מסמכים מסווגים בשירותים ובן של שר בפעילות של ניאו־נאצים: הצרות של ממשלת שוודיה

עם כניסתה לשנת בחירות, ממשלת המרכז־ימין השמרנית של אולף קריסטרסון מתמודדת עם האשמות במוסר כפול, נפוטיזם וחוסר אחריות בטיפול בביטחון הלאומי, על רקע שורה של שערוריות מביכות שמערערות את אמון הציבור בה.

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2025-10-03/ty-article-magazine/.premium/00000199-99d8-d4f2-a3b9-dffdcf660000

כשראש ממשלת שוודיה, אולף קריסטרסון, הקים מועצה לביטחון לאומי – לראשונה בתולדות ארצו – זה היה נראה כצעד מתבקש. כל זמן ששוודיה לא הייתה שותפה לשום ברית צבאית ולא יצאה למלחמה מאז 1814, הקמה של גופים ביטחוניים אסטרטגיים לא הייתה בראש סדר העדיפויות שלה במשך יותר מ־200 שנה. אבל ההתפתחויות של השנים האחרונות שינו את כל התמונה.

הפלישה הרוסית לאוקראינה, המתקפות ההיברידיות על שוודיה ושכנותיה – שכללו בין היתר מתקפות סייבר, קמפיינים של דיסאינפורמציה וחדירות רחפנים – ההצטרפות השוודית לנאט"ו והעלייה במספר תקריות האלימות הפוליטית בתוך שוודיה עצמה יצרו צורך בגוף שיגבש מדיניות ביטחון, יגיב למשברים ויתכלל את הערכות המודיעין השוודית למציאות החדשה. בנסיבות אלה מונתה המועצה לביטחון לאומי, מיד לאחר כינונה של הממשלה ב־2022.אף שגם הממשלה הקודמת הקימה גוף דומה, המועצה החדשה לביטחון לאומי קיבלה הפעם מנדט רחב יותר לפעולה והורכבה ממערכת ארגונית מסודרת יותר. יתר על כן, לצורך ניהולה המעשי נוצר תפקיד חדש לגמרי שלא היה קיים עד כה – וזאת בהשראת מדינות אחרות – יועץ לביטחון לאומי.

היועץ הראשון

האדם הראשון שמונה לתפקיד היועץ לביטחון לאומי של שוודיה, ממש עם תחילת כהונת המועצה ב־2022, היה הנריק לנדרהולם. המינוי נחשב לסביר בשל הרקע של לנדרהולם. הוא שירת בשנות ה־80 כקצין בצבא השוודי ובתום שירותו בשנות ה־90 כיהן כחבר פרלמנט מטעם מפלגת המתונים השמרנית שנמצאת עכשיו בשלטון. אחרי כהונתו בפרלמנט פנה לנדרהולם לאקדמיה ושימש בתפקיד רקטור האוניברסיטה לביטחון לאומי, המוסד האקדמי המרכזי להכשרת קצינים ולימודי ביטחון, אסטרטגיה ומדיניות צבאית, ומשם עבר לשירות החוץ וכיהן כשגריר שוודיה בלטביה ובאבו דאבי.

אולם מצד שני, מינויו של לנדרהולם בן ה־62 גם עורר ביקורת ציבורית בשל פרט נוסף שנמצא בביוגרפיה שלו והעלה חשד לנפוטיזם – הוא חבר ילדות של ראש הממשלה קריסטרסון מאז שהשניים למדו ביחד בבית ספר יסודי. הקדנציה של לנדרהולם בתפקיד היועץ לביטחון לאומי הייתה אמורה להימשך לכל הפחות לכל אורך כהונת הממשלה הנוכחית בשוודיה. אבל בסופו של דבר הוא כיהן בתפקיד במשך קצת יותר משנתיים, והציבור התוודע בהדרגה לשורה של אירועים ביזאריים שבהם היה מעורב.

בדצמבר 2023 חשף היומון דאגנס ניהטר שלנדרהולם שכח ארבעה מסמכים מסווגים במרכז כנסים הנמצא צפונית לסטוקהולם לאחר שהשתתף בכנס במקום. הוא טען להגנתו ששם לב לטעותו ודיווח עליה למחלקת הביטחון במשרדו, אבל חקירה של השירותים החשאיים השוודים גילתה שהוא שיקר ושהיו אלה דווקא אנשי צוות הניקיון של מרכז הכנסים שהבחינו בטעות, מצאו את המסמכים והודיעו לממשלה. אבל זו הייתה רק ההתחלה. תחקירים נוספים שהתפרסמו בתקשורת חשפו בזו אחר זו עוד פרשיות מביכות שקשורות ליועץ לביטחון לאומי.

בסוף דצמבר 2022 שכח לנדרהולם את הטלפון הנייד שלו בשגרירות הונגריה בסטוקהולם. הונגריה נחשבת למדינה לעומתית באיחוד האירופי ולא פעם מתעמתת עם שוודיה. היא גם הייתה אחת משתי המדינות היחידות שהתנגדו במקור להצטרפות שוודיה לנאט"ו, דבר שהפך אותה לעוינת במיוחד בעיניים שוודיות. באשר לטלפון הנייד – הוא הוחזר ללנדרהולם רק ביום למחרת.

נשק לאופוזיציה

לאחר פרשת הטלפון, לנדרהולם התראיין לתוכנית רדיו של השידור הציבורי השוודי וגם הפעם היה מעורב במחדל אבטחה – הוא שכח את המחברת שלו באולפן. לאחר שגילה זאת, במקום שהוא או מישהו מעוזריו יחזור לאסוף את המחברת, הוא דאג שהיא תישלח לבית הקפה שבו שהה במונית וללא ליווי. ואם בזה לא די, היועץ לביטחון לאומי גם איבד את כרטיס העובד שלו, טס לנסיעות פרטיות לברלין על חשבון המדינה וגם מינה ללשכתו אדם מבלי שעבר בדיקה ביטחונית. תקריות אלו גרמו להתפטרותו של לנדרהולם בתחילת השנה ובמרץ אף הוגש נגדו כתב אישום בגין רשלנות בטיפול במידע סודי.

לנדרהולם זוכה בחודש שעבר מאשמה ובית המשפט קבע שאף ששכח מסמכים מסווגים במרכז כנסים, התקרית לא הגיע לרף הפלילי של "רשלנות חמורה". עם זאת, ייתכן מאוד שהמדינה תערער על הזיכוי ובכל מקרה השערוריות שבהן היה מעורב הטילו צל כבד על תפקודה של הממשלה השוודית, עוררו עליה ביקורת ציבורית גדולה והעניק נשק לאופוזיציה לתקוף שוב ושוב את חוסר הרצינות והרשלנות של הרשות המבצעת בראשות קואליציית המרכז־ימין.

הטענה המרכזית של מבקרי הממשלה השוודית היא שלא מדובר רק בטעויות אישיות, אלא באופן ניהול העבודה במשרד ראש הממשלה: איך מדווחים על תקריות, כיצד מטופלים מסמכים רגישים, כיצד פועלים כאשר מתגלות טעויות וכמה מהר ובאיזו שקיפות נושאים האחראים על תקלות באחריות. רבים באופוזיציה ובתקשורת טענו שגם אם לא בוצעה שום עבירה פלילית במקרים המדוברים, המשרד הכי חשוב בשוודיה סובל מבעיה גדולה של חוסר אמינות ואי עמידה בנהלים.

"ההעמדה לדין של היועץ לביטחון לאומי היא כישלון חמור של לשכת ראש הממשלה", אמר בריאיון לרשות השידור הממלכתית השוודית פטר הולתקוויסט, ממנהיגי המפלגה הסוציאל־דמוקרטית ושר ההגנה לשעבר. "מה שצריך לברר כעת הוא מי בלשכת ראש הממשלה קיבל את ההחלטה לא לדווח על העניין הזה למשטרה מלכתחילה". שתיים מהמנהיגות הצעירות המפלגה, יו"ר המשמרת הצעירה שלה ויו"ר המועצה המקומית סולנטונה, צפונית לסטוקהולם, ניסחו זאת בצורה חריפה יותר במאמר דעה שפרסמו ביומון אפטונבלדט: "זו כבר לא רק בעיה – זה דפוס התנהגות וביזוי של דור שלם. על הממשלה הזו להתמודד עם הבעיות האלה או להתפטר".

הטענה לפיה מדובר ביותר מבעיה של אדם אחד התחזקה כאשר לאחרונה נחשפה תקרית נוספת שהתרחשה ב־2022. העיתון דאגנס ניהטר, שחשף את פרשת המסמכים המסווגים של היועץ לביטחון לאומי, חשף גם שקלסר עם מסמכים מסווגים נשכח בשירותים בנמל התעופה הבינלאומי של סטוקהולם ונמצא על ידי עובד ניקיון. התקרית אירעה בזמן תהליך ההצטרפות של שוודיה לנאט"ו והקלסר הכיל מידע על שיחות שקיימה שוודיה עם טורקיה, שהייתה אז המתנגדת המרכזית להצטרפות השוודית לברית הצבאית.

גם באירוע זה המחדל לא טופל באופן מחמיר במיוחד. העיתון אפטונבלדט דיווח שעובד הציבור ששכח את הקלסר שימש כראש אגף במשרד ראש הממשלה ומכהן כיום כשגריר בנציגות שוודית בחו"ל. לאחר שלנדרהולם עזב את תפקידו מוקדם מן הצפוי, תומכי הממשלה חשבו שבכך תמו הצרות. מחליפו כיועץ לביטחון לאומי היה דיפלומט ידוע למדי בשם טוביאס תיברג ששימש כשגריר שוודיה באפגניסטאן ובאוקראינה.

תיברג בן ה־49 מונה לתפקיד ב־8 במאי השנה, אך כהונתו נמשכה פחות מ־24 שעות. הוא נאלץ להגיש את התפטרותו לאחר שתמונות אינטימיות שלו מאפליקציית ההיכרויות הלהטב"קית גריינדר נשלחו מכתובת מייל אנונימית לממומנים עליו במשרד ראש הממשלה. יש שטענו שמדובר היה בתמונות עירום, אך לא התקבל לכך אישור רשמי. תיברג הודה מיד שהתמונות שנשלחו במייל אכן שלו ושמדובר בתמונות ישנות מחשבון שהיה לו בעבר בגריינדר. הוא גם הודה בכך שהיה צריך לדווח עליהן ואמר שמאחר שלא עשה זאת אין בכוונתו להמשיך בתפקידו כיועץ לביטחון לאומי. ראש הממשלה קריסטרסון קיבל את התפטרותו. אולם ההתפטרות עצמה לא הביאה לסיום הפרשה. ממשלת שוודיה ספגה ביקורת על כך שהתמונות הישנות של תיברג לא התגלו במהלך הליך המינוי שלו. מתנגדי הממשלה תהו כיצד ייתכן שמשרד ראש הממשלה פספס פרט בסיסי כל כך על מי שאמור היה לטפל בביטחון הלאומי של שוודיה והאם ייתכן שמדינה זרה הייתה מעורבת בפרסום התמונות כדי לעורר כאוס פוליטי במדינה.

למזלה הרע של ממשלת שוודיה וממשלת המרכז־ימין שנכנסת לשנת בחירות, צרותיה לא הסתכמו ביועציה לביטחון לאומי. המגזין האינטרנטי אקספו חשף ביולי שבנו בן ה־16 של שר ההגירה, יוהאן פורשל, השתתף בפעילות של ארגונים ניאו־נאציים ותומכי עליונות לבנה שמשלבים פעילות גופנית עם אידיאולוגיה גזענית, לאומנית ואלימה. פורשל אמנם הודה בכך שמדובר בבנו ואמר שהוא ניהל איתו "שיחות ארוכות ורציניות" שהביאו לחרטה מצדו, אך סירב להתפטר מתפקידו בממשלה. תגובתו של שר ההגירה לפרשה גררה ביקורת ציבורית קשה נגדו, במיוחד לאור התבטאויות עבר שלו.

כאשר שוודיה סבלה מגל רציחות שבוצעו על ידי נערים צעירים הקשורים לארגוני פשע מאורגן, פורשל היה מהשרים שהשמיעו את הביקורת הקולנית ביותר על הורים שלא מטפלים בהתנהגות עבריינית של ילדיהם, בעיקר אם מוצאם היה ממשפחות מהגרים. הוא אף תמך בחקיקה שתאפשר ענישה כמו גירוש ושלילת אזרחות.

אך לאחר שנחשף שבנו קשור לאלימות גזענית ולאומנית, הוא סירב לקחת אחריות אישית. התקשורת בשוודיה לא ויתרה לו בנושא. "על פי גרסת השר, הבן שלו הוא קורבן. הימין הקיצוני מוצג כמעין מחלה שהבן (של השר) נדבק בה בגלל המפלצת של התקופה שלנו – הטלפון הנייד", כתבה העיתונאית אידה אולמדל בעיתון סבנסקה דגבלדט, "אבל השר פורשל לא היה נשאר בביטחון כזה בכיסאו אם בנו היה מחליט להתנסות בחיים של ג'יהאדיסט".

הבחירות הכלליות בשוודיה ייערכו בעוד פחות משנה, ב־13 בספטמבר, וממשלתו של קריסטרסון תגיע אליהם כשהיא מואשמת במוסר כפול, נפוטיזם, חוסר רצינות בטיפול בביטחון הלאומי – ומאבדת את אמון הציבור בה. בסקר שערך העיתון אפטונבלדט בסוף יוני עלה ששני שלישים מהבוחרים הגדירו את טיפול הממשלה וראש הממשלה בהתפטרויות של לנדהולם ותיברג כ"גרוע למדי" או "גרוע מאוד". 53% מהבוחרים אף אמרו שהאמון שלהם בראש הממשלה נפגע בעקבות האירועים. הסקר מדאיג במיוחד את הממשלה בסטוקהולם משום שהביקורת עליה מגיעה לא רק מתומכי מפלגות האופוזיציה, אלא גם מתומכי הקואליציה.

בתחילת ספטמבר אירעה בשוודיה תקרית שזכתה לכותרות בכלי תקשורת רבים בעולם. אף שהפעם לא היה מדובר במחדל ממשלתי, היו מי שראו בה מטאפורה מושלמת למצבה העגום של הממשלה. שרת הבריאות החדשה, אליזבת לאן, חברת המפלגה הנוצרית־דמוקרטית, התמוטטה במהלך מסיבת עיתונאים בשידור חי שעות ספורות לאחר שנכנסה לתפקיד.

לאן בת ה־48 התעלפה, לדבריה, כתוצאה מירידה פתאומית ברמת הסוכר בדם שלה. היא נפלה מדוכן הנואמים ומי שמיהרה לעזור לה – וקיבלה על כך מחמאות – הייתה סגנית ראש הממשלה וראשת המפלגה שלה, אבה בוש. לעומת זאת, ראש הממשלה קריסטרסון שעמד ממש לצדה של שרת הבריאות זכה לביקורת ארסית וללעג משום שלא סייע לשרה שהייתה במצוקה. "קריסטרסון נראה המום, קפץ מצד לצד, נפנף בידיו ויישר את העניבה שלו", תיארה העיתונאית יונה סימה את מה שראו כל מי שצפה במסיבת העיתונאים ולאחר מכן בקטעים שהופצו ברשת והפכו מיד לוויראליים. "במקרה של אליזבת לאן, כל שוודיה נחשפה לאופן שבו ראש הממשלה מתמודד עם אירועים בלתי צפויים. וזה היה רחוק מלהיות מרגיע".

ראש ממשלת שוודיה ל"הארץ": "אנטישמיות בשוודיה מגיעה היום גם מכיוון אנשים בעלי מוצא מזרח תיכוני"

ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון אמר בכנס על אנטישמיות בסטוקהולם שמאז 7 באוקטובר חלה עלייה משמעותית בתקריות אנטישמיות: "אסור להתעלם מכל הדוגמאות שראינו לאחרונה: חלונות שבורים, ציורים של צלבי קרס ואיומי מוות". בריאיון ל"הארץ" התייחס למלחמה בצפון ואמר ש"כל העולם חושש מהסלמה ומהשלכותיה שלא ניתן לצפות אותן".

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2024-10-01/ty-article/.premium/00000192-4711-d07b-aff3-57f74a100000

ראש ממשלת שוודיה, אולף קריסטרסון, אמר אתמול (שני) שחלה עלייה משמעותית באנטישמיות במדינה מאז מתקפת חמאס בישראל ב-7 באוקטובר, במהלך כנס שנערך בנושא בסטוקהולם.

קריסטרסון שיתף את באי הכנס בפגישות שקיים באחרונה בבית הספר היהודי בבירה וכן בקהילה היהודית במאלמו ואמר: "בשנה הבאה תציין הקהילה היהודית 250 שנה בשוודיה, ויהודי שוודיה חייבים להרגיש בטוחים כשהם מבקרים בבית הכנסת, כשהם עונדים תליון עם מגן דוד וכשהם מגיעים עם הילדים לבית הספר".כתבות קשורות

"אסור להתעלם מכל הדוגמאות שראינו לאחרונה: חלונות שבורים, ציורים של צלבי קרס ואיומי מוות. תלמידים נתקלים באנטישמיות חסרת בושה בבית הספר. פוליטיקאים שהפיצו תמונות אנטישמיות ברורות ברשתות החברתיות", אמר קריסטרסון. "אסור להתעלם או להפחית בחשיבות האנטישמיות. השנאה משגשגת בדממה. גם מילים יפות על אפס סובלנות אינן מספיקות. שוודיה היא אחת המדינות הסובלניות ביותר בעולם, אך יש למתוח את קו הסובלנות כשמופיעה חוסר סובלנות".

"ב-7 באוקטובר 2023 בוצע הרצח ההמוני הגדול ביותר של יהודים מאז השואה. המתקפה זכתה לגינוי נרחב גם בחלקים נרחבים של העולם. במקביל, נחגגה האלימות ברחובות ובכיכרות – הן בשוודיה והן במדינות אחרות, עם זיקוקים, שירה וריקודים. זה היה ניגוד ברור להבטחה של 'לעולם לא עוד'. והתברר שיש לנו עוד הרבה מה לעשות", אמר קריסטרסון. הוא ציטט את נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, ואמר שדבריה על כך ש"לא היתה תרבות אירופית ללא תרבות יהודית ולא היתה אירופה ללא העם היהודי" נכונים גם לגבי שוודיה.

בסיום הכנס התראיין קריסטרסון ל"הארץ" והתייחס לסוגיית האנטישמיות במדינה וגם למלחמה. "מאז שבעה באוקטובר, דברים רבים החמירו מבחינת יהודי שוודיה", אמר ראש הממשלה השוודי.

ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון בכנס על אנטישמיות בסטוקהולם, אתמול
ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון בכנס על אנטישמיות בסטוקהולם, אתמול, צילום: דיויד סטברו

על פי המועצה הלאומית למניעת פשיעה בשוודיה (BRÅ), נרשמה עלייה של פי חמישה בפשעי שנאה על רקע אנטישמי בין 7 באוקטובר לסוף 2023 בהשוואה לאותה תקופה בשנה הקודמת. על פי הדו"ח מדובר בכרזות וסיסמאות בהפגנות, אך גם בהצקות, הטרדות ותקיפות בעלות אופי אנטישמי על רקע המלחמה בעזה.

"בשוודיה, כמו ברוב המדינות, יש אנטישמיות זה עשורים. בעבר זה הגיע מכיוון ניאו-נאצים ואנשי ימין קיצוני. בימינו, אנשי הקהילה היהודית פוגשים אנשים רבים עם שורשים במזרח התיכון, ואנשים שמשתמשים ברטוריקה אנטישמית בגלל דעות שונות על מה שמתרחש במזרח התיכון", אמר קריסטרסון. "בדמוקרטיה כמו שוודיה בוודאי שמותר להחזיק בדעות שונות בנוגע לשאלה כיצד לפתור בעיות במזרח התיכון וכיצד לקדם שלום, ואנחנו עושים מה שאנחנו יכולים משוודיה, אבל יש לנו אחריות מלאה להגן על יהודים ועל החיים היהודיים בשוודיה ועדיין לא עשינו מספיק".

קריסטרסון נשאל על עמדת ממשלתו לגבי העברת הלחימה המרכזית מרצועת עזה לצפון והשיב ש"כל העולם חושש מהסלמה ומהשלכות של הסלמה שלא ניתן לצפות אותן. מבחינת שוודיה, אנחנו מוטרדים מכך שיש בין 2,000 ל-4,000 שוודים השוהים עכשיו בלבנון למרות העובדה שביקשנו מאזרחינו שלנו לצאת משם ולחזור לשוודיה כאשר זה עדיין אפשרי. יש לנו משאבים מוגבלים מאוד לעזור לאנשים לצאת אם המצב יהיה גרוע יותר".

ראש הממשלה השוודי לא התייחס ישירות בריאיון לשאלת החטופים בעזה וליוזמות להפסקת אש בין ישראל לבין חמאס. הוא גם נמנע מלומר אם שוודיה תנהג כמו מדינות אחרות שהטילו סנקציות על בכירים ישראלים, בהם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. בעניין תגובתה של שוודיה לפלישה קרקעית ישראלית אפשרית ללבנון, הפנתה לשכת ראש הממשלה למשרד החוץ השוודי, שמסר ל"הארץ" שאין באפשרותו להתייחס לנושא.

במשך שנים רבות היו יחסי ישראל-שוודיה במשבר חריף, אך בשנים האחרונות חל שיפור ששיאו בביקור שר החוץ הישראלי אלי כהן בסטוקהולם במאי 2023. קריסטרסון לא חושב שהמלחמה השפיעה על היחסים בין המדינות. "שוודיה עומדת כמובן מאחורי זכות הקיום של ישראל ומאחורי זכותה של ישראל להגן על עצמה ואפילו חובתה להגן על עצמה בתוך גבולות של זכויות הומניטריות", הוא אמר. "לאיחוד האירופי יש עמדה עקבית בנוגע לכך. בסופו של דבר, אנחנו מאמינים בפתרון שתי המדינות וכמובן שלשוודיה חשוב מאוד שיהיה אפשר להפריד בין דעות שונות על הסכסוך במזרח התיכון והתמיכה המלאה ביהודים החיים בשוודיה".

הפגנה פרו-פלסטינית בסטוקהולם, צילום: דיויד סטברו

בחודשים האחרונים נרשמו כמה אירועים קשים בשוודיה כמו ירי וזריקת רימון יד על השגרירות הישראלית בסטוקהולם, פרסום ידיעות על ארגונים שוודיים שתומכים אקטיבית בחמאס ואפילו סוכנים של משמרות המהפכה האיראניים שהתכוונו לרצוח מנהיגים יהודיים במדינה.

קריסטרסון אמר ששוודיה ערוכה לאפשרות שחיזבאללה ירצה לנקום בישראל דרך פגיעה ביעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל. "אנחנו בכוננות גבוהה ושוודיה נמצאת זה יותר משנה ברמת הכוננות השנייה הכי גבוהה האפשרית. הייתי אומר שהרשויות ערניות מאוד ושולטות במצב. עושה רושם שטרוריסטים מחמשים עבריינים שוודיים שבדרך כלל עוסקים בפעילות פלילית ואנחנו מוטרדים מכך, אבל אני מבטיח שאנחנו מודעים לכך ועוקבים אחרי המצב בזהירות רבה".

קריסטרסון הוא ראש מפלגת "המתונים" השמרנית שמאז אוקטובר 2022 עומדת בראש קואליציית מרכז-ימין הנתמכת בידי מפלגת ה"שוודים הדמוקרטים" הימנית-פופוליסטית. ממשלתו נחשבת ידידותית מאוד לישראל וכמו הממשלה הקודמת, ממשלת מרכז-שמאל בראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, היא פועלת בדרכים שונות למאבק באנטישמיות וקידום חיים יהודיים בשוודיה.

בכנס שנערך אתמול בסטוקהולם תחת הכותרת "אנטישמיות בשוודיה – תיאור מצב וצעדי מנע", השתתפו גם שרת התרבות פריסה ליליסטרנד, השר לעניינים חברתיים יקוב פורסמד, שר המשפטים גונאר סטרומר, השרה האחראית על בתי הספר לוטה אדהולם והשרה לשוויון חברתי פאולינה ברנדברג. יחד עם השרים הבכירים, דנו במשך כשלוש שעות אקדמאים שוודים מובילים, נציגי קהילות וארגונים יהודיים, עיתונאים וארגוני חברה אזרחית בגורמי האנטישמיות בשוודיה, באופנים בהם היא מתבטאת ובצעדים הנדרשים להיאבק בה.

משטרת שוודיה נטרלה חפץ חשוד שנמצא סמוך לשגרירות ישראל: "מדובר בניסיון פיגוע"

החודש אמרו המוסד ושירות הביטחון הכללי, כי חמאס מתכנן פיגועים נגד יעדים יהודיים וישראליים בחו"ל, בהם בסטוקהולם. עם זאת, לפי שעה לא ברור מי אחראי לחפץ החשוד שנמצא

פורסם ב"הארץ" (בשיתוף עם יונתן ליס): https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2024-01-31/ty-article/.highlight/0000018d-5ff9-d9df-a9cd-7ffd586f0000

משטרת סטוקהולם נטרלה היום (רביעי) חפץ חשוד שנמצא סמוך לשגרירות ישראל בשוודיה. לפי הערכות מדובר במטען חבלה, והיומון "אקספרסן" דיווח כי מדובר ברימון יד. שגריר ישראל במדינה, זיו נבו קולמן, אמר כי מדובר בניסיון פיגוע נגד השגרירות ועובדיה. "אנחנו מודים לרשויות השוודיות על תגובתן המהירה. טרור לא יפחיד אותנו", כתב קולמן ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר).

בשבועות שלאחר תחילת המלחמה, שגרירויות אירופיות אחרות היו פתוחות כרגיל, אולם השגרירות בסטוקהולם היתה סגורה לחלוטין; מגבלות חמורות מאוד הוטלו על תנועתם ועבודתם של הדיפלומטים הישראלים במדינה, ולא ניתנו שירותים קונסולריים לישראלים החיים בשוודיה — למעט במקרים דחופים מאוד.

מהמשטרה החשאית בשוודיה (SÄPO), שחוקרת את הפרשה, לא נמסר מידע חדש מעבר לסיווג התקרית כ"פשע טרור". כמו כן, אנשיה לא מסרו אם יש בידיהם חשודים או עצורים ולא התייחסו לשאלה אם יש קשר בין ההתרחשות האחרונה להתרעה נגד שגרירות ישראל בשוודיה שהוציאו המוסד והשב"כ בחודש שעבר. לצד זאת, דובר הארגון אמר ל"הארץ" כי במדינה יש כעת רמת כוננות גבוהה לגבי אירועי טרור (4 בסולם של 5).

ראש ממשלת שוודיה, אולף קריסטרסון, גינה את "ניסיון הפיגוע" בשגרירות, לדבריו, ואמר כי מדובר "במתקפה הן על מי שעובדים שם והן על שוודיה". קריסטרסון הוסיף, כי האבטחה והפיקוח סביב השגרירות והמוסדות היהודיים בשוודיה יתוגברו.

אהרון וורשטנדיג, יו"ר מועצת הקהילות היהודיות בשוודיה, אמר ל"הארץ" כי הוא רואה בחומרה את הניסיון לפגוע בשגרירות הישראלית ובצוותה ולהטיל עליהם אימה. "אני מגנה את המעשה הפלילי הזה", הוא אמר. מחוץ לבית הספר היהודי "הילל" במרכז סטוקהולם הוצבה היום ניידת משטרה ושוטר עם נשק שלוף.

פטרה קאהן נורד, נציגת הקונגרס היהודי העולמי (WJC) במדינות הנורדיות, רואה בחומרה את הניסיון לפגוע בשגרירות. "טוב מאוד שהרשויות השוודיות פעלו במהירות ובנחישות כדי למנוע את האיום", היא אמרה. "כעת אני מקווה שמי שעומד מאחורי האירוע יימצא ויועמד לדין במהרה".

מוקדם יותר החודש אמרו המוסד ושירות הביטחון הכללי, כי חמאס מתכנן פיגועים נגד יעדים יהודיים וישראליים בחו"ל, בהם השגרירות בסטוקהולם. לפי המוסד, הרשויות בדנמרק עצרו בדצמבר כמה פעילי טרור שפעלו בשם חמאס, והן "סיכלו פיגוע שכוון להרג אזרחים חפים מפשע על אדמת אירופה". בד בבד הודיעו רשויות התביעה בגרמניה על מעצר בברלין של שלושה אנשי חמאס, שתכננו לבצע פיגועים נגד מוסדות יהודיים באירופה.

לפי הרשויות בברלין, שלושת העצורים בגרמניה וחשוד נוסף שנעצר בהולנד מקושרים לזרוע הצבאית של חמאס.

לפי גופי הביטחון הישראליים, מי שהנהיג את פעילות חמאס ביבשת הוא חליל חראז, לשעבר סגן מפקד הזרוע הצבאית של הארגון בלבנון, שנהרג בנובמבר אשתקד בתקיפה שיוחסה לישראל בדרום לבנון. חראז נעזר בסייענים של חמאס ביבשת ובפעילים של ארגון פשיעה בשם "LTF – LOYAL TO FAMILIA" – שב-2021 הוצא מחוץ לחוק בדנמרק. עם זאת, לפי שעה לא ברור מי אחראי לחפץ החשוד שנמצא סמוך לשגרירות בשוודיה.

רצף דיווחים ב"הארץ" על פרשת שריפת ספרי הקוראן, האיום לשרוף ספרי תורה והעלאת רמת כוננות הטרור בשוודיה – יולי/אוגוסט 2023

https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2023-07-14/ty-article/.premium/00000189-538c-d3c1-a199-dfbfe9180000

https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2023-07-15/ty-article/.premium/00000189-5943-d481-afbd-5b7763590000

https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2023-08-19/ty-article/.highlight/0000018a-0e01-d18f-a3fb-1fd7bd7b0000

המשטרה בשוודיה אישרה הפגנה מול שגרירות ישראל שמתוכננת בה שריפת תנ"ך

14 ביולי, עם יהונתן ליס

ההפגנה צפויה להיערך מחר, לאחר שבחודש שעבר אישרה המשטרה במדינה הפגנה מול מסגד שבו הוצת ספר קוראן. נתניהו והרצוג גינו. שר התפוצות שיקלי: משרד החוץ השוודי הבהיר כי אין מניעה חוקית לשרוף את הספר

משטרת שוודיה אישרה בקשה לקיים הפגנה מחר (שבת) מול שגרירות ישראל בסטוקהולם, שבה מתוכננת שריפת ספר תנ"ך. ממשרד החוץ נמסר כי השר אלי כהן הנחה את השגריר בשוודיה זיו נבו-קולמן ואת המשרד "לפעול בכל דרך על מנת למנוע את האירוע המביש הזה". עוד נמסר כי ראשת המערך המדיני-אסטרטגי במשרד עליזה בן נון שוחחה עם השגריר השוודי בישראל "והבהירה לו את החומרה בה ישראל רואה את אישור המשטרה לפגיעה בקודשי היהדות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי הוא "מגנה בתוקף את החלטת הרשויות בשוודיה לאפשר שריפת ספר תנ"ך מול שגרירות ישראל במדינה", וכי "ישראל רואה בחומרה רבה את ההחלטה המבישה הזאת שפוגעת בקודש הקודשים של העם היהודי. יש לכבד את הספרים המקודשים לכל הדתות". גם הנשיא יצחק הרצוג גינה את הכוונה לשרוף ספר תנ"ך בהפגנה. "גיניתי את שריפת הקוראן המקודש למוסלמים בכל העולם, שהתרחשה בשוודיה, ולבי נחרד כעת מהכוונה לשרוף שם את התנ״ך – ספר הספרים הנצחי של העם היהודי", מסר והוסיף כי "זו הסתה בוטה ומעשה של שנאה".

את הבקשה להפגין הגיש גבר בן 32 מדרום שוודיה, שהסביר כי הוא מעוניין לשרוף ספר תנ"ך כתגובה למקרה מלפני כשלושה שבועות שבו אישרה המשטרה השוודית לשרוף עותק של הקוראן מול מסגד בבירה. שר התפוצות עמיחי שיקלי כתב כי ישראל פנתה השבוע בנושא למשרד החוץ השוודי, וזה הבהיר כי אין מניעה חוקית לפעולה כזו בשוודיה. לפי שיקלי, משרדו גם פנה לראש הממשלה השוודי אולף קריסטרסון כדי שימנע את שריפת ספר התנ"ך. לדבריו משרד החוץ השוודי "הביע שאט נפש מהאירוע", אך הסביר בתגובתו כי מי שיכולות למנוע פעולה כזו הן רשויות אכיפת החוק במדינה. "אנו פועלים כעת בערוצים נוספים במטרה להביא לביטול האירוע הבזוי הנ"ל", כתב השר.

בפגישה שקיים השבוע עם נציגי קהילות דתיות בשוודיה, אמר קריסטרסון כי שוודיה היא "מדינה שבה אנשים מדתות שונות, או ללא אמונה, יכולים לחיות יחד זה לצד זה בכבוד הדדי – וחייבת להיות כזו". הוא קרא "להילחם יחד בשנאה, שמניעה אנשים לשרוף את הקוראן, התנ"ך או התורה".

השגריר בשוודיה נבו-קולמן פרסם היום הודעה שבה גינה הצתת ספרי קודש של כל דת שהיא, ואמר כי "זהו מעשה של שנאה וחוסר כבוד, שאין דבר בינו לבין חופש הביטוי". בהצהרה שפרסמה מועצת הקהילות היהודיות בשוודיה, נמסר כי המועצה מגנה את ניצולו לרעה של חופש הביטוי במטרה לזרוע שנאה בחברה. "ההיסטוריה האירופית הטרגית שלנו קושרת בין שריפת ספרים יהודיים לפוגרומים, גירוש, אינקוויזיציה ושואה", מסרה. "שריפות של ספרי קודש, בין אם זה הקוראן, התורה או הברית החדשה, הן מעשה של שנאה ומהוות איום ישיר על הקהילות שעבורן הספרים האלה בעלי ערך".

הקונגרס היהודי האירופי גינה בחריפות את הרשויות בשוודיה על החלטתן לאפשר את שריפת ספר התנ"ך, כמו גם את הצתתם של ספרי קודש אחרים בהפגנות קודמות. מהקונגרס נמסר כי "ביזוי של רגשות דתיים ורגישויות תרבותיות מהווה מסר ברור ביותר כי מיעוטים אינם מקובלים ואינם מכובדים". הרב הראשי לישראל דוד לאו פנה במכתב לראש ממשלת שוודיה קריסטרסון וקרא לו לפעול נגד הכוונה לשרוף את הספר.

בחודש שעבר אישרה המשטרה לפליט עיראקי, שנמלט לפני כמה שנים לשוודיה, לשרוף עותק של הקוראן. הפליט, סלוואן מומיקה, אמר על כך: "זו דמוקרטיה. היא בסכנה אם הם יאמרו לנו שאנחנו לא יכולים לעשות זאת". בעבר דחתה המשטרה במדינה בקשות לעריכת הפגנות נגד הקוראן, אך החלטותיה נפסלו על ידי בתי המשפט, בנימוק כי הן פוגעות בזכות לחופש הביטוי. מוקדם יותר השנה הוגשו שתי בקשות למשטרת שוודיה לקבלת אישור להצתת ספרי תורה מחוץ לשגרירות הישראלית. המבקשים היו אזרחי המדינה שהיגרו אליה ממצרים, אשר נסוגו מבקשותיהם בשל לחץ שהופעל עליהם מצד הקהילה המוסלמית המקומית.

הפרקטיקה של שריפת ספרי קודש בשוודיה החלה לפני מספר שנים בעקבות פוליטיקאי דני מהימין הקיצוני בשם רסמוס פאלודן. כמה מתומדיו שרפו את הקוראן בעיר מאלמו שבדרום שוודיה, והוא עצמו חזר על המעשה כמה פעמים מאז. בינואר חזר פאלודאן לשוודיה לאחר שקיבל אישור לשרוף ספר קוראן מול שגרירות טורקיה בסטוקהולם. הפעם היו לכך השלכות גיאו-פוליטיות – טורקיה השתמשה בשריפת הקוראן כעילה להמשיך ולבלום את שוודיה מהצטרפות לברית נאט"ו. בחודש שעבר, עיראקי נוצרי שרף ספר קוראן מחוץ למסגד בעת חג הקורבן, ובעקבות זאת פרצו מחאות אנטי-שוודיות ברחבי העולם הערבי. בשבועות האחרונים נשלחו פניות נוספות למשטרת שוודיה בבקשה לאשר לקיים הפגנות הכוללות שריפת ספרי קודש.

ראסמוס פלודאן במהלך שריפת ספר קוראן, אוגוסט 2022, צילום: דיויד סטברו

לחלק מהשוודים נמאס מהנוהג המדובר. אחד מהם הוא יונאס טרולה, ראש "המרכז השוודי למניעת קיצוניות אלימה". במאמר באחד העיתונים היומיים במדינה הוא כתב כי "ללא שינוי בחוק, שוודיה עלולה להפוך לפגיעה". לדבריו, שוודיה יכולה ללמוד ממדינות כמו גרמניה, צרפת ובריטניה שהצליחו לאסור על אירועים מסוג זה ולהישאר דמוקרטיות.

השוודי שאיים לשרוף תנ"ך מול שגרירות ישראל הסתפק בנאום נגד מעשים כאלה

15 ביולי

הגבר קיבל אתמול את אישור המשטרה המקומית לקיים את המחאה הכוללת את שריפת הספר – מהלך שעורר ביקורת גדולה גם בישראל. "רציתי להראות עד כמה זה לא בסדר שאנשים לא מכבדים דתות אחרות", הוא הסביר

אזרח שוודיה בן 32 שהודיע כי בכוונתו לשרוף היום (שבת) ספר תנ"ך מול שגרירות ישראל במדינה הפתיע את הנוכחים במקום ונשא נאום נגד שריפת ספרי דת. הגבר קיבל אתמול את אישור המשטרה המקומית לקיים את המחאה הכוללת את שריפת הספר – מהלך שעורר ביקורת גדולה גם בישראל.

ואולם, כשהגיע הגבר היום בשעות הצהריים אל מול השגרירות הישראלית בסטוקהולם כשהוא אוחז מצית גדולה בידו, הוא הבהיר כי הוא אינו זקוק לה. "אני מוסלמי, אנחנו לא שורפים", אמר והוסיף: "רציתי להראות עד כמה זה לא בסדר שאנשים לא מכבדים דתות אחרות". הגבר, שמתגורר בדרום שוודיה, הסביר אתמול כי הוא מעוניין לשרוף ספר תנ"ך כתגובה למקרה מלפני כשלושה שבועות שבו אישרה המשטרה השוודית לשרוף עותק של הקוראן מול מסגד בבירה. "זה מעציב מאוד אותי ורבים אחרים בשוודיה ובעולם שמאפשרים לשרוף את הקוראן", הסביר היום. "אני יודע שהשוודים הם אנשים טובים מאוד ושהם רוצים למנוע את שריפת הקוראן ושיש בעיה חוקית לעשות את זה".

בעקבות האישור שהעניקה המשטרה המקומית למעשה, הודיע אתמול משרד החוץ כי השר אלי כהן הנחה את השגריר בשוודיה זיו נבו-קולמן ואת המשרד "לפעול בכל דרך על מנת למנוע את האירוע המביש הזה". עוד נמסר כי ראשת המערך המדיני-אסטרטגי במשרד עליזה בן נון שוחחה עם השגריר השוודי בישראל "והבהירה לו את החומרה בה ישראל רואה את אישור המשטרה לפגיעה בקודשי היהדות".

הגבר שהודיע שישרוף ספר תנ"ך מחוץ לשגרירות ישראל בסטוקהולם, יולי 2023, צילום: דיויד סטברו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי הוא "מגנה בתוקף את החלטת הרשויות בשוודיה לאפשר שריפת ספר תנ"ך מול שגרירות ישראל במדינה", וכי "ישראל רואה בחומרה רבה את ההחלטה המבישה הזאת שפוגעת בקודש הקודשים של העם היהודי. יש לכבד את הספרים המקודשים לכל הדתות". גם הנשיא יצחק הרצוג גינה את הכוונה לשרוף ספר תנ"ך בהפגנה. "גיניתי את שריפת הקוראן המקודש למוסלמים בכל העולם, שהתרחשה בשוודיה, ולבי נחרד כעת מהכוונה לשרוף שם את התנ״ך – ספר הספרים הנצחי של העם היהודי", מסר והוסיף כי "זו הסתה בוטה ומעשה של שנאה".

בחודש שעבר אישרה המשטרה לפליט עיראקי, שנמלט לפני כמה שנים לשוודיה, לשרוף עותק של הקוראן. הפליט, סלוואן מומיקה, אמר על כך: "זו דמוקרטיה. היא בסכנה אם הם יאמרו לנו שאנחנו לא יכולים לעשות זאת". בעבר דחתה המשטרה במדינה בקשות לעריכת הפגנות נגד הקוראן, אך החלטותיה נפסלו על ידי בתי המשפט, בנימוק כי הן פוגעות בזכות לחופש הביטוי.

מוקדם יותר השנה הוגשו שתי בקשות למשטרת שוודיה לקבלת אישור להצתת ספרי תורה מחוץ לשגרירות הישראלית. המבקשים היו אזרחי המדינה שהיגרו אליה ממצרים, אשר נסוגו מבקשותיהם בשל לחץ שהופעל עליהם מצד הקהילה המוסלמית המקומית.

בצל שריפות הקוראן, בשוודיה חוששים מנקמה ונחושים לשמור על חופש הביטוי

19 באוגוסט

הרשויות העלו את רמת איום הטרור לדרגה השנייה בחומרתה, וגם בישראל ביקשו מאזרחים השוהים במדינה לשמור על ערנות מוגברת. ראש הממשלה השוודי: "צריכים לחיות את חיינו כרגיל"

לראשונה מאז 2016, עת גל פיגועי הטרור ביבשת אירופה, הכריז ביום חמישי שירות הביטחון השוודי (SÄPO) על העלאת רמת איום הטרור במדינה לרמה השנייה בחומרתה. העלאת רמה האיום מגיעה על רקע כמה מקרים שבהם מפגינים שרפו ספרי קוראן במסגרת הפגנות ומחאות פוליטיות במדינה. פעולות אלה הביאו לתגובות קשות ברחבי העולם המוסלמי והערבי, שבמסגרתן אף הותקפו קונסוליות ושגרירויות שוודיה באיזמיר, בבגדד ובביירות. "יש גם כמה דוגמאות לכך שארגוני טרור שקוראים לתומכיהם מסביב לעולם לנקום את שריפות הקוראן שהתקיימו בשוודיה. בהם, חיזבאללה בלבנון, א־שבאב בסומליה ואל־קאעדה", אמר ראש הממשלה אולף קריסטרסון במסיבת עיתונאים שקיימה הממשלה ביום רביעי.

במסיבת העיתונאים אישרו הגורמים הבכירים ביותר בשוודיה כי הרשויות הצליחו לסכל פעולות טרור וכי כוחות הביטחון ביצעו מעצרים. קריסטרסון הוסיף, כי גורמי הביטחון השונים בשוודיה משתפים פעולה ביניהם וגם עם שירותי ביטחון של מדינות נוספות על מנת להגן על המדינה. ברקע העלאת הכוננות פורסמו אזהרות על ידי משרדי החוץ של בריטניה וארה"ב ובהן בקשה לגלות ערנות מוגברת במקומות ציבוריים ובאתרי תיירות. אפילו המטה לביטחון לאומי בישראל ביקש מאזרחים ישראלים במדינה "להשתדל כמיטב האפשר להימנע בימים אלה מהגעה למקומות הומי אדם ומוסדות ציבוריים". בלונדון אמרו שיש סיכוי סביר שמחבלים ינסו לבצע בקרוב פיגוע בשוודיה, וכי רשויות הביטחון המקומיות כבר מנעו התקפות על אזרחי המדינה.

רכב משטרה בפסטיבל התרבות בסטוקהולם, אוגוסט 2023. צילום: דיויד סטברו

בשוודיה, שריפת ספרי קודש כפרובוקציה פוליטית היא לא תופעה חדשה. היא החלה כבר לפני כמה שנים כחלק מפעילותו של פוליטיקאי דני ימני קיצוני בשם רסמוס פאלודן. פאלודן השתמש בשריפת הקוראן כדרך להביע התנגדות להגירה לשוודיה ולדנמרק, וכניסיון לגרור תגובות קיצוניות מקהילות מהגרים במטרה להגביר את המתח והקיטוב סביב הנושא. באפריל 2022 הצליח פאלודן לעורר תגובה אלימה כשגורמים עבריינים ניצלו את זעמם של קהילות מקומיות במספר ערים בשוודיה, ועוררו מהומות שכללו הצתת מכוניות ותקיפת שוטרים. בינואר השנה חזר פאלודן לשוודיה לאחר שקיבל אישור לשרוף קוראן מול שגרירות טורקיה בסטוקהולם. הפעם, היו למעשה השלכות גיאופוליטיות. טורקיה השתמשה בשריפת הקוראן כאחת העילות לבלום את קידום הצטרפותה של שוודיה לנאט"ו.

ביוני החמיר המצב אף יותר כאשר סלוואן מומיקה, אזרח עיראקי-נוצרי, שרף קוראן מחוץ למסגד בסטוקהולם במהלך חג הקורבן. הפעם הצטרפו לתגובה הטורקית מחאות אנטי-שוודיות ברחבי העולם. מומיקה, פעיל אנטי-מוסלמי ומבקש מקלט השוהה בשוודיה מאז 2018, שרף דפים מתוך הקוראן בהזדמנויות אחרות מחוץ לפרלמנט, ולאחרונה מול השגרירות האיראנית בסטוקהולם. מספר תקריות דומות התרחשו גם בדנמרק השכנה.

בשבועות האחרונים הוגשו למשטרת שוודיה בקשות נוספות לאישור הפגנות הכוללות שריפת ספרי קודש. הבקשות כללו לא רק איומים לשריפת ספרי קוראן, אלא גם בקשות לשריפת ספרי תורה וספרי ברית חדשה. המהלכים האלה הם תוצאה של מדיניות שוודית המאפשרת חופש ביטוי כמעט מוחלט; במדינה אין חוק המונע שריפת כתבי קודש וגם החקיקה בנושאי פשעי שנאה והפרת הסדר הציבורי אינה מתירה לשלטונות למנוע שריפת ספרים, אלא רק בנסיבות מסוימות. עם זאת, רבים במדינה טוענים היום שהמחיר ששוודיה משלמת בעבור מדיניות זו הוא גבוה מדי ושהחופש לשרוף ספרי קודש בשוודיה גורם לכך שקומץ קיצונים שכמעט איש אינו מסכים עם דעותיהם או מעשיהם מצליחים לגרור את המדינה למשברים בינלאומיים קשים ולמציאות ביטחונית שהופכת למסוכנת יותר ויותר.

שר המשפטים גונאר סטרומר אמר שלשוודיה יש אסטרטגיה חדשה למלחמה בטרור ובגורמים קיצוניים המבקשים את רעתה. אסטרטגיה זו כוללת שינויי חקיקה נחוצים על מנת להילחם בארגוני טרור ומדיניות חדשה במעברי הגבול למניעת כניסת גורמי טרור. ראשי המשטרה השוודית הוסיפו ששירותי הביטחון עוקבים אחר הפעילות ברשתות, אוספים מידע על גורמים קיצוניים שונים ומכינים את כוחות הביטחון וההצלה לתגובה יעילה ומהירה לכל תרחיש. ראשת שירות הביטחון השוודי, שרלוט וון אסן, הוסיפה שהאיום על שוודיה עשוי להימשך זמן רב. לדבריה, האיום מגיע בעיקר מצד גורמים איסלמיסטיים וכי הפצת מידע כוזב, דיסאינפורמציה ושמועות על שוודיה — בעיקר הצגתה כמדינה אנטי-מוסלמית — תורמת לאיום. איומים נוספים שהרשויות עוקבות אחריהם מגיעים מצד אנשי ימין קיצוני וכן איומים הקשורים למצב הביטחוני האזורי שנהפך לרגיש יותר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, והבקשה השוודית להצטרף לברית נאט"ו.

החששות והאיומים האלה מלווים השנה את פסטיבל התרבות השנתי של סטוקהולם, שבימים כתיקונים מהווה את מסיבת סיום הקיץ של בירת שוודיה. עבור רבים, סוף השבוע שבו מתקיים הפסטיבל, באמצע אוגוסט, הוא גם סוף השבוע האחרון של החופשה השנתית. אחריו חוזרים הצעירים לבתי הספר, ומבוגרים רבים שבים למקומות עבודתם. גם השנה, כמו בכל 19 השנים שבהן מתקיים הפסטיבל, הוא היה מוקד משיכה גדול לתושבים וכן לאלפי התיירים המבקרים בה. הבמות שהוצבו במרכז סטוקהולם הציגו במשך חמישה ימים עשרות מופעי מחול, מוזיקה, קרקס ותיאטרון — כולם ללא עלות ובארגון העירייה. תורים ארוכים השתרכו ליד עשרות דוכני האוכל והשתייה, ומעל למיליון מבקרים ומאות עובדים מילאו את הרחובות, הכיכרות והגשרים במרכז העיר.

הפסטיבל אמנם כבר צפוי להסתיים מחר (ראשון), אך על אף ההתרעות לא נצפו סידורי אבטחה יוצאי דופן — אין גלאי מתכות, איש לא בודק תיקים בכניסה למתחמים השונים והאווירה איננה מתוחה. ייתכן שהסיבה היא שבמקום מזג האוויר הגשום של תחילת אוגוסט היו כמה ימי שמש המשכיחים את האיומים הביטחוניים. ייתכן גם שהגישה השוודית לאיומים החדשים, לפחות בשלב זה, היא אותה גישה המאפיינת תחומים נוספים במדינה הכוללת שילוב של אמון בשלטונות ובכוחות הביטחון ופרגמטיות זהירה. "אנו צריכים לחיות את חיינו כרגיל", אמר קריסטרסון, "אנחנו עומדים מאחורי הערכים הדמוקרטיים שלנו. אנחנו אמנם מגינים על עצמנו, אך עומדים עדיין מאחורי אורח החיים שלנו".