טיקטוק – דיויד סטברו

מעריצים רוצחי המונים ומעודדים אלימות בבתי ספר. קהילות הרשת הקיצוניות שמדאיגות את שוודיה

מתקפת החרב בעיירה פגרסטה, שתלמידת תיכון נרצחה בה, חשפה מחדש את תת־התרבויות המקוונות שבהן רוצחי המונים מוצגים כגיבורים ומספר הקורבנות הוא מדד להצלחה. חוקר שמתמחה בקבוצות רשת אלימות ובימין קיצוני: "אלה לא זאבים בודדים. הם עוברים סוציאליזציה ברשת ומספקים השראה זה לזה".

פורסם ב"הארץ": מעריצים רוצחי המונים ומעודדים אלימות בבתי ספר. קהילות הרשת הקיצוניות שמדאיגות את שוודיה – אירופה – הארץ

ליאם נבל, תלמיד במגמת חשמל ואנרגיה, השתתף ביום שישי שעבר בשיעור אחד בלבד בבית ספרו, תיכון ברינל בעיירה פגרסטה שבמרכז שוודיה. בסוף השיעור, קצת אחרי השעה 14:00, יצא הנער בן ה־18 למסע דקירות כשהוא לבוש בגדים שחורים, עוטה מסכה ואוחז בידו חרב שככל הנראה החביא בנרתיק הגיטרה שלו.

נבל הרג נערה בת 17 ופצע שלושה תלמידים אחרים, שניים מהם קשה. בשעה 14:16, עשר דקות אחרי שקיבלה דיווחים על התקיפה בחרב, כבר הייתה משטרת שוודיה בבית הספר ושוטר אחד ירה בנער התוקף. הוא לא הצליח לפגוע בו, אבל השוטרים השתלטו עליו ועצרו אותו.

כלי תקשורת בשוודיה דיווחו כי נבל תכנן את התקיפה במשך זמן רב והיה קרוב לבצע אותה יום קודם לכן. העיתון אפטונבלדט דיווח מפי מקור המעורה בחקירה, כי הקורבנות לא נבחרו מראש וכי נבל תקף באקראי את מי שנקרה בדרכו.

מלבד הטרגדיה האנושית, התקרית הקשה בפגרסטה העלתה לכותרות בשוודיה את סיפורן של כמה תת־תרבויות מקוונות שבשנים האחרונות מדאיגות את רשויות אכיפת החוק במדינות רבות. "החשוד ברצח בפגרסטה כנראה הפעיל חשבון טיקטוק והעלה בו תכנים של קהילת פשע אמיתי (TCC), שיש לה אובססיה למעשי אלימות המונית ושמהללת מעשים כאלה", אומר ל"הארץ" מורגן פינשו, חוקר שוודי המתמחה באלימות של קבוצות ימין קיצוני, ברדיקליזציה ובתת־תרבויות אלימות ברשת.

פינשו פעיל ב־Expo, מכון שעורך תחקירים ומנטר תנועות גזעניות וקיצוניות, והוא טוען כי TCC היא תת־תרבות ספציפית מאוד וכי החשבון של הרוצח מפגרסטה היה אופייני לקהילה הזאת. "החשבון היה אנונימי ובינתיים הוסר מהרשת, ובשלב זה עדיין אין הוכחה ודאית שהתוקף הוא שאכן יצר אותו", אומר פינשו, "אבל כנראה שהוא היה פעיל בתחום במשך שנתיים לפחות, ובחשבון היו לא מעט שיתופים ותגובות. התוכן המרכזי הורכב ממה שמכונה edits, סרטונים קצרים בליווי מוזיקה שכל אחד יכול להכין. הסרטונים בחשבון היללו אנשים שביצעו מעשי טבח בבתי ספר, אבל גם טרוריסטים מהימין הקיצוני וכאלה שתקפו בתי כנסת ומסגדים".

"כמה מה־edits נוצרו בידי ליאם נבל עצמו ואחרים הוא רק שיתף", אמר החוקר. "לעיתים הם הוכנו בעזרת בינה מלאכותית והתמקדו ברוצחים המוצגים כדמויות אטרקטיביות, סקסיות ועוצמתיות, או לחילופין כגיבורים טרגיים שהחברה אינה מבינה אותם. לפעמים הסרטונים גם מונים את מספר הקורבנות. ככל שהוא גבוה יותר כך הרוצח הופך לגיבור גדול יותר".

פינשו אמר כי בחשבון הטיקטוק שבו פרסם הרוצח מפגרסטה את ה־edits שלו הופיעו דמויות כגון רוצח ההמונים הנורווגי אנדרס ברינק ברייוויק. ביולי 2011 ביצע בריוויק מתקפת טרור בקריית הממשלה באוסלו ובאי אוטויה הסמוך, במחנה קיץ של מפלגת העבודה הנורווגית, והרג 77 בני אדם. ב־2012 הוא נידון ל־21 שנות מאסר, העונש המקסימלי בנורווגיה.

דמות אחרת שהופיעה בסרטונים בחשבונו של נבל הייתה של הצעיר השוודי אנטון לונדין פטרסון. ב־2015 רצח פטרסון שלושה בני אדם בבית ספר בעיר טרולהטן, ממניעים גזעניים. שוטרים ירו בו למוות. השפעתו של פטרסון על נבל ברורה – את מסע הדקירות שלו הוא ביצע בחרב כשהוא לבוש שחורים ועוטה מסכה.

חוץ מקהילות האינטרנט שבהן היה מעורב, התברר שנבל היה מוכר לשירותי הרווחה בשוודיה עוד מילדותו. הדיווח הראשון עליו התקבל כשהיה בן שלוש, ומאז נפתחו עשר בדיקות בעניינו. מסמכי בית משפט מתארים ילדות של אלימות, איומים והזנחה, וב־2024 הוא הוצא מביתו והועבר למשפחת אומנה בפגרסטה. הוא אף הורשע בתקיפת תלמיד בבית ספרו הקודם ונידון לעבודות שירות לנוער.

לפי שעה עדיין לא ידוע אם מאחורי המתקפה של נבל עמד יצר אלימות בלבד או גם מניעים פוליטיים או אידאולוגיים. פינשו ציין כי בחשבון הטיקטוק של הנער השוודי שותפו תכנים התומכים בדמויות הקשורות לימין הקיצוני במדינה: מרקוס אלארד, פוליטיקאי מקומי מהעיר אורברו, שייסד מפלגה מקומית פופוליסטית המתנגדת להגירה ותוקפת פוליטיקאים ממסדיים; וגוסטב קאסלסטרנד, מנהיג מפלגת אלטרנטיבה לשוודיה (AFS), מפלגת ימין לאומנית קיצונית.

"יש שם גם תוכן אסלאמופובי ותמיכה בתאוריית הקשר על ההחלפה הגדולה", אמר החוקר בנוגע לתאוריית קשר הטוענת כי האליטות מעודדות הגירה המונית, בעיקר של מוסלמים, כדי להחליף את האוכלוסייה הלבנה במדינות אירופה.

בשעה שמשטרת שוודיה חוקרת אם החשוד היה פעיל בקהילות מקוונות שמעודדות אלימות בבתי ספר, פינשו מסביר כיצד התפתחה תת־תרבות של "קהילת פשע אמיתי", ואיך היא נראית במקומות אחרים בעולם.

"פעילי קבוצות TCC ברחבי העולם אינם רבים. יש אולי כמה אלפים. זו תרבות שאינה מוכרת מאוד וכל כולה עוסקת בגלוריפיקציה של רוצחי המונים", אמר החוקר. "באופן יחסי לקבוצות קיצוניות מקוונות אחרות, זו תת־תרבות ותיקה ולכן היא חיה בכמה פלטפורמות, לא רק בטיקטוק. זה התחיל בטאמבלר, אבל לאחר שהתחיל שם פיקוח אגרסיבי יותר על תכנים, התוכן עבר לטיקטוק, לאינסטגרם, לרשת X ולרשתות אחרות".

"זו למעשה התפתחות של תופעה שהתחילה עוד לפני שהיו רשתות חברתיות" אמר פינשו, והזכיר את ההערצה לשני התלמידים בארה"ב, שביצעו את הטבח בתיכון בקולומביין שבקולורדו ב־1999 והרגו 12 תלמידים ומורה אחד. "כבר אז היו אנשים שפיתחו אובססיה לא בריאה למעשי ירי המוני בבתי ספר. כשהאינטרנט התפתח ורשתות חברתיות החלו לפעול, העניין השולי הזה עבר לאינטרנט והתפתח למה שהמשתתפים בסצנה קוראים לו קהילת TCC".

"מרבית החברים בקהילת TCC הם פסיביים. הם רק קוראים וצופים בסרטונים. אחרים גם משתפים, כותבים ומעירים. אבל יש גם כאלה שפעילים יותר ומתכננים לבצע בעצמם מעשי אלימות", אמר פינשו. "בשנים האחרונות אלה הדמויות שמושכות את תשומת ליבם של מומחים לאלימות, אנשי ביטחון ומעצבי מדיניות, משום שמאז 2023 נרשמה עלייה במתקפות בבתי ספר בארצות הברית, והתוקפים היו ככל הנראה מעורבים בסצנת ה־TCC".

פינשו שרטט את הפרופיל של החברים בקהילות מקוונות אלו. "הגיל הנפוץ של המעורבים בקהילות TCC ירד בעת האחרונה, וכיום הם בני 13 עד 18", הוא אמר. "באופן מפתיע, החלוקה המגדרית היא בערך חצי־חצי, עניין חריג למדי בתת־תרבויות קיצוניות מקוונות, שברובן יש רוב גברי. אבל צריך לזכור שהגולשים ברשתות החברתיות הם פעמים רבות אנונימיים וקשה למפות אותם".

פינשו מסביר כי TCC היא רק תת־תרבות אחת מתוך מגוון רחב של קהילות מקוונות שהוא מכנה "אנטי־חברתיות", ושבמקומות אחרים הן לעיתים מכונות "ניהיליסטיות" או "מיזנתרופיות". הן חוגגות אלימות ומקדמות אותה. אחת מהן היא רשת 764, על שם שלוש הספרות הראשונות במיקוד של מייסדה, בראדלי קאדנהד מטקסס. אחרת היא רשת "שום חיים אינם חשובים" (No Lives Matter או NLM) שפועלת בעיקר בטלגרם.

פינשו מסביר כי לעומת TCC, שמתמקדת במעשי אלימות שכבר נעשו, רשתות 764 ו־NLM ממש מייחדות תכנים לקידום בפועל של מעשי פשע וטרור. "יש דיון בקרב חוקרים לגבי השאלה אם המניעים של חברי הקבוצות האלה הם פוליטיים או לא. לדעתי, לפחות בשוודיה, ברור מאוד כי אלו שביצעו מעשי אלימות כאלה קשורים לאידאולוגיה נאו־נאצית", אמר פינשו. "בחירת הקורבנות שלהם מבוססת על השקפה שלפיה נשים, מהגרים ומוסלמים הם תת־אדם. הם דוגלים בתאוריות קשר אנטישמיות, הטוענות כי צריך להפר חוקים ולפגוע בבני אדם משום שהמערכת האתית והמוסרית של החברה המערבית והנצרות הן תוצאה של קונספירציה יהודית־קומוניסטית. כמובן שהכול מתערבב במעין שיגעון בסגנון התפוז המכני, שיש בו אלמנט מיזנתרופי וניהיליסטי, אבל יש כאן גם אידאולוגיה".

החוקר אמר עוד כי הקבוצות הקיצוניות הופיעו בשוודיה בסביבות 2023. "התופעות האלה החלו מוקדם יותר בארצות הברית, אבל גם ברוסיה ובאוקראינה. זה התפשט במהירות ויש עדויות ששוודיה היא אחת המדינות שיש בהן פעילות מוגברת", אמר פינשו. "קבוצה נוספת היא Maniac Murder Cult (MMC), קבוצה קיצונית נאו־נאצית ושטניסטית, שנוצרה באוקראינה, התפשטה לרוסיה וכיום הגיעה גם לשוודיה ולמדינות דוברות אנגלית".

פינשו הסביר כי קודם לכן נהגו לדבר על "זאבים בודדים" שקשה לאתר או לצפות מראש את פשעיהם, אך כיום הם חלק מתופעה חברתית באינטרנט. "יש מומחה ששמו לאסה לינדקילדה, חוקר מדע המדינה באוניברסיטת אורהוס, שטוען כי אין דבר כזה 'זאב בודד'". אמר פינשו. "האנשים האלה עוברים סוציאליזציה ברשת, ויש להם דינמיקה קולקטיבית של חיקויים והשראה הדדית. התוקפים נוטים להיות בקשר זה עם זה, והמתקפות עצמן מופיעות בדרך כלל במקבצים. יש גלים של אלימות בגלל הדינמיקה הזאת".

החוקר הביא, לדוגמה, את אחת המתקפות של ארגון NLM בפרבר של סטוקהולם ב־2024, אז דקר נער בן 14 גבר בן 80 בגבו. "המעשה הועבר בשידור חי ברשת, והתוקף קיבל עידוד מקבוצה של חברים שהפצירו בו לבצע את הפשע. אפילו תוך כדי התקיפה הוא לא היה זאב בודד", אמר פינשו. "אלה לא קולות בראשו של מטורף אחד, אלה קולות של אנשים אמיתיים שבוקעים מטלפון אמיתי, וייתכן שהתוקף מבצע את הפשע בשבילם, מול קהל".

בינתיים בפגרסטה, בימים שלאחר מתקפת החרב התמלאה רחבת הכניסה לתיכון ברינל בפרחים ובנרות לזכר הנערה בת ה־17 שנרצחה. למחרת המתקפה באו יחד לעיירה ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון וראשת האופוזיציה מגדלנה אנדרסון. הם הניחו פרחים והדליקו נרות באתר הזיכרון, ושוחחו עם תושבים.

הבחירות הכלליות בשוודיה צפויות ב־13 בספטמבר, ומנהיגי המפלגות במדינה השעו זמנית את הקמפיינים שלהם בעקבות התקרית הקטלנית.

חמישה ימים אחרי הרצח בפגרסטה, משטרת שוודיה עצרה בדרום סטוקהולם נער בן 16 שאינו קשור למתקפת החרב בתיכון בעיירה, אבל הוא חשוד בסיוע לרצח. הרשויות עדיין לא פירטו מה בדיוק הוא עשה, כיצד הכיר את נבל או באיזה אופן סייע לו, אבל התקשורת השוודית דיווחה שהוא היה בקשר עם נבל באמצעות צ'אטים מוצפנים ועודד אותו לבצע רצח.

רק אתמול אישרה המשטרה השוודית – כפי שהזהירו מומחים במדינה – כי שני הצעירים סיפקו השראה זה לזה לבצע מעשה אלימות. על פי המשטרה, הנער בן ה־16 שנעצר שיתף את נבל בתוכניותיו, וכעת הוא חשוד שתכנן לבצע בעצמו מתקפה בבית ספר באזור סטוקהולם.

רצח שורף הקוראן עורר מחדש את המחלוקות בשאלת חופש הביטוי הנרחב בשוודיה

בשבוע שעבר נרצח סלוואן מומיקה, שבהזדמנויות שונות שרף ספרי קוראן במסגרת מחאה במספר מקומות בשוודיה. סגנית ראש הממשלה אבה בוש: "אם הוא היה מבקר באופן דומה את הנצרות, ההינדואיזם או היהדות — הוא היה חי כיום".

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/2025-02-06/ty-article/.premium/00000194-d7df-ddbc-a1dd-d7df15220000

הרצח שהתרחש ביום רביעי שעבר בעיר סודרטליה, כשלושים קילומטר מדרום־מערב לסטוקהולם, במידה רבה היה ידוע מראש. הקורבן היה סלוואן מומיקה, פליט עיראקי בן 38 ממוצא נוצרי־אשורי, שהגיע לשוודיה ב–2018 והתפרסם בעקבות הפגנות אנטי־מוסלמיות שארגן במדינה, ושבמהלכן שרף ספרי קוראן. מלבד הזעם בקרב הקהילה המוסלמית בשוודיה, מעשי שרפת הקוראן עוררו גם תגובות קיצוניות בעולם. במדינות מוסלמיות פרצו הפגנות סוערות, שגרירות שוודיה בעיראק הותקפה בידי המון זועם ונשיא טורקיה טען שזו אחת הסיבות שהוא מעכב את קבלת שוודיה לנאט"ו. בבלגיה אף נרצחו באוקטובר 2023 שני אוהדי כדורגל בידי אדם שהזדהה עם דאעש וטען שזהו מעשה נקמה בשוודים על רקע עוינותם לאיסלאם.

מטבע הדברים היו למומיקה אויבים רבים, והוא היה מסובך גם עם השלטונות בשוודיה, שכבר החליטו לגרשו מהמדינה, אך נאלצו להימנע מכך בשל האיום על חייו בעיראק. באותם ימים הוא אמר לטלוויזיה השוודית: "יש מחיר על ראשי ואני עלול למות בכל רגע. אחריות המשטרה היא להגן על חיי". פחות משנה וחצי אחר כך התממשה נבואתו. אמנם חמישה בני אדם נעצרו בעקבות הרצח, אך הם שוחררו למחרת ובעת כתיבת שורות אלו אין בידי המשטרה חשוד במעשה.

הרצח היה מזעזע במיוחד, מכיוון שהוא התרחש בעת שידור ישיר של מומיקה בטיקטוק. מומיקה אמר לעוקביו הצופים שהוא יוצא למרפסת לעשן. מיד אחר כך נשמעה ירייה והטלפון נשמט מידיו ונפל על הרצפה. אחר כך נשמעו עוד ארבע יריות. עוקבים שצפו בשידור האחרון של מומיקה סיפרו לתקשורת בשוודיה שהוא "הוצא להורג בכמה יריות". "אני חושבת שעברו 15 עד 25 דקות עד ששמעתי את המשטרה נכנסת לדירה", סיפרה אחת הצופות. "שמעתי איך השוטרים מדברים על דפיברילטורים ושואלים אם יש נשק בדירה, ואז השידור כבה".

הרצח היה יום לפני שמומיקה היה אמור לשמוע את גזר דינו בבית המשפט המחוזי בסטוקהולם, לאחר שהוא ושותפו לארבע מהפגנות שרפת הקוראן — אזרח שוודי ממוצא עיראקי ושמו סלוואן נאג'ם — הועמדו לדין באשמת הסתה. כמה ימים לאחר הרצח בוטל גזר דינו של מומיקה, אך נאג'ם הורשע ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס. הוא מתכוון לערער לבית המשפט העליון והודיע לכלי תקשורת בשוודיה שהוא "הבא בתור להירצח", מכיוון שיש איומים רבים על חייו.

הרצח של מומיקה, גזר הדין של נג'אם והסעיף שבו הורשע מעוררים מחדש את הדיון הציבורי בשוודיה בשאלת גבולות חופש הביטוי. דיון זה מעורר עניין גם במדינות אחרות, מכיוון ששוודיה היא אחת המדינות שבהן יש לחופש הביטוי הגבלות מעטות מאוד בחוק. אין בה, למשל, חוקים נגד השחתת סמלים דתיים, שרפת דגלים או הפצת אידאולוגיות קיצוניות. חוקי היסוד במדינה מגינים על הבעת דעות, גם דעות קיצוניות כלפי דתות, וכן הם מעניקים מרחב חוקי גדול במיוחד לחופש ההתאגדות, לחופש ההפגנה ולחופש העיתונות. כך לא מנעו הרשויות בשוודיה הפגנות של תנועות נאו־נאציות (דוגמת "תנועת ההתנגדות הנורדית", NMR), אירועים של ארגונים איסלאמיסטיים (דוגמת "חזב א־תחריר"), וגם לא שרפה של ספרי קוראן.

עם זאת, בחוק העונשין של שוודיה יש סעיף האוסר הסתה באמצעות התבטאויות שמאיימות על "קבוצה אתנית או קבוצה אחרת של אנשים בהתבסס על גזע, צבע עור, מוצא לאומי או אתני, אמונה דתית, נטייה מינית או זהות מגדרית". זה הסעיף שבו הורשע נג'אם ושבו מומיקה עמד להיות מורשע.

בעיתון אפטונבלדט (היומון הנפוץ בשוודיה) כתב העיתונאי אוסיאן קנטוול שגזר הדין "סביר", ופירט: "המרחב לבקר דת באופן ענייני ומהימן במסגרת דיון פתוח גדול מאוד. וכן צריך לקבל את העובדה שיש מאמינים שעלולים לתפוס מסר ביקורתי כפוגע. בית המשפט קובע כי הצתת הקוראן כשלעצמה אינה עבירה פלילית, אך במהלך ההפגנות שצוינו בכתב האישום תואר הנביא מוחמד כחולה נפש, אנס, סרסור ופדופיל. ועוד נטען בהן כי ילדים נאנסים במסגדים וכי מוסלמים הם חרקים ותיקנים".

לעומתו, העיתונאי יאנה יוספסון אמר שהוא מופתע מהתפנית הדרמטית שהתחוללה בשוודיה: "ממדינה שבה המשטרה מגינה על זכותו של אדם לשרוף קוראן נהפכנו למדינה שבה, אם זה יקרה שוב, תעצור המשטרה את שורף הקוראן והוא יהיה צפוי למאסר. אני לא הייתי שורף קוראן ולא אהבתי שעשו זאת, אבל הייתי גאה בזכות הניתנת בשוודיה לעשות כך".

היומון אקספרסן ציטט בהקשר זה את דברי אבה בוש, סגנית ראש הממשלה ושרת האנרגיה: "אילו היה סלוואן מומיקה מבקר את הנצרות באופן דומה, אני משוכנעת שהוא היה חי היום. אילו הוא היה מבקר את היהדות, הוא היה חי היום. אילו הוא היה מתבטא ככה בנוגע להינדואיזם, הוא היה חי היום". בוש כינתה את החגיגות שנראו ברשתות החברתיות בעקבות מותו של מומיקה "מבחילות", והוסיפה ש"אם לא ננצח במאבק הערכים הזה, לא נזהה את שוודיה בעוד כמה שנים. אחת הפעולות החשובות כעת היא האפשרות לבטל אזרחות לבני אדם שפועלים בחומרה. אני חושבת ששרפת הקוראן היא דבר נורא, פוגעני, ואינני רואה בכך מעשה מכובד. אבל גם אינני חושבת שצריך למות בגלל זה".

ראש הממשלה אולף קריסטרסון אמר במסיבת עיתונאים שהוא אינו פוסל את ההנחה שגורם זר מעורב ברצח, והצהיר: "השירותים החשאיים מעורבים לעומק בחקירה".

בימים שבהם שרפו מומיקה ונג'אם ספרי קוראן בשוודיה, העלתה המדינה את רמת כוננות הטרור בה לארבע בסולם של חמש. מאז התרחשו כמה תקריות המעוררות חשש למעורבות של גורמים מדינתיים זרים באירועי חבלה וטרור בשוודיה. בכלל זה הועלה חשד שגורמים איראניים יזמו — בעזרת קשרים עם גורמי פשיעה בשוודיה — ירי על שגרירות ישראל בסטוקהולם. הרדיו הממלכתי של שוודיה חשף לפני כשנה שאיראן תכננה לרצוח מנהיגים יהודים בולטים במדינה על ידי שני סוכנים שהוחדרו אליה בזהות בדויה ובמסווה של פליטים.

אירועים אלו, נוסף על גל פשיעה מאורגנת, קמפיינים של דיס־אינפורמציה וחשד ל"מלחמה היברידית" שמפעילה רוסיה בדרך של פגיעה בכבלי תקשורת בים הבלטי ותקיפות סייבר, יוצרים חשש ביטחוני ומתח גאופוליטי במדינה שנהנתה מעשורים רבים של תחושת ביטחון. על רקע זה נהפכו פועלו של מומיקה ומותו האלים להרבה יותר משיעור אזרחות על גבולות חופש הביטוי, ולגורם מערער נוסף בטלטלה שעוברת על שוודיה בשנים האחרונות.