ביהמ"ש בהולנד ימסור היום את פסק הדין במשפטם של חמישה מתוקפי האוהדים באמסטרדם

חודש וחצי לאחר המתקפה נגד אוהדי מכבי תל אביב בתום המשחק נגד אייאקס, יינתן פסק הדין במשפט של חמישה שהיו נגדם די ראיות להעמדה לדין: אדם שבעט באוהד שהיה על הרצפה, אחר קרא ל"ציד יהודים", דמויות בולטות בקבוצות וואטסאפ לארגון המעשים ועובד מלון שמסר מידע על ישראלים.

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/2024-12-24/ty-article-magazine/.premium/00000193-f614-d354-a59f-ff7587d40000

בית משפט באמסטרדם יכריע היום (שלישי) את דינם של חמישה נאשמים בתקיפת אוהדי מכבי תל אביב בעיר בחודש שעבר, לאחר המשחק נגד אייאקס בליגה האירופית. לפי הרשויות בהולנד, כ-20 אוהדים ישראלים נפגעו מאלימות בידי מקומיים שהמתינו להם כשחזרו מהאצטדיון בפאתי אמסטרדם, וחמישה נזקקו לאשפוז. עשרות חשודים נעצרו בימים שלאחר המתקפה, שתועדה במוקדים רבים ושגררה עימות מדיני. חמשת הנאשמים, ושניים נוספים, הם היחידים עד כה שהוגש נגדם כתב אישום.

העיתונאי ההולנדי וואטר לאומנס, כתב היומון ההולנדי Het Parool, אמר בשיחה עם "הארץ" כי חמשת הנאשמים שונים זה מזה ברקע שלהם ובמעשים המיוחסים להם. עורכי דינם נקטו במשפט בקווי הגנה שונים – מטיעונים להשגת ראיות שלא כדין ולחדירה לפרטיות בפריצה למכשירי הטלפון שלהם; דרך בקשה לנסיבות מקלות בשל "כעס על מה שמתרחש בעזה" ואזכור ההאשמות נגד ישראל בפשעי מלחמה, והטלת האחריות על האוהדים הישראלים; ועד טענות לניצול האירועים לרווח פוליטי בידי פוליטיקאים מקומיים.

לדברי לאומנס, השבעה שכבר הואשמו הועמדו לדין במהירות מפני ש"הם אלה שהיה קל להפליל אותם, כאלה שהתבטאו באופן ברור בקבוצות או שצולמו בתקריות אלימות והועמדו לדין בניסיון להראות שהרשויות מתייחסות לנושא ברצינות". "השלב הבא יהיה אחר", מסביר לאומנס, "הוא נכנס עמוק יותר לקבוצות הוואטסאפ ובוחן את האנשים שניהלו את הקבוצות. זה התיק הגדול יותר". התיק הזה, הוא מציין, נחקר בידי המשטרה הלאומית, ולא ברמה העירונית כפי שטופלו המקרים הקודמים.

הנאשמים שדינם יוכרע היום הם:

ספה א', בן 32, ספר ממוצא טורקי. הוא תועד מכה אוהדים ישראלים בכיכר דאם במרכז העיר, יחד עם אחרים, ואחד מאלה שבעט בהם כבר נפל על הקרקע. התביעה דורשת לגזור עליו שנתיים מאסר, שנה וחצי מהן בפועל.
אומטוקן א', בן 24 תושב האג ממוצא טורקי. הוא תועד מכה אוהד וחוטף לו את הצעיף, ובצ'אט קבוצתי קרא ל"ציד יהודים", תואר כ"כוכב הלילה" בהכאת היהודים ושאל אם "יוצאים לסיבוב נוסף הלילה". הוא טען במשפט כי אינו שונא יהודים. התביעה ביקשה לגזור עליו שמונה חודשי מאסר, חמישה מהם בפועל.
ראשיד א', בן 26 מאוטרכט. הוא מואשם שהיה גורם מרכזי בקבוצת וואטסאפ שבה תואמה האלימות ושהופץ בה מידע הנוגע לאוהדים הישראלים. לרשויות אין תיעוד המוכיח שהוא נקט אלימות פיזית, אך ההתבטאויות שלו שאותרו תוארו כאנטישמיות וכמסיתות לפגיעה ביהודים. להגנתו, טען ראשיד כי התכוון בדבריו לאוהדים בהקשר של כדורגל: "לפיינורד אנחנו קוראים ג'וקים, ולאוהדי מכבי יהודים". התביעה מבקשת לגזור עליו חצי שנת מאסר, מתוכה ארבעה חודשים בפועל.
לוקאס ד', בן 19 המתגורר עם הוריו מחוץ לאמסטרדם. הוא מואשם שיידה אבנים לעבר שוטרים וניסה לפרוץ את קו ההגנה שיצרו. התביעה טוענת שהוא היה חבר בקבוצה שבה עודדו המשתתפים זה את זה לתקוף את האוהדים מישראל, שכונו "סרטן ציוני" ו"סרטן יהודי". הוא מואשם גם שהחזיק נפצים, המשמשים כנופיות של אוהדי כדורגל ברחבי אירופה. לטענתו, הוא השליך בוץ ולא אבנים. התביעה מבקשת לגזור עליו חצי שנת מאסר, מתוכה שלושה חודשים בפועל.
קאראנביר.ש., בן 26 שעבד במשמרת לילה במלון באמסטרדם. הוא מואשם שמסר באחת מקבוצות הוואטסאפ, שבה היו כמעט אלף חברים, מידע על מיקום אוהדים, על מקומות אליהם הסיעה את "היהודים האלה", כדבריו, ועל מועד טיסת חירום של חברת אל-על שנועדה להשיב את האוהדים לישראל. "קחו בחשבון שכולם יוצאים מבתי המלון בסביבות 5 או 6". התביעה מבקשת לגזור עליו מאסר של חודש.

שני הנאשמים שהדיון בעניינים נדחה הם מוחמד ב', בן 26 ופעיל פרו-פלסטיני, שטוען כי הותקף בידי אוהדי מכבי בערב שלפני המשחק; ומחמוד א', מבקש מקלט בהולנד יליד חאן יונס, המואשם בניסיון הריגה. הוא מואשם, בין השאר, שבעט בראשו של ישראלי ארבע פעמים, ובכמה מעשי אלימות נוספים.

המחלוקת המרכזית הנוגעת לאירוע היא שאלת התיאום והתכנון המוקדם מצד התוקפים: האוהדים שנתקלו בהם והוכו, וכך גם הרשויות בישראל, אומרים כי המאמצים היו מתואמים היטב והעידו על ארגון מוקדם. החשודים ותומכיהם הצדיקו את המעשים בהתנהגות האוהדים הישראלים, שכללה תלישת דגל פלסטין, תקיפת נהג מונית ושירים גזעניים נגד ערבים, ובמעשי צה"ל ברצועת עזה וברצון לנקום עליהם. בשל כך, לדבריהם, הוקמו קבוצות וואטסאפ שבהן תוכננה התקיפה. תחקיר שפרסם השבוע הוושינגטון פוסט, ושהתבסס על עשרות עדויות וחומרי וידאו, טען כי לא היה ארגון מוקדם שכזה מצד התוקפים, והטיל את האחריות לעימותים גם על אוהדי מכבי תל אביב.

עדכון גזרי-הדין:

חמישה הורשעו בהולנד בתקיפת אוהדי מכבי ת"א, העונשים: עד חצי שנת מאסר

חמישה בני אדם הורשעו בתקיפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם בחודש שעבר. העונשים שנגזרו עליהם נעים בין עבודות שירות ועד לחצי שנת מאסר והם קלים יותר מהעונשים שביקשה התביעה. בית המשפט קבע כי אוהדי מכבי היו אלימים, אך הוסיף כי "אינו רואה סיבה לאלימות נגד אוהדי מכבי.

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/2024-12-24/ty-article/00000193-f80b-d8f8-adfb-fdfff5d40000

בית משפט באמסטרדם גזר היום (שלישי) את דינם של חמישה נאשמים בתקיפת אוהדי מכבי תל אביב בעיר בחודש שעבר, לאחר המשחק נגד אייאקס בליגה האירופית. העונשים שנגזרו על החמישה נעים בין עבודות שירות לחצי שנת מאסר. בית המשפט, בהרכב של שלושה שופטים, קיבל את הטענה שאוהדי מכבי היו אלימים, ושיש לראות את האלימות בהקשר, אולם הודיע כי "אינו רואה סיבה לאלימות נגד אוהדי מכבי".

עורכי דינם של החשודים טענו כי הראיות הושגו שלא כדין, והושגו על ידי חדירה לפרטיות בפריצה למכשירי הטלפון שלהם, אולם בית המשפט דחה את הטענות הללו, כמו גם את הטענות לניצול האירועים לרווח פוליטי בידי פוליטיקאים מקומיים. לשני הצדדים יש 14 יום לערער על העונשים.

ספה א', בן 32, ספר ממוצא טורקי שתועד מכה אוהדים ישראלים בכיכר דאם במרכז העיר, הואשם בהכאת אוהדי מכבי. קיבל שישה חודשי מאסר.

אומטוקן א', בן 24 תושב האג ממוצא טורקי, שתועד מכה אוהד וחוטף לו את הצעיף, קיבל חודש מאסר.
ראשיד א', בן 26 מאוטרכט, אשם בשיתוף מידע והשתתפות באלימות. קיבל 10 שבועות מאסר.
לוקאס ד', בן 19 המתגורר עם הוריו מחוץ לאמסטרדם, מואשם שיידה אבנים לעבר שוטרים וניסה לפרוץ את קו ההגנה שיצרו. קיבל 100 שעות עבודות שירות.
קאראנביר ש', בן 26 שעבד במשמרת לילה במלון באמסטרדם, אשם בהסתה לאלימות ושיתוף מידע על מיקום האוהדים. קיבל חודש מאסר.

לפי הרשויות בהולנד, כ-20 אוהדים ישראלים נפגעו מאלימות בידי מקומיים שהמתינו להם כשחזרו מהאצטדיון בפאתי אמסטרדם, וחמישה נזקקו לאשפוז. עשרות חשודים נעצרו בימים שלאחר המתקפה, שתועדה במוקדים רבים ושגררה עימות מדיני. חמשת הנאשמים, ושניים נוספים, הם היחידים עד כה שהוגש נגדם כתב אישום.

לא פוגרום ולא ליל הבדולח – האירוע באמסטרדם בהקשר יהודי-אירופי.

את האירוע האלים באמסטרדם אפשר גם לראות בהקשר רחב יותר מזה שהוצג בתקשורת הישראלית. לא כל המהגרים אנטישמים, לא כל האנטישמים הם מהגרים, והתקריות האנטישמיות באירופה הן לא בהכרח התפרצות ספונטנית של שנאה או מחאה. ממש כמו שרוב האנסים לא נראים כמו מפלצות ואינם מגיחים משיחים בפארקים חשוכים, גם המפלצת האנטישמית שוכנת לעתים בדמויות רגילות ולכאורה לא מאיימות. כשאוהדי כדורגל מגיעים לאירופה ורואים מפגינים המפיצים שנאה לישראל תחת דגלי פלסטין, הם רואים איום פיזי. כשיהודים אירופים רואים את אותה הפגנה, יותר משהם חוששים שמשתתפיה יכו אותם, הם מפחדים שבתוך ההמון העוין נמצאים הגננת של ילדיהם, פקיד הבנק שלהם או האחות מקופת חולים.

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-11-18/ty-article-opinion/.premium/00000193-3f73-d383-abbb-bffbb21b0000

ההתפרעות לאחר משחק הכדורגל באמסטרדם בתחילת החודש, עוררה תגובות מעורבות בישראל. החל בזעזוע על האופי האנטישמי הבוטה שלה וקינה על ה"איסלאמיזציה של אירופה", ועד לטענות שהיא נגרמה בגלל ההתנהגות של אוהדי מכבי ושההשוואה לליל הבדולח היא זילות השואה. טיעונים אלו שווים דיון, אבל כדי להעמיק אותו כדאי להוסיף לנקודת המבט הישראלית גם נקודת מבט אירופית.

ראשית, כשאוהדי מכבי נתקלו באלימות פיזית, הם נתקלו בצורת ביטוי קיצונית מאוד של אנטי־ישראליות ואנטישמיות, אך בעבור יהודים שחיים באירופה זהו רק מופע אחד, אולי המפחיד ביותר, אבל ודאי לא הנפוץ ביותר, של האנטישמיות. המופעים האחרים מצטלמים פחות טוב, אבל מכבידים מאוד על חייהם: הצקות בבתי ספר, קמפיינים אגרסיביים ברשתות חברתיות, חרמות בעולם התרבות ובאקדמיה, והערות פוגעניות, מתחים ונידויים במקומות עבודה. אלימות פיזית נדירה למדי, אם כי היא עלולה להפוך לנפוצה יותר שכן היא התפתחות כמעט הכרחית של שיח שנאה, קיצוניות פוליטית והפצת נרטיבים שקריים.

שנית, אנטישמיות היא הרבה יותר ממקרה פרטי של גזענות. אכן, במובנה המצומצם שנאת יהודים יכולה להיות דומה לשנאת ערבים או שחורים, אך במובנה הרחב היא תופעה מורכבת הרבה יותר. בשיח האירופי מתחילים להכיר בכך שמדובר בסוג של תיאוריית קונספירציה. הנופלים ברשתה והמפיצים אותה יכולים להיות אנשים שלא פגשו יהודי מעולם, והם יכולים לתפוש את עצמם כליברלים דמוקרטים ש"אין להם דבר נגד יהודים". הם לא חייבים אפילו להשתמש במילה "יהודי". הקונפליקט במזרח התיכון, ומה שמכונה "התחום האפור" בין אנטישמיות לאנטי־ישראליות מאפשר שימוש במילות קוד כמו "גלובליסטים", "ג'ורג' סורוס", וכמובן — "ציונים".

זו אינה תופעה חדשה במהותה, אבל יש לה עולם מושגים חדש. במקום האנטישמיות הקדומה, שבה הואשמו היהודים ברצח ישו, והאנטישמיות המודרנית שהאשימה את היהודים בשליטה בעולם באמצעות בנקאים, תנועות מהפכניות ואגודות סתר, יש כתבי אישום מודרניים שמבלבלים גם כאלו שאינם בעלי דעות גזעניות במובהק: היהודים הפיצו את הקורונה מכיוון שהם הרוויחו ממנה. הם גרמו למלחמה באוקראינה. הם מפרקים את מדינות הלאום. הם שולטים בתקשורת ובשווקים הפיננסיים.

גם השמאל הישראלי נופל לפעמים במלכודת הזו. מכיוון שהוא מתנגד, ובצדק, להמשך השליטה בגדה ולפשעי המלחמה בעזה, הוא מוצא שותפים אירופים להשקפת עולמו. לעתים אלו שותפים רציניים וכנים, אך לעתים מדובר בגורמים שמפיצים האשמות ברצח עם תוך כדי תמיכה בארגוני טרור איסלאמיסטים והפצת תעמולה לחיסול ישראל. כמו שהימין הישראלי מוצא שותפים בתנועות ניאו־נאציות בגלל מלחמתן במוסלמים, חלק מהשמאל מוצא שותפים אנטישמיים משום שהם מתנגדים לכיבוש (גם אם מדובר בזה של 48' ולא של 67').

שלישית, האנטישמים של החיים האמיתיים, בניגוד לאלו המוצגים בתקשורת, הם לא דמויות שטוחות. הסיקור מאמסטרדם התמקד בתמונות של גברים רעולי פנים ממוצא מזרח תיכוני שיצאו לחפש דם. בינתיים, בעולם האמיתי, אנטישמיות מתחבאת גם מאחורי פרצופים מוכרים יותר, בעלי תכונות אחרות, רקע אחר ומניעים אחרים: צעירים אירופים שקראו ספרות טרוצקיסטית, תיכוניסטים שמשתמשים באנטישמיות ככלי להתעמרות בבן כיתה ומרצים באוניברסיטה שמנסים להתבלט.

לא כל המהגרים אנטישמים, לא כל האנטישמים הם מהגרים, והתקריות האנטישמיות באירופה הן לא בהכרח התפרצות ספונטנית של שנאה או מחאה. הן גם תוצאה של קמפיינים שממומנים על ידי גורמים כמו קטאר, טורקיה ורוסיה. ממש כמו שרוב האנסים לא נראים כמו מפלצות ואינם מגיחים משיחים בפארקים חשוכים, גם המפלצת האנטישמית שוכנת לעתים בדמויות רגילות ולכאורה לא מאיימות. כשאוהדי כדורגל מגיעים לאירופה ורואים מפגינים המפיצים שנאה לישראל תחת דגלי פלסטין, הם רואים איום פיזי. כשיהודים אירופים רואים את אותה הפגנה, יותר משהם חוששים שמשתתפיה יכו אותם, הם מפחדים שבתוך ההמון העוין נמצאים הגננת של ילדיהם, פקיד הבנק שלהם או האחות מקופת חולים.

ונקודה אחרונה. אנחנו רגילים לזהות את קורבנות האנטישמיות באירופה עם חברי הקהילות היהודיות, באמסטרדם הקורבנות היו תיירים ישראלים שחוו אותה לרגע וחזרו הביתה. אבל יש בין שתי הקבוצות המובחנות האלו קבוצה נוספת. בשנים האחרונות קבוצות של מהגרים ישראלים באירופה מקימים קהילות העוסקות בחינוך, תרבות ויזמות חברתית, כשהשפה העברית והזהות הישראלית החילונית פורחות בהן. קהילות אלו חוות ומתמודדות עם אנטישמיות בצורה אחרת, ומהוות גם סיכוי וגם סיכון בהקשר זה. מצד אחד, הן עלולות להוות יעד אטרקטיבי למפגעים ולמפיצי השנאה. מצד אחר, חבריהן עשויים להוות גשר של דיאלוג בין ישראל לחברה האירופית, שיכולה להיעזר בהן להתמודדות עם מחלת האנטישמיות שממנה היא סובלת כבר מאות שנים.