הפגנות, מחאות וקריאות לחרם: בנורבגיה מתכוננים למשחק מול נבחרת ישראל

נבחרת נורבגיה תארח מחר (שבת, 19:00) את ישראל במסגרת משחק במוקדמות מונדיאל 2026, וההכנות מסביב חורגות מהנוהל הרגיל. המתח לקראת המשחק הולך וגובר, כאשר ברקע ארגונים פרו-פלסטינים קוראים להחרמת הנבחרת הישראלית ולמחאות נרחבות נגד עצם קיום המשחק

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/sport/world-soccer/2025-10-09/ty-article-magazine/.premium/00000199-c984-db56-a5db-cda7fa490000

מבחינת התאחדות הכדורגל של נורבגיה, המשחק נגד נבחרת ישראל במסגרת מוקדמות מונדיאל 2026, שיתקיים מחר (שבת, 19:00), הוא לא רגיל. ההכנות למשחק שיתקיים באיצטדיון הלאומי והגדול ביותר במדינה, אולבאל שבאוסלו, חורגות מהנוהל הרגיל, והמתח לקראת המשחק בעיצומו כאשר ברקע ארגונים פרו-פלסטינים קוראים להחרמת הנבחרת הישראלית ולמחאות נרחבות נגד עצם קיום המשחק.

"אנחנו לא מקבלים את השימוש הישראלי בספורט שאנו אוהבים כדי לנרמל הפרות זכויות אדם, כיבוש ורצח עם. לכן אנו מזמינים להפגנה ומצעד מחאה באיצטדיון ביום המשחק. הביאו ציוד כדורגל, דגלים פלסטיניים וכאפיות!", אומרת ל"הארץ" לינה חאטיב, מנהיגת ועדת פלסטין של נורבגיה (Palestinakomiteen), "הוועדה מציעה למפגינים סיסמאות כגון: 'הוציאו את ישראל מהכדורגל הבינלאומי!'; 'כדורגל ללא רצח עם'; 'לא לספורט-וושינג של ישראל'; ו-'תנו לילדים לשחק – פלסטין חופשית!'".

חאטיב מספרת שהאירגון, שבראשו היא עומדת וקיים במשך עשורים, מקיים הפגנות נגד "רצח העם והכיבוש שמבצעת ישראל, מקדם חרמות על ישראל ופועל בתמיכה בפלסטינים כבר עשרות שנים". היא טוענת שזהו איננו ארגון אנטי-ישראלי, אלא ש"אנחנו מתנגדים לכיבוש ולאפרטהייד — לא לישראל כשלעצמה".

האם שקלתם לבטל את ההפגנות כעת, כשהפסקת אש והסכם לסיום המלחמה קרובים מתמיד?

"ההפגנה והדרישות נותרות בעינן, גם אם אנו מברכים על הפסקת האש. ישראל עדיין מחזיקה בכיבוש בלתי חוקי של פלסטין ועדיין כוללת קבוצות מההתנחלויות הבלתי חוקיות בגדה המערבית בליגת הכדורגל הישראלית — בניגוד לחוק הבינלאומי ולהנחיות פיפ"א (דבר לא נכון מבחינה עובדתית. בשתי הליגות המקצועניות בישראל – ליגת העל והליגה הלאומית – לא משחקת קבוצה מההתנחלויות, ד.ס). אנו ממשיכים לדרוש את הרחקתה של ישראל מפיפ"א ואופ"א כל עוד הכיבוש נמשך".

האם אירועי ספורט ותרבות אינם הזדמנות לדיאלוג בין פלסטינים, ישראלים ואירופאים? האם החרמת כל מה שקשור לישראל אינה מעודדת עוינות ומונעת סיכוי לפשרה?

"ישראל עושה שימוש בספורט ובתרבות כדי לְְהַלבין את הפרות החוק הבינלאומי שלה, והיא נושאת באחריות המלאה לכך. משטר האפרטהייד בדרום אפריקה נפל לאחר עשרות שנים של קמפיין עממי שקרא לחרם וסנקציות – כולל בתחומי הספורט והתרבות. אנו מאמינים שיש לנהוג באותו אופן כלפי מדינת ישראל ונציגיה הרשמיים, אך הדבר אינו חל על יחידים ישראלים".

האם את רואה שחקני כדורגל ישראלים ואוהדי נבחרת ישראל כנציגים של ממשלת ישראל ומדיניותה?

"נבחרת ישראל בכדורגל היא בהחלט נציגה של מדינת ישראל, ואנו תומכים בקריאה של מומחים מטעם האו"ם להדיר את הקבוצות הישראליות מהכדורגל הבינלאומי כל עוד ישראל ממשיכה להפר את החוק הבינלאומי, לבצע רצח עם ולדכא את העם הפלסטיני".

פעילות המחאה שחאטיב מתכננת מוגדרת כפעילות לא אלימה. עם זאת, היא מואשמת בהתבטאויות קיצוניות מאוד נגד ישראל ובתמיכה בטבח 7 באוקטובר. היא מכחישה את הדברים: "הייתי ברורה מאוד והוצאנו הצהרה רשמית מטעם הארגון שבה גינינו כל הרג של אזרחים, וקראנו להעמיד את האחראים לדין – כפי שעשה בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כשהוציא צווי מעצר נגד מנהיגים בזרוע הצבאית של חמאס על פשעים שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים, וגם נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. אנחנו תומכים במשפט הבינלאומי ובשוויון זכויות גם לפלסטינים וגם לישראלים – בניגוד למשטר קולוניאליזם מתנחלי שהוא המציאות כיום".

אחד החששות לגבי המשחק בשבת הוא שהמחאה תתבצע גם בתוך המגרש עצמו. "כדורגל צריך לקדם חגיגה של העם, לא רצח-עם", כך פרסם ברשומה באינסטגרם ארגון נוסף בשם Minorg, שמגדיר את עצמו כארגון שמייצג מיעוטים בנורבגיה ונאבק באיסלמופוביה: "ביום שבת נפגשות נורבגיה וישראל במוקדמות המונדיאל. ישראל היתה צריכה להיות מודחת כבר מזמן ממשחקים בינלאומיים, אבל אנחנו יודעים שרבים רוצים גם לעודד את נורבגיה ובו בזמן להביע סולידריות עם פלסטין". בהמשך הרשומה מבקש הארגון מאלו שיש להם כרטיס למשחק לפנות אליו ולקבל מידע כיצד אפשר "להראות תמיכה". "בואו נראה יחד שאנחנו רוצים שכדורגל יהיה חגיגה עממית נקייה מרצח-עם", נכתב. פניית "הארץ" לארגון לא נענתה.

התאחדות הכדורגל הנורבגית, שנמצאת תחת לחץ גדול בדעת הקהל הנורבגית, הודיעה ש"נורבגיה מתמודדת מול ישראל בתקופה המאופיינת בסבל הומניטרי חמור ובקונפליקטים עמוקים במזרח התיכון. התאחדות הכדורגל הנורווגית (NFF), כמו ארגונים אחרים, אינה יכולה להישאר אדישה לסבל ההומניטרי וההתקפות הלא מידתיות שהאזרחים בעזה חווים במשך תקופה ארוכה. כחברה בפיפ"א ובאופ"א, על ההתאחדות לקבל את השתתפותה של ישראל בתחרויות, אך ההקשר ההומניטרי והפוליטי הופך את המשחק מול ישראל למורכב". בהמשך הודיעה ההתאחדות שהיא תומכת בבקשת התאחדות הכדורגל הפלסטינית לדון בהקדם בסנקציות נגד ההתאחדות הישראלית. כמו כן, היא הודיעה שרווחי המשחק בשבת יועברו לארגון רופאים ללא גבולות לטובת עבודתו בעזה.

ההתאחדות הנורבגית טענה שנשיאת ההתאחדות, שחקנית העבר ליסה קלבנס, לא תוכל להעניק ריאיון ל"הארץ"' אולם דוברת ההתאחדות, רגנילד אסק קונל, הסכימה לענות על מספר שאלות.

לאור הידיעות על התארגנות של הפגנות מחוץ לאיצטדיון ובתוכו, האם אתם בטוחים שביכולתכם לשמור על בטחונם של השחקנים ושל אוהדים של נבחרת ישראל?

"ההתמקדות העיקרית שלנו היא הבטחת בטיחותם של כל המשתתפים והנוכחים במשחקי כדורגל בנורבגיה. לפני כל משחק באצטדיון אולבאל אנחנו מבצעים הכנות מקיפות ומקיימים דיאלוג טוב עם המשטרה ועם אופ"א, כדי להבטיח חוויית משחק בטוחה עבור השחקנים והצופים. לקראת המשחק הזה, באופן טבעי, מתקיים שיתוף פעולה הדוק עוד יותר עם המשטרה, לצד הכנות נוספות שמטרתן להבטיח את ביטחונם של כל המעורבים. בתיאום עם המשטרה, ייושמו צעדים שונים לחיזוק האבטחה לפני, במהלך ולאחר המשחק, כולל הפחתת מספר הכרטיסים בכמה אלפים".

גם התקשורת המקומית דיווחה שמספר האוהדים שהותר להם להגיע לאצטדיון הוא קטן מהרגיל. העיתון VG אף דיווח שההתאחדות והמשטרה באוסלו נערכות למבצע רחב. חלק מהצעדים יהיו סגירת דרכי גישה לאיצטדיון שלוש שעות לפני תחילת המשחק, פתיחת האיצטדיון מוקדם מהרגיל וסגירת החניון שש שעות לפני שריקת הפתיחה. המשטרה וההתאחדות לא נכנסו לפרטים מדויקים בנוגע לרמת אמצעי הביטחון והעלות שלהם. "מחוז אוסלו נוקט בצעדים הנדרשים כדי להבטיח את בטיחות כל המעורבים, גם לפני וגם במהלך המשחק. יש לנו דיאלוג טוב ושיתוף פעולה עם ההתאחדות שהיא המארגנת והאחראית על אמצעי הביטחון בתוך האצטדיון, בעוד שהמשטרה אחראית על השטח שמחוצה לו", אמר קצין המשטרה האחראי, טורגאיר לינדסטד.

מכיוון שברור שההתאחדות נוקטת עמדה נחרצת נגד ישראל, האם את חושבת שהנבחרת הישראלית מתקבלת בצורה הוגנת וראויה מצד ההתאחדות?

"האחריות שלנו היא להבטיח ארגון בטוח של המשחק, ואנו מזכירים למשתתפים לשמור על 'משחק הוגן' וכבוד הדדי. לגבי הפגנות פוליטיות, ההתאחדות מכירה בחשיבות חופש הביטוי בנורבגיה. עם זאת, כל ביטוי חייב להיעשות בדרכי שלום, ואסור שיסכן חיים, בריאות או רכוש".

האם ההתאחדות שקלה אפשרויות אחרות בנוגע להכנסות מהמשחק? למשל, במקום שכל הסכום ייתרם ל"עבודת סיוע הומניטרית בעזה", האם נשקלה אפשרות לחלק את התרומה גם לנפגעים בצד השני של הסכסוך?

"ההתאחדות הנורבגית החליטה כי ההכנסות מהמשחק ייתרמו למטרה הומניטרית – באופן ספציפי לארגון 'רופאים ללא גבולות'. התרומה מיועדת לעבודת הסיוע הדחופה של הארגון בעזה ובאזורים הסובבים שנפגעו מהמלחמה. זהו אחד ממספר ארגונים הומניטריים איתם אנו עובדים, ולאחר בחינה של מספר מטרות וארגונים, נבחרה מטרה זו. ההתאחדות פועלת מזה זמן במסגרת פרויקטים בינלאומיים במספר מדינות".

ראש ממשלת שוודיה ל"הארץ": "אנטישמיות בשוודיה מגיעה היום גם מכיוון אנשים בעלי מוצא מזרח תיכוני"

ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון אמר בכנס על אנטישמיות בסטוקהולם שמאז 7 באוקטובר חלה עלייה משמעותית בתקריות אנטישמיות: "אסור להתעלם מכל הדוגמאות שראינו לאחרונה: חלונות שבורים, ציורים של צלבי קרס ואיומי מוות". בריאיון ל"הארץ" התייחס למלחמה בצפון ואמר ש"כל העולם חושש מהסלמה ומהשלכותיה שלא ניתן לצפות אותן".

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2024-10-01/ty-article/.premium/00000192-4711-d07b-aff3-57f74a100000

ראש ממשלת שוודיה, אולף קריסטרסון, אמר אתמול (שני) שחלה עלייה משמעותית באנטישמיות במדינה מאז מתקפת חמאס בישראל ב-7 באוקטובר, במהלך כנס שנערך בנושא בסטוקהולם.

קריסטרסון שיתף את באי הכנס בפגישות שקיים באחרונה בבית הספר היהודי בבירה וכן בקהילה היהודית במאלמו ואמר: "בשנה הבאה תציין הקהילה היהודית 250 שנה בשוודיה, ויהודי שוודיה חייבים להרגיש בטוחים כשהם מבקרים בבית הכנסת, כשהם עונדים תליון עם מגן דוד וכשהם מגיעים עם הילדים לבית הספר".כתבות קשורות

"אסור להתעלם מכל הדוגמאות שראינו לאחרונה: חלונות שבורים, ציורים של צלבי קרס ואיומי מוות. תלמידים נתקלים באנטישמיות חסרת בושה בבית הספר. פוליטיקאים שהפיצו תמונות אנטישמיות ברורות ברשתות החברתיות", אמר קריסטרסון. "אסור להתעלם או להפחית בחשיבות האנטישמיות. השנאה משגשגת בדממה. גם מילים יפות על אפס סובלנות אינן מספיקות. שוודיה היא אחת המדינות הסובלניות ביותר בעולם, אך יש למתוח את קו הסובלנות כשמופיעה חוסר סובלנות".

"ב-7 באוקטובר 2023 בוצע הרצח ההמוני הגדול ביותר של יהודים מאז השואה. המתקפה זכתה לגינוי נרחב גם בחלקים נרחבים של העולם. במקביל, נחגגה האלימות ברחובות ובכיכרות – הן בשוודיה והן במדינות אחרות, עם זיקוקים, שירה וריקודים. זה היה ניגוד ברור להבטחה של 'לעולם לא עוד'. והתברר שיש לנו עוד הרבה מה לעשות", אמר קריסטרסון. הוא ציטט את נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, ואמר שדבריה על כך ש"לא היתה תרבות אירופית ללא תרבות יהודית ולא היתה אירופה ללא העם היהודי" נכונים גם לגבי שוודיה.

בסיום הכנס התראיין קריסטרסון ל"הארץ" והתייחס לסוגיית האנטישמיות במדינה וגם למלחמה. "מאז שבעה באוקטובר, דברים רבים החמירו מבחינת יהודי שוודיה", אמר ראש הממשלה השוודי.

ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון בכנס על אנטישמיות בסטוקהולם, אתמול
ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון בכנס על אנטישמיות בסטוקהולם, אתמול, צילום: דיויד סטברו

על פי המועצה הלאומית למניעת פשיעה בשוודיה (BRÅ), נרשמה עלייה של פי חמישה בפשעי שנאה על רקע אנטישמי בין 7 באוקטובר לסוף 2023 בהשוואה לאותה תקופה בשנה הקודמת. על פי הדו"ח מדובר בכרזות וסיסמאות בהפגנות, אך גם בהצקות, הטרדות ותקיפות בעלות אופי אנטישמי על רקע המלחמה בעזה.

"בשוודיה, כמו ברוב המדינות, יש אנטישמיות זה עשורים. בעבר זה הגיע מכיוון ניאו-נאצים ואנשי ימין קיצוני. בימינו, אנשי הקהילה היהודית פוגשים אנשים רבים עם שורשים במזרח התיכון, ואנשים שמשתמשים ברטוריקה אנטישמית בגלל דעות שונות על מה שמתרחש במזרח התיכון", אמר קריסטרסון. "בדמוקרטיה כמו שוודיה בוודאי שמותר להחזיק בדעות שונות בנוגע לשאלה כיצד לפתור בעיות במזרח התיכון וכיצד לקדם שלום, ואנחנו עושים מה שאנחנו יכולים משוודיה, אבל יש לנו אחריות מלאה להגן על יהודים ועל החיים היהודיים בשוודיה ועדיין לא עשינו מספיק".

קריסטרסון נשאל על עמדת ממשלתו לגבי העברת הלחימה המרכזית מרצועת עזה לצפון והשיב ש"כל העולם חושש מהסלמה ומהשלכות של הסלמה שלא ניתן לצפות אותן. מבחינת שוודיה, אנחנו מוטרדים מכך שיש בין 2,000 ל-4,000 שוודים השוהים עכשיו בלבנון למרות העובדה שביקשנו מאזרחינו שלנו לצאת משם ולחזור לשוודיה כאשר זה עדיין אפשרי. יש לנו משאבים מוגבלים מאוד לעזור לאנשים לצאת אם המצב יהיה גרוע יותר".

ראש הממשלה השוודי לא התייחס ישירות בריאיון לשאלת החטופים בעזה וליוזמות להפסקת אש בין ישראל לבין חמאס. הוא גם נמנע מלומר אם שוודיה תנהג כמו מדינות אחרות שהטילו סנקציות על בכירים ישראלים, בהם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. בעניין תגובתה של שוודיה לפלישה קרקעית ישראלית אפשרית ללבנון, הפנתה לשכת ראש הממשלה למשרד החוץ השוודי, שמסר ל"הארץ" שאין באפשרותו להתייחס לנושא.

במשך שנים רבות היו יחסי ישראל-שוודיה במשבר חריף, אך בשנים האחרונות חל שיפור ששיאו בביקור שר החוץ הישראלי אלי כהן בסטוקהולם במאי 2023. קריסטרסון לא חושב שהמלחמה השפיעה על היחסים בין המדינות. "שוודיה עומדת כמובן מאחורי זכות הקיום של ישראל ומאחורי זכותה של ישראל להגן על עצמה ואפילו חובתה להגן על עצמה בתוך גבולות של זכויות הומניטריות", הוא אמר. "לאיחוד האירופי יש עמדה עקבית בנוגע לכך. בסופו של דבר, אנחנו מאמינים בפתרון שתי המדינות וכמובן שלשוודיה חשוב מאוד שיהיה אפשר להפריד בין דעות שונות על הסכסוך במזרח התיכון והתמיכה המלאה ביהודים החיים בשוודיה".

הפגנה פרו-פלסטינית בסטוקהולם, צילום: דיויד סטברו

בחודשים האחרונים נרשמו כמה אירועים קשים בשוודיה כמו ירי וזריקת רימון יד על השגרירות הישראלית בסטוקהולם, פרסום ידיעות על ארגונים שוודיים שתומכים אקטיבית בחמאס ואפילו סוכנים של משמרות המהפכה האיראניים שהתכוונו לרצוח מנהיגים יהודיים במדינה.

קריסטרסון אמר ששוודיה ערוכה לאפשרות שחיזבאללה ירצה לנקום בישראל דרך פגיעה ביעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל. "אנחנו בכוננות גבוהה ושוודיה נמצאת זה יותר משנה ברמת הכוננות השנייה הכי גבוהה האפשרית. הייתי אומר שהרשויות ערניות מאוד ושולטות במצב. עושה רושם שטרוריסטים מחמשים עבריינים שוודיים שבדרך כלל עוסקים בפעילות פלילית ואנחנו מוטרדים מכך, אבל אני מבטיח שאנחנו מודעים לכך ועוקבים אחרי המצב בזהירות רבה".

קריסטרסון הוא ראש מפלגת "המתונים" השמרנית שמאז אוקטובר 2022 עומדת בראש קואליציית מרכז-ימין הנתמכת בידי מפלגת ה"שוודים הדמוקרטים" הימנית-פופוליסטית. ממשלתו נחשבת ידידותית מאוד לישראל וכמו הממשלה הקודמת, ממשלת מרכז-שמאל בראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, היא פועלת בדרכים שונות למאבק באנטישמיות וקידום חיים יהודיים בשוודיה.

בכנס שנערך אתמול בסטוקהולם תחת הכותרת "אנטישמיות בשוודיה – תיאור מצב וצעדי מנע", השתתפו גם שרת התרבות פריסה ליליסטרנד, השר לעניינים חברתיים יקוב פורסמד, שר המשפטים גונאר סטרומר, השרה האחראית על בתי הספר לוטה אדהולם והשרה לשוויון חברתי פאולינה ברנדברג. יחד עם השרים הבכירים, דנו במשך כשלוש שעות אקדמאים שוודים מובילים, נציגי קהילות וארגונים יהודיים, עיתונאים וארגוני חברה אזרחית בגורמי האנטישמיות בשוודיה, באופנים בהם היא מתבטאת ובצעדים הנדרשים להיאבק בה.

"מפיצים אור בחשכה": ברחבי אירופה מפגינים לאות הזדהות עם ישראל

ראש ממשלת שוודיה הדליק נר בשגרירות ישראל בסטוקהולם, מאות הפגינו בקופנהגן ואלפים בצרפת ובבריטניה. ברחבי היבשת מביעים תמיכה בישראל בעקבות מתקפת חמאס. נשיאת מחוז מדריד: "אני רוצה להביע את תנחומיי והזדהותי עם כאבכם. יש תמונות שלא אצליח למחוק מהראש"

התפרסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2023-10-11/ty-article-magazine/.premium/0000018b-1fef-d010-a59f-9fef32080000

משלוח יוצא דופן הופיע שלשום (שני) מחוץ לגדר שגרירות ישראל בסטוקהולם, בירת שוודיה. 900 ורדים בצבע אדום הונחו במקום על ידי שליח, ללא הודעה מוקדמת ובלי תיאום עם השגרירות.

אולוף אפלטון, מנהל חברת השקעות מסטוקהולם, סיפר ל"הארץ" שכמו כל העולם הנאור, גם הוא נחרד מהרצח של 900 בני אדם חפים מפשע בידי חמאס (המספר שהיה ידוע נכון ליום שני בבוקר, עת הונחו הוורדים). "רצינו להראות שאנחנו עומדים לצד ישראל והיהודים, אז קניתי 18 זרי פרחים של 50 ורדים בכל אחד מהם כדי שיהיו בסך הכול 900", הוא אמר, "אני גם יודע ש-18 מייצג 'חיים' ביהדות".

אפלטון אינו יהודי או ישראלי בעצמו, אך הסביר את המחווה בכך ש"היהודים הם עם מדהים שתורם לאנושות ושלא מגיע לו כל הרוע הזה".

הוא לא היחיד שביקר שם. ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון ביקר בשגרירות הישראלית והדליק נר לזכר ההרוגים ביחד עם שגריר ישראל בשוודיה, זיו נבו קולמן. ערב קודם לכן, בכנס תמיכה בבית הכנסת הגדול של סטוקהולם שנצבע בכחול־לבן, הביע קריסטרסון תמיכה בלתי מסויגת בישראל. "עלינו להילחם בטרור ובאנטישמיות בכל העולם החופשי, וגם כאן בשוודיה", הוא אמר, וסיכם "אנחנו אתכם, ממשלת שוודיה עומדת לצדכם, העם השוודי עומד לצדכם".

גילוי תמיכה נוסף ומפתיע בא מקהילת יוצאי איראן בשוודיה, שאחד מארגוניה מתכנן הפגנת הזדהות עם ישראל במרכז סטוקהולם בשבת הקרובה. בהפגנת תמיכה שנערכה היום מטעם הקהילה בעיר בהשתתפות המוני אנשים, הוקמה עמדת זיכרון ארעית ובה תמונות של כמה מקורבנות המתקפה, ושלט שעליו נכתב "העם האיראני עומד לצד העם בישראל".

גם בדנמרק, שכנתה הדרומית של שוודיה, הביעו הזדהות עם ישראל. "האגודה הציונית הדנית והנוער היהודי במדינה ארגנו הפגנת סולידריות בקופנהגן ביום שני בערב", סיפרה יעל פרחי גראבסן, ישראלית שחיה בדנמרק, "ההפגנה נערכה תחת משמר כבד של משטרת קופנהגן ומאבטחים ישראלים, והשתתפו בה כ-500 בני אדם, דנים יהודים, נוצרים ואתאיסטים, ישראלים מכל קצוות המפה הפוליטית ואחרים שהפיצו אור בחשכה שנפלה עלינו".

פרחי גראבסן הוסיפה שבהפגנה נאמו שגריר ישראל בדנמרק דוד עקוב, ראש האגודה הציונית מאקס מאייר, הרב הראשי לדנמרק יאיר מלכיאור ועוד. בה בעת, ראשת ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסון, הניחה זר פרחים ליד שגרירות ישראל בבירה ביחד עם השגריר הישראלי.

הפגנה בהשתתפות אלפי בני אדם מתוכננת אחר הצהריים (חמישי) באמסטרדם ביוזמת ארגונים יהודיים וישראליים, ונוצרים למען ישראל. הפגנות רבות נוספות נערכו ועדיין נערכות בכל רחבי אירופה מאז השבת האחרונה.

ראש ממשלת בריטניה: "אין שני צדדים — חמאס טרוריסטים"

היומון הצרפתי לה מונד דיווח אתמול על הפגנות בכל רחבי המדינה. לדברי העיתון, בנוסף ל-16 אלף בני אדם שהביעו הזדהות עם ישראל בבירה פריז, היו הפגנות הזדהות דומות בבורדו, שטרסבורג, ניס, ליל ונאנסי.

בשכונת וסטמינסטר בלונדון נערכה הפגנת תמיכה בישראל בהשתתפות כ-2,000 בני אדם. בהפגנה נאמו בכירים בממשלה ובפרלמנט. באותו הזמן, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק השתתף באירוע בבית כנסת במחוז פינצ'לי שבצפון לונדון. "אין שני צדדים באירועים הללו — חמאס טרוריסטים. אין עניין של איזון. אני עומד לצד ישראל. אנחנו עומדים לצד ישראל, בריטניה עומדת לצד ישראל נגד הטרור הזה — היום, מחר ותמיד".

במדריד, בירת ספרד, היתה שלשום הפגנת תמיכה בישראל מול שגרירות המדינה בעיר, וכן אירוע הזדהות בבית הכנסת המרכזי בעיר. לריסה דרחלר, תושבת מדריד, סיפרה ל"הארץ" שמאות בני אדם השתתפו בשני האירועים. בין הנואמים בהפגנה מול השגרירות היו יצחק בן זקן, ראש הפדרציות היהודיות בספרד, ומרינה לארה, מזכ"לית ארגון הידידות ספרד־ישראל.

באירוע בבית הכנסת נאמה נשיאת מחוז מדריד, איזבל דיאז איוסו. "ישראל היא מדינה אחות של ספרד ואנחנו איתכם", אמרה איוסו, "בתור נציגה של מדריד ובתור ספרדייה, אני רוצה להביע את תנחומיי והזדהותי עם כאבכם. בתור אישה, אני חשה אימה ויש תמונות שלא אצליח למחוק מהראש".

בבודפשט, בירת הונגריה, היתה שלשום בערב עצרת הזדהות ותפילה ביוזמת הארגונים היהודיים בעיר. "האירוע התקיים בפארק ירושלים על גדת הדנובה והשתתפו בו מאות יהודים, הונגרים וישראלים", סיפר ל"הארץ" עופר לביא־בקין, האחראי על הקשר עם הקהילות הישראליות במרכז אירופה בהסתדרות הציונית העולמית. הוא הוסיף שההסתדרות הציונית ארגנה אחרי העצרת אירוע לקהילה הישראלית ולסטודנטים הישראלים הלומדים בעיר. "המפגש היה חשוב", הוסיף לביא־בקין, "הוא כלל שיחה פתוחה ושיתוף ברגשות של כל המשתתפים, בדגש על הסטודנטים, שרבים מחבריהם חזרו לישראל בצו שמונה ואחרים נפגעו או נחטפו במסיבת הטבע שהיתה ליד קיבוץ רעים".

המשך דיווח ותמונות: https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2023-10-11/ty-article-magazine/.premium/0000018b-1fef-d010-a59f-9fef32080000