Israel's Ambassador to Sweden Remains Optimistic Under Constant Threats

Ziv Nevo Kulman took office in 2021, at the tail end of one of the most difficult crises in the history of Israeli-Swedish relations. October 7 brought other voices to the fore. 'Suddenly, we see that on the core issues there is agreement,' he says in an interview with Haaretz

Published in "Haaretz": https://www.haaretz.com/israel-news/2024-05-21/ty-article/.premium/israels-ambassador-to-sweden-remains-optimistic-while-working-under-constant-threats/0000018f-9a6c-dce9-a1cf-feecb91f0000

While singer Eden Golan was on the Eurovision stage in Malmö, one person in the audience was accompanied by at least the same amount of security guards as the Israeli delegation. Ziv Nevo Kulman, the Israeli Ambassador to Sweden and longtime Eurovision fan, insisted on coming to the event to support Golan and her team, despite likely being one of the most heavily guarded people in the Scandinavian country at the time.

"There was an illustrative moment in the Israeli performance in the semi-final," he says. "The performance began with boos before Eden even opened her mouth. In response, there were also cheers from the audience, and a kind of duel started up between them. And then, because the performance was so good and Eden wasn't affected at all by the boos, most of the audience cheered for her. They were impressed by a 20-year-old singer who was put in a difficult situation and rose to the occasion with great honor."

Nevo Kulman says the hostility and calls for a boycott of Israel were met with a clear and supportive reaction from the public. "That was also the moment when she leapt up in the odds," the ambassador says. "As someone who has really been following the boycott calls in Sweden recently, I can say that the Swedes are in favor of dialogue, in favor of listening and in favor of freedom of expression. My impression is that the Swedes are not advocates for BDS."

Ambassador Ziv Nevo Kulman, photo credit: Embassy of Israel in Sweden

The conversation with Nevo Kulman took place in a discreet location in Stockholm, with four security guards, both Swedes and Israelis, sitting in the next room. He says that after Eurovision ended, just before the delegation returned to Israel, he met with Golan. "It was one of the most thrilling and moving moments in my career," he says. "What we had here was a concerted effort by an incredible delegation with an incredible singer and an incredible song, and we [at the embassy] also helped to provide the right umbrella."

This umbrella, Nevo Kulman says, included his local media appearances in which he sought to provide a counterweight to the large anti-Israel protests in Malmö over Eurovision weekend. In an interview with the Swedish daily Dagens Nyheter, the ambassador was pictured wearing an ABBA T-shirt adorned with a yellow ribbon, as well as a necklace with the Chai symbol.

Nevo Kulman says that, normally, Eurovision to him is a time for celebration. If things were normal, he would probably have been going around Malmö with other ABBA fans, simply enjoying the fun and colorful event. But because of the current situation, this year none of that is possible.

"The shirt is like a wink," he explains. "I speak with a wide audience through the media interviews and I see more Swedes who are sympathetic to Israel. I hear from people who tell me – Don't get the wrong idea, don't be confused. Just because there are loud people in the streets, in protests, doesn't mean that's what the Swedes think. Our messages are getting through to a lot of readers and listeners and viewers."

Nevo Kulman wanted to stress that, while the protesters are entitled to freedom of expression, as a member of the European Broadcasting Union, Israel also has the right to participate in Eurovision without being harassed. "We also deserve the right to speak, and the competition showed that the conception that everyone in Europe hates us is incorrect," he says.

Unlike the professional juries, the voters from the general public are anonymous, and a large portion of them awarded Israel the coveted 12 points. "Including people from countries you wouldn't expect," the ambassador says.

Nevo Kulman cites the LGBT community as an example of a group that is partly hostile to Israel, despite the country's historic role in the contest. "We were supposed to be the country that carries this banner in the Eurovision, but this is a generation that doesn't know who Dana International was." Nevo Kulman, who is gay himself, says, "Now they're into being Queers for Palestine. It's not enough for them anymore to just be gay or trans, and this is concerning. We need to find a way to talk with these publics."

Things have been particularly tense at the Israeli Embassy in Sweden lately. This past Friday, the police detained several people suspected of firing guns near the embassy. In January, a grenade was thrown at the building, but did not explode. The incident took place a few days after reports came out that Hamas planned to attack the Israeli Embassy and other sites in the country.

Police outside the Israeli embassy in Stockholm, in January.Credit: David Stavrou

"Of course, it affects the work," Nevo Kulman says. "In Sweden, unfortunately, consular services are only provided online. But the embassy is working, we're here and we're operating." He says the threats definitely have an impact on his regular agenda as ambassador: "There are things I did in the past that I can't do now. I can't stand in a public square and give a speech, and therefore I have to miss certain events, and it breaks my heart."

Nevo Kulman has been in the Israeli foreign service for 28 years. He served as cultural attache at the embassy in Tokyo, as Deputy Ambassador to the Czech Republic, as cultural affairs advisor at the embassy in Paris, as general consul in Montreal, and as head of the cultural diplomacy division at the Foreign Ministry in Jerusalem. The position in Sweden is his first as an ambassador. Despite the nation's tranquil image, his tenure in Stockholm has been quite tumultuous.

He is well-liked by Swedish politicians and the Swedish media, maintains extensive ties with the country's Jewish community, and does not hesitate to express an opinion in different areas. For example, he firmly denounced the practice of far-right political provocateurs burning copies of the Koran. He fought for Israeli culture to be included in the Book Fair in Gothenburg. One of his more controversial moves was to declare that Israel would not maintain ties with the populist far-right Swedish Democrats party.

"We are aware of the positive statements by the Swedish Democrats about Israel," he says. "But at the same time, the party continues to adhere to extremist positions regarding a ban on brit milah [Jewish religious circumcision] and the importing of kosher meat, and it has yet to seriously grapple with its neo-Nazi past and with the antisemitism among its members." He adds that the party has not expressed any remorse for its many years of mistreatment of Holocaust survivors, which makes its supposed support for Israel questionable.

Nevo Kulman took over the position in Sweden in the summer of 2021, when Israeli Swedish relations had been languishing after a long and difficult state of crisis. The two countries were attempting to mend the rift that began in 2014, when Sweden officially recognized a Palestinian state and was followed by years of harsh statements, recalls of ambassadors and a halt to state visits.

"It was a lengthy process," Nevo Kulman says. "The Swedes understood that they had gone too far with the recognition of a Palestinian state. The move didn't change anything on the ground and didn't contribute to the Swedish interest of being perceived as a fair partner acceptable to both sides."

But the process of rehabilitating relations was jolted again in the aftermath of October 7. "Now it's impossible to promote an agenda beyond the conflict," says the ambassador, although he also sees an optimistic angle here. "Suddenly, we see that on the core issues there is agreement: the attitude toward Hamas, Israel's right to defend itself, returning the hostages, the fight against the accusations of genocide, and other issues."

Nevo Kulman explains that Israel and Sweden have similar positions on many matters. "Swedish official statements consistently cite Israel's right to defend itself and call for the immediate release of all the hostages." He adds that the Swedish foreign minister has said that he will soon visit the region. "Naturally, this will enable a direct and fruitful dialogue about all the issues on the agenda," the ambassador says.

סוד ההצלחה של ABBA

להקת אבבא היא תופעה תרבותית מעניינת. מצד אחד היא נמצאת בליגה של הביטלס, מייקל ג'קסון והרולינג-סטונס מבחינת מכירות והצלחה מסחרית, מצד שני קשה למצוא במוסיקה שהיא ייצרה חידושים מוסיקליים או אמירה אומנותית חשובה. אין בה את החדשנות והמהפכנות של הביטלס, את האקסטרווגנטיות של מייקל ג'קסון או את העוצמה המרדנית של הסטונס. כמו המוסיקה שלה, גם סיפורה של אבבא הוא חריג אם משווים אותו לאגדות פופ אחרות. היא הגיעה ממדינה לא דוברת אנגלית בת פחות משמונה וחצי מיליון תושבים, היא פרצה דרך דווקא באירוויזיון והאזנה עדכנית לשיריה לא מעוררת בהכרח תחושה של רלוונטיות נצחית. להיפך, שירים רבים נשמעים כמו כיף נוסטלגי במקרה הטוב וכמו זיכרון מעט מיושן במקרה הרע. ובכל זאת, אבבא היא אייקון. שלושים שנה אחרי פירוקה, הלהקה עדיין מעוררת עניין אצל מיליוני מעריצים. אלו יוכלו החל באביב 2013 גם לבקר במוזיאון חדש המוקדש ללהקה השוודית שמכרה עד היום כמעט 380 מיליון תקליטים ושלהיטיה ממשיכים למלא אולמות מופעים ורחבות ריקודים.

הכתבה פורסמה במוסף גלריה של הארץ http://www.haaretz.co.il/gallery/music/1.1892605

המוזיאון ייפתח בשביעי במאי 2013 אך מכירת הכרטיסים לשבועות הראשונים לפעילותו החלה כבר בשבוע שעבר. מתיאס האנסון, מנכ"ל המוזיאון, אומר שהדרישה לכרטיסים עצומה. "אנחנו מצפים ל-200 עד 250 אלף מבקרים ב-2013 ומקווים שהמוזיאון, שממוקם קרוב לאתרי תיירות חשובים נוספים בסטוקהולם, יהפוך לאחד ממוקדי התיירות הגדולים בשוודיה" הוא אומר, "על מנת לעמוד ביעד זה נבנים במקום כעת גם אולמות מופעים, בית-מלון, חנות מזכרות ומסעדה".

האנסון מספר שהמוזיאון החדש הוא חלק מפרויקט גדול יותר, "היכל התהילה של המוסיקה השוודית" שייפתח גם הוא באותו מועד ויכלול את המוצגים המוקדשים לאבבא כתצוגת קבע בין כתליו. המוסיקה הפופולארית השוודית, שתרמה לעולם הרכבים כמו רוקסט, אירופה, קנט והקרדיגנז, חייבת הרבה ללהקת אבבא וזה איננו מקרי שהמבנה החדש יקדיש חלק נרחב מאוד משטח התצוגה שלו לאבבא, הלהקה שפתחה למעשה את שערי העולם ליבוא מוסיקלי מאסיבי מהמדינה הקטנה והפרובינציאלית הזו. "לפני אבבא אף אחד לא הקדיש תשומת לב ולו הקטנה ביותר למוסיקה שוודית", אומר מתיאס האנסון, "אחרי אבבא אין בעולם מפיק מוסיקלי או חברת תקליטים אחת שלא יטו אוזן למוסיקאי שוודי חדש". האנסון מביא לדוגמא את מצעד הדי-ג'ייז החשובים בעולם המופיע בגיליון האחרון של הרולינג-סטון. "שניים משלושת הראשונים הם משוודיה (Swedish House Mafia ו-Avicii, ד.ס)", הוא מספר, "אלו היוצרים המוזיקליים של ימינו ואבבא פתחו את עולם המוסיקה בעבורם ובעבור דורות של יוצרים שוודים".

ע"פ העיתונות השוודית העובדה שהמוזיאון הוא חלק מהיכל התהילה השוודי הייתה אחד הגורמים ששכנעו את חברי הלהקה לתמוך בפתיחתו. ביורן אולבאוס, החבר היחיד בלהקה המקורית המעורב בפרויקט באופן אקטיבי, צוטט כאומר שהוא אינו מעוניין להפוך למוצג מוזיאוני לפני מותו. עם זאת פתיחת היכל התהילה של המוסיקה השוודית והעובדה שסיפורה של אבבא הוא "סיפור סינדרלה שיש ערך רב בסיפורו" לדבריו, שכנעו אותו לבסוף. התקשורת השוודית, שדיווחה בהרחבה על פתיחת המוזיאון וציטטה את הדברים מפיו, ניסתה גם לסחוט הודעה על איחוד חד-פעמי של הלהקה אך ללא הועיל. כבר שנים עוסקים עיתונאים ומעריצים כאחד בספקולציות על איחוד עתידי של אבבא אך חברי הלהקה, שלא הופיעו יחד כבר שלושים שנה, דוחים את האופציה הזו על הסף. "אני לא אדע עד יום הפתיחה ממש אם ארבעת חברי הלהקה יגיעו לפתיחת המוזיאון", אומר המנכ"ל האנסון, "אבל לגבי השאלה אם הם יופיו על במה אחת יחד יש לי תשובה ברורה בת שתי אותיות – לא!".

האנסון יודע על מה הוא מדבר. כחלק מהקמת המוזיאון הוא עובד באופן צמוד ויומיומי עם חבר הלהקה אולבאוס שהוא גם אחד מבעלי המוזיאון. "ביורן הוא אחד האנשים המבריקים והיצירתיים איתם עבדתי מעולם", הוא אומר, "גם שלושת חברי אבבא האחרים תומכים בפרויקט אך הם עושים זאת ממרחק. המוזיאון לא היה יוצא לפועל ללא הסכמתם אך הם לא מעורבים בפרויקט באופן מעשי ואין להם שום כוונה להופיע שוב יחד".

אך אפילו ללא איחוד עתידי מעורר המוזיאון החדש עניין החורג מעבר לגבולות שוודיה. "מדובר בלהקה שנמצאת במקום הרביעי במכירות אלבומים בכל הזמנים אחרי הביטלס, אלביס פרסלי ומייקל ג'קסון", אומר האנסון, "לכן, מטבע הדברים, אנחנו פונים לקהל בינלאומי". ואכן החדשות על פתיחת המוזיאון עשו כותרות בכל העולם. מעריצים ממוסקבה ועד בומביי, מקואלה-למפור ועד פריז קיבלו את החדשות יחד עם קוראי עיתונים וצופי ערוצי הבידור בטלוויזיה בכל קצוות תבל. "מעריצי אבבא יגיעו לכאן כמו שמעריצי אלביס מגיעים לגרייסלנד ומעריצי הביטלס נוסעים לליברפול", אומר האנסון, "אבל זו תהיה חוויה מיוחדת גם לחובבי מוסיקה שאינם מהגרעין הקשה של מעריצי הלהקה מפני שזהו אינו מוזיאון רגיל, זהו גם מרכז חוויתי שבו אנחנו מנסים להעניק למבקרים תחושה של השתתפות בהופעה חיה".

"הלוגו של המוזיאון", מספר האנסון, "הוא Walk in, dance out!. מעבר לפריטים מההיסטוריה של הלהקה כמו התלבושות שחברי הלהקה תרמו, תקליטי הזהב, הכרטיסים למופעים ההיסטוריים וכו' יהיו במוזיאון חוויות מוסיקליות ייחודיות. המבקרים יוכלו למשל להפוך לחבר החמישי באבבא באמצעות הופעה משותפת עם הלהקה על הולוגרמה של במה. הם יוכלו גם לרקוד ולקפץ בבגדיהם המפורסמים של אבבא בצורה דיגיטלית בחדר ווירטואלי ולהצטלם במסוק המקורי בו ישבו חברי אבבא בעטיפת האלבום Arrival". האנסון מוסיף שאת החוויות הייחודיות האלו יוכלו המבקרים לנצור לא רק כזיכרונות. "על כל כרטיס כניסה יהיה קוד זיהוי אישי, הקוד ייסרק פעם אחת בכניסה ושוב ליד חלק מן המוצגים ויאפשר למבקרים להקליט את הקטעים האינטראקטיביים בהם הם השתתפו. כאשר המבקרים יגיעו הביתה הם יוכלו להוריד את החומרים האלו ולחוות את ההתרגשות מחדש באמצעות דף אינטרנט אישי".

להקת אבבא נוסדה ב-1972 בסטוקהולם ע"י שני זוגות של מוסיקאים שוודיים מצליחים. ביורן אולבאוס ואגנטה פלטסקוג נפגשו באולפן טלוויזיה ב-1969, הם התאהבו ונישאו ב-1971. באותה תקופה נפגשו בקדם-אירוויזיון השוודי גם בני אנדרסון ואנני פריד (פרידה) לינגסטאד. גם הם הפכו לזוג והתארסו (הם נישאו לבסוף ב-1978). שני הזוגות בילו זמן רב יחד בתקופה זו, בין השאר הם עסקו בפרויקטים מוסיקליים בהרכבים שונים. ב-72 הם הקליטו את תקליטם הראשון כרביעייה ואימצו את ארבעת האותיות הראשונות של שמותיהם הפרטיים כשם ללהקה. כך נולדה אבבא. פריצת הדרך הגדולה שלהם הייתה הזכייה באירוויזיון ב-1974 עם השיר ווטרלו. בניסיון לנצל את הזכייה כדי לפרוץ לתודעת הקהל הבינ"ל, הארבעה יצאו לסיבוב הופעות אירופי, הוציאו לאור שירים נוספים וזכו להצלחה במדינות רבות אם כי בשלב זה הייתה זו הצלחה מוגבלת משהו.

בחצי השני של שנות השבעים ההצלחה המוגבלת הפכה להיסטריה. שורה של אלבומים, סיבובי הופעות וסינגלים מצליחים הביאו את אבבא לפסגת הפופ העולמית. הם מילאו אולמות בכל העולם, הגיעו לראשי מצעדי הפזמונים במדינות רבות ומכרו מיליוני אלבומים. בשנות השיא שלהם בבריטניה, למשל, אלבומיהם שהו בראש מצעדי המכירות במשך 43 שבועות ותשעה להיטים שלהם הגיעו למקום הראשון במצעד הפזמונים (שישה נוספים הגיעו למקומות 2-5). בריטניה היא ללא ספק אחד המוקדים המרכזיים של מעריצי אבבא. אלבום האוסף ABBA Gold שיצא לאור ב-1992 הפך לפני כחודשיים ל-CD הנמכר ביותר שם בכל הזמנים. אך הבריטים לא לבדם – מדינות נוספות, כמו גרמניה, מדינות סקנדינביה, אוסטרליה ודרא"פ, הפגינו נאמנות מרשימה לרביעייה השוודית שכבשה אותן בסערה. כל זה נמשך עד ראשית שנות השמונים. בתקופה זו חלה ירידה בפופולאריות ובמכירות ובמקביל החלו סכסוכים בין חברי הלהקה שהגיעו לשיא עם גירושי שני הזוגות הנשואים שהרכיבו אותה. החבילה התפרקה לבסוף ב-1982.

בשלושים השנים שלאחר פירוק הלהקה המשיכו חבריה לעשות את דרכם בעולם המוזיקה הפופולארית. נשות הלהקה, פלטסקוג ולינגסטד, פתחו בקריירת סולו מוצלחות יחסית. לינגסטד כבר פרשה מעסקי הבידור אך פלטסקוג עובדת בימים אלו על אלבום חדש. בני אנדרסון ממשיך להופיע ולהקליט עם להקתו, "התזמורת של בני אנדרסון". ביורן אולבאוס איננו מופיע בעצמו אך הוא ממשיך את שיתוף הפעולה המוסיקלי עם אנדרסון עד עצם היום הזה. בין השאר הם כבר כתבו יחד מחזות זמר, הפיקו אלבומים להרכבים שונים, כתבו שירים לאחרים והיו מעורבים בהפקות שהחזירו את המוזיקה של אבבא לאופנה עשרות שנים אחרי פירוקה כמו המחזמר מאמה מיה! שנפתח בלונדון ב-1999 והגרסה הקולנועית האמריקאית שלו שיצאה לאור ב-2008.

הפקות אלו, המושכות עשרות מיליוני צופים ומאזינים שנים רבות אחרי פירוק הלהקה, מעלות את השאלה לגבי סוד הצלחתה של אבבא, שלא המציאה ז'אנר מוסיקלי חדש ואין במוזיקה שלה חדשנות, עומק רגשי או נגינה ווירטואוזיות. "סוד כוחה של הלהקה הוא כתיבת השירים הגאונית", אומר מתיאס האנסון, "בני אנדרסון וביורן אולבאוס צדקו כשאמרו שבתעשייה הזו הכל מתחיל ונגמר בשירים עצמם". אנדרסון ואולבאוס, שני המנועים המוזיקליים שמאחורי אבבא, כתבו שירים בעלי מלודיות יפות וסוחפות ומילים אוניברסליות שבצרוף ההרמוניות הקוליות והעיבודים המושקעים של הלהקה יוצרים תמהיל אפקטיבי וחשוב לא פחות, שובר קופות. "הם היו מהנדסי מוזיקה", מוסיף האנסון, "הם עבדו קשה מאוד באולפן ההקלטות, הם היו בררנים, קפדנים מאוד וחזרו שוב ושוב על כל דבר עד לתוצאה מושלמת". "מעבר לכך", מוסיף האנסון, "היה עוד דבר שגרם לפופולאריות של אבבא. זהו העניין התדמיתי. מדובר בשני זוגות שהכירו מעט לפני תחילת פעילותה של הלהקה ונפרדו במקביל להתפרקותה. הקהל יכול היה לעקוב אחרי חייהם האישיים של חברי הלהקה וללוות אותם במשך עשר שנים. הם היו ארבעה בני-אדם ששילבו זוהר והצלחה בינ"ל עם פשטות וצניעות. סופרסטארים שניתן היה גם להעריץ וגם להזדהות איתם".

לסוד הצלחתה של אבבא יש עם זאת מרכיב נוסף, מסחרי יותר. הלהקה ידעה תמיד לזהות מה הקהל רוצה וכיצד ניתן להגיע אליו. בשנות השבעים היה זה האירוויזיון, מאוחר יותר היו אלא אולמות מחזות הזמר. חברי אבבא לא זלזלו בקהל שלהם, הם עבדו קשה בשבילו וקיבלו החלטות מסחריות נכונות. מאז שנות התשעים מוצעים לחובבי אבבא בכל העולם מוצרים הקשורים בלהקה בלי שיהיה צורך בהופעות איחוד או בשירים חדשים. המוזיאון החדש בסטוקהולם הוא אחד המוצרים האלו והוא מצטרף אל אלבומי האוסף, ההוצאות המחודשות של האלבומים הישנים, מחזות הזמר והסרטים. "המוזיאון הוא למעשה גלגול של תערוכה על אבבא שיזמו יוניברסל ו Live Nation (תאגידי מוסיקה ובידור בינלאומיים, ד.ס) ב-2010", מספר מתיאס האנסון, "התערוכה הסתובבה בעולם וכעת אפשר לומר שהיא הגיעה לתחנתה האחרונה. במוזיאון אנחנו משתמשים בחומרים רבים הלקוחים ממנה וכאן היא תישאר לנצח".

כך, מעבר להיותו של המוזיאון מרכז למורשת מוסיקלית ותרבותית הוא גם עסק גדול. "בעלי המוזיאון כוללים בנוסף לביורן אולבאוס, גם את יוניברסל ואת התאגיד הסקנדינבי Parks and Resorts. אין לנו שום תמיכה של גורמים ציבוריים והעסק יתנהל כחברה פרטית לגמרי", אומר האנסון. בתשובה לשאלה על הערכותיו לגבי ההכנסות העתידיות של המוזיאון הוא מוסיף: "אחד היתרונות הגדולים בניהול עסק באופן כזה הוא שלעולם לא נצטרך לפרסם את הרווחים שלנו. אבל אנחנו לא בעניין הזה רק בשביל הכסף. חברי אבבא באמת לא זקוקים לזה". ארבעת חברי הלהקה, יש לציין, הם מיליונרים והם ממשיכים להרוויח סכומים אדירים מתמלוגים, מכירות תקליטים ועסקים שונים הקשורים ללהקה.

עם השנים הפכה אבבא לאחת ההצלחות המסחריות הגדולות של עולם הבידור ויאמר לזכותה שהיא מעולם לא ניסתה להיות משהו אחר. "אני לא משהו מיוחד, למעשה אני משעממת למדי" שרה אגנטה פלטסקוג באחד מלהיטי הלהקה, "אבל יש לי כישרון, דבר נפלא, כולם מקשיבים כשאני פורצת בשירה". השיר הזה, "תודה על המוסיקה", מ-1977 מצייר תמונה נאמנה של גישתה של אבבא לקהל ולמוסיקה שלה. "הייתי ברת מזל, אני הנערה עם השיער הזהוב", שרה פלטסקוג בבית האחרון, "אני רוצה לשיר את זה לכולם. איזה אושר, אילו חיים איזו הזדמנות!".

המסר האופטימי הזה הוא אוניברסלי למדי אבל בשוודיה, מולדתם וביתם של רוב חברי הלהקה (מלבד לינגסטד שנולדה בנורווגיה וחיה כיום בשוויץ), יש לאבבא משמעות מיוחדת. "בעבר הייתה כאן ביקורת לא מעטה על אבבא", מספר מתיאס האנסון, "אמרו שהם מלוקקים מדי, שהם רק מוצר. כעסו עליהם כי הם היו זוהרים מדי בעבור מדינה המתנהלת ע"פ רעיונות סוציאל-דמוקרטים ומנטליות אפרורית למדי. עד היום הצלחתה של אבבא נלקחת כמובנת מאליה במידה רבה. חברי הלהקה לא עברו להוליווד, הם לא נתפסים כגדולים מהחיים, הם תמיד היו כאן בינינו ואנחנו יכולים לפגוש אותם במקרה ברחובות סטוקהולם. ובכל זאת אבבא היא מקור גאווה גדולה לשוודיה, אחד מהסמלים שבזכותם אנחנו מוכרים בכל העולם". האנסון צודק. תעיד על כך הקלישאה ששוודיה ידועה בעיקר בזכות איקאה, וולבו ואבבא. במובן מסוים יש באמירה הזו צדק – מדובר הרי, אחרי הכל, במפעל רהיטים, מפעל מכוניות ובמפעל לייצור להיטים.