תגית: EXPO

מעריצים רוצחי המונים ומעודדים אלימות בבתי ספר. קהילות הרשת הקיצוניות שמדאיגות את שוודיה

מתקפת החרב בעיירה פגרסטה, שתלמידת תיכון נרצחה בה, חשפה מחדש את תת־התרבויות המקוונות שבהן רוצחי המונים מוצגים כגיבורים ומספר הקורבנות הוא מדד להצלחה. חוקר שמתמחה בקבוצות רשת אלימות ובימין קיצוני: "אלה לא זאבים בודדים. הם עוברים סוציאליזציה ברשת ומספקים השראה זה לזה".

פורסם ב"הארץ": מעריצים רוצחי המונים ומעודדים אלימות בבתי ספר. קהילות הרשת הקיצוניות שמדאיגות את שוודיה – אירופה – הארץ

ליאם נבל, תלמיד במגמת חשמל ואנרגיה, השתתף ביום שישי שעבר בשיעור אחד בלבד בבית ספרו, תיכון ברינל בעיירה פגרסטה שבמרכז שוודיה. בסוף השיעור, קצת אחרי השעה 14:00, יצא הנער בן ה־18 למסע דקירות כשהוא לבוש בגדים שחורים, עוטה מסכה ואוחז בידו חרב שככל הנראה החביא בנרתיק הגיטרה שלו.

נבל הרג נערה בת 17 ופצע שלושה תלמידים אחרים, שניים מהם קשה. בשעה 14:16, עשר דקות אחרי שקיבלה דיווחים על התקיפה בחרב, כבר הייתה משטרת שוודיה בבית הספר ושוטר אחד ירה בנער התוקף. הוא לא הצליח לפגוע בו, אבל השוטרים השתלטו עליו ועצרו אותו.

כלי תקשורת בשוודיה דיווחו כי נבל תכנן את התקיפה במשך זמן רב והיה קרוב לבצע אותה יום קודם לכן. העיתון אפטונבלדט דיווח מפי מקור המעורה בחקירה, כי הקורבנות לא נבחרו מראש וכי נבל תקף באקראי את מי שנקרה בדרכו.

מלבד הטרגדיה האנושית, התקרית הקשה בפגרסטה העלתה לכותרות בשוודיה את סיפורן של כמה תת־תרבויות מקוונות שבשנים האחרונות מדאיגות את רשויות אכיפת החוק במדינות רבות. "החשוד ברצח בפגרסטה כנראה הפעיל חשבון טיקטוק והעלה בו תכנים של קהילת פשע אמיתי (TCC), שיש לה אובססיה למעשי אלימות המונית ושמהללת מעשים כאלה", אומר ל"הארץ" מורגן פינשו, חוקר שוודי המתמחה באלימות של קבוצות ימין קיצוני, ברדיקליזציה ובתת־תרבויות אלימות ברשת.

פינשו פעיל ב־Expo, מכון שעורך תחקירים ומנטר תנועות גזעניות וקיצוניות, והוא טוען כי TCC היא תת־תרבות ספציפית מאוד וכי החשבון של הרוצח מפגרסטה היה אופייני לקהילה הזאת. "החשבון היה אנונימי ובינתיים הוסר מהרשת, ובשלב זה עדיין אין הוכחה ודאית שהתוקף הוא שאכן יצר אותו", אומר פינשו, "אבל כנראה שהוא היה פעיל בתחום במשך שנתיים לפחות, ובחשבון היו לא מעט שיתופים ותגובות. התוכן המרכזי הורכב ממה שמכונה edits, סרטונים קצרים בליווי מוזיקה שכל אחד יכול להכין. הסרטונים בחשבון היללו אנשים שביצעו מעשי טבח בבתי ספר, אבל גם טרוריסטים מהימין הקיצוני וכאלה שתקפו בתי כנסת ומסגדים".

"כמה מה־edits נוצרו בידי ליאם נבל עצמו ואחרים הוא רק שיתף", אמר החוקר. "לעיתים הם הוכנו בעזרת בינה מלאכותית והתמקדו ברוצחים המוצגים כדמויות אטרקטיביות, סקסיות ועוצמתיות, או לחילופין כגיבורים טרגיים שהחברה אינה מבינה אותם. לפעמים הסרטונים גם מונים את מספר הקורבנות. ככל שהוא גבוה יותר כך הרוצח הופך לגיבור גדול יותר".

פינשו אמר כי בחשבון הטיקטוק שבו פרסם הרוצח מפגרסטה את ה־edits שלו הופיעו דמויות כגון רוצח ההמונים הנורווגי אנדרס ברינק ברייוויק. ביולי 2011 ביצע בריוויק מתקפת טרור בקריית הממשלה באוסלו ובאי אוטויה הסמוך, במחנה קיץ של מפלגת העבודה הנורווגית, והרג 77 בני אדם. ב־2012 הוא נידון ל־21 שנות מאסר, העונש המקסימלי בנורווגיה.

דמות אחרת שהופיעה בסרטונים בחשבונו של נבל הייתה של הצעיר השוודי אנטון לונדין פטרסון. ב־2015 רצח פטרסון שלושה בני אדם בבית ספר בעיר טרולהטן, ממניעים גזעניים. שוטרים ירו בו למוות. השפעתו של פטרסון על נבל ברורה – את מסע הדקירות שלו הוא ביצע בחרב כשהוא לבוש שחורים ועוטה מסכה.

חוץ מקהילות האינטרנט שבהן היה מעורב, התברר שנבל היה מוכר לשירותי הרווחה בשוודיה עוד מילדותו. הדיווח הראשון עליו התקבל כשהיה בן שלוש, ומאז נפתחו עשר בדיקות בעניינו. מסמכי בית משפט מתארים ילדות של אלימות, איומים והזנחה, וב־2024 הוא הוצא מביתו והועבר למשפחת אומנה בפגרסטה. הוא אף הורשע בתקיפת תלמיד בבית ספרו הקודם ונידון לעבודות שירות לנוער.

לפי שעה עדיין לא ידוע אם מאחורי המתקפה של נבל עמד יצר אלימות בלבד או גם מניעים פוליטיים או אידאולוגיים. פינשו ציין כי בחשבון הטיקטוק של הנער השוודי שותפו תכנים התומכים בדמויות הקשורות לימין הקיצוני במדינה: מרקוס אלארד, פוליטיקאי מקומי מהעיר אורברו, שייסד מפלגה מקומית פופוליסטית המתנגדת להגירה ותוקפת פוליטיקאים ממסדיים; וגוסטב קאסלסטרנד, מנהיג מפלגת אלטרנטיבה לשוודיה (AFS), מפלגת ימין לאומנית קיצונית.

"יש שם גם תוכן אסלאמופובי ותמיכה בתאוריית הקשר על ההחלפה הגדולה", אמר החוקר בנוגע לתאוריית קשר הטוענת כי האליטות מעודדות הגירה המונית, בעיקר של מוסלמים, כדי להחליף את האוכלוסייה הלבנה במדינות אירופה.

בשעה שמשטרת שוודיה חוקרת אם החשוד היה פעיל בקהילות מקוונות שמעודדות אלימות בבתי ספר, פינשו מסביר כיצד התפתחה תת־תרבות של "קהילת פשע אמיתי", ואיך היא נראית במקומות אחרים בעולם.

"פעילי קבוצות TCC ברחבי העולם אינם רבים. יש אולי כמה אלפים. זו תרבות שאינה מוכרת מאוד וכל כולה עוסקת בגלוריפיקציה של רוצחי המונים", אמר החוקר. "באופן יחסי לקבוצות קיצוניות מקוונות אחרות, זו תת־תרבות ותיקה ולכן היא חיה בכמה פלטפורמות, לא רק בטיקטוק. זה התחיל בטאמבלר, אבל לאחר שהתחיל שם פיקוח אגרסיבי יותר על תכנים, התוכן עבר לטיקטוק, לאינסטגרם, לרשת X ולרשתות אחרות".

"זו למעשה התפתחות של תופעה שהתחילה עוד לפני שהיו רשתות חברתיות" אמר פינשו, והזכיר את ההערצה לשני התלמידים בארה"ב, שביצעו את הטבח בתיכון בקולומביין שבקולורדו ב־1999 והרגו 12 תלמידים ומורה אחד. "כבר אז היו אנשים שפיתחו אובססיה לא בריאה למעשי ירי המוני בבתי ספר. כשהאינטרנט התפתח ורשתות חברתיות החלו לפעול, העניין השולי הזה עבר לאינטרנט והתפתח למה שהמשתתפים בסצנה קוראים לו קהילת TCC".

"מרבית החברים בקהילת TCC הם פסיביים. הם רק קוראים וצופים בסרטונים. אחרים גם משתפים, כותבים ומעירים. אבל יש גם כאלה שפעילים יותר ומתכננים לבצע בעצמם מעשי אלימות", אמר פינשו. "בשנים האחרונות אלה הדמויות שמושכות את תשומת ליבם של מומחים לאלימות, אנשי ביטחון ומעצבי מדיניות, משום שמאז 2023 נרשמה עלייה במתקפות בבתי ספר בארצות הברית, והתוקפים היו ככל הנראה מעורבים בסצנת ה־TCC".

פינשו שרטט את הפרופיל של החברים בקהילות מקוונות אלו. "הגיל הנפוץ של המעורבים בקהילות TCC ירד בעת האחרונה, וכיום הם בני 13 עד 18", הוא אמר. "באופן מפתיע, החלוקה המגדרית היא בערך חצי־חצי, עניין חריג למדי בתת־תרבויות קיצוניות מקוונות, שברובן יש רוב גברי. אבל צריך לזכור שהגולשים ברשתות החברתיות הם פעמים רבות אנונימיים וקשה למפות אותם".

פינשו מסביר כי TCC היא רק תת־תרבות אחת מתוך מגוון רחב של קהילות מקוונות שהוא מכנה "אנטי־חברתיות", ושבמקומות אחרים הן לעיתים מכונות "ניהיליסטיות" או "מיזנתרופיות". הן חוגגות אלימות ומקדמות אותה. אחת מהן היא רשת 764, על שם שלוש הספרות הראשונות במיקוד של מייסדה, בראדלי קאדנהד מטקסס. אחרת היא רשת "שום חיים אינם חשובים" (No Lives Matter או NLM) שפועלת בעיקר בטלגרם.

פינשו מסביר כי לעומת TCC, שמתמקדת במעשי אלימות שכבר נעשו, רשתות 764 ו־NLM ממש מייחדות תכנים לקידום בפועל של מעשי פשע וטרור. "יש דיון בקרב חוקרים לגבי השאלה אם המניעים של חברי הקבוצות האלה הם פוליטיים או לא. לדעתי, לפחות בשוודיה, ברור מאוד כי אלו שביצעו מעשי אלימות כאלה קשורים לאידאולוגיה נאו־נאצית", אמר פינשו. "בחירת הקורבנות שלהם מבוססת על השקפה שלפיה נשים, מהגרים ומוסלמים הם תת־אדם. הם דוגלים בתאוריות קשר אנטישמיות, הטוענות כי צריך להפר חוקים ולפגוע בבני אדם משום שהמערכת האתית והמוסרית של החברה המערבית והנצרות הן תוצאה של קונספירציה יהודית־קומוניסטית. כמובן שהכול מתערבב במעין שיגעון בסגנון התפוז המכני, שיש בו אלמנט מיזנתרופי וניהיליסטי, אבל יש כאן גם אידאולוגיה".

החוקר אמר עוד כי הקבוצות הקיצוניות הופיעו בשוודיה בסביבות 2023. "התופעות האלה החלו מוקדם יותר בארצות הברית, אבל גם ברוסיה ובאוקראינה. זה התפשט במהירות ויש עדויות ששוודיה היא אחת המדינות שיש בהן פעילות מוגברת", אמר פינשו. "קבוצה נוספת היא Maniac Murder Cult (MMC), קבוצה קיצונית נאו־נאצית ושטניסטית, שנוצרה באוקראינה, התפשטה לרוסיה וכיום הגיעה גם לשוודיה ולמדינות דוברות אנגלית".

פינשו הסביר כי קודם לכן נהגו לדבר על "זאבים בודדים" שקשה לאתר או לצפות מראש את פשעיהם, אך כיום הם חלק מתופעה חברתית באינטרנט. "יש מומחה ששמו לאסה לינדקילדה, חוקר מדע המדינה באוניברסיטת אורהוס, שטוען כי אין דבר כזה 'זאב בודד'". אמר פינשו. "האנשים האלה עוברים סוציאליזציה ברשת, ויש להם דינמיקה קולקטיבית של חיקויים והשראה הדדית. התוקפים נוטים להיות בקשר זה עם זה, והמתקפות עצמן מופיעות בדרך כלל במקבצים. יש גלים של אלימות בגלל הדינמיקה הזאת".

החוקר הביא, לדוגמה, את אחת המתקפות של ארגון NLM בפרבר של סטוקהולם ב־2024, אז דקר נער בן 14 גבר בן 80 בגבו. "המעשה הועבר בשידור חי ברשת, והתוקף קיבל עידוד מקבוצה של חברים שהפצירו בו לבצע את הפשע. אפילו תוך כדי התקיפה הוא לא היה זאב בודד", אמר פינשו. "אלה לא קולות בראשו של מטורף אחד, אלה קולות של אנשים אמיתיים שבוקעים מטלפון אמיתי, וייתכן שהתוקף מבצע את הפשע בשבילם, מול קהל".

בינתיים בפגרסטה, בימים שלאחר מתקפת החרב התמלאה רחבת הכניסה לתיכון ברינל בפרחים ובנרות לזכר הנערה בת ה־17 שנרצחה. למחרת המתקפה באו יחד לעיירה ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון וראשת האופוזיציה מגדלנה אנדרסון. הם הניחו פרחים והדליקו נרות באתר הזיכרון, ושוחחו עם תושבים.

הבחירות הכלליות בשוודיה צפויות ב־13 בספטמבר, ומנהיגי המפלגות במדינה השעו זמנית את הקמפיינים שלהם בעקבות התקרית הקטלנית.

חמישה ימים אחרי הרצח בפגרסטה, משטרת שוודיה עצרה בדרום סטוקהולם נער בן 16 שאינו קשור למתקפת החרב בתיכון בעיירה, אבל הוא חשוד בסיוע לרצח. הרשויות עדיין לא פירטו מה בדיוק הוא עשה, כיצד הכיר את נבל או באיזה אופן סייע לו, אבל התקשורת השוודית דיווחה שהוא היה בקשר עם נבל באמצעות צ'אטים מוצפנים ועודד אותו לבצע רצח.

רק אתמול אישרה המשטרה השוודית – כפי שהזהירו מומחים במדינה – כי שני הצעירים סיפקו השראה זה לזה לבצע מעשה אלימות. על פי המשטרה, הנער בן ה־16 שנעצר שיתף את נבל בתוכניותיו, וכעת הוא חשוד שתכנן לבצע בעצמו מתקפה בבית ספר באזור סטוקהולם.

The Far-right Activist Who Sparked an Imaginary Pogrom in Stockholm

The question of whether the attack on Israelis in Amsterdam last month was an isolated incident or the beginning of a trend is critical to Israel's relationship with the rest of the world and the future of Europe's Jews. And according to several Israeli media outlets, two days after the incident in Amsterdam, a similar incident occurred in another European capital.

Published in Haaretz: https://www.haaretz.com/opinion/2024-12-12/ty-article-opinion/.premium/the-far-right-activist-who-sparked-an-imaginary-pogrom-in-stockholm/00000193-b770-dd53-a3f3-f77b2ee60000

The online news site Mako reported that Jews were attacked "in Stockholm, the capital of Sweden, during a ceremony commemorating the Kristallnacht pogrom." It said anti-Israel demonstrators yelled derogatory names at the ceremony's participants, snatched their Israeli flags, tore them up and threw them into the river.

The report was accompanied by a video titled "the difficult footage from Sweden." It shows police officers chasing a woman and arresting her. Channel 14 News added analysis and superlatives. "Antisemitism is having a feast day," it reported. "Pro-Palestinians brutally attacked Jews who gathered to mark the anniversary of Kristallnacht in Stockholm." The same news item, with some variations, appeared in other media outlets and was widely circulated on social media.

Meanwhile, in the real world, what happened in Stockholm is indeed troubling, but for different reasons. First, no ceremony commemorating Kristallnacht took place there. Second, no Jews were attacked. Third, this false information was disseminated by people who counted on the media to spread the lie, thereby providing them with free political propaganda. And they were right. The Swedish media refused to buy the goods, but the Israeli media sure did (I might add, for the benefit of Mako's investigative reporters, that Stockholm doesn't have a river).

What actually happened in Stockholm that night was revealed by Swedish investigative reporter Jonathan Leman in Expo magazine (which defines itself as fighting "racist ideas, myths and conspiracy theories"). On the evening of November 9, a pro-Palestinian march took place in central Stockholm. Such demonstrations have been happening in Sweden for more than a year now. The marchers chant slogans that some people (myself included) see as antisemitic, and they are filled with hatred for Israel. But usually, they are completely nonviolent.

This demonstration was the same, aside from one difference – the protest march was joined by a guest riding a bike, who was widely filmed by videographers broadcasting from the scene. One of them is known to work with media outlets identified with the Sweden Democrats, a populist right-wing party that has a neo-Nazi past.

The demonstrators immediately realized that the bike rider wasn't one of theirs. She was an older woman who spoke with the videographers and attracted attention because she had an Israeli flag attached to her bike (as well as the Finnish flag and Iran's flag from before the Islamic Revolution). She also had a loudspeaker through which she played Hebrew songs like "Am Yisrael Chai" and a megaphone via which she proclaimed that "Hamas murdered all the homosexuals in Gaza" and "Hamas planned to annihilate all the Jews."

At first glance, she appeared to be a courageous warrior who supports Israel. And that is indeed how she was depicted in reports from the videographers who were there. But this isn't true. As Expo discovered, the woman is actually a far-right activist. On social media, she spreads a mixture of antisemitism, Holocaust denial and conspiracy theories about the coronavirus, an Islamic takeover of Europe and the destructive power of Sweden's Jews, who "want to destroy the Nordic peoples" and constitute "a metastasizing cancer."

So why was she demonstrating against the Palestinians and seemingly supporting Israel? Anyone who tries to impose order on this eccentric activist's political theories will discover that her support for Israel stems from her hatred of Jews and Muslims in Europe. Despite her ideological hatred of Zionism, she wants the Nordic states to be free of Muslims and Jews, so she supports their expulsion. This isn't love of Zion, but radical racism and antisemitism.

The bike rider's appearance at the demonstration had the potential to cause an outbreak of rioting. But that didn't happen. Granted, there was some anger, but the organizers worked to calm it. At the end of the demonstration, one demonstrator grabbed the woman's Israeli flag, threw it off a bridge and was arrested on the spot. The headline the right-wing media gave this incident was "On the day we remember Kristallnacht, a Palestinian activist stole an Israeli flag and threw it into the water." What happened next is fascinating. People posting on numerous X, Instagram and Facebook accounts in several countries began adding details, limited only by their imaginations.

A ceremony that never took place was invented, groups of Jews who were attacked were created ex nihilo, one flag became many flags, and on some accounts, it was no longer flags that thrown into the freezing water of the Baltic Sea, but Jews. Anger boiled over, and there were thousands of shares and comments in groups with hundreds of thousands of members. When all this reached the Israeli media, the makeover was complete – the inventions became news. Even their rejection of the original videographer's false information didn't change anything.

Two conclusions can be drawn from the incident in Stockholm. First, the support Israel's government has found in Europe's far right is a broken reed. Beneath the hatred of Arabs and the nationalist fervor that the government likes so much lies a thick layer of antisemitism that cannot be mistaken. Second, the battle that honest politicians on all sides must join is the battle against the agents of chaos who create a world in which instead of truth and lies, there are only narratives.

The worship of likes and internet traffic, media outlets that dispense with checking facts and operators of trolls and bots aren't a threat to the opposition or the governing coalition. Rather, they are threat to the very existence of a free society.

The question of whether last month's attack on Israelis in Amsterdam was an isolated incident or the beginning of a trend remains critical. Yet anyone who reports on imaginary pogroms is not only undermining the media's credibility, but also creating a situation in which nobody will believe in or deal with the real ones.

על פוגרום שלא היה

השאלה אם תקיפת הישראלים באמסטרדם לפני כחודש היתה תקרית מבודדת או תחילת מגמה, היא עדיין קריטית. לכן, מי שממציא, מי שמשקר, מי שמגזים ומי שמדווח על פוגרומים מדומיינים לא רק פוגע באמינות התקשורת, הוא גם יוצר מצב שבו איש לא יאמין ואיש לא יטפל בפוגרומים האמיתיים.

התפרסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-12-09/ty-article-opinion/.premium/00000193-ab1b-d5f8-a5fb-abbb03b70000

השאלה אם תקיפת הישראלים באמסטרדם לפני כחודש היתה תקרית מבודדת או תחילת מגמה, היא קריטית לקשר בין מדינת ישראל לעולם, ולעתיד יהודי אירופה. על פי כמה כלי תקשורת ישראליים, יומיים אחרי האירוע באמסטרדם התרחש אירוע דומה בבירה אירופית אחרת. באתר החדשות "מאקו" דווח, שיהודים הותקפו "בסטוקהולם, בירת שוודיה, במהלך טקס הנצחה לפוגרום ליל הבדולח". האתר דיווח על מפגינים אנטי־ישראלים שכינו את משתתפי הטקס בכינויי גנאי, חטפו מהם דגלי ישראל, קרעו אותם והשליכו לנהר.

לדיווח צורף סרטון, תחת הכותרת "התיעוד הקשה משוודיה", שנראים בו שוטרים רודפים אחרי אשה ועוצרים אותה. ערוץ 14 הוסיף פרשנות וסופרלטיבים: "האנטישמיות חוגגת: פרו־פלסטינים תקפו באכזריות יהודים שהתכנסו כדי לציין את יום השנה לליל הבדולח בסטוקהולם". ידיעה זו, בווריאציות שונות, הופיעה באמצעי תקשורת נוספים וזכתה לתפוצת ענק ברשתות החברתיות.

בינתיים, בעולם האמיתי, מה שקרה בסטוקהולם אכן מטריד, אך מסיבות שונות: ראשית, לא התקיים בו אירוע זיכרון לליל הבדולח. שנית, שום יהודי לא הותקף. שלישית, המידע השקרי הופץ על ידי גורמים שסמכו על כך שהתקשורת תפיץ את השקר ותספק להם תעמולה פוליטית בחינם.

הם צדקו. התקשורת השוודית לא קנתה את הסחורה, אך התקשורת הישראלית קנתה גם קנתה (אפשר להוסיף, לטובת תחקירני "מאקו", שבשטוקהולם אין נהר).

את מה שקרה בסטוקהולם באותו לילה חשף התחקירן השוודי יונתן להמן במגזין EXPO (המגדיר את עצמו כנלחם ב"רעיונות גזעניים, מיתוסים ותיאוריות קונספירציה"). בערב 9 בנובמבר התקיימה תהלוכה פרו־פלסטינית במרכז סטוקהולם. הפגנות כאלה מתקיימות בשוודיה כבר יותר משנה. מושמעות בהן סיסמאות, שיש מי שרואה אותן (כמוני) כאנטישמיות, והן מלאות שנאה לישראל. אבל בדרך הן כלל לא אלימות.

ההפגנה הזאת לא היתה שונה, למעט הבדל אחד: לתהלוכת המחאה הצטרפה אורחת רכובה על אופניים, שתועדה בהרחבה בידי צלמים ששידרו מהמקום. אחד מהם מוכר כפעיל בכלי תקשורת המזוהה עם מפלגת הימין הפופוליסטית, בעלת עבר ניאו־נאצי, "השוודים הדמוקרטים".

המפגינים הבינו מיד כי רוכבת האופניים איננה אחת משלהם. היתה זו אשה מבוגרת, ששוחחה עם הצלמים ומשכה תשומת לב מפני שלאופניים שלה היה מחובר דגל ישראל (ודגלים של פינלנד ושל איראן של טרום המהפכה האיסלאמית). בנוסף היו לה רמקול שהשמיע שירים כמו "עם ישראל חי" ומגאפון, שבאמצעותו הכריזה ש"חמאס רצח את כל ההומוסקסואלים בעזה" ו"חמאס תיכנן להשמיד את כל היהודים".

במבט ראשון נראה היה שמדובר בלוחמת אמיצה, העומדת לצד ישראל. וכך היא אמנם הוצגה בדיווח של הצלמים שנכחו במקום. אבל זאת לא האמת. כפי שנחשף ב־EXPO, האשה היא פעילת ימין קיצוני, שמפיצה ברשתות תערובת של אנטישמיות, הכחשת השואה ותיאוריות קונספירציה על הקורונה, על השתלטות האיסלאם על אירופה ועל הכוח ההרסני של יהודי שוודיה, ש"רוצים להשמיד את העמים הנורדיים" ומהווים "סרטן מפיץ גרורות".

מדוע הפגינה נגד הפלסטינים ותמכה לכאורה בישראל? ובכן, מי שינסה לעשות סדר במשנה הפוליטית של האקטיביסטית האקסצנטרית ימצא, שהתמיכה בישראל היא תוצאה של שנאת יהודים ומוסלמים באירופה. למרות האיבה האידיאולוגית לציונות היא רוצה מדינות נורדיות נקיות ממוסלמים ומיהודים, ולכן תומכת בגירושם. אין זו אהבת ציון, אלא גזענות קיצונית ואנטישמיות.

הופעת רוכבת האופניים בהפגנה נשאה פוטנציאל להתפרצות יצרים. זה לא קרה. אמנם נצפתה רמה מסוימת של כעס, אבל המארגנים פעלו להרגיע. בסוף ההפגנה חטפה אחת המפגינות את הדגל הישראלי של האשה, זרקה אותו מעבר לגשר ונעצרה במקום. הכותרת שערוץ התקשורת הימני נתן לאירוע היתה: "ביום שאנו זוכרים בו את ליל הבדולח, פעילה פלסטינית גנבה דגל ישראל וזרקה למים".

מה שקרה אחר כך מרתק: חשבונות רבים בטוויטר, אינסטגרם ופייסבוק במדינות שונות החלו להוסיף פרטים כיד הדמיון. הומצא טקס שלא היה ולא נברא, קבוצות של יהודים מותקפים נולדו יש מאין, הדגל נהפך לדגלים, ובחשבונות מסוימים כבר לא היו אלה דגלים שהושלכו למים הקפואים של הים הבלטי, אלא יהודים. הזעם התפרץ, ואלפי שיתופים ותגובות נרשמו בקבוצות בעלות מאות אלפי עוקבים.

כשהדברים הגיעו לתקשורת הישראלית, המהפך הושלם: ההמצאות נהפכו לחדשות. אפילו התנערות מהמידע הכוזב של הצלם המקורי כבר לא שינתה כלום.

מהאירוע בסטוקהולם עולות שתי מסקנות: ראשית, המשענת שממשלת ישראל מצאה בימין הקיצוני האירופי היא משענת קנה רצוץ. מתחת לשנאת הערבים והלהט הלאומני שהממשלה אוהבת כל כך יש שכבה עבה של אנטישמיות, שלא ניתן לטעות בה. שנית, המאבק שפוליטיקאים הגונים מכל הצדדים מוכרחים להצטרף אליו הוא המאבק בסוכני הכאוס, היוצרים עולם, שבמקום אמת ושקר יש בו רק נרטיב.

הסגידה לטרפיק וללייקים, אמצעי תקשורת המוותרים על בדיקת עובדות ומפעלי טרולים ובוטים אינם סכנה לאופוזיציה או לקואליציה — הם סכנה לעצם קיומה של חברה חופשית. השאלה אם תקיפת הישראלים באמסטרדם לפני כחודש היתה תקרית מבודדת או תחילת מגמה, היא עדיין קריטית, אבל מי שמדווח על פוגרומים מדומיינים לא רק פוגע באמינות התקשורת, הוא יוצר מצב שבו איש לא יאמין ואיש לא יטפל בפוגרומים האמיתיים.