישראלים שחיים בה זה היה אות ראשון לתקופה קשה מאוד. אבל 18 באוקטובר בערב היה שונה. על במת הג'אז החשובה ביותר בשוודיה הופיעו 13 מוזיקאים לפני אולם מלא. מבחינה מוזיקלית זו היתה הופעה מרהיבה — המוזיקה נשמעה כשילוב של פרנק זאפה ומוזיקת עם שוודית, ג'אז אמריקאי וזמירות של שטייטל מזרח־אירופי. את המרכיב האחרון ניתן לייחס למאפיין לא רגיל לפסטיבל ג'אז נורדי — כל השירים היו ביידיש.
המוזיקה היתה של המלחין גאורג רידל, אחד המוזיקאים הבולטים והמוכרים בשוודיה. אבל מתברר שבכל האמור ביידיש רידל לא לבד, ובשנים האחרונות השפה זוכה לפריחה בשוודיה. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהיידיש מוכרת במדינה כשפה רשמית, כלומר כשפת מיעוט בעלת מעמד רשמי. זאת לצד שפות של מיעוטים ותיקים אחרים במדינה: פינית, סאמי, רומאני (שפת בני הרומה) ומאנקיאלי (שפה פינית המדוברת באזור עמק הטורנה בצפון שוודיה). כפועל יוצא מכך, הממשלה השוודית מחויבת למשימת שימור היידיש.
"משום שהיידיש היא שפה רשמית יש סוכנות ממשלתית ליידיש שתפקידה לקדם את השפה", מספרת שרה שולמן, סופרת ומוציאה לאור של ספרים ביידיש בשוודיה. "לשוודים יש זכות ללמוד יידיש בבית הספר כשפת אם, גם אם היא לא שפת האם שלהם. ברדיו הציבורי יש תוכניות ביידיש, יש תוכניות טלוויזיה ביידיש והכל חלק ממכסה שהשירות הציבורי חייב לשדר".
שולמן עצמה חברה באגודה היידית של סטוקהולם. "אנחנו קהילה מאוד פעילה", היא אומרת, "הצגנו, למשל, את 'מחכים לגודו' של סמואל בקט ביידיש, ובזכות ארגון 'תרבות יהודית בשוודיה' (Judisk Kultur I Sverige) המחזה עלה בתיאטרון הדרמטי המלכותי, התיאטרון החשוב ביותר בשוודיה, קיימנו סימפוזיון ענק של יומיים על משפחת זינגר עם מומחים מכל העולם, יש מחלקת יידיש באוניברסיטת לונד (בדרום שוודיה), יש כנס יידיש עולמי שמתקיים כל שנה ויש קורסים שקשורים ביידיש בפאידיאה, מכללה שוודית העוסקת בתרבות יהודית. מעבר לכך, יש בשוודיה תיאטרון יידי כבר 120 שנה, יש מקהלה ביידיש והוצאות לאור המוציאות ספרים ביידיש. ההוצאה שלי היא אחת מהן, אבל יש גם הוצאות שירה נוספות".
שרה שולמן, צילום: היו גורדון
שולמן היתה הרוח החיה גם במופע הג'אז של רידל. המוזיקאי נולד לאם יהודייה צ'כית ולאב סודטי־גרמני שנמלטו לשוודיה עם סיפוח חבל הסודטים לגרמניה ב–1938. במהלך הקריירה הארוכה שלו הוא כתב מוזיקה שהושפעה ממסורות מוזיקליות רבות, אבל רק בהגיעו לגיל 90 החליט לכתוב מוזיקה ברוח שורשיו היהודיים ופנה אל שולמן.
"אני אוהבת שירים ביידיש ותמיד שרתי את השירים המסורתיים, אבל בשביל הילדים שלי רציתי שירים חדשים יותר", מספרת שולמן. "כשרידל פנה אליי ואמר שהוא רוצה לכתוב מוזיקה לטקסטים ביידיש, חיברתי אותו לסופר היידי השוודי סלומון שולמן (אין קשר משפחתי — ד"ס) ויחד איתי ועם המשוררת חנה רידל, בתו של גיאורג, כתבנו את השירים החדשים שבסופו של דבר קובצו בספר שירים, שני אלבומים והצגת תיאטרון לילדים ביידיש. זה פרויקט מרתק כי הוא מציע גשר בין תרבות היידיש, התרבות היהודית והתרבות השוודית. מכיוון שכל ילד שוודי מכיר את המוזיקה של גיאורג (בין היתר הלחין גיאורג את השירים לסדרת הסרטים של בילבי— ד"ס) תירגמנו גם כמה מהשירים השוודיים המוכרים שלו. זה אחד הפרויקטים החשובים ביותר שעשינו כדי להחיות את השפה ולמשוך קהל חדש לעולם היידי. בשבילי זה היה כמו 'ללכת בגדול או ללכת הביתה', אז דאגתי שהפרויקט יגיע לבמות הגדולות ביותר. רציתי להראות, בין השאר גם ליהודי שוודיה, שלעולם היידי יש משהו ייחודי ושונה להציע. השנה אנחנו גם מועמדים לאחד מפרסי המוזיקה היוקרתיים ביותר בשוודיה".
שולמן מספרת שגדלה במשפחה דוברת יידיש. "סבי וסבתי, דוברי יידיש ששרדו את השואה, הגיעו לשוודיה מפולין עם הסירות הלבנות (מבצע לשחרור אסירים סקנדינבים ממחנות ריכוז גרמנים לאחר מלחמת העולם השנייה — ד"ס). אבי הוא ראש אגודת היידיש בסטוקהולם והיידיש היא חלק גדול מהזהות היהודית שלי. גדלתי על ספרות יידית, על בשביס זינגר, י.ל. פרץ ואיציק מאנגר. אלה היו הסיפורים האהובים עליי והייתי מוקפת במוזיקה, בביטויים ובבדיחות ביידיש".
בהמשך למדה שולמן יידיש באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. "כשהפכתי לאישה צעירה בניו יורק הבנתי עד כמה היידיש חשובה לי, וכשחזרתי לשוודיה הפכתי פעילה מאוד בסצנת היידיש המקומית. את ספר הילדים הראשון שלי כתבתי ביידיש. זה היה ב–2015, חיפשתי ספרים ביידיש בשביל הילדים של אחותי, ומכיוון שלא הצלחתי למצוא כאלו שהם גם חילוניים ומודרניים, כתבתי אחד בעצמי. כמה שנים מאוחר יותר, ב–2019, הקמתי את בית ההוצאה שלי כי ההערות שקיבלתי מהקוראים היו חיוביות מאוד. הם רצו יותר. קראתי להוצאה כפי שקראתי לספר — דאס ניסעלע".
הקהל השוודי מקבל את היידיש בטבעיות? אין התנגדות לשפה לא מוכרת שמזוהה עם העבר היהודי באירופה?
"זה היה תהליך אטי, אבל החברה השוודית מתחילה להתעניין במה שאנחנו עושים. יידישיסטים נוטים לחלום חלומות די קיצוניים, וב–20 השנים האחרונות, ובמיוחד מאז הפרויקט של שירי רידל, קיבלנו הרבה תשומת לב. היינו ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונים. הפרויקט מצליח מאוד, כנראה מפני שהמוזיקה הזאת היא הליבה של התרבות השוודית ואנחנו לוקחים את הליבה ומוסיפים לה משהו חדש".
גם ניקולאי אולניאנסקי עומד בראש הוצאת ספרים ביידיש. ההוצאה, אולניאנסקי טקסט, מוכרת בכל העולם והוציאה לאחרונה לאור את "הארי פוטר" ואת "שר הטבעות" ביידיש. "הקמנו את ההוצאה ב–2010", מספר אולניאנסקי. "אני ואשתי, אידה, למדנו יידיש באוניברסיטת לונד וחיפשנו דרך להשתמש בשפה כשהלימודים יסתיימו. יחד עם חברה נוספת מהכיתה, לינדה גורדון, החלטנו להוציא לאור מגזין. בלימודים שלנו שמנו לב לכך שהרבה חומר שמפורסם ביידיש עוסק ביידיש. אנחנו רצינו לעשות משהו אחר — לכתוב על דברים שעניינו אותנו כמו סרטים, משחקי וידיאו, ספרים ומוזיקה. התוכן לא היה קשור ליידיש או לתרבות יהודית. התוצאה היתה כתב העת הקטן 'Dos Bletele', שעשינו בו הכל בעצמנו — מאמרים, עריכה, גרפיקה והפצה. למרות שהיו לנו כמה מנויים, זה היה פרויקט שנועד לתרגל את כישורי השפה שלנו, וכשהרגשנו מוכנים החלטנו לקחת את ההוצאה לשלב הבא".
בשלב זה אידה וניקולאי המשיכו לבדם והחלו להתמקד בספרות ילדים. הם קיבלו מענק מהמועצה השוודית לאמנות ופירסמו ארבעה ספרים. "זה היה וזה עדיין אקטיביזם טהור", אומר אולניאנסקי. "התחושה שהיידיש עומדת להתפוגג היתה קשה מנשוא, וידענו שהרבה משפחות מחוץ לעולם החסידי נמצאות באותו מצב. החלטנו לפרסם ספרות מודרנית ואיכותית כדי לנסות לשמור על היידיש כשפה ותרבות חיה מחוץ לעולם החסידי. כך, כאשר היידישיסטים יהפכו להורים, יהיו ספרי לימוד לילדיהם, כאשר נער יהודי יחפש את שורשיו תהיה לו ספרות נעורים, וכאשר סופרים ביידיש ייצרו פרוזה ושירה, תהיה הוצאה לאור שיכולה לפרסם את יצירותיהם. עד כה פירסמנו כ–30 ספרים ו–21 גיליונות של מגזין ספרותי שאפתני".
אילו ספרים הוצאתם לאחרונה וכמה עותקים נמכרים מהם?
"פירסמנו סופרים קלאסיים ביידיש כמו בשביס זינגר וקדיה מולודובסקי, סופרים בינלאומיים גדולים כמו ג'יי.קיי. רולינג, אריך קסטנר וג'.ר.ר. טולקין. פירסמנו רומנים גרפיים עטורי פרסים, שירה ופרוזה ממיטב הסופרים העכשוויים וספרי ילדים חדשים. מהדורה סטנדרטית היא 500–1,000 עותקים, אבל יש גם יוצאים מן הכלל. הארי פוטר מגיע להרבה קבוצות יעד, שכן רבים רואים בו פריט אספנים, ספר מגניב שיהיה על מדף הספרים או מתנה כיפית. הוא הודפס ב–5,000 עותקים עד כה".
כיצד אתה מסביר שמדינה בת 10 מיליון תושבים עם קהילה יהודית קטנה הפכה למעצמת יידיש?
"צריך לזכור שלמרות שהקהילה היהודית בשוודיה קטנה מספרית, היו אליה כמה גלי הגירה שהחזיקו את היידיש בחיים בתוך הקהילה. מהיהודים שהגיעו מרוסיה הצארית ועד אלו שהגיעו מפולין בשנות ה–60. יידיש היתה חלק מסצנת התרבות השוודית־יהודית במשך זמן רב. עם זאת, כמו בשאר העולם, היידיש איבדה דור והפכה לשפת עבר ולתזכורת של כאב וסבל נוראיים, בעוד העברית הפכה לשפה של שחר חדש, ניצחון ושגשוג. העובדה שבשנת 2000 היידיש הפכה לשפת מיעוט רשמית בשוודיה תרמה כמובן לפריחה המחודשת, אבל זה לא היה קורה לולא תפסה היידיש חלק מרכזי בחייהם של יהודים שוודים רבים. זה גם עניין של עיתוי. ממשלות שוודיות השקיעו בשפות של מיעוטים בדיוק בזמן שאנשים השקיעו את הלב והנשמה שלהם ביצירת גל חדש של ספרות יידיש. וזה לא רק בשוודיה, קח לדוגמה את ארון ויסוואנת, שרצה שהילדים שלו יוכלו לקרוא 'הארי פוטר' ביידיש והתחיל לתרגם את הספר בלי לדעת אם הוא אי פעם יראה אור, או ברי גולדשטיין, שרצה לעשות משהו אחרי שיצא לפנסיה והחליט לתרגם את יצירותיו של טולקין, או הסופרים הישראלים מיכאל פלזנבוים, וֶלוְול טשֶרנין ואמיל קאלין שמשקיעים זמן רב בכתיבה ביידיש. אני מאוד שמח להיות חלק קטן מהאנשים שחיים ונושמים יידיש בכל העולם ונושאים את השפה אל המאה ה–21".
צילום: Art: Jonny Duddle / OLNIANSKY TE
גם שולמן מכירה בהיסטוריה השוודית כחלק מרכזי מתחיית היידיש הנוכחית במדינה. "משום ששוודיה לא היתה מעורבת במלחמה העולם השנייה, זו המדינה היחידה באירופה שבה היו יותר יהודים לאחר השואה מאשר לפניה, והיא גם היתה אחת המדינות העשירות ביבשת. היהודים שהגיעו לכאן הביאו לשוודיה את כוכבי התיאטרון היידי, את סצנת המוזיקה היידית ואת סרטי היידיש. כל הגדולים הופיעו כאן והיתה כאן יותר תרבות יידית מאשר ברוב המקומות בעולם".
עד כמה חשובה היידיש לקהילה היהודית המקומית?
"רוב יהודי שוודיה מגיעים ממשפחות דוברות יידיש. האירועים שלנו תמיד מלאים וברור שיש עניין גדול ביידיש. אנחנו מביאים ערך לקהילה ומוסיפים לחיים היהודיים בשוודיה. ארון אייזק, היהודי הראשון שהגיע לשוודיה לפני 250 שנה, דיבר יידיש, ואני חושבת שגם היום זו זכותו של כל ילד יהודי בשוודיה לקבל גישה לתרבות ולשפה היידית. יותר ויותר משפחות יהודיות מבקשות היום מורים ליידיש ואין לנו מספיק".
אבל מבחינת שולמן, זהו לא רק עניין היסטורי. "יש משהו בעולם היידיש שלא רק נותן לי משמעות ותכלית", היא אומרת, "זה גם משהו שאני רוצה ליצור עבור הילדים שלי. יידיש מונעת על ידי סובלנות, סקרנות ואומץ. זה מגש של רעיונות והערכים האלה טבועים בעולם היידי, זו אלטרנטיבה לעולם שהפך יותר ויותר מקוטב".
האם אין מתח בין היידיש לעברית? האם נוח לשוודים לתמוך ביידיש משום שהיא עוזרת להם להפריד בין יהודי שוודיה לבין מדינת ישראל דוברת העברית?
"זה לא נובע מהצורך להגן על המיעוט היהודי, זה משהו אחר, זה נובע מהצורך להגן על שפה בסכנת הכחדה. העברית היא סיפור אחר לגמרי. בניגוד ליידיש, היא לא מדוברת בשוודיה יותר מ–200 שנה ולכן היא לא עומדת בקריטריון של שפת מיעוט רשמית. יהודים תמיד היו רב־לשוניים ואין סיבה לבחור בשפה יהודית אחת על פני אחרת. אני לא חושבת שיש מתח בין יידיש לעברית. אנחנו פשוט שמחים ליצור תרבות איכותית עבור יהודים ולא־יהודים בשוודיה ועבור יידישיסטים ברחבי העולם. בשוודיה קיבלנו את ההכרה, ואנחנו אכן ננצל את ההזדמנויות שאנחנו מקבלים. אני רוצה שלילדיי ולדורות הבאים תהיה גישה לתרבות היידית היפה שהיתה לי גישה אליה כילדה, ושהביאה לי כל כך הרבה שמחה ואושר".
כמייסדת ומנהלת "המוסד לתרבות יהודית בשוודיה" ליזי עובד שייה ידעה תקריות דיפלומטיות, גינויים והאשמות הן מצד מדינת ישראל והן מהאירופאים, אבל שום דבר לא הכין אותה ל-7 באוקטובר
השבועות שלפני 7 באוקטובר היו מהעמוסים והמוצלחים בקריירה המקצועית של ליזי עובד שייה, המייסדת והמנהלת של "המוסד לתרבות יהודית בשוודיה". בסוף השבוע האחרון של ספטמבר המוסד שהיא מנהלת היה אורח הכבוד של יריד הספרים בגטבורג, אירוע התרבות החשוב ביותר במדינות הנורדיות ואחד מירידי הספרים הגדולים באירופה. הנושא המרכזי של היריד היה "תרבות יהודית", עובד שייה ניצחה על האירוע ובסיומו הורעפו עליה כל המחמאות האפשריות. למשך סוף שבוע אחד לפחות, התרבות היהודית היתה לב השיח התרבותי בשוודיה. פחות משבוע לאחר מכן באה השבת הארורה וטרפה את כל הקלפים.
"כמו רבים אחרים, יש אצלי 'לפני 'ואחרי' 7 באוקטובר", אומרת עובד שייה. "התגובות שהגיעו מהקהל העצום של היריד, יהודי ולא יהודי, מעולם התרבות, עיתונאים, פוליטיקאים, הקהילה היהודית, היו מסחררות. כתבו לי למשל שזה היה אירוע התרבות היהודית החשוב ביותר שאי פעם התקיים בשוודיה. היתה תחושה חזקה של עוצמתה של התרבות היהודית, עוצמת ההיסטוריה, הספרות, השפה והאמנות. היתה שמחה גדולה שבאה לידי ביטוי אפילו ב-happy hour מדי ערב, עם מוזיקה, שיחות וכוס יין.
"כשאני חושבת על ארבעת הימים של היריד אני רואה את עצמי מהלכת על ענן", ממשיכה עובד שייה, "עם שמחה גדולה בלב, עדיין לא לגמרי מבינה את העוצמה של מה שעשינו אבל כן מבינה שדבר מחולל שינוי קורה מולי. מדי יום לאחר תום היריד שלחתי ניוזלטר לאלפי האנשים שברשימת התפוצה שלנו, בשוודיה ובחו"ל. כל מכתב סיכם יום מהיריד ולווה בתמונות. את היום הרביעי לא הספקתי לשלוח. השבת השחורה קטעה את הרצף. התחושה היתה שאין טעם יותר לדבר על תרבות, ספרות ושפה. הברבריות, האכזריות והשנאה תפסו את מקום התרבות, כך הרגשתי. שקלתי אם לבטל את שאר אירועי התרבות המתוכננים לאוקטובר. מועקה קשה ופחד מצמית השתלטו עלי. את האירוע של 9 באוקטובר – הענקת פרס, כמה מוזר, לאישה שמקדמת ערכים ליברליים ובוני גשרים (המו"לית דורותיאה ברומברג, ד"ס) – קיימנו בכל זאת. חשבתי שאיש לא יגיע. אני בעצמי לא רציתי להיות שם. אבל הקהל העצום שהגיע, יותר מבכל שנה, סימן לי שני דברים: את הסולידריות הגדולה הקיימת בצל האסון הכבד, ואת הצורך הגדול להתכנס ולדבר, להיות יחד. החלטתי שאני לא סוגרת, שאנחנו ממשיכים, שכך נכון".
עובד שייה אומרת שמוסדות יהודיים אחרים ברחבי שוודיה ביטלו פעילות לקהל הרחב בימים שלאחר האסון. "הסיבות ברורות לחלוטין", היא אומרת, "הרי קיים איום מוחשי. אבל אנחנו ממשיכים, אמנם עם ליווי משטרתי, בפעם השנייה בתולדותינו (הפעם הראשונה היתה ב-2015, אחרי אירועי הטרור ב"שארלי הבדו" בפריז וכן בקופנהגן, ד"ס). אני נמצאת בקשר הדוק עם הגורמים הביטחוניים ופועלת בהתאם. כמובן שאם המשטרה תבקש שנסגור או שננמיך פרופיל, כך נעשה ללא שאלות מיותרות. כל אירוע שאנחנו מקיימים, בין שזה סמינר על ניטשה או שיחה על ספר חדש, מתקיים במקביל לשיחה על 7 באוקטובר והמלחמה בחמאס. הכל מתערבב. אין אפשרות לקיים אירוע תרבות המנותק מהאסון. לפני כמה ימים התארח אצלנו ג'ונתן פרידלנד (העיתונאי והסופר הבריטי) לדבר על ספרו The Escape Artist, השיחה התחילה והסתיימה בישראל. האירוע היחיד שביטלנו הוא אירוע שמנסה לברר את הנושא 'שנאה'. במקור, האירוע היה אמור להתקיים סביב 'וויצק' (המחזה מאת גיאורג ביכנר) עם ציטוטים מז'אן אמרי ומרטין בובר. הבנו שאין אפשרות לקיים שיחה ודיון על שנאה ו'וויצק', כאשר שנאה אומרת לכולנו משהו לגמרי אחר ברגע זה".
כמעט קשה לדמיין שבימים שלפני המלחמה היה זה נושא אחר שהעמיד את עובד שייה בלב השיח היהודי-תרבותי-שוודי. לאחר שנודע שתרבות יהודית תהיה הנושא המרכזי של היריד בגטבורג, התעוררה ביקורת מצד שגריר ישראל בשוודיה, שטען שהיריד מתמקד אמנם בתרבות יהודית, אבל מתעלם מישראל ומדיר אותה. את השגריר גיבה אחד האינטלקטואלים המוכרים במדינה, כריסטר מאטסון, מומחה לקיצוניות פוליטית, אנטישמיות ואידיאולוגיות גזעניות. מאטסון טען שהיריד לוקה ב"אנטישמיות מבנית", כזו שאינה נובעת בהכרח מכוונות רעות, אבל מתבטאת בהתמקדות בשואה, בתרבות יהודית בתפוצות, בגולה וביידיש תוך התעלמות מישראל, המוזכרת, אם בכלל, רק באופן שלילי וביקורתי.
ביקורת זו עוררה זעם כלפי השגריר בקרב חלק מיהודי שוודיה, אי נוחות בהנהלת היריד ותמיהה של אנשי האליטה התרבותית השוודית שנחשפו לוויכוח בכלי התקשורת המרכזיים במדינה. אך מעבר לעניין התקשורתי, הפרשה חשפה נושא עקרוני ומעניין – מה מקומה של התרבות הישראלית העכשווית בתוך האוקיינוס הענק של התרבות היהודית, והאם ישראל היא לב עולם התרבות היהודי או רק עוד מדינה שיש בה קהילה יהודית גדולה? אלו שאלות כבדות משקל והן אינן נדונות תמיד בפתיחות.
כיום כל זה נראה אמנם דיון רחוק מימים עברו, אבל בשביל עובד שייה זה היה שלב נוסף במסע שלה מילדות ישראלית, על שפת הים התיכון, ללב האצולה התרבותית של שוודיה – מקום שאליו הגיעה בזכות הארגון שהקימה, שהוא תופעה יוצאת דופן למדי. בשוודיה חיים רק כ-15,000 יהודים, ובכל זאת, המוסד לתרבות יהודית שמנהלת עובד שייה נחשב לאחד ממוסדות התרבות החשובים במדינה; לא ארגון קהילתי, אלא מוסד תרבות שוודי שעוסק בתרבות יהודית. מאז הוקם, לפני מעט יותר מעשור, הוא הצליח לבנות לעצמו שם בשוודיה ומחוצה לה והוא גם הביא למדינה כמה מהשמות החשובים בעולם היהודי, בהם רות ביידר גינזבורג, ברנאר אנרי לוי, דניאל בארנבוים, זיגמונט באומן וסטיב רייך.
בהנהלת הפסטיבל הבינלאומי הכחישו כי בוטלה הזמנת עליזה חנוביץ', יוצרת הסדרה "חאנשי", עקב המלחמה. לדבריהם נשלחה הודעה שגויה מטעמם והם ישמחו ויתגאו לארח את חנוביץ'. חנוביץ': בכל זאת לא אבוא
פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של שטוקהולם הכחיש היום את הטענה כי ביטל את הזמנתה של עליזה חנוביץ', יוצרת הסדרה "חאנשי", בעקבות המלחמה בין ישראל לחמאס. לפי ידיעות שהתפרסמו אתמול, הפסטיבל ביטל את השתתפותה של חנוביץ' ואז חזר בו מהביטול והציע לה להגיע לפסטיבל אם תשלם בעצמה על טיסתה.
בראיון ל"הארץ" אומרת ביאטריס קרלסון, מנהלת התוכניות של הפסטיבל, כי צוות הפסטיבל נמצא בדיאלוג עם צוות הסדרה מאז ספטמבר ומתכנן את הביקור של חאנשי ושל במאי הסדרה, אהרון גבע ומיקי טריאסט. "אחרי 7 באוקטובר נשארנו בקשר ודנו כיצד להתקדם", אומרת קרלסון, "הצענו כבר אז שנקיים שיחה דיגיטלית במקום ביקור פיזי אבל עדיין היינו פתוחים להזמין את עליזה לבוא. מחלקת האורחים שלנו הביעה דאגה בעניין ביטחון הטיסה במרחב האווירי הישראלי בשלב זה. זו היתה דאגה ביטחונית.
"המייל מאיתנו שצוטט ב'הארץ' (בדבר אי הזמנת טיסה מישראל, ד.ס) נשלח על ידי איש צוות זמני מבלי שאושר על ידי הפסטיבל והוא אינו משקף את העמדה הרשמית של הפסטיבל, שהיא לתמוך בסדרה וביוצרים. ההודעה לא נוסחה היטב ואנו מבינים כיצד זה הוביל לאי־ההבנה וצר לנו מאוד על כך. המייל לא התייחס כלל למצב הפוליטי. הפסטיבל גאה בהצגת סרטים מכל העולם, עומד מאחורי הסרטים ויוצריהם ולא נוקט עמדה פוליטית בסכסוך. אנו מעריכים את ההזדמנות להגיב לאי־ההבנה ומצטערים מאוד על שפגענו ברגשותיהם של אנשים".
אם לא התכוונתם לבטל, מה היתה הסיבה לדון בשינוי התוכנית? ההסבר בעניין כרטיסי הטיסה לא מבהיר את העניין, כי אין בעיה ביטחונית לטוס מישראל לשבדיה דרך אירופה.
"אנחנו כמובן מודעים לזה. הביקור תוכנן במשך זמן רב. כאשר המצב הביטחוני באזור השתנה, מחלקת האורחים של הפסטיבל דנה בבעיית ביטחון הטיסה. בשלב זה היא הציעה לערוך את הפגישה עם היוצרים בפורמט דיגיטלי".
אם אני מבין נכון, ההקרנה עדיין אמורה להתקיים. האם טריאסט, גבע וחנוביץ' הסכימו לחלופה הדיגיטלית לפני שהתפרסם סיפור הביטול לכאורה?
"ההקרנה מעולם לא בוטלה. הפסטיבל לעולם לא היה מבטל סרט מסיבות פוליטיות. אנו מאמינים שהפסטיבל מהווה פלטפורמה לאמנות ויצירתיות. בכמה הזדמנויות הצענו לקיים שיחה בפורמט דיגיטלי כדי לאפשר לכל הצוות להשתתף".
האם הגיעו לפסטיבל בקשות לנקוט עמדה בנוגע למלחמה בין ישראל לחמאס? האם היתה דרישה לבטל ביקורים של יוצרי קולנוע ישראלים?
"לא. ואם היינו מקבלים בקשה כזו — העמדה הרשמית שלנו היא שאנחנו לא נוקטים עמדה פוליטית בסכסוך הזה".
קרה בעבר שהפסטיבל ביטל ביקורים מתוכננים של יוצרי קולנוע עקב התפתחויות פוליטיות במדינותיהם. למשל, האם יוצרי קולנוע רוסים לא הוזמנו לאחר פריצת המלחמה באוקראינה?
"לא".
אז איפה עומד כרגע הביקור של יוצרי "חאנשי"?
"מעולם לא התכוונו להסיר את הסדרה או את השתתפותה של עליזה חנוביץ' מתוכנית הפסטיבל. הצענו להזמין אותה באופן אישי ואנחנו כמובן עדיין נשמח לארגן פגישה דיגיטלית. שלחנו את שתי ההצעות האלו לצוות (הישראלי) היום. אנחנו שוב מדגישים כמה אנחנו גאים ואסירי תודה להציג את הבכורה השוודית של "חאנשי". אנחנו חושבים שזו יצירת אמנות חכמה, מצחיקה ופורצת גבולות והתרשמנו מאוד מכל הצוות ובמיוחד מחנוביץ' על יצירת הסדרה ועל המשחק בה. אנו מצטערים מאוד על שגרמנו כאב וצער".
חנוביץ אמרה היום בתגובה, כי דיברה עם נציגי הפסטיבל ואלה התנצלו בפניה, אולם היא החליטה בסופו של דבר לא לנסוע, בין היתר מפני שלא רצתה שההקרנה תהפוך לאירוע פוליטי. לדבריה, היא מתכוונת לכתוב טקסט שיוקרא באולם לפני ההקרנה, ובכוונתה להסתפק בכך. "אני מקווה שמשהו טוב ייצא מזה. אולי פסטיבלים אחרים באירופה ובעולם בכלל יחשבו מעכשיו פעמיים לפני שהם פוסלים מישהו יהודי או ישראלי במיוחד בימים האלה. ושיתמקדו במה שהם אמורים להיות – אירוע תרבותי שבו יוצרים יכולים להרגיש מוגנים".
אתמול, עם הפרסום על ביטול ההזמנה של חנוביץ' — והחזרה מהביטול אם תשלם בעצמה על טיסתה — אמרה חנוביץ': "התירוץ של הפסטיבל ללמה הם לא רוצים שאגיע השתנה שלוש פעמים, וזה גורם לי להרגיש שהם לא אומרים לי את האמת. אני חושבת שלא אסע בסוף כי אני לא מרגישה הכי רצויה".
חנוביץ' היתה אמורה להגיע השבוע לשטוקהולם לקראת הקרנת פרק בסדרתה ביום שישי במסגרת הפסטיבל, וכן לקיים במהלכו שיחה עם הקהל. בימים האחרונים הבהירו לה נציגי הפסטיבל כי בעקבות המלחמה הוחלט לסגת מן ההחלטה לארח אותה. "היה עלינו לנקוט עמדה", הם כתבו לה.
"אני מופתעת מהפחדנות של הפסטיבל, וזה מבאס אותי כי ציפיתי לבלות באירוע תרבותי שבו אוכל לקחת הפסקה מהמציאות המפחידה שלנו וליהנות ולדבר על אמנות", מסרה חנוביץ' בתגובה. "גם אני have had to take a stand, ואני עומדת עם היהודים, ואני תומכת בישראל, שלום עם השכנים שלנו, ובעיקר אני עומדת לצד משפחות החטופים".
לדבריה, צוות הפסטיבל יצר איתה קשר בתחילת אוקטובר והזמין אותה להגיע לשוודיה כדי לערוך שיחה עם הקהל לאחר הקרנת פרק מתוך הסדרה שלה. בשבוע שעבר, כשמועד ההקרנה התקרב והיא ביקשה לסגור מולם את פרטי הטיסה, פתאום השתנה הטון. האחראית על האורחים מטעם הפסטיבל כתבה לה: "אני מתנצלת על העיכוב, היה בלגן סביב העניין הזה. עשינו כמיטב יכולתו לעקוף את זה, אבל עכשיו עלינו לנקוט עמדה, אפילו שזה בכלל לא כיף. אנחנו ממש מצטערים, אבל בהתחשב באירועים הטרגיים ובקונפליקט שנמשך, החלטנו שלא להזמין אף טיסה מישראל ברגע זה. לא נרצה לסכן אף אחד בביטול פתאומי או אירועים לא צפויים שיגרמו לאורחינו לעמוד במצב לא נעים בגלל קשיים בנסיעה בחזרה הביתה".
הסדרה "חאנשי" מספרת על צעירה חרדית מברוקלין שמגיעה לירושלים לקראת חתונתה של חברתה הטובה, ובמהלך שהותה מחליטה לעשות עלייה, להיפרד מהארוס שלה הממתין בניו יורק, ולהתמסר לפנטזיות שלה על רומנים עם חיילים ישראלים חסונים ומסוקסים. סצינת הפתיחה של הסדרה מציגה את הגיבורה, בגילומה של חנוביץ', מתלטפת ומתמזמזת עם חיילי צה"ל על גבי טנק. ההקרנה בפסטיבל השוודי נכון לעכשיו עדיין לא בוטלה.
מתלמידים שלא מגיעים ללימודים לכאלה שהגיעו וסובלים מהתעמרויות, מהפגנות פרו־פלסטיניות סוערות ועד לארגונים איסלאמיסטיים קיצוניים שפועלים באין מפריע. עדויות שהגיעו לידי "הארץ" מציירות תמונה מטרידה של קהילה יהודית שחוששת לביטחונה על רקע מלחמת ישראל־חמאס.
לא ברור אם תושבי שוודיה יודעים מה עובר בימים אלה על חברי הקהילה היהודית במדינה, בין שמדובר בשכנים, עמיתים לעבודה, לקוחות או מורים שלהם. מאז מתקפת הטרור של חמאס בישראל ב–7 באוקטובר ותחילת ההפצצות הישראליות ברצועת עזה, יהודי שוודיה עוברים ימים לא פשוטים וחוששים לביטחונם ונראה שהרשויות לא מכירות בחומרת המצב.
בבית הספר היהודי "הלל" שבמרכז סטוקהולם, למשל, היו אובדי עצות ביום שישי 13 באוקטובר. ברשתות החברתיות הופצו אז איומים של בכיר חמאס חאלד משעל על "יום זעם" בינלאומי, וההורים — רבים מהם מוכי אבל ודאגה לקרובים ומכרים בישראל — כתבו בקבוצות וואטסאפ פנימיות שהאבטחה הרגילה בבית הספר לא מספיקה. חלק מההורים התנדבו לעמוד ברחוב ליד בית הספר ולפקוח עיניים והמשטרה המקומית הציבה ניידת במקום בחלק משעות היום. עם זאת, משיחות עם הורים עולה שבחלק מהכיתות חצי מהילדים ואף יותר לא הגיעו לשיעורים באותו יום. אלה שכן הגיעו קיבלו המלצות ברורות — להסתיר סממנים יהודיים ולא לדבר עברית.
אף שממשלת שוודיה התייצבה באופן גורף לצד ישראל ולמרות שברמה האישית ישראלים ויהודים רבים קיבלו הודעות תמיכה ודאגה מהמעגלים החברתיים שלהם, לידי "הארץ" הגיעו עדויות רבות על תקריות מדאיגות שאירעו במדינה בשבועות האחרונים.
ישראלי שגר בשוודיה נקלע לתקרית אלימה ברכבת התחתית של סטוקהולם, לאחר שנשמע מדבר בטלפון בעברית. א', ישראלי לשעבר שמתגורר בשוודיה, לא פתח את החנות שלו לאחר שהרגיש שהוא לא יכול להגן על עצמו ועל לקוחותיו. ישראלי אחר שגר במדינה נקלע לתקרית אלימה ברכבת התחתית של סטוקהולם לאחר שנשמע מדבר בטלפון בעברית. אדם נוסף מדרום שוודיה שאמו יהודייה, אך הוא עצמו אינו דתי ולא לובש סממנים יהודיים, סיפר שקיבל שבע שיחות טלפון ממספר לא מזוהה בהן נאמר לו כי "יודעים היכן הוא גר", כדאי לו להסתכל לאחור כשהוא יוצא מהבית ושהוא "לא יוכל להתגורר יותר בעיר". כשפנה למשטרה נאמר לו שאין מה לעשות משום שהשיחות הגיעו ממספר חסוי, ושהמשטרה תפעל רק אם יוכל למסור לה את שם התוקף, דבר אבסורדי משום שהוא בכלל לא מכיר אותו.
ישנן גם עדויות רבות על התעמרויות בתלמידים בבתי ספר בשוודיה על רקע המצב בישראל ובעזה. אמו של נער בן 16 ממשפחה יהודית שלומד בתיכון גדול בעיר גטבורג סיפרה ל"הארץ" כי נערה בכיתה קמה וצעקה על בנה במהלך שיעור: "לשחוט, לאנוס ולענות את כל היהודים". המורה בכיתה לא הגיב, לא עצר את התלמידה וגם לא דיווח עליה להנהלת בית הספר. התלמידים האחרים גם שתקו ולא עשו דבר, ואמו של הנער מסרה שהיא מתכוונת להעבירו לבית ספר אחר.
ציירו בכיתה דגל ישראל וסימנו עליו איקס
ילד יהודי אחר מבית ספר יסודי בדרום שוודיה נשאל על ידי שני חברים לכיתה במי הוא תומך במלחמה. אחרי שהילד בן העשר ענה שהוא בעד ישראל, שני חבריו לכיתה ציירו דגל ישראל, סימנו עליו איקס, קימטו אותו וזרקו אותו כשהם קוראים: "שונאים את ישראל". גם במקרה זה המורה שלימד בכיתה לא עשה דבר עד לפניית אמו של התלמיד אליו. תקיפות ואיומים מסוג זה נרשמו בכמה מקומות בשוודיה, והמכנה המשותף לכולם היה שהמותקפים היו יהודים או ישראלים.
המלחמה בין ישראל לחמאס לא פסחה גם על האקדמיה השוודית. אקדמאית בכירה במערב המדינה קיבלה איום בדואר האלקטרוני לאחר שהעזה לצאת בפומבי נגד מתקפת חמאס ב–7 באוקטובר. באוניברסיטת אופסלה פרסם ראש מחלקה בכיר פוסט ברשת חברתית שבו טען כי "חמאס נתן לנתניהו ולשותפיו מהימין הקיצוני את מה שהם ביקשו". במקום אחר כתב: "ב–1940 וב–1941 היטלר פיתח תוכנית להרעבה שיטתית של 30 מיליון אוקראינים, רוסים וסלאבים. ב–2023, נתניהו מוציא לפועל 'תוכנית הרעבה' בעזה!".
בזירה אחרת בשוודיה הרוחות גם סוערות. 700 אנשי תרבות פרסמו עצומה הקוראת להפסקת "האלימות הברוטלית נגד העם בעזה" ולהפסקת "התמיכה הצבאית, הפוליטית והכלכלית לישראל". בעצומה לא היה זכר למתקפת הטרור של חמאס, לקורבנות הישראלים או לחטופים בעזה. גם פעילת הסביבה השוודית הידועה, גרטה תונברג, הביעה בכמה הזדמנויות בימים האחרונים את תמיכתה בפלסטינים ללא כל אזכור של הטרור הפלסטיני והקורבנות הישראלים.
המפגינה יואנה איסטהר-בימן, מול ארמון המלוכה בסטוקהולם, אוקטובר, 2023. צילום: דיויד סטברו
השפעות המלחמה בין ישראל לחמאס ניכרות בשבועות האחרונים גם בכיכרות וברחובות ברחבי שוודיה. מאז פרוץ המלחמה נערכו הפגנות רבות לאות הזדהות עם הפלסטינים וכן כמה הפגנות הזדהות עם ישראל. בערב 7 באוקטובר השתתפו אלפי בני אדם, בהם ילדים ונשים, בהפגנות ברחבי המדינה שכללו מוזיקה, ריקודים ושיירות של מכוניות שצפרו לאות תמיכה במתקפת חמאס. בשלושת השבועות שחלפו מאז נערכו הפגנות סוערות יותר ורבות משתתפים ביחס לעבר. במהלך ההפגנות הפרו־פלסטיניות נשמעו האשמות שישראל מבצעת רצח עם וטיהור אתני ברצועת עזה, וכן קריאה למחיקת ישראל מהמפה. "מהים ועד הנהר, פלסטין תהיה חופשית", קראו המפגינים בשוודיה וקריאה נוספת שהפכה יותר ויותר רווחת בהפגנות היא בעד "אינתיפאדה".
הפגנה פרו-פלסטינית בסטוקהולם, אוקטובר 2023, צילום: Hugh Gordon
ארגון איסלאמי קיצוני מאחורי מחאה פרו־פלסטינית
אחת ההפגנות הפרו־פלסטיניות אורגנה על ידי ארגון "חיזב אל־תחריר", ארגון איסלאמי קיצוני שתומך בהקמת חליפות איסלאמית והחלת חוקי שריעה ושיש לו סניף קטן בשוודיה. במדינות רבות בעולם הוצא הארגון מחוץ לחוק, אבל בשוודיה הוא קיבל אישור לערוך הפגנה שבה נשמעו קריאות להקים חליפות איסלאמית מאוזבקיסטאן ועד מרוקו, לצאת למלחמה בין האיסלאם לשאר העולם, ולשחרר בכוח צבאי את "פלסטין כולה".
רוב ההפגנות שנערכו בשוודיה מאז פרוץ המלחמה אורגנו על ידי ארגונים מקומיים שתומכים בפלסטינים. בהפגנה אחת שנערכה בסטוקהולם השתתפו חברי "תנועת ההתנגדות הנורדית" (NMR), ארגון ניאו־נאצי מוכר עם כמה מאות חברים, וחברי "הנוער הקומוניסטי המהפכני" (RKU), ארגון הטוען שיש לפלסטינים זכות "להילחם בכל אמצעי בכוח הכובש כדי לשחרר את אדמתם". ארגון RKU גם מתאר את מתקפת 7 באוקטובר כמהלך לשחרור מהכלא הגדול שהוא רצועת עזה, ש"תפס את הציונים במיטתם".
שתי התנועות, הניאו־נאצית והמרקסיסטית־לניניסטית, הביעו תמיכה בסיסמה הפלסטינית "רסקו את הציונות". בהפגנה אחרת שנערכה בכיכר המרכזית של סטוקהולם השתתפו יותר מ–5,000 בני אדם. הנואמים בהפגנה, חלקם פלסטינים וחלקם אנשי שמאל שוודים, קראו ל"אינתיפאדה עד הניצחון" כשהם מניפים דגלי פלסטין, תמונות זוועה מעזה וכרזות נגד הממשלה השוודית התומכת בישראל. באף אחד מהנאומים שנשמעו בהפגנות הפרו־פלסטיניות לא הוזכרה מתקפת חמאס בישראל שבה נהרגו כ–1,300 בני אדם.
מפגיני הנוער המהפכני הקומוניסטי, RKU (למעלה), תנועת ההתנגדות הנורדית, NMR (באמצע) וחיזב אל-תחריר (למטה). סטוקהולם, אוקטובר 2023. צילום: דיויד סטברו.
מיקאיל יוקסיל, מנהיג מפלגת "נואנס" — שמגדירה את עצמה כמייצגת מיעוטים בשוודיה עם דגש על אוכלוסיות מהגרים — עדכן בחשבון הטוויטר שלו שגם הוא היה בין ההמונים בהפגנה פרו־פלסטינית בסטוקהולם. יוקסיל נולד בטורקיה ומתגורר כיום בסטוקהולם. בעבר הוא היה חבר מפלגת המרכז השוודית, אך הוצא משורותיה בגלל קשריו עם התנועה הלאומנית האיסלאמית "הזאבים האפורים". ב–7 באוקטובר הוא פרסם הודעה הקוראת להסיר את חמאס מרשימת ארגוני הטרור. לשאלת "הארץ" בנוגע לקריאתו, ענה יוקסיל: "אם חמאס נחשב כארגון טרור, לא ניתן לקיים איתו דיאלוג ולהגיע להסדר. כל עוד הם נחשבים טרוריסטים, אנחנו מבדלים אותם וגורמים לרדיקליזציה. אנחנו בעד לדבר איתם כדי להגיע להסדר". יוקסיל הוסיף ש"זה לא סוד שאנחנו מפלגה פרו־פלסטינית. ישראל מוכרת על ידי האו"ם ככוח כובש שמבצע פשעי מלחמה וכמדינת אפרטהייד. צריך לעצור את ישראל ולהביא את נתניהו למשפט בבית הדין הפלילי הבינלאומי".
כאשר נשאל יוקסיל על הפשעים שביצע חמאס, הוא השיב כי "לעם נכבש יש זכות להשתמש בכוח צבאי. אלימות נגד אזרחים איננה מותרת לאף אחד מהצדדים. צריך שכולם יניחו את הנשק ולא יכוונו אותו נגד אזרחים כדי למצוא פתרון לסכסוך".
יוקסיל גינה בשיחה עם "הארץ" את המתקפה על אזרחים ב–7 באוקטובר וגם את "התקיפות הישראליות הנמשכות בעזה". בעניין זה הוא חריג מאוד. אף ארגון מוסלמי בשוודיה לא גינה את מתקפת הטרור של חמאס, כולל ארגונים ששיתפו בעבר פעולה עם הקהילות היהודיות וארגונים יהודיים בשוודיה. אחד ממשתתפי ההפגנות הפרו־פלסטיניות, המנהיג המוסלמי המוכר ראשיד מוסא, אף כתב מאמר ציני ביומון הנפוץ "אקספרסן" בנושא הגינויים. "אני, ראשיד מוסא, כדובר של 1.3 מיליארד אנשים ברחבי העולם" הוא כתב, "מגנה ליתר ביטחון את החמאס, מגנה חומוס, מגנה את חסן ואת המרבי (קבוצת כדורגל שוודית, ד"ס)".
מפגיניפ פרו-פלסטינים מול הפרלמנט השוודי בסטוקהולם. צילום: Hugh Gordon
מגנוס רנסטורפ, אחד המומחים המובילים בשוודיה לג'יהאד הסלפי, ארגוני טרור וארגונים רדיקליים הפועלים בשוודיה, מודאג מהאפשרות שהתקריות בבתי הספר ובמקומות העבודה, וכן הקריאות האנטישמיות בהפגנות יגלשו לפסים אלימים נגד יהודים במדינה. רנסטורפ, מרצה ויועץ אסטרטגי באוניברסיטה השוודית לביטחון, אמר ל"הארץ" שיש כיום שני משברים מקבילים שמשפיעים על הביטחון בשוודיה. "המשבר הראשון קשור לשריפות ספרי קוראן ולקמפיין שקרי בנוגע לחטיפתם לכאורה של ילדים מוסלמים על ידי שירותי הרווחה בשוודיה. המשבר הזה שם את שוודיה על הכוונת של ארגונים כמו אל–קאעידה, דאעש וא–שבאב", אמר רנסטורפ. "המשבר השני הוא הסכסוך בין ישראל לחמאס". לדברי המומחה, שירות הביטחון החשאי של שוודיה פרסם ב–2017 שבמדינה שוהים כ–2,000 פעילי ג'יהאד סלפי שבהחלט מהווים פוטנציאל לפעילות אלימה בערים רבות.
איפה הרשויות?
בערים השוודיות מאלמו והלסינבורג מתגוררת אוכלוסייה פלסטינית גדולה שכוללת משפחות שכמה מבניהן הורשעו בפעילות טרור בגרמניה. במאלמו, עיר שנבנה בה לפני כמה שנים המסגד הגדול ביותר בסקנדינביה בעלות מיליוני אירו במימון קטאר, פועלים גם ארגוני חברה אזרחית כמו "קבוצת 194". מדובר בארגון חברתי שוודי-פלסטיני שעל אף שזכה לתקצוב עירוני פרסם התבטאויות אנטישמיות ותומכות טרור ברשתות חברתיות והיה קשור לחזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון טרור שלוחמיו הצטרפו למתקפת 7 באוקטובר בישראל.
לאחרונה נחשף שמפלגת השמאל השוודית העבירה כספי משלמי מסים לפרויקט הקשור לחזית העממית דרך ארגון של מפלגת השמאל בדנמרק. במאי האחרון נערך במאלמו כנס פלסטיני–אירופי גדול בהשתתפות אמין אבו-ראשיד, מנהיג פלסטיני-הולנדי המזוהה עם חמאס. מפלגת השמאל השוודית אמנם ביטלה את השתתפותה בכנס כשנודע שאבו-ראשיד יהיה בו, אבל חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, ג'מאל אל-חאג', השתתף בו אף שהנהגת מפלגתו אסרה עליו לעשות זאת. אל–חאג' מכהן כחבר פרלמנט ויש הטוענים שהוא לא הוצא משורות המפלגה בגלל הבייס הפוליטי הגדול שלו.
לפי רנסטורפ, ארגון בשם Die Wahre Religion ("הדת האמיתית") שהוצא מחוץ לחוק בגרמניה, בין השאר משום שאנשים שהיו קשורים אליו התנדבו לדאעש, פעל בחופשיות כארגון שוודי לגיטימי בפרויקט חינוכי של קריאת קוראן. כמו כן, פעיל שוודי בשם אחמד קאדאן שגייס כסף עבור דאעש וג'בהת פתח א-שאם (לשעבר ג'בהת א-נוסרה) נידון לשישה חודשי מאסר. אף שהוא נעצר בעבר נראה שההרתעה השוודית לא הייתה יעילה לגביו. ב-7 באוקטובר הוא פרסם פוסט ברשת חברתית ובו סרטון של ישראלים בורחים מירי אנשי חמאס ולצדו ציטוט מהקוראן שבו נאמר "אמלא את לבבות הכופרים בפחד".
בשוודיה גם פועל סניף של ארגון הסיוע ההומניטרי Islamic Relief שנוסד בשנות ה-80 באנגליה ונהנה מתמיכה כספית גדולה של המדינה. כמה ממשלות בעולם, בהן ישראל, טוענות שהארגון קשור לתנועת "האחים המוסלמים". רנסטורפ הסביר ששוודיה נחשבת למרכז חשוב של Islamic Relief ולכן גם של "האחים המוסלמים" באירופה. למרות אזהרות רנסטורפ ואחרים במשך שנים, יש הטוענים שהרשויות בשוודיה והציבור הכללי עדיין לא מכירים בחומרת המצב — שכסף שוודי מוצא את דרכו למימון טרור, שכסף מהמזרח התיכון מושקע במערכות המסכנות את שוודיה, ושחוקי המדינה מתירים לקיים פעילויות ציבוריות המערערות את היציבות ורשויות הביטחון.
בתשובה לשאלת "הארץ" סירבה המשטרה החשאית השוודית לתת הערכה לגבי המספר העדכני של פעילים וארגונים ג'יהאדיסטיים בשוודיה. בתשובה לשאלות על ארגונים ספציפיים שפועלים במדינה ענה דובר מטעם הארגון ש"שירות הביטחון השוודי לא נכנס לפרטים המתארים את הפעילות המבצעית שלו. אנו עוקבים אחר קיצונים אלימים ומעריכים את האיום למניעת פעולות טרור ופעילויות מאיימות אחרות שמאיימות על הביטחון. אנו עוקבים אחרי אנשים פרטיים ולא מכוונים לארגונים".
בתשובה לשאלות שנשלחו אליה בנוגע להגנת מוסדות יהודיים בסטוקהולם, משטרת סטוקהולם השיבה: "אנחנו לא מפרסמים באילו אמצעי אבטחה אנחנו משתמשים, אם ומתי אנחנו מיישמים אותם, ובאיזה אופן". שר המשפטים השוודי, גונאר סטרומר, האחראי על המשטרה, מערכת התביעה ובתי-המשפט, לא נעתר לבקשת "הארץ" לראיין אותו.
ארגון "חיזב אל-תחריר" בשוודיה וקואליציית הארגונים הפלסטיניים השוודיים "הקבוצות הפלסטיניות" לא ענו לפניית "הארץ" להגיב לכתבה. גם פעילת האקלים תונברג לא הביעה התלהבות לדבר עם "הארץ" בנושא זה וכאשר הוצע לה לקיים ראיון שבו תוכל להבהיר את עמדתה, נמסר מטעמה ש"גרטה לא משתתפת בראיונות בשלב זה".
ראש ממשלת שוודיה הדליק נר בשגרירות ישראל בסטוקהולם, מאות הפגינו בקופנהגן ואלפים בצרפת ובבריטניה. ברחבי היבשת מביעים תמיכה בישראל בעקבות מתקפת חמאס. נשיאת מחוז מדריד: "אני רוצה להביע את תנחומיי והזדהותי עם כאבכם. יש תמונות שלא אצליח למחוק מהראש"
משלוח יוצא דופן הופיע שלשום (שני) מחוץ לגדר שגרירות ישראל בסטוקהולם, בירת שוודיה. 900 ורדים בצבע אדום הונחו במקום על ידי שליח, ללא הודעה מוקדמת ובלי תיאום עם השגרירות.
אולוף אפלטון, מנהל חברת השקעות מסטוקהולם, סיפר ל"הארץ" שכמו כל העולם הנאור, גם הוא נחרד מהרצח של 900 בני אדם חפים מפשע בידי חמאס (המספר שהיה ידוע נכון ליום שני בבוקר, עת הונחו הוורדים). "רצינו להראות שאנחנו עומדים לצד ישראל והיהודים, אז קניתי 18 זרי פרחים של 50 ורדים בכל אחד מהם כדי שיהיו בסך הכול 900", הוא אמר, "אני גם יודע ש-18 מייצג 'חיים' ביהדות".
אפלטון אינו יהודי או ישראלי בעצמו, אך הסביר את המחווה בכך ש"היהודים הם עם מדהים שתורם לאנושות ושלא מגיע לו כל הרוע הזה".
הוא לא היחיד שביקר שם. ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון ביקר בשגרירות הישראלית והדליק נר לזכר ההרוגים ביחד עם שגריר ישראל בשוודיה, זיו נבו קולמן. ערב קודם לכן, בכנס תמיכה בבית הכנסת הגדול של סטוקהולם שנצבע בכחול־לבן, הביע קריסטרסון תמיכה בלתי מסויגת בישראל. "עלינו להילחם בטרור ובאנטישמיות בכל העולם החופשי, וגם כאן בשוודיה", הוא אמר, וסיכם "אנחנו אתכם, ממשלת שוודיה עומדת לצדכם, העם השוודי עומד לצדכם".
גילוי תמיכה נוסף ומפתיע בא מקהילת יוצאי איראן בשוודיה, שאחד מארגוניה מתכנן הפגנת הזדהות עם ישראל במרכז סטוקהולם בשבת הקרובה. בהפגנת תמיכה שנערכה היום מטעם הקהילה בעיר בהשתתפות המוני אנשים, הוקמה עמדת זיכרון ארעית ובה תמונות של כמה מקורבנות המתקפה, ושלט שעליו נכתב "העם האיראני עומד לצד העם בישראל".
גם בדנמרק, שכנתה הדרומית של שוודיה, הביעו הזדהות עם ישראל. "האגודה הציונית הדנית והנוער היהודי במדינה ארגנו הפגנת סולידריות בקופנהגן ביום שני בערב", סיפרה יעל פרחי גראבסן, ישראלית שחיה בדנמרק, "ההפגנה נערכה תחת משמר כבד של משטרת קופנהגן ומאבטחים ישראלים, והשתתפו בה כ-500 בני אדם, דנים יהודים, נוצרים ואתאיסטים, ישראלים מכל קצוות המפה הפוליטית ואחרים שהפיצו אור בחשכה שנפלה עלינו".
פרחי גראבסן הוסיפה שבהפגנה נאמו שגריר ישראל בדנמרק דוד עקוב, ראש האגודה הציונית מאקס מאייר, הרב הראשי לדנמרק יאיר מלכיאור ועוד. בה בעת, ראשת ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסון, הניחה זר פרחים ליד שגרירות ישראל בבירה ביחד עם השגריר הישראלי.
הפגנה בהשתתפות אלפי בני אדם מתוכננת אחר הצהריים (חמישי) באמסטרדם ביוזמת ארגונים יהודיים וישראליים, ונוצרים למען ישראל. הפגנות רבות נוספות נערכו ועדיין נערכות בכל רחבי אירופה מאז השבת האחרונה.
ראש ממשלת בריטניה: "אין שני צדדים — חמאס טרוריסטים"
היומון הצרפתי לה מונד דיווח אתמול על הפגנות בכל רחבי המדינה. לדברי העיתון, בנוסף ל-16 אלף בני אדם שהביעו הזדהות עם ישראל בבירה פריז, היו הפגנות הזדהות דומות בבורדו, שטרסבורג, ניס, ליל ונאנסי.
בשכונת וסטמינסטר בלונדון נערכה הפגנת תמיכה בישראל בהשתתפות כ-2,000 בני אדם. בהפגנה נאמו בכירים בממשלה ובפרלמנט. באותו הזמן, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק השתתף באירוע בבית כנסת במחוז פינצ'לי שבצפון לונדון. "אין שני צדדים באירועים הללו — חמאס טרוריסטים. אין עניין של איזון. אני עומד לצד ישראל. אנחנו עומדים לצד ישראל, בריטניה עומדת לצד ישראל נגד הטרור הזה — היום, מחר ותמיד".
במדריד, בירת ספרד, היתה שלשום הפגנת תמיכה בישראל מול שגרירות המדינה בעיר, וכן אירוע הזדהות בבית הכנסת המרכזי בעיר. לריסה דרחלר, תושבת מדריד, סיפרה ל"הארץ" שמאות בני אדם השתתפו בשני האירועים. בין הנואמים בהפגנה מול השגרירות היו יצחק בן זקן, ראש הפדרציות היהודיות בספרד, ומרינה לארה, מזכ"לית ארגון הידידות ספרד־ישראל.
באירוע בבית הכנסת נאמה נשיאת מחוז מדריד, איזבל דיאז איוסו. "ישראל היא מדינה אחות של ספרד ואנחנו איתכם", אמרה איוסו, "בתור נציגה של מדריד ובתור ספרדייה, אני רוצה להביע את תנחומיי והזדהותי עם כאבכם. בתור אישה, אני חשה אימה ויש תמונות שלא אצליח למחוק מהראש".
בבודפשט, בירת הונגריה, היתה שלשום בערב עצרת הזדהות ותפילה ביוזמת הארגונים היהודיים בעיר. "האירוע התקיים בפארק ירושלים על גדת הדנובה והשתתפו בו מאות יהודים, הונגרים וישראלים", סיפר ל"הארץ" עופר לביא־בקין, האחראי על הקשר עם הקהילות הישראליות במרכז אירופה בהסתדרות הציונית העולמית. הוא הוסיף שההסתדרות הציונית ארגנה אחרי העצרת אירוע לקהילה הישראלית ולסטודנטים הישראלים הלומדים בעיר. "המפגש היה חשוב", הוסיף לביא־בקין, "הוא כלל שיחה פתוחה ושיתוף ברגשות של כל המשתתפים, בדגש על הסטודנטים, שרבים מחבריהם חזרו לישראל בצו שמונה ואחרים נפגעו או נחטפו במסיבת הטבע שהיתה ליד קיבוץ רעים".
עיתוי ההודעה הישראלית על פגישת שר החוץ אלי כהן ומקבילתו הלובית הביא לכך שבמקום נורמליזציה היסטורית עם מדינה ערבית, ירושלים נקלעה למבוכה דיפלומטית, טריפולי התמלאה בהפרות סדר והשרה הלובית פוטרה. יש הטוענים שזו תוצאה של חובבנות ואופורטוניזם, אבל הסטת המבט מאפריקה לאירופה, מעלה חשד שהבעיה איננה טעויותיו של משרד החוץ (אם אכן היתה זו טעות) אלא דווקא הצלחותיו.
שלושה חודשים לפני שנפגש עם השרה הלובית, ביקר השר כהן בסטוקהולם. גם זה לא היה אירוע שגרתי. כהן הוא שר החוץ הישראלי הראשון המבקר בשוודיה מזה למעלה מ–20 שנה, ולמרות זאת הביקור נמשך רק 24 שעות וכלל מעט פגישות שהתקיימו בפרופיל נמוך. לא שמישהו ציפה לשטיח אדום ומצעדים חגיגיים, אבל שתי המדינות לא קיימו אירועים פומביים, טקסים או קבלות פנים, ועצם קיום הפגישה של כהן עם עמיתו השוודי, טוביאס בילסטרום, נשמר בסוד עד אחרי שהסתיימה.
אחת הסיבות לאיפוק הלא אופייני הזה היא, ששתי הממשלות נמצאות במצב תקדימי. הישראלית מקדמת תהליכים הממלאים את הרחובות במפגינים — לא רק בישראל אלא בכל מקום בעולם אליו מגיעים שריה. ממשלת שוודיה לעומתה, תלויה במפלגת "השוודים־הדמוקרטים" שהחלה את דרכה כתנועת ימין קיצונית וניאו־נאצית והונהגה עד לפני 30 שנה בידי גלוחי־ראש. היום המפלגה מגדירה את עצמה כ"לאומית ושמרנית", וכתוצאה מהסכם שחתמה עם מפלגות כמו "המתונים" של השר בילסטרום, היא קובעת את סדר היום במדינה.
המדיניות המסורתית של ישראל היא להימנע ממגעים עם מפלגות מסוג זה, לא רק בגלל השורשים הנאציים שלהן, אלא גם בגלל שבשנים האחרונות חברי ובכירי המפלגה השוודית ודומיה ביבשת נתפסו כשהם מפיצים תיאוריות קונספירציה ותעמולה גזענית, אנטישמית ואיסלאמופובית. חלקם אף היו מעורבים בתקריות אלימות. לא בדיוק סוג הדברים שישראל רוצה להיות מזוהה איתם.
אבל הדברים אינם פשוטים. אם, כפי שטען כהן, הוא דיבר עם עמיתו השוודי על חיזוק הקשרים הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים, כיצד כל זה יכול היה לקרות כאשר תפקידי מפתח בשוודיה, כולל ראשות וועדות החוץ והעסקים של הפרלמנט, נתונים בידי מפלגה שישראל מחרימה?
משרד החוץ הישראלי טען שסוגיית הקשרים עם מפלגת השוודים־הדמוקרטים לא נדונה בפגישות בסטוקהולם. ייתכן שזה נכון, אבל לא בגלל שזה לא חשוב, אלא בגלל שנראה כי ישראל כבר נמצאת עמוק בתוך תהליך של שינוי מדיניות בנושא. הקשרים עם ראשת ממשלת איטליה בעלת העבר הניאו־פשיסטי חזקים מתמיד, הונגריה נחשבת לבעלת ברית חשובה ולאחרונה, שר החוץ כהן אף הורה לשגריר ברומניה להיפגש עם מפלגת הימין הקיצוני ה־AUR המוחרמת בישראל בגלל הצהרות אנטישמיות והכחשת שואה. כל זאת תמורת תמיכה בהתנחלויות. האם יש קשר בין הדברים?
את התשובה ניתן למצוא בביקור דיפלומטי נוסף: כמה ימים לאחר שכהן שב מסטוקהולם, נחתו בנתב"ג שני בכירי השוודים־הדמוקרטים — צ'רלי ווימרש וריקארד יומשוף. הביקור תוכנן מתחת לרדאר, אך במהלכו נחשף שאנשי הימין הקיצוני השוודים נפגשו עם חברי כנסת ישראלים. "ישראל היום" אף חשף כי אחד מהם היה איש הליכוד, עמית הלוי, ששוחח עם אורחיו על סיום החרם הישראלי עליהם וקיבל מהם מסמך שהועבר למקבלי ההחלטות בנושא. כעבור שלושה חודשים אותו הלוי היה אחד המעורבים בשינוי מדיניותה של ישראל כלפי מפלגת הימין הקיצוני הרומני. איש ליכוד נוסף, חה"כ לשעבר מיכאל קליינר, פגש גם הוא את המשלחת השוודית. באופן לא מפתיע, קליינר היה אורח של ה־AUR בבוקרשט בנובמבר האחרון.
זו מציאות מבלבלת. בעוד שישראל הרשמית מחרימה את השוודים־הדמוקרטים, הפוליטיקאים המוחרמים פוגשים בחשאי את מפלגת השלטון בישראל וחותרים תחת המדיניות הישראלית הרשמית. מטבע הדברים המדיניות כלפי הימין הקיצוני האירופי צריכה להישקל בצורה רצינית וייתכן גם שהגיע הזמן לשנותה אבל הרושם הוא, שמה שהתרחש ברומניה והמהלך הנרקם בשוודיה אינם תוצאה של דיוני אנשי המקצוע במשרד החוץ, אלא של מחטף פוליטי.
בעוד הציבור הישראלי עסוק במדיניות הפנים של ישראל, מספר קטן של פעילי ליכוד משנים את מדיניות החוץ שלה. בעלות הברית הדמוקרטיות והליברליות מוחלפות בתנועות לאומניות, פופוליסטיות וגזעניות במהלך המהווה מעין מקבילה אירופית למה שעושה השר בצלאל סמוטריץ' כלפי ארצות הברית.
ייתכן שהתבטאויותיו על "הטפות המוסר" האמריקאיות לא היו פליטת פה אלא מימוש מדיניות — החלפת תמיכה דו־מפלגתית אמריקאית בליווי הכוחות המסורתיים באירופה, בתמיכת הצד הפופוליסטי־אוונגליסטי באמריקה והאגף הקסנופובי־לאומני באירופה.
מעבר לשיקולים אידיאולוגיים, יש כאן שיקולים פוליטיים ועסקיים. פוליטית, בניגוד למנהיגים כמו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וקנצלר גרמניה אולף שולץ, שמַחוּ בגלוי על ההפיכה המשפטית בישראל, לשר השוודי בילסטרום לא היה דבר לומר בנושא. המדינה שבעבר ראתה את עצמה כ"מעצמה הומניטרית" ומשכינת שלום עולמית, ממלאת פיה מים בעניין הדמוקרטיה הישראלית. בעבור כהן זה היה בוודאי מרענן.
מהצד העסקי, ישנה עלייה דרמטית במכירות של מערכות נשק ישראליות לשוודיה בעקבות המלחמה באוקראינה והצטרפות שוודיה ופינלנד לנאט"ו. הממשלות בסטוקהולם והלסינקי, שנתמכות על ידי מפלגות ימין קיצוני, מעוניינות שתיהן ברחפנים, משגרי רקטות וסייבר הרבה יותר מאשר בזכויות אדם, התנחלויות והפיכות משטריות.
גם אם חלקים בשמאל הישראלי לא רואים בכך בעיה, יש להכיר בתופעת הלוואי ההכרחית: שותפותיה החדשות של ישראל לא יצילו אותה מעצמה. הן מונהגות על ידי ממשלות שמבחינה מוסרית הן עיוורות, חירשות ואילמות.
אז אולי התקרית הלובית לא היתה טעות. במקום מדיניות של בניית גשרים למדינות ערב, שהיא כשלעצמה דרך להימנע מהנושא הפלסטיני, ישראל הולכת לקראת אוריינטציה בינלאומית חדשה, ומחפשת תמיכה המבוססת על עסקאות נשק, גז טבעי וסייבר ולא על ערכים משותפים. וזה הגיוני בסך הכל כי על אלו ערכים אפשר כבר להתבסס — זכויות אדם? שלום? צדק חברתי? זה הכל כל כך ניינטיז.
עדיין לא ברור אם ומתי השר השוודי בילסטרום יבקר בישראל, אבל כשזה יקרה אפשר להיות בטוחים שהסכסוך הישראלי־פלסטיני והסכנות לדמוקרטיה הישראלית (והשוודית) לא יהיו על הפרק. במקום זאת, כאשר הם מסיימים לעשות עסקים, השרים תמיד יכולים לדבר על מזג האוויר, על האירוויזיון ועל היתרונות והחסרונות של כדורי בשר לעומת פלאפל.
המשטרה בשוודיה אישרה הפגנה מול שגרירות ישראל שמתוכננת בה שריפת תנ"ך
14 ביולי, עם יהונתן ליס
ההפגנה צפויה להיערך מחר, לאחר שבחודש שעבר אישרה המשטרה במדינה הפגנה מול מסגד שבו הוצת ספר קוראן. נתניהו והרצוג גינו. שר התפוצות שיקלי: משרד החוץ השוודי הבהיר כי אין מניעה חוקית לשרוף את הספר
משטרת שוודיה אישרה בקשה לקיים הפגנה מחר (שבת) מול שגרירות ישראל בסטוקהולם, שבה מתוכננת שריפת ספר תנ"ך. ממשרד החוץ נמסר כי השר אלי כהן הנחה את השגריר בשוודיה זיו נבו-קולמן ואת המשרד "לפעול בכל דרך על מנת למנוע את האירוע המביש הזה". עוד נמסר כי ראשת המערך המדיני-אסטרטגי במשרד עליזה בן נון שוחחה עם השגריר השוודי בישראל "והבהירה לו את החומרה בה ישראל רואה את אישור המשטרה לפגיעה בקודשי היהדות".
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי הוא "מגנה בתוקף את החלטת הרשויות בשוודיה לאפשר שריפת ספר תנ"ך מול שגרירות ישראל במדינה", וכי "ישראל רואה בחומרה רבה את ההחלטה המבישה הזאת שפוגעת בקודש הקודשים של העם היהודי. יש לכבד את הספרים המקודשים לכל הדתות". גם הנשיא יצחק הרצוג גינה את הכוונה לשרוף ספר תנ"ך בהפגנה. "גיניתי את שריפת הקוראן המקודש למוסלמים בכל העולם, שהתרחשה בשוודיה, ולבי נחרד כעת מהכוונה לשרוף שם את התנ״ך – ספר הספרים הנצחי של העם היהודי", מסר והוסיף כי "זו הסתה בוטה ומעשה של שנאה".
את הבקשה להפגין הגיש גבר בן 32 מדרום שוודיה, שהסביר כי הוא מעוניין לשרוף ספר תנ"ך כתגובה למקרה מלפני כשלושה שבועות שבו אישרה המשטרה השוודית לשרוף עותק של הקוראן מול מסגד בבירה. שר התפוצות עמיחי שיקלי כתב כי ישראל פנתה השבוע בנושא למשרד החוץ השוודי, וזה הבהיר כי אין מניעה חוקית לפעולה כזו בשוודיה. לפי שיקלי, משרדו גם פנה לראש הממשלה השוודי אולף קריסטרסון כדי שימנע את שריפת ספר התנ"ך. לדבריו משרד החוץ השוודי "הביע שאט נפש מהאירוע", אך הסביר בתגובתו כי מי שיכולות למנוע פעולה כזו הן רשויות אכיפת החוק במדינה. "אנו פועלים כעת בערוצים נוספים במטרה להביא לביטול האירוע הבזוי הנ"ל", כתב השר.
בפגישה שקיים השבוע עם נציגי קהילות דתיות בשוודיה, אמר קריסטרסון כי שוודיה היא "מדינה שבה אנשים מדתות שונות, או ללא אמונה, יכולים לחיות יחד זה לצד זה בכבוד הדדי – וחייבת להיות כזו". הוא קרא "להילחם יחד בשנאה, שמניעה אנשים לשרוף את הקוראן, התנ"ך או התורה".
השגריר בשוודיה נבו-קולמן פרסם היום הודעה שבה גינה הצתת ספרי קודש של כל דת שהיא, ואמר כי "זהו מעשה של שנאה וחוסר כבוד, שאין דבר בינו לבין חופש הביטוי". בהצהרה שפרסמה מועצת הקהילות היהודיות בשוודיה, נמסר כי המועצה מגנה את ניצולו לרעה של חופש הביטוי במטרה לזרוע שנאה בחברה. "ההיסטוריה האירופית הטרגית שלנו קושרת בין שריפת ספרים יהודיים לפוגרומים, גירוש, אינקוויזיציה ושואה", מסרה. "שריפות של ספרי קודש, בין אם זה הקוראן, התורה או הברית החדשה, הן מעשה של שנאה ומהוות איום ישיר על הקהילות שעבורן הספרים האלה בעלי ערך".
הקונגרס היהודי האירופי גינה בחריפות את הרשויות בשוודיה על החלטתן לאפשר את שריפת ספר התנ"ך, כמו גם את הצתתם של ספרי קודש אחרים בהפגנות קודמות. מהקונגרס נמסר כי "ביזוי של רגשות דתיים ורגישויות תרבותיות מהווה מסר ברור ביותר כי מיעוטים אינם מקובלים ואינם מכובדים". הרב הראשי לישראל דוד לאו פנה במכתב לראש ממשלת שוודיה קריסטרסון וקרא לו לפעול נגד הכוונה לשרוף את הספר.
בחודש שעבר אישרה המשטרה לפליט עיראקי, שנמלט לפני כמה שנים לשוודיה, לשרוף עותק של הקוראן. הפליט, סלוואן מומיקה, אמר על כך: "זו דמוקרטיה. היא בסכנה אם הם יאמרו לנו שאנחנו לא יכולים לעשות זאת". בעבר דחתה המשטרה במדינה בקשות לעריכת הפגנות נגד הקוראן, אך החלטותיה נפסלו על ידי בתי המשפט, בנימוק כי הן פוגעות בזכות לחופש הביטוי. מוקדם יותר השנה הוגשו שתי בקשות למשטרת שוודיה לקבלת אישור להצתת ספרי תורה מחוץ לשגרירות הישראלית. המבקשים היו אזרחי המדינה שהיגרו אליה ממצרים, אשר נסוגו מבקשותיהם בשל לחץ שהופעל עליהם מצד הקהילה המוסלמית המקומית.
הפרקטיקה של שריפת ספרי קודש בשוודיה החלה לפני מספר שנים בעקבות פוליטיקאי דני מהימין הקיצוני בשם רסמוס פאלודן. כמה מתומדיו שרפו את הקוראן בעיר מאלמו שבדרום שוודיה, והוא עצמו חזר על המעשה כמה פעמים מאז. בינואר חזר פאלודאן לשוודיה לאחר שקיבל אישור לשרוף ספר קוראן מול שגרירות טורקיה בסטוקהולם. הפעם היו לכך השלכות גיאו-פוליטיות – טורקיה השתמשה בשריפת הקוראן כעילה להמשיך ולבלום את שוודיה מהצטרפות לברית נאט"ו. בחודש שעבר, עיראקי נוצרי שרף ספר קוראן מחוץ למסגד בעת חג הקורבן, ובעקבות זאת פרצו מחאות אנטי-שוודיות ברחבי העולם הערבי. בשבועות האחרונים נשלחו פניות נוספות למשטרת שוודיה בבקשה לאשר לקיים הפגנות הכוללות שריפת ספרי קודש.
ראסמוס פלודאן במהלך שריפת ספר קוראן, אוגוסט 2022, צילום: דיויד סטברו
לחלק מהשוודים נמאס מהנוהג המדובר. אחד מהם הוא יונאס טרולה, ראש "המרכז השוודי למניעת קיצוניות אלימה". במאמר באחד העיתונים היומיים במדינה הוא כתב כי "ללא שינוי בחוק, שוודיה עלולה להפוך לפגיעה". לדבריו, שוודיה יכולה ללמוד ממדינות כמו גרמניה, צרפת ובריטניה שהצליחו לאסור על אירועים מסוג זה ולהישאר דמוקרטיות.
השוודי שאיים לשרוף תנ"ך מול שגרירות ישראל הסתפק בנאום נגד מעשים כאלה
15 ביולי
הגבר קיבל אתמול את אישור המשטרה המקומית לקיים את המחאה הכוללת את שריפת הספר – מהלך שעורר ביקורת גדולה גם בישראל. "רציתי להראות עד כמה זה לא בסדר שאנשים לא מכבדים דתות אחרות", הוא הסביר
אזרח שוודיה בן 32 שהודיע כי בכוונתו לשרוף היום (שבת) ספר תנ"ך מול שגרירות ישראל במדינה הפתיע את הנוכחים במקום ונשא נאום נגד שריפת ספרי דת. הגבר קיבל אתמול את אישור המשטרה המקומית לקיים את המחאה הכוללת את שריפת הספר – מהלך שעורר ביקורת גדולה גם בישראל.
ואולם, כשהגיע הגבר היום בשעות הצהריים אל מול השגרירות הישראלית בסטוקהולם כשהוא אוחז מצית גדולה בידו, הוא הבהיר כי הוא אינו זקוק לה. "אני מוסלמי, אנחנו לא שורפים", אמר והוסיף: "רציתי להראות עד כמה זה לא בסדר שאנשים לא מכבדים דתות אחרות". הגבר, שמתגורר בדרום שוודיה, הסביר אתמול כי הוא מעוניין לשרוף ספר תנ"ך כתגובה למקרה מלפני כשלושה שבועות שבו אישרה המשטרה השוודית לשרוף עותק של הקוראן מול מסגד בבירה. "זה מעציב מאוד אותי ורבים אחרים בשוודיה ובעולם שמאפשרים לשרוף את הקוראן", הסביר היום. "אני יודע שהשוודים הם אנשים טובים מאוד ושהם רוצים למנוע את שריפת הקוראן ושיש בעיה חוקית לעשות את זה".
בעקבות האישור שהעניקה המשטרה המקומית למעשה, הודיע אתמול משרד החוץ כי השר אלי כהן הנחה את השגריר בשוודיה זיו נבו-קולמן ואת המשרד "לפעול בכל דרך על מנת למנוע את האירוע המביש הזה". עוד נמסר כי ראשת המערך המדיני-אסטרטגי במשרד עליזה בן נון שוחחה עם השגריר השוודי בישראל "והבהירה לו את החומרה בה ישראל רואה את אישור המשטרה לפגיעה בקודשי היהדות".
הגבר שהודיע שישרוף ספר תנ"ך מחוץ לשגרירות ישראל בסטוקהולם, יולי 2023, צילום: דיויד סטברו
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי הוא "מגנה בתוקף את החלטת הרשויות בשוודיה לאפשר שריפת ספר תנ"ך מול שגרירות ישראל במדינה", וכי "ישראל רואה בחומרה רבה את ההחלטה המבישה הזאת שפוגעת בקודש הקודשים של העם היהודי. יש לכבד את הספרים המקודשים לכל הדתות". גם הנשיא יצחק הרצוג גינה את הכוונה לשרוף ספר תנ"ך בהפגנה. "גיניתי את שריפת הקוראן המקודש למוסלמים בכל העולם, שהתרחשה בשוודיה, ולבי נחרד כעת מהכוונה לשרוף שם את התנ״ך – ספר הספרים הנצחי של העם היהודי", מסר והוסיף כי "זו הסתה בוטה ומעשה של שנאה".
בחודש שעבר אישרה המשטרה לפליט עיראקי, שנמלט לפני כמה שנים לשוודיה, לשרוף עותק של הקוראן. הפליט, סלוואן מומיקה, אמר על כך: "זו דמוקרטיה. היא בסכנה אם הם יאמרו לנו שאנחנו לא יכולים לעשות זאת". בעבר דחתה המשטרה במדינה בקשות לעריכת הפגנות נגד הקוראן, אך החלטותיה נפסלו על ידי בתי המשפט, בנימוק כי הן פוגעות בזכות לחופש הביטוי.
מוקדם יותר השנה הוגשו שתי בקשות למשטרת שוודיה לקבלת אישור להצתת ספרי תורה מחוץ לשגרירות הישראלית. המבקשים היו אזרחי המדינה שהיגרו אליה ממצרים, אשר נסוגו מבקשותיהם בשל לחץ שהופעל עליהם מצד הקהילה המוסלמית המקומית.
בצל שריפות הקוראן, בשוודיה חוששים מנקמה ונחושים לשמור על חופש הביטוי
19 באוגוסט
הרשויות העלו את רמת איום הטרור לדרגה השנייה בחומרתה, וגם בישראל ביקשו מאזרחים השוהים במדינה לשמור על ערנות מוגברת. ראש הממשלה השוודי: "צריכים לחיות את חיינו כרגיל"
לראשונה מאז 2016, עת גל פיגועי הטרור ביבשת אירופה, הכריז ביום חמישי שירות הביטחון השוודי (SÄPO) על העלאת רמת איום הטרור במדינה לרמה השנייה בחומרתה. העלאת רמה האיום מגיעה על רקע כמה מקרים שבהם מפגינים שרפו ספרי קוראן במסגרת הפגנות ומחאות פוליטיות במדינה. פעולות אלה הביאו לתגובות קשות ברחבי העולם המוסלמי והערבי, שבמסגרתן אף הותקפו קונסוליות ושגרירויות שוודיה באיזמיר, בבגדד ובביירות. "יש גם כמה דוגמאות לכך שארגוני טרור שקוראים לתומכיהם מסביב לעולם לנקום את שריפות הקוראן שהתקיימו בשוודיה. בהם, חיזבאללה בלבנון, א־שבאב בסומליה ואל־קאעדה", אמר ראש הממשלה אולף קריסטרסון במסיבת עיתונאים שקיימה הממשלה ביום רביעי.
במסיבת העיתונאים אישרו הגורמים הבכירים ביותר בשוודיה כי הרשויות הצליחו לסכל פעולות טרור וכי כוחות הביטחון ביצעו מעצרים. קריסטרסון הוסיף, כי גורמי הביטחון השונים בשוודיה משתפים פעולה ביניהם וגם עם שירותי ביטחון של מדינות נוספות על מנת להגן על המדינה. ברקע העלאת הכוננות פורסמו אזהרות על ידי משרדי החוץ של בריטניה וארה"ב ובהן בקשה לגלות ערנות מוגברת במקומות ציבוריים ובאתרי תיירות. אפילו המטה לביטחון לאומי בישראל ביקש מאזרחים ישראלים במדינה "להשתדל כמיטב האפשר להימנע בימים אלה מהגעה למקומות הומי אדם ומוסדות ציבוריים". בלונדון אמרו שיש סיכוי סביר שמחבלים ינסו לבצע בקרוב פיגוע בשוודיה, וכי רשויות הביטחון המקומיות כבר מנעו התקפות על אזרחי המדינה.
רכב משטרה בפסטיבל התרבות בסטוקהולם, אוגוסט 2023. צילום: דיויד סטברו
בשוודיה, שריפת ספרי קודש כפרובוקציה פוליטית היא לא תופעה חדשה. היא החלה כבר לפני כמה שנים כחלק מפעילותו של פוליטיקאי דני ימני קיצוני בשם רסמוס פאלודן. פאלודן השתמש בשריפת הקוראן כדרך להביע התנגדות להגירה לשוודיה ולדנמרק, וכניסיון לגרור תגובות קיצוניות מקהילות מהגרים במטרה להגביר את המתח והקיטוב סביב הנושא. באפריל 2022 הצליח פאלודן לעורר תגובה אלימה כשגורמים עבריינים ניצלו את זעמם של קהילות מקומיות במספר ערים בשוודיה, ועוררו מהומות שכללו הצתת מכוניות ותקיפת שוטרים. בינואר השנה חזר פאלודן לשוודיה לאחר שקיבל אישור לשרוף קוראן מול שגרירות טורקיה בסטוקהולם. הפעם, היו למעשה השלכות גיאופוליטיות. טורקיה השתמשה בשריפת הקוראן כאחת העילות לבלום את קידום הצטרפותה של שוודיה לנאט"ו.
ביוני החמיר המצב אף יותר כאשר סלוואן מומיקה, אזרח עיראקי-נוצרי, שרף קוראן מחוץ למסגד בסטוקהולם במהלך חג הקורבן. הפעם הצטרפו לתגובה הטורקית מחאות אנטי-שוודיות ברחבי העולם. מומיקה, פעיל אנטי-מוסלמי ומבקש מקלט השוהה בשוודיה מאז 2018, שרף דפים מתוך הקוראן בהזדמנויות אחרות מחוץ לפרלמנט, ולאחרונה מול השגרירות האיראנית בסטוקהולם. מספר תקריות דומות התרחשו גם בדנמרק השכנה.
בשבועות האחרונים הוגשו למשטרת שוודיה בקשות נוספות לאישור הפגנות הכוללות שריפת ספרי קודש. הבקשות כללו לא רק איומים לשריפת ספרי קוראן, אלא גם בקשות לשריפת ספרי תורה וספרי ברית חדשה. המהלכים האלה הם תוצאה של מדיניות שוודית המאפשרת חופש ביטוי כמעט מוחלט; במדינה אין חוק המונע שריפת כתבי קודש וגם החקיקה בנושאי פשעי שנאה והפרת הסדר הציבורי אינה מתירה לשלטונות למנוע שריפת ספרים, אלא רק בנסיבות מסוימות. עם זאת, רבים במדינה טוענים היום שהמחיר ששוודיה משלמת בעבור מדיניות זו הוא גבוה מדי ושהחופש לשרוף ספרי קודש בשוודיה גורם לכך שקומץ קיצונים שכמעט איש אינו מסכים עם דעותיהם או מעשיהם מצליחים לגרור את המדינה למשברים בינלאומיים קשים ולמציאות ביטחונית שהופכת למסוכנת יותר ויותר.
שר המשפטים גונאר סטרומר אמר שלשוודיה יש אסטרטגיה חדשה למלחמה בטרור ובגורמים קיצוניים המבקשים את רעתה. אסטרטגיה זו כוללת שינויי חקיקה נחוצים על מנת להילחם בארגוני טרור ומדיניות חדשה במעברי הגבול למניעת כניסת גורמי טרור. ראשי המשטרה השוודית הוסיפו ששירותי הביטחון עוקבים אחר הפעילות ברשתות, אוספים מידע על גורמים קיצוניים שונים ומכינים את כוחות הביטחון וההצלה לתגובה יעילה ומהירה לכל תרחיש. ראשת שירות הביטחון השוודי, שרלוט וון אסן, הוסיפה שהאיום על שוודיה עשוי להימשך זמן רב. לדבריה, האיום מגיע בעיקר מצד גורמים איסלמיסטיים וכי הפצת מידע כוזב, דיסאינפורמציה ושמועות על שוודיה — בעיקר הצגתה כמדינה אנטי-מוסלמית — תורמת לאיום. איומים נוספים שהרשויות עוקבות אחריהם מגיעים מצד אנשי ימין קיצוני וכן איומים הקשורים למצב הביטחוני האזורי שנהפך לרגיש יותר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, והבקשה השוודית להצטרף לברית נאט"ו.
החששות והאיומים האלה מלווים השנה את פסטיבל התרבות השנתי של סטוקהולם, שבימים כתיקונים מהווה את מסיבת סיום הקיץ של בירת שוודיה. עבור רבים, סוף השבוע שבו מתקיים הפסטיבל, באמצע אוגוסט, הוא גם סוף השבוע האחרון של החופשה השנתית. אחריו חוזרים הצעירים לבתי הספר, ומבוגרים רבים שבים למקומות עבודתם. גם השנה, כמו בכל 19 השנים שבהן מתקיים הפסטיבל, הוא היה מוקד משיכה גדול לתושבים וכן לאלפי התיירים המבקרים בה. הבמות שהוצבו במרכז סטוקהולם הציגו במשך חמישה ימים עשרות מופעי מחול, מוזיקה, קרקס ותיאטרון — כולם ללא עלות ובארגון העירייה. תורים ארוכים השתרכו ליד עשרות דוכני האוכל והשתייה, ומעל למיליון מבקרים ומאות עובדים מילאו את הרחובות, הכיכרות והגשרים במרכז העיר.
הפסטיבל אמנם כבר צפוי להסתיים מחר (ראשון), אך על אף ההתרעות לא נצפו סידורי אבטחה יוצאי דופן — אין גלאי מתכות, איש לא בודק תיקים בכניסה למתחמים השונים והאווירה איננה מתוחה. ייתכן שהסיבה היא שבמקום מזג האוויר הגשום של תחילת אוגוסט היו כמה ימי שמש המשכיחים את האיומים הביטחוניים. ייתכן גם שהגישה השוודית לאיומים החדשים, לפחות בשלב זה, היא אותה גישה המאפיינת תחומים נוספים במדינה הכוללת שילוב של אמון בשלטונות ובכוחות הביטחון ופרגמטיות זהירה. "אנו צריכים לחיות את חיינו כרגיל", אמר קריסטרסון, "אנחנו עומדים מאחורי הערכים הדמוקרטיים שלנו. אנחנו אמנם מגינים על עצמנו, אך עומדים עדיין מאחורי אורח החיים שלנו".
נשיא טורקיה הציב תנאים בתמורה לתמיכתו בהצטרפות שוודיה לברית נאט"ו, בהם הסגרת עשרות "טרוריסטים כורדים". שוודיה הכחישה שהיא מעניקה מקלט לטרוריסטים, אך כורדים במדינה חוששים שגורלם מופקר בידי ארדואן לטובת הכרטיס לנאט"ו
בינואר השנה נתלתה בובה בדמותו של נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, ליד בניין עיריית סטוקהולם עם הראש כלפי מטה, ברפרנס ברור לתליית גופתו של הרודן האיטלקי בניטו מוסוליני ב-1945. באוקטובר 2022 הגיע לבירה השוודית פעיל הימין הקיצוני הדני, רסמוס פאלודן, ושרף ספר קוראן מול שגרירות טורקיה. חודש קודם לכן, תוכנית סאטירה בטלוויזיה הציבורית השוודית השפילה בפריים טיים את ארדואן עם בדיחות וולגריות והצגת תמונה שלו כורע על ארבע בהלבשה תחתונה. "היי ארדואן, אתה חושב שאתה הסולטן החדש", אמר מנחה דובר כורדית בתוכנית הסאטירה השוודית. "אבל אתה מזכיר יותר מיטת סולטן מאיקאה, עומד על ארבע רגליים בחדר השינה. אבל אתה יודע מה? כאן בשוודיה, אנחנו חושבים שזה בסדר גמור".
כשממשלת שוודיה החליטה בשנה שעברה להצטרף לנאט"ו ביחד עם פינלנד, היא ציפתה למידה מסוימת של אופוזיציה פנימית. אחרי הכול, הניטרליות בעתות מלחמה וההימנעות מבריתות צבאיות בעתות שלום היו חלק קריטי ממדיניות החוץ של סטוקהולם במשך יותר מ-200 שנה. אך באופן מפתיע, ההחלטה עברה די בקלות. דעת הקהל השוודית תמכה במהלך, מפלגת השלטון דאז, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, קידמה את ההצטרפות לברית הצבאית למרות התנגדותה המסורתית; מפלגת הימין הקיצוני הפופוליסטית, השוודים הדמוקרטים, גם שינתה את מדיניותה והצטרפה למפלגות הימין האחרות שתמכו שנים רבות במהלך; נותרה רק התנגדות זניחה למדי של השמאל הרדיקלי.
במאי 2022 הגישה שוודיה באופן רשמי את בקשת ההצטרפות לנאט"ו ביחד עם פינלנד. התמיכה הציבורית בצעד השוודי היתה עד כדי כך רחבה שהנושא כמעט ולא עלה בקמפיין הבחירות שנערכו בספטמבר. את ההסבר לתמימות הדעים בשוודיה בנוגע להצטרפות לנאט"ו ניתן לסכם במילה אחת – אוקראינה. שוודיה ופינלנד הבינו שהפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר משנה את המצב הגיאופוליטי סביב הים הבלטי ובאירופה בכלל, והרגישו שהן זקוקות לברית חזקה ויציבה שתבטיח את הביטחון הלאומי שלהן.
בנאט"ו שמחו על הצטרפות של שתי שותפות מערביות גדולות הממוקמות קרוב מאוד לרוסיה ותהליך צירופן התקדם בקצב שיא. עם זאת, יישור הקו בתוך שוודיה וההתלהבות של האמריקאים והאירופים לא הספיקו. על פי אמנת נאט"ו, הצטרפות של מדינה חדשה לברית הצבאית אפשרית רק לאחר שכל 30 המדינות החברות בברית מאשרות אותה בפרלמנטים שלהן. במהלך הקיץ החלו המדינות החברות לעשות זאת בזו אחר זו – אבל אז התברר שמכשול גדול עומד בדרכן של שוודיה ופינלנד. שתיים ממדינות נאט"ו, טורקיה והונגריה, בחרו להחריג את עצמן משאר חברות הברית הצבאית. במקרה הטורקי, ארדואן הביע הסתייגויות מיידיות להצטרפות השוודית והחל להציב תנאים ולפזר איומים. אחד מטיעוניו המרכזיים נגד המהלך היה ששוודיה תומכת בטרוריסטים כורדים שמוצאים בה מקלט ופועלים משטחה. בֶּסִיר קַאוָואק, עיתונאי ברדיו הציבורי השוודי בשפה הכורדית, מעריך שבשוודיה חיים בסביבות מאה אלף כורדים. "כורדים רבים הגיעו לשוודיה בשנות ה-80 כפליטים פוליטיים מאיראן ועיראק. בשנות ה-90 הגיעו למדינה כורדים מטורקיה ומאז שהחלה מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011 הגיעו לשוודיה גם כורדים סורים", אומר קאוואק בראיון ל"הארץ". לדבריו, הכורדים השתלבו היטב בחברה השוודית ויש ביניהם חברי פרלמנט ואנשי תקשורת כך שהם חלק מהדיון הציבורי במדינה.
"גם הכורדים בשוודיה מבינים את האיום הרוסי. עם זאת, אני מעריך שרבים מהם, בעיקר אלו התומכים במפלגות שמאל, מתנגדים להצטרפות לנאט"ו. אבל גם אלה שתומכים בהצטרפות לא רוצים שזה יהיה על חשבון הכורדים", אומר קאוואק שמזכיר בדבריו שארדואן התנה את תמיכתו בהצטרפות שוודיה לנאט"ו בשורה של צעדים שסטוקהולם צריכה לעשות ושעלולים לפגוע קשות במיעוט הכורדי שחי בה. גורמים שונים בשוודיה קיימו בשנים האחרונות קשרים עם ארגונים כורדים, בהם "היחידות להגנת העם" (YPG), מיליציה סורית-כורדית שהיתה חלק מהמלחמה בדאעש, וה-YPJ, ארגון האח שלו המורכב מנשים, המהווים את הזרוע הצבאית של המפלגה הדמוקרטית המאוחדת בסוריה (PYD), מפלגה סורית-כורדית. ממשלת שוודיה אף קיימה קשר עם "המועצה הסורית הדמוקרטית" (SDC), הזרוע הפוליטית של ארגון המורדים הסורי "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF) שהשתתפה במאבק בארגונים איסלאמיסטיים בסוריה, בהם דאעש.
אם שואלים את טורקיה, כל הארגונים הכורדיים המקיימים קשרים עם שוודיה נשלטים על ידי טרוריסטים שקשורים ל"מפלגת הפועלים של כורדיסטאן" (PKK), המחתרת הכורדית שמנהלת מאז שנות ה-80 מלחמת גרילה נגד טורקיה, תחילה למען עצמאות הכורדים וכיום למען אוטונומיה. בדומה לשאר מדינות אירופה וארה"ב, שוודיה מגדירה את ה-PKK כארגון טרור ולא מקיימת עמו שום קשרים. אך בכל זאת, ארדואן טוען שבאופן מעשי סטוקהולם נותנת גב לטרוריסטים כאשר היא מקיימת קשרים עם הארגונים הכורדיים האחרים, שלטענתו לא ניתן להפריד בינם לבין ה-PKK. יתר על כן, ארדואן טוען ששוודיה מעניקה מקלט לאנשי PKK ולמתנגדי משטר אחרים שמוגדרים בטורקיה כטרוריסטים. לכן, הוא דורש להסגירם לטורקיה כתנאי לקבלת שוודיה לנאט"ו.
"יש רשימה טורקית שכוללת 42 שמות. רובם המוחלט הם אנשי אופוזיציה לארדואן וכמחצית מהם הם כורדים שמואשמים בקשר ל-PKK", אומר קאוואק, "דיברתי עם לא מעט מהם, עם אנשים הקשורים אליהם ועם אחרים שחוששים שהם נמצאים ברשימה. אף שלחלק גדול מהם יש אזרחות שוודית הם מרגישים מאוימים ופוחדים. הם לא יודעים מה יהיה איתם, וקרובי משפחה וחברים שלהם חוששים להופיע בתמונות משותפות איתם". קוואק מספר שבקהילה הכורדית בשוודיה חוששים ששירות הביטחון השוודי (Säpo) ישתף פעולה באופן קבוע עם סוכנות הביון הטורקית (MIT). למעשה, שוודיה כבר אישרה את בקשת טורקיה לשיתוף פעולה בין שני הארגונים נגד טרוריסטים. "הבעיה היא שבטורקיה כל מי שמתנגד למשטר מוגדר כטרוריסט", אומר קוואק.
האישור השוודי לשיתוף פעולה בין הארגונים הביטחוניים משוודיה ומטורקיה היה חלק מהסכם שנחתם בסוף יוני בתיווך מזכ"ל נאט"ו בין טורקיה, שוודיה ופינלנד ושנועד להסיר את הווטו הטורקי. על פי ההסכם המשולש, שוודיה הבהירה שהיא מחויבת למלחמה בטרור, שהיא תמנע פעילות של ה-PKK וארגונים קרובים אליו בשטחה ושהיא תסיר את אמברגו מכירת הנשק לטורקיה. ארגונים כורדיים בשוודיה החלו לחשוש שהתנאים שמציבה טורקיה תמורת תמיכתה בהצטרפות שתי המדינות לנאט"ו עומדים לשנות את מעמדם בשוודיה ולאיים עליהם. לפני ההסכם המשולש, הכורדים זכו לתמיכה ציבורית ופוליטית נרחבת בשוודיה ונתפסו כמי שמייצגים קול של דמוקרטיה, סוציאליזם ופמיניזם במזרח התיכון. אבל כעת, לאחר החתימה על ההסכם, נראה שהמציאות השתנה. ממשלת שוודיה נראית פתאום כמי שמחויבת לסייע באיתור מתנגדי משטר טורקים, בהוצאתם מחוץ לחוק וייתכן שאפילו בהסגרתם.
גם אם לא נשמע סביר שאזרחים שוודים יוסגרו לטורקיה, קאוואק אומר שיש אינדיקציות מדאיגות שהדבר עלול לקרות. "יש לפחות מקרה אחד שאנחנו יודעים עליו מנובמבר שבו שוודיה לא העניקה מקלט מדיני לאדם שברח מטורקיה משום שהואשם בסיוע ל-PKK – אף שאנחנו יודעים בוודאות שהוא לא היה חבר בארגון. האיש הזה נחת בשדה התעופה בטורקיה ונשלח ישר לכלא". אך אם בשוודיה חשבו שהחתימה על ההסכם המשולש עם טורקיה תסלול את דרכם לתוך נאט"ו, הרי שהם התבדו מהר מאוד. שריפת הקוראן בסטוקהולם, תליית הבובה של ארדואן בעיר והלעג לארדואן בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית העצימו את ההתנגדות הטורקית והעלו את מפלס המתח בין שתי המדינות. עד כדי כך שארדואן רמז לא מזמן שיתמוך בהצטרפות פינלנד לנאט"ו, אך יתנגד להצטרפות שוודית. ממשלת שוודיה הובכה ממפגני המחאה נגד טורקיה וארדואן, אך לא היתה יכולה לעשות דבר נגדם משום שהם היו מוגנים על ידי חופש הביטוי השוודי.
"מועצות רוג'בה", התנועה השוודית שעמדה מאחורי תליית הבובה של ארדואן מהראש, קמה לפני שמונה שנים ומגדירה את עצמה כתנועת סולידריות עם "התנועה המהפכנית בכורדיסטאן". התנועה, הנקראת על שם האוטונומיה הכורדית בסוריה, תומכת בגלוי ב-PKK ומפיצה את תורת מנהיגה, עבדוללה אג'לאן, שיושב בכלא הטורקי זה יותר מ-20 שנה. "הפשיסטים בטורקיה התפוצצו מכעס כשהרמנו דגלי PKK בהפגנה שלנו ביום שבו שוודיה ביקשה להצטרף לנאט"ו", מספר ל"הארץ" אנדראס, חבר התנועה שביקש להזדהות רק בשמו הפרטי. "כשהקרנו סיסמאות על בית עיריית סטוקהולם ואחר כך על שגרירות טורקיה בסטוקהולם חסמו את חשבון הטוויטר שלנו בטורקיה. בגלל החסימה, הטורקים לא שמו לב שהגענו לבניין העירייה עם הבובה של ארדואן. כשהם גילו את זה יום מאוחר יותר, הם הגיבו במחאות עזות כלפי הממשלה השוודית ואיימו שוב לעצור את ההצטרפות השוודית לנאט"ו".
אנדראס ותנועתו בכלל לא תומכים בהצטרפות של שוודיה לנאט"ו, צעד שלטענתם הוא אנטי-דמוקרטי משום שמפלגת השלטון השוודית התנגדה בעבר להצטרפות לברית הצבאית. "מנהיגי המפלגה הגישו את בקשת ההצטרפות בניגוד להבטחות שלהם", הוא אמר והוסיף כי למחאה בבניין העירייה בסטוקהולם היה מסר כפול – נגד ההצטרפות השוודית לנאט"ו ונגד המשטר הטורקי. "יש כאן מוסר כפול", אומר אנדראס המאוכזב לדבריו מהפניית העורף השוודית לכורדים. "ב-2019 נציגי כל המפלגות הפוליטיות בשוודיה הפגינו נגד הפלישה הטורקית לרוג'בה, היו דגלי PKK בכל מקום, הוטל איסור על מכירת נשק לטורקיה והיה קונצנזוס בעניין. אחרי הגשת הבקשה להצטרף לנאט"ו, התקשורת השוודית יישרה קו ללא דיון ציבורי וכל מי שהתנגד להצטרפות הוגדר כתומך של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הכורדים ננטשו על ידי מרבית הממסד הפוליטי בשוודיה".
בתנועת "מועצות רוג'בה" השוודית נלחמים למען הסרת התיוג של ה-PKK כארגון טרור. לטענת אנדראס, העולם צריך להכיר בכך שהמקרה של המחתרת הכורדית לא שונה מזה של הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC) בדרום אפריקה בתקופת משטר האפרטהייד. "כמו שטורקיה גרמה למערב להגדיר את ה-PKK כארגון טרור, כך גרמה דרום אפריקה לממשלות שהיו קשורות אליה להגדיר את ה-ANC כארגון טרור ואת מנהיגו, נלסון מנדלה, כטרוריסט", אומר אנדראס.
לא בטוח שהגישה של אנדראס מייצגת את כלל הקהילה הכורדית השוודית, אבל בכל מקרה נראה שרוב הכורדים במדינה לא מרגישים בנוח עם הנטייה של הממשלה בסטוקהולם לעשות ויתורים לטובת טורקיה רק כדי להשיג את המטרה העליונה מבחינתה – הצטרפות מהירה לנאט"ו. "הכורדים שוב מוצאים את עצמם במרכזו של ויכוח בינלאומי – ללא השתתפותם או ידיעתם", כתב קיה איזול, פעיל זכויות אדם כורדי מסטוקהולם, ביומון השוודי "סוונסקה דאגבלאדט". "מה הקשר של הכורדים, עם ללא מדינה משלו, לדיון הזה? כך מוצאת את עצמה שוודיה – שעם חברותה בנאט"ו שואפת להשיג הגנה מפני הדיקטטור פוטין – תלויה לפתע בידיו של דיקטטור אחר".
אף שהמשא ומתן בין הצדדים תקוע לחלוטין – וטורקיה גם טרודה כעת בעיקר בהתמודדות עם נזקי רעידות האדמה שפקדו אותה בשבוע שעבר – פרשנים רבים מעריכים שבסופו של דבר שוודיה ופינלנד יעברו את המשוכה הטורקית. "אני בטוחה ששוודיה ופינלנד יצטרפו לנאט"ו", אומרת פרופ' אן סופי דאהל, מומחית לנאט"ו משוודיה המתגוררה בדנמרק המשמשת כעמיתה בכירה במועצה האטלנטית בוושינגטון. "צריך לחכות לבחירות בטורקיה במאי ואחר כך לסיום ההליך בפרלמנט באנקרה שגם יכול לקחת זמן", אומרת דאהל. "עם זאת, צריך לזכור שגם אם התהליך יימשך עוד זמן וייכנס לקיץ, זה עדיין יהיה תהליך ההצטרפות הקצר ביותר בתולדות נאט"ו. בדרך כלל זה נמשך שנים ואפילו עשורים". המומחית השוודית מזכירה ש-28 מדינות נאט"ו כבר אישרו את הצטרפות שוודיה ופינלנד לברית ולדבריה "הונגריה תאשר אותה במארס וכל העניין ייגמר ככל הנראה בקיץ".
דאהל טוענת ששוודיה משלמת כעת את המחיר על עשורים של ניסיונות להיות "מעצמה הומניטרית" שמנסה להשפיע על התרחשויות הרחק מגבולותיה. "הריאל-פוליטיק מכה עכשיו בשוודיה אחרי שנים של תמיכה בכל מיני תנועות מהפכניות", אומרת המומחית השוודית. "מסיבה זו טורקיה מתרכזת בשוודיה ולא בפינלנד". "ארדואן אכן מוטרד מהעניין הכורדי אבל הוא גם משתמש בו כקלף מיקוח", אומרת דאהל ומוסיפה שלנשיא הטורקי יש לנגד עיניו שיקולים נוספים. אחד מהם, למשל, הוא הניסיון הטורקי לרכוש מטוסי F-16 מארה"ב – וארדואן עשוי להשתמש בסוגיה של הרחבת נאט"ו כאמצעי לחץ להשגת מטוסי הקרב האמריקאיים. להתנגדות הטורקית להצטרפות שוודיה לנאט"ו יש גם הקשר פוליטי מובהק. ארדואן עומד לבחירה מחודשת במאי והווטו על ההצטרפות השוודית משמש אותו בקמפיין הבחירות שלו. מסיבה זו, דאהל לא צופה שטורקיה תשיב בקרוב בחיוב לשוודיה – אלא לאחר הבחירות בטורקיה.
דיויד סטברו 