ביהמ"ש בהולנד ימסור היום את פסק הדין במשפטם של חמישה מתוקפי האוהדים באמסטרדם

חודש וחצי לאחר המתקפה נגד אוהדי מכבי תל אביב בתום המשחק נגד אייאקס, יינתן פסק הדין במשפט של חמישה שהיו נגדם די ראיות להעמדה לדין: אדם שבעט באוהד שהיה על הרצפה, אחר קרא ל"ציד יהודים", דמויות בולטות בקבוצות וואטסאפ לארגון המעשים ועובד מלון שמסר מידע על ישראלים.

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/2024-12-24/ty-article-magazine/.premium/00000193-f614-d354-a59f-ff7587d40000

בית משפט באמסטרדם יכריע היום (שלישי) את דינם של חמישה נאשמים בתקיפת אוהדי מכבי תל אביב בעיר בחודש שעבר, לאחר המשחק נגד אייאקס בליגה האירופית. לפי הרשויות בהולנד, כ-20 אוהדים ישראלים נפגעו מאלימות בידי מקומיים שהמתינו להם כשחזרו מהאצטדיון בפאתי אמסטרדם, וחמישה נזקקו לאשפוז. עשרות חשודים נעצרו בימים שלאחר המתקפה, שתועדה במוקדים רבים ושגררה עימות מדיני. חמשת הנאשמים, ושניים נוספים, הם היחידים עד כה שהוגש נגדם כתב אישום.

העיתונאי ההולנדי וואטר לאומנס, כתב היומון ההולנדי Het Parool, אמר בשיחה עם "הארץ" כי חמשת הנאשמים שונים זה מזה ברקע שלהם ובמעשים המיוחסים להםעורכי דינם נקטו במשפט בקווי הגנה שונים – מטיעונים להשגת ראיות שלא כדין ולחדירה לפרטיות בפריצה למכשירי הטלפון שלהם; דרך בקשה לנסיבות מקלות בשל "כעס על מה שמתרחש בעזה" ואזכור ההאשמות נגד ישראל בפשעי מלחמה, והטלת האחריות על האוהדים הישראלים; ועד טענות לניצול האירועים לרווח פוליטי בידי פוליטיקאים מקומיים.

לדברי לאומנס, השבעה שכבר הואשמו הועמדו לדין במהירות מפני ש"הם אלה שהיה קל להפליל אותם, כאלה שהתבטאו באופן ברור בקבוצות או שצולמו בתקריות אלימות והועמדו לדין בניסיון להראות שהרשויות מתייחסות לנושא ברצינות". "השלב הבא יהיה אחר", מסביר לאומנס, "הוא נכנס עמוק יותר לקבוצות הוואטסאפ ובוחן את האנשים שניהלו את הקבוצות. זה התיק הגדול יותר". התיק הזה, הוא מציין, נחקר בידי המשטרה הלאומית, ולא ברמה העירונית כפי שטופלו המקרים הקודמים.

הנאשמים שדינם יוכרע היום הם:

  • ספה א', בן 32, ספר ממוצא טורקי. הוא תועד מכה אוהדים ישראלים בכיכר דאם במרכז העיר, יחד עם אחרים, ואחד מאלה שבעט בהם כבר נפל על הקרקע. התביעה דורשת לגזור עליו שנתיים מאסר, שנה וחצי מהן בפועל.
  • אומטוקן א', בן 24 תושב האג ממוצא טורקי. הוא תועד מכה אוהד וחוטף לו את הצעיף, ובצ'אט קבוצתי קרא ל"ציד יהודים", תואר כ"כוכב הלילה" בהכאת היהודים ושאל אם "יוצאים לסיבוב נוסף הלילה". הוא טען במשפט כי אינו שונא יהודים. התביעה ביקשה לגזור עליו שמונה חודשי מאסר, חמישה מהם בפועל.
  • ראשיד א', בן 26 מאוטרכט. הוא מואשם שהיה גורם מרכזי בקבוצת וואטסאפ שבה תואמה האלימות ושהופץ בה מידע הנוגע לאוהדים הישראלים. לרשויות אין תיעוד המוכיח שהוא נקט אלימות פיזית, אך ההתבטאויות שלו שאותרו תוארו כאנטישמיות וכמסיתות לפגיעה ביהודים. להגנתו, טען ראשיד כי התכוון בדבריו לאוהדים בהקשר של כדורגל: "לפיינורד אנחנו קוראים ג'וקים, ולאוהדי מכבי יהודים". התביעה מבקשת לגזור עליו חצי שנת מאסר, מתוכה ארבעה חודשים בפועל.
  • לוקאס ד', בן 19 המתגורר עם הוריו מחוץ לאמסטרדם. הוא מואשם שיידה אבנים לעבר שוטרים וניסה לפרוץ את קו ההגנה שיצרו. התביעה טוענת שהוא היה חבר בקבוצה שבה עודדו המשתתפים זה את זה לתקוף את האוהדים מישראל, שכונו "סרטן ציוני" ו"סרטן יהודי". הוא מואשם גם שהחזיק נפצים, המשמשים כנופיות של אוהדי כדורגל ברחבי אירופה. לטענתו, הוא השליך בוץ ולא אבנים. התביעה מבקשת לגזור עליו חצי שנת מאסר, מתוכה שלושה חודשים בפועל.
  • קאראנביר.ש., בן 26 שעבד במשמרת לילה במלון באמסטרדם. הוא מואשם שמסר באחת מקבוצות הוואטסאפ, שבה היו כמעט אלף חברים, מידע על מיקום אוהדים, על מקומות אליהם הסיעה את "היהודים האלה", כדבריו, ועל מועד טיסת חירום של חברת אל-על שנועדה להשיב את האוהדים לישראל. "קחו בחשבון שכולם יוצאים מבתי המלון בסביבות 5 או 6". התביעה מבקשת לגזור עליו מאסר של חודש.

שני הנאשמים שהדיון בעניינים נדחה הם מוחמד ב', בן 26 ופעיל פרו-פלסטיני, שטוען כי הותקף בידי אוהדי מכבי בערב שלפני המשחק; ומחמוד א', מבקש מקלט בהולנד יליד חאן יונס, המואשם בניסיון הריגה. הוא מואשם, בין השאר, שבעט בראשו של ישראלי ארבע פעמים, ובכמה מעשי אלימות נוספים.

המחלוקת המרכזית הנוגעת לאירוע היא שאלת התיאום והתכנון המוקדם מצד התוקפים: האוהדים שנתקלו בהם והוכו, וכך גם הרשויות בישראל, אומרים כי המאמצים היו מתואמים היטב והעידו על ארגון מוקדם. החשודים ותומכיהם הצדיקו את המעשים בהתנהגות האוהדים הישראלים, שכללה תלישת דגל פלסטין, תקיפת נהג מונית ושירים גזעניים נגד ערבים, ובמעשי צה"ל ברצועת עזה וברצון לנקום עליהם. בשל כך, לדבריהם, הוקמו קבוצות וואטסאפ שבהן תוכננה התקיפה. תחקיר שפרסם השבוע הוושינגטון פוסט, ושהתבסס על עשרות עדויות וחומרי וידאו, טען כי לא היה ארגון מוקדם שכזה מצד התוקפים, והטיל את האחריות לעימותים גם על אוהדי מכבי תל אביב.

עדכון גזרי-הדין:

חמישה הורשעו בהולנד בתקיפת אוהדי מכבי ת"א, העונשים: עד חצי שנת מאסר

חמישה בני אדם הורשעו בתקיפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם בחודש שעבר. העונשים שנגזרו עליהם נעים בין עבודות שירות ועד לחצי שנת מאסר והם קלים יותר מהעונשים שביקשה התביעה. בית המשפט קבע כי אוהדי מכבי היו אלימים, אך הוסיף כי "אינו רואה סיבה לאלימות נגד אוהדי מכבי.

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/2024-12-24/ty-article/00000193-f80b-d8f8-adfb-fdfff5d40000

בית משפט באמסטרדם גזר היום (שלישי) את דינם של חמישה נאשמים בתקיפת אוהדי מכבי תל אביב בעיר בחודש שעבר, לאחר המשחק נגד אייאקס בליגה האירופית. העונשים שנגזרו על החמישה נעים בין עבודות שירות לחצי שנת מאסר. בית המשפט, בהרכב של שלושה שופטים, קיבל את הטענה שאוהדי מכבי היו אלימים, ושיש לראות את האלימות בהקשר, אולם הודיע כי "אינו רואה סיבה לאלימות נגד אוהדי מכבי".

עורכי דינם של החשודים טענו כי הראיות הושגו שלא כדין, והושגו על ידי חדירה לפרטיות בפריצה למכשירי הטלפון שלהם, אולם בית המשפט דחה את הטענות הללו, כמו גם את הטענות לניצול האירועים לרווח פוליטי בידי פוליטיקאים מקומיים. לשני הצדדים יש 14 יום לערער על העונשים.

ספה א', בן 32, ספר ממוצא טורקי שתועד מכה אוהדים ישראלים בכיכר דאם במרכז העיר, הואשם בהכאת אוהדי מכבי. קיבל שישה חודשי מאסר.

  • אומטוקן א', בן 24 תושב האג ממוצא טורקי, שתועד מכה אוהד וחוטף לו את הצעיף, קיבל חודש מאסר.
  • ראשיד א', בן 26 מאוטרכט, אשם בשיתוף מידע והשתתפות באלימות. קיבל 10 שבועות מאסר.
  • לוקאס ד', בן 19 המתגורר עם הוריו מחוץ לאמסטרדם, מואשם שיידה אבנים לעבר שוטרים וניסה לפרוץ את קו ההגנה שיצרו. קיבל 100 שעות עבודות שירות.
  • קאראנביר ש', בן 26 שעבד במשמרת לילה במלון באמסטרדם, אשם בהסתה לאלימות ושיתוף מידע על מיקום האוהדים. קיבל חודש מאסר.

לפי הרשויות בהולנד, כ-20 אוהדים ישראלים נפגעו מאלימות בידי מקומיים שהמתינו להם כשחזרו מהאצטדיון בפאתי אמסטרדם, וחמישה נזקקו לאשפוז. עשרות חשודים נעצרו בימים שלאחר המתקפה, שתועדה במוקדים רבים ושגררה עימות מדיני. חמשת הנאשמים, ושניים נוספים, הם היחידים עד כה שהוגש נגדם כתב אישום.

על פוגרום שלא היה

השאלה אם תקיפת הישראלים באמסטרדם לפני כחודש היתה תקרית מבודדת או תחילת מגמה, היא עדיין קריטית. לכן, מי שממציא, מי שמשקר, מי שמגזים ומי שמדווח על פוגרומים מדומיינים לא רק פוגע באמינות התקשורת, הוא גם יוצר מצב שבו איש לא יאמין ואיש לא יטפל בפוגרומים האמיתיים.

התפרסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-12-09/ty-article-opinion/.premium/00000193-ab1b-d5f8-a5fb-abbb03b70000

השאלה אם תקיפת הישראלים באמסטרדם לפני כחודש היתה תקרית מבודדת או תחילת מגמה, היא קריטית לקשר בין מדינת ישראל לעולם, ולעתיד יהודי אירופה. על פי כמה כלי תקשורת ישראליים, יומיים אחרי האירוע באמסטרדם התרחש אירוע דומה בבירה אירופית אחרת. באתר החדשות "מאקו" דווח, שיהודים הותקפו "בסטוקהולם, בירת שוודיה, במהלך טקס הנצחה לפוגרום ליל הבדולח". האתר דיווח על מפגינים אנטי־ישראלים שכינו את משתתפי הטקס בכינויי גנאי, חטפו מהם דגלי ישראל, קרעו אותם והשליכו לנהר.

לדיווח צורף סרטון, תחת הכותרת "התיעוד הקשה משוודיה", שנראים בו שוטרים רודפים אחרי אשה ועוצרים אותה. ערוץ 14 הוסיף פרשנות וסופרלטיבים: "האנטישמיות חוגגת: פרו־פלסטינים תקפו באכזריות יהודים שהתכנסו כדי לציין את יום השנה לליל הבדולח בסטוקהולם". ידיעה זו, בווריאציות שונות, הופיעה באמצעי תקשורת נוספים וזכתה לתפוצת ענק ברשתות החברתיות.

בינתיים, בעולם האמיתי, מה שקרה בסטוקהולם אכן מטריד, אך מסיבות שונות: ראשית, לא התקיים בו אירוע זיכרון לליל הבדולח. שנית, שום יהודי לא הותקף. שלישית, המידע השקרי הופץ על ידי גורמים שסמכו על כך שהתקשורת תפיץ את השקר ותספק להם תעמולה פוליטית בחינם.

הם צדקו. התקשורת השוודית לא קנתה את הסחורה, אך התקשורת הישראלית קנתה גם קנתה (אפשר להוסיף, לטובת תחקירני "מאקו", שבשטוקהולם אין נהר).

את מה שקרה בסטוקהולם באותו לילה חשף התחקירן השוודי יונתן להמן במגזין EXPO (המגדיר את עצמו כנלחם ב"רעיונות גזעניים, מיתוסים ותיאוריות קונספירציה"). בערב 9 בנובמבר התקיימה תהלוכה פרו־פלסטינית במרכז סטוקהולם. הפגנות כאלה מתקיימות בשוודיה כבר יותר משנה. מושמעות בהן סיסמאות, שיש מי שרואה אותן (כמוני) כאנטישמיות, והן מלאות שנאה לישראל. אבל בדרך הן כלל לא אלימות.

ההפגנה הזאת לא היתה שונה, למעט הבדל אחד: לתהלוכת המחאה הצטרפה אורחת רכובה על אופניים, שתועדה בהרחבה בידי צלמים ששידרו מהמקום. אחד מהם מוכר כפעיל בכלי תקשורת המזוהה עם מפלגת הימין הפופוליסטית, בעלת עבר ניאו־נאצי, "השוודים הדמוקרטים".

המפגינים הבינו מיד כי רוכבת האופניים איננה אחת משלהם. היתה זו אשה מבוגרת, ששוחחה עם הצלמים ומשכה תשומת לב מפני שלאופניים שלה היה מחובר דגל ישראל (ודגלים של פינלנד ושל איראן של טרום המהפכה האיסלאמית). בנוסף היו לה רמקול שהשמיע שירים כמו "עם ישראל חי" ומגאפון, שבאמצעותו הכריזה ש"חמאס רצח את כל ההומוסקסואלים בעזה" ו"חמאס תיכנן להשמיד את כל היהודים".

במבט ראשון נראה היה שמדובר בלוחמת אמיצה, העומדת לצד ישראל. וכך היא אמנם הוצגה בדיווח של הצלמים שנכחו במקום. אבל זאת לא האמת. כפי שנחשף ב־EXPO, האשה היא פעילת ימין קיצוני, שמפיצה ברשתות תערובת של אנטישמיות, הכחשת השואה ותיאוריות קונספירציה על הקורונה, על השתלטות האיסלאם על אירופה ועל הכוח ההרסני של יהודי שוודיה, ש"רוצים להשמיד את העמים הנורדיים" ומהווים "סרטן מפיץ גרורות".

מדוע הפגינה נגד הפלסטינים ותמכה לכאורה בישראל? ובכן, מי שינסה לעשות סדר במשנה הפוליטית של האקטיביסטית האקסצנטרית ימצא, שהתמיכה בישראל היא תוצאה של שנאת יהודים ומוסלמים באירופה. למרות האיבה האידיאולוגית לציונות היא רוצה מדינות נורדיות נקיות ממוסלמים ומיהודים, ולכן תומכת בגירושם. אין זו אהבת ציון, אלא גזענות קיצונית ואנטישמיות.

הופעת רוכבת האופניים בהפגנה נשאה פוטנציאל להתפרצות יצרים. זה לא קרה. אמנם נצפתה רמה מסוימת של כעס, אבל המארגנים פעלו להרגיע. בסוף ההפגנה חטפה אחת המפגינות את הדגל הישראלי של האשה, זרקה אותו מעבר לגשר ונעצרה במקום. הכותרת שערוץ התקשורת הימני נתן לאירוע היתה: "ביום שאנו זוכרים בו את ליל הבדולח, פעילה פלסטינית גנבה דגל ישראל וזרקה למים".

מה שקרה אחר כך מרתק: חשבונות רבים בטוויטר, אינסטגרם ופייסבוק במדינות שונות החלו להוסיף פרטים כיד הדמיון. הומצא טקס שלא היה ולא נברא, קבוצות של יהודים מותקפים נולדו יש מאין, הדגל נהפך לדגלים, ובחשבונות מסוימים כבר לא היו אלה דגלים שהושלכו למים הקפואים של הים הבלטי, אלא יהודים. הזעם התפרץ, ואלפי שיתופים ותגובות נרשמו בקבוצות בעלות מאות אלפי עוקבים.

כשהדברים הגיעו לתקשורת הישראלית, המהפך הושלם: ההמצאות נהפכו לחדשות. אפילו התנערות מהמידע הכוזב של הצלם המקורי כבר לא שינתה כלום.

מהאירוע בסטוקהולם עולות שתי מסקנות: ראשית, המשענת שממשלת ישראל מצאה בימין הקיצוני האירופי היא משענת קנה רצוץ. מתחת לשנאת הערבים והלהט הלאומני שהממשלה אוהבת כל כך יש שכבה עבה של אנטישמיות, שלא ניתן לטעות בה. שנית, המאבק שפוליטיקאים הגונים מכל הצדדים מוכרחים להצטרף אליו הוא המאבק בסוכני הכאוס, היוצרים עולם, שבמקום אמת ושקר יש בו רק נרטיב.

הסגידה לטרפיק וללייקים, אמצעי תקשורת המוותרים על בדיקת עובדות ומפעלי טרולים ובוטים אינם סכנה לאופוזיציה או לקואליציה — הם סכנה לעצם קיומה של חברה חופשית. השאלה אם תקיפת הישראלים באמסטרדם לפני כחודש היתה תקרית מבודדת או תחילת מגמה, היא עדיין קריטית, אבל מי שמדווח על פוגרומים מדומיינים לא רק פוגע באמינות התקשורת, הוא יוצר מצב שבו איש לא יאמין ואיש לא יטפל בפוגרומים האמיתיים.

לא פוגרום ולא ליל הבדולח – האירוע באמסטרדם בהקשר יהודי-אירופי.

את האירוע האלים באמסטרדם אפשר גם לראות בהקשר רחב יותר מזה שהוצג בתקשורת הישראלית. לא כל המהגרים אנטישמים, לא כל האנטישמים הם מהגרים, והתקריות האנטישמיות באירופה הן לא בהכרח התפרצות ספונטנית של שנאה או מחאה. ממש כמו שרוב האנסים לא נראים כמו מפלצות ואינם מגיחים משיחים בפארקים חשוכים, גם המפלצת האנטישמית שוכנת לעתים בדמויות רגילות ולכאורה לא מאיימות. כשאוהדי כדורגל מגיעים לאירופה ורואים מפגינים המפיצים שנאה לישראל תחת דגלי פלסטין, הם רואים איום פיזי. כשיהודים אירופים רואים את אותה הפגנה, יותר משהם חוששים שמשתתפיה יכו אותם, הם מפחדים שבתוך ההמון העוין נמצאים הגננת של ילדיהם, פקיד הבנק שלהם או האחות מקופת חולים.

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-11-18/ty-article-opinion/.premium/00000193-3f73-d383-abbb-bffbb21b0000

ההתפרעות לאחר משחק הכדורגל באמסטרדם בתחילת החודש, עוררה תגובות מעורבות בישראל. החל בזעזוע על האופי האנטישמי הבוטה שלה וקינה על ה"איסלאמיזציה של אירופה", ועד לטענות שהיא נגרמה בגלל ההתנהגות של אוהדי מכבי ושההשוואה לליל הבדולח היא זילות השואה. טיעונים אלו שווים דיון, אבל כדי להעמיק אותו כדאי להוסיף לנקודת המבט הישראלית גם נקודת מבט אירופית.

ראשית, כשאוהדי מכבי נתקלו באלימות פיזית, הם נתקלו בצורת ביטוי קיצונית מאוד של אנטי־ישראליות ואנטישמיות, אך בעבור יהודים שחיים באירופה זהו רק מופע אחד, אולי המפחיד ביותר, אבל ודאי לא הנפוץ ביותר, של האנטישמיות. המופעים האחרים מצטלמים פחות טוב, אבל מכבידים מאוד על חייהם: הצקות בבתי ספר, קמפיינים אגרסיביים ברשתות חברתיות, חרמות בעולם התרבות ובאקדמיה, והערות פוגעניות, מתחים ונידויים במקומות עבודה. אלימות פיזית נדירה למדי, אם כי היא עלולה להפוך לנפוצה יותר שכן היא התפתחות כמעט הכרחית של שיח שנאה, קיצוניות פוליטית והפצת נרטיבים שקריים.

שנית, אנטישמיות היא הרבה יותר ממקרה פרטי של גזענות. אכן, במובנה המצומצם שנאת יהודים יכולה להיות דומה לשנאת ערבים או שחורים, אך במובנה הרחב היא תופעה מורכבת הרבה יותר. בשיח האירופי מתחילים להכיר בכך שמדובר בסוג של תיאוריית קונספירציה. הנופלים ברשתה והמפיצים אותה יכולים להיות אנשים שלא פגשו יהודי מעולם, והם יכולים לתפוש את עצמם כליברלים דמוקרטים ש"אין להם דבר נגד יהודים". הם לא חייבים אפילו להשתמש במילה "יהודי". הקונפליקט במזרח התיכון, ומה שמכונה "התחום האפור" בין אנטישמיות לאנטי־ישראליות מאפשר שימוש במילות קוד כמו "גלובליסטים", "ג'ורג' סורוס", וכמובן — "ציונים".

זו אינה תופעה חדשה במהותה, אבל יש לה עולם מושגים חדש. במקום האנטישמיות הקדומה, שבה הואשמו היהודים ברצח ישו, והאנטישמיות המודרנית שהאשימה את היהודים בשליטה בעולם באמצעות בנקאים, תנועות מהפכניות ואגודות סתר, יש כתבי אישום מודרניים שמבלבלים גם כאלו שאינם בעלי דעות גזעניות במובהק: היהודים הפיצו את הקורונה מכיוון שהם הרוויחו ממנה. הם גרמו למלחמה באוקראינה. הם מפרקים את מדינות הלאום. הם שולטים בתקשורת ובשווקים הפיננסיים.

גם השמאל הישראלי נופל לפעמים במלכודת הזו. מכיוון שהוא מתנגד, ובצדק, להמשך השליטה בגדה ולפשעי המלחמה בעזה, הוא מוצא שותפים אירופים להשקפת עולמו. לעתים אלו שותפים רציניים וכנים, אך לעתים מדובר בגורמים שמפיצים האשמות ברצח עם תוך כדי תמיכה בארגוני טרור איסלאמיסטים והפצת תעמולה לחיסול ישראל. כמו שהימין הישראלי מוצא שותפים בתנועות ניאו־נאציות בגלל מלחמתן במוסלמים, חלק מהשמאל מוצא שותפים אנטישמיים משום שהם מתנגדים לכיבוש (גם אם מדובר בזה של 48' ולא של 67').

שלישית, האנטישמים של החיים האמיתיים, בניגוד לאלו המוצגים בתקשורת, הם לא דמויות שטוחות. הסיקור מאמסטרדם התמקד בתמונות של גברים רעולי פנים ממוצא מזרח תיכוני שיצאו לחפש דם. בינתיים, בעולם האמיתי, אנטישמיות מתחבאת גם מאחורי פרצופים מוכרים יותר, בעלי תכונות אחרות, רקע אחר ומניעים אחרים: צעירים אירופים שקראו ספרות טרוצקיסטית, תיכוניסטים שמשתמשים באנטישמיות ככלי להתעמרות בבן כיתה ומרצים באוניברסיטה שמנסים להתבלט.

לא כל המהגרים אנטישמים, לא כל האנטישמים הם מהגרים, והתקריות האנטישמיות באירופה הן לא בהכרח התפרצות ספונטנית של שנאה או מחאה. הן גם תוצאה של קמפיינים שממומנים על ידי גורמים כמו קטאר, טורקיה ורוסיה. ממש כמו שרוב האנסים לא נראים כמו מפלצות ואינם מגיחים משיחים בפארקים חשוכים, גם המפלצת האנטישמית שוכנת לעתים בדמויות רגילות ולכאורה לא מאיימות. כשאוהדי כדורגל מגיעים לאירופה ורואים מפגינים המפיצים שנאה לישראל תחת דגלי פלסטין, הם רואים איום פיזי. כשיהודים אירופים רואים את אותה הפגנה, יותר משהם חוששים שמשתתפיה יכו אותם, הם מפחדים שבתוך ההמון העוין נמצאים הגננת של ילדיהם, פקיד הבנק שלהם או האחות מקופת חולים.

ונקודה אחרונה. אנחנו רגילים לזהות את קורבנות האנטישמיות באירופה עם חברי הקהילות היהודיות, באמסטרדם הקורבנות היו תיירים ישראלים שחוו אותה לרגע וחזרו הביתה. אבל יש בין שתי הקבוצות המובחנות האלו קבוצה נוספת. בשנים האחרונות קבוצות של מהגרים ישראלים באירופה מקימים קהילות העוסקות בחינוך, תרבות ויזמות חברתית, כשהשפה העברית והזהות הישראלית החילונית פורחות בהן. קהילות אלו חוות ומתמודדות עם אנטישמיות בצורה אחרת, ומהוות גם סיכוי וגם סיכון בהקשר זה. מצד אחד, הן עלולות להוות יעד אטרקטיבי למפגעים ולמפיצי השנאה. מצד אחר, חבריהן עשויים להוות גשר של דיאלוג בין ישראל לחברה האירופית, שיכולה להיעזר בהן להתמודדות עם מחלת האנטישמיות שממנה היא סובלת כבר מאות שנים.

"מפיצים אור בחשכה": ברחבי אירופה מפגינים לאות הזדהות עם ישראל

ראש ממשלת שוודיה הדליק נר בשגרירות ישראל בסטוקהולם, מאות הפגינו בקופנהגן ואלפים בצרפת ובבריטניה. ברחבי היבשת מביעים תמיכה בישראל בעקבות מתקפת חמאס. נשיאת מחוז מדריד: "אני רוצה להביע את תנחומיי והזדהותי עם כאבכם. יש תמונות שלא אצליח למחוק מהראש"

התפרסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2023-10-11/ty-article-magazine/.premium/0000018b-1fef-d010-a59f-9fef32080000

משלוח יוצא דופן הופיע שלשום (שני) מחוץ לגדר שגרירות ישראל בסטוקהולם, בירת שוודיה. 900 ורדים בצבע אדום הונחו במקום על ידי שליח, ללא הודעה מוקדמת ובלי תיאום עם השגרירות.

אולוף אפלטון, מנהל חברת השקעות מסטוקהולם, סיפר ל"הארץ" שכמו כל העולם הנאור, גם הוא נחרד מהרצח של 900 בני אדם חפים מפשע בידי חמאס (המספר שהיה ידוע נכון ליום שני בבוקר, עת הונחו הוורדים). "רצינו להראות שאנחנו עומדים לצד ישראל והיהודים, אז קניתי 18 זרי פרחים של 50 ורדים בכל אחד מהם כדי שיהיו בסך הכול 900", הוא אמר, "אני גם יודע ש-18 מייצג 'חיים' ביהדות".

אפלטון אינו יהודי או ישראלי בעצמו, אך הסביר את המחווה בכך ש"היהודים הם עם מדהים שתורם לאנושות ושלא מגיע לו כל הרוע הזה".

הוא לא היחיד שביקר שם. ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון ביקר בשגרירות הישראלית והדליק נר לזכר ההרוגים ביחד עם שגריר ישראל בשוודיה, זיו נבו קולמן. ערב קודם לכן, בכנס תמיכה בבית הכנסת הגדול של סטוקהולם שנצבע בכחול־לבן, הביע קריסטרסון תמיכה בלתי מסויגת בישראל. "עלינו להילחם בטרור ובאנטישמיות בכל העולם החופשי, וגם כאן בשוודיה", הוא אמר, וסיכם "אנחנו אתכם, ממשלת שוודיה עומדת לצדכם, העם השוודי עומד לצדכם".

גילוי תמיכה נוסף ומפתיע בא מקהילת יוצאי איראן בשוודיה, שאחד מארגוניה מתכנן הפגנת הזדהות עם ישראל במרכז סטוקהולם בשבת הקרובה. בהפגנת תמיכה שנערכה היום מטעם הקהילה בעיר בהשתתפות המוני אנשים, הוקמה עמדת זיכרון ארעית ובה תמונות של כמה מקורבנות המתקפה, ושלט שעליו נכתב "העם האיראני עומד לצד העם בישראל".

גם בדנמרק, שכנתה הדרומית של שוודיה, הביעו הזדהות עם ישראל. "האגודה הציונית הדנית והנוער היהודי במדינה ארגנו הפגנת סולידריות בקופנהגן ביום שני בערב", סיפרה יעל פרחי גראבסן, ישראלית שחיה בדנמרק, "ההפגנה נערכה תחת משמר כבד של משטרת קופנהגן ומאבטחים ישראלים, והשתתפו בה כ-500 בני אדם, דנים יהודים, נוצרים ואתאיסטים, ישראלים מכל קצוות המפה הפוליטית ואחרים שהפיצו אור בחשכה שנפלה עלינו".

פרחי גראבסן הוסיפה שבהפגנה נאמו שגריר ישראל בדנמרק דוד עקוב, ראש האגודה הציונית מאקס מאייר, הרב הראשי לדנמרק יאיר מלכיאור ועוד. בה בעת, ראשת ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסון, הניחה זר פרחים ליד שגרירות ישראל בבירה ביחד עם השגריר הישראלי.

הפגנה בהשתתפות אלפי בני אדם מתוכננת אחר הצהריים (חמישי) באמסטרדם ביוזמת ארגונים יהודיים וישראליים, ונוצרים למען ישראל. הפגנות רבות נוספות נערכו ועדיין נערכות בכל רחבי אירופה מאז השבת האחרונה.

ראש ממשלת בריטניה: "אין שני צדדים — חמאס טרוריסטים"

היומון הצרפתי לה מונד דיווח אתמול על הפגנות בכל רחבי המדינה. לדברי העיתון, בנוסף ל-16 אלף בני אדם שהביעו הזדהות עם ישראל בבירה פריז, היו הפגנות הזדהות דומות בבורדו, שטרסבורג, ניס, ליל ונאנסי.

בשכונת וסטמינסטר בלונדון נערכה הפגנת תמיכה בישראל בהשתתפות כ-2,000 בני אדם. בהפגנה נאמו בכירים בממשלה ובפרלמנט. באותו הזמן, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק השתתף באירוע בבית כנסת במחוז פינצ'לי שבצפון לונדון. "אין שני צדדים באירועים הללו — חמאס טרוריסטים. אין עניין של איזון. אני עומד לצד ישראל. אנחנו עומדים לצד ישראל, בריטניה עומדת לצד ישראל נגד הטרור הזה — היום, מחר ותמיד".

במדריד, בירת ספרד, היתה שלשום הפגנת תמיכה בישראל מול שגרירות המדינה בעיר, וכן אירוע הזדהות בבית הכנסת המרכזי בעיר. לריסה דרחלר, תושבת מדריד, סיפרה ל"הארץ" שמאות בני אדם השתתפו בשני האירועים. בין הנואמים בהפגנה מול השגרירות היו יצחק בן זקן, ראש הפדרציות היהודיות בספרד, ומרינה לארה, מזכ"לית ארגון הידידות ספרד־ישראל.

באירוע בבית הכנסת נאמה נשיאת מחוז מדריד, איזבל דיאז איוסו. "ישראל היא מדינה אחות של ספרד ואנחנו איתכם", אמרה איוסו, "בתור נציגה של מדריד ובתור ספרדייה, אני רוצה להביע את תנחומיי והזדהותי עם כאבכם. בתור אישה, אני חשה אימה ויש תמונות שלא אצליח למחוק מהראש".

בבודפשט, בירת הונגריה, היתה שלשום בערב עצרת הזדהות ותפילה ביוזמת הארגונים היהודיים בעיר. "האירוע התקיים בפארק ירושלים על גדת הדנובה והשתתפו בו מאות יהודים, הונגרים וישראלים", סיפר ל"הארץ" עופר לביא־בקין, האחראי על הקשר עם הקהילות הישראליות במרכז אירופה בהסתדרות הציונית העולמית. הוא הוסיף שההסתדרות הציונית ארגנה אחרי העצרת אירוע לקהילה הישראלית ולסטודנטים הישראלים הלומדים בעיר. "המפגש היה חשוב", הוסיף לביא־בקין, "הוא כלל שיחה פתוחה ושיתוף ברגשות של כל המשתתפים, בדגש על הסטודנטים, שרבים מחבריהם חזרו לישראל בצו שמונה ואחרים נפגעו או נחטפו במסיבת הטבע שהיתה ליד קיבוץ רעים".

המשך דיווח ותמונות: https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2023-10-11/ty-article-magazine/.premium/0000018b-1fef-d010-a59f-9fef32080000