אורברו – דיויד סטברו

מעריצים רוצחי המונים ומעודדים אלימות בבתי ספר. קהילות הרשת הקיצוניות שמדאיגות את שוודיה

מתקפת החרב בעיירה פגרסטה, שתלמידת תיכון נרצחה בה, חשפה מחדש את תת־התרבויות המקוונות שבהן רוצחי המונים מוצגים כגיבורים ומספר הקורבנות הוא מדד להצלחה. חוקר שמתמחה בקבוצות רשת אלימות ובימין קיצוני: "אלה לא זאבים בודדים. הם עוברים סוציאליזציה ברשת ומספקים השראה זה לזה".

פורסם ב"הארץ": מעריצים רוצחי המונים ומעודדים אלימות בבתי ספר. קהילות הרשת הקיצוניות שמדאיגות את שוודיה – אירופה – הארץ

ליאם נבל, תלמיד במגמת חשמל ואנרגיה, השתתף ביום שישי שעבר בשיעור אחד בלבד בבית ספרו, תיכון ברינל בעיירה פגרסטה שבמרכז שוודיה. בסוף השיעור, קצת אחרי השעה 14:00, יצא הנער בן ה־18 למסע דקירות כשהוא לבוש בגדים שחורים, עוטה מסכה ואוחז בידו חרב שככל הנראה החביא בנרתיק הגיטרה שלו.

נבל הרג נערה בת 17 ופצע שלושה תלמידים אחרים, שניים מהם קשה. בשעה 14:16, עשר דקות אחרי שקיבלה דיווחים על התקיפה בחרב, כבר הייתה משטרת שוודיה בבית הספר ושוטר אחד ירה בנער התוקף. הוא לא הצליח לפגוע בו, אבל השוטרים השתלטו עליו ועצרו אותו.

כלי תקשורת בשוודיה דיווחו כי נבל תכנן את התקיפה במשך זמן רב והיה קרוב לבצע אותה יום קודם לכן. העיתון אפטונבלדט דיווח מפי מקור המעורה בחקירה, כי הקורבנות לא נבחרו מראש וכי נבל תקף באקראי את מי שנקרה בדרכו.

מלבד הטרגדיה האנושית, התקרית הקשה בפגרסטה העלתה לכותרות בשוודיה את סיפורן של כמה תת־תרבויות מקוונות שבשנים האחרונות מדאיגות את רשויות אכיפת החוק במדינות רבות. "החשוד ברצח בפגרסטה כנראה הפעיל חשבון טיקטוק והעלה בו תכנים של קהילת פשע אמיתי (TCC), שיש לה אובססיה למעשי אלימות המונית ושמהללת מעשים כאלה", אומר ל"הארץ" מורגן פינשו, חוקר שוודי המתמחה באלימות של קבוצות ימין קיצוני, ברדיקליזציה ובתת־תרבויות אלימות ברשת.

פינשו פעיל ב־Expo, מכון שעורך תחקירים ומנטר תנועות גזעניות וקיצוניות, והוא טוען כי TCC היא תת־תרבות ספציפית מאוד וכי החשבון של הרוצח מפגרסטה היה אופייני לקהילה הזאת. "החשבון היה אנונימי ובינתיים הוסר מהרשת, ובשלב זה עדיין אין הוכחה ודאית שהתוקף הוא שאכן יצר אותו", אומר פינשו, "אבל כנראה שהוא היה פעיל בתחום במשך שנתיים לפחות, ובחשבון היו לא מעט שיתופים ותגובות. התוכן המרכזי הורכב ממה שמכונה edits, סרטונים קצרים בליווי מוזיקה שכל אחד יכול להכין. הסרטונים בחשבון היללו אנשים שביצעו מעשי טבח בבתי ספר, אבל גם טרוריסטים מהימין הקיצוני וכאלה שתקפו בתי כנסת ומסגדים".

"כמה מה־edits נוצרו בידי ליאם נבל עצמו ואחרים הוא רק שיתף", אמר החוקר. "לעיתים הם הוכנו בעזרת בינה מלאכותית והתמקדו ברוצחים המוצגים כדמויות אטרקטיביות, סקסיות ועוצמתיות, או לחילופין כגיבורים טרגיים שהחברה אינה מבינה אותם. לפעמים הסרטונים גם מונים את מספר הקורבנות. ככל שהוא גבוה יותר כך הרוצח הופך לגיבור גדול יותר".

פינשו אמר כי בחשבון הטיקטוק שבו פרסם הרוצח מפגרסטה את ה־edits שלו הופיעו דמויות כגון רוצח ההמונים הנורווגי אנדרס ברינק ברייוויק. ביולי 2011 ביצע בריוויק מתקפת טרור בקריית הממשלה באוסלו ובאי אוטויה הסמוך, במחנה קיץ של מפלגת העבודה הנורווגית, והרג 77 בני אדם. ב־2012 הוא נידון ל־21 שנות מאסר, העונש המקסימלי בנורווגיה.

דמות אחרת שהופיעה בסרטונים בחשבונו של נבל הייתה של הצעיר השוודי אנטון לונדין פטרסון. ב־2015 רצח פטרסון שלושה בני אדם בבית ספר בעיר טרולהטן, ממניעים גזעניים. שוטרים ירו בו למוות. השפעתו של פטרסון על נבל ברורה – את מסע הדקירות שלו הוא ביצע בחרב כשהוא לבוש שחורים ועוטה מסכה.

חוץ מקהילות האינטרנט שבהן היה מעורב, התברר שנבל היה מוכר לשירותי הרווחה בשוודיה עוד מילדותו. הדיווח הראשון עליו התקבל כשהיה בן שלוש, ומאז נפתחו עשר בדיקות בעניינו. מסמכי בית משפט מתארים ילדות של אלימות, איומים והזנחה, וב־2024 הוא הוצא מביתו והועבר למשפחת אומנה בפגרסטה. הוא אף הורשע בתקיפת תלמיד בבית ספרו הקודם ונידון לעבודות שירות לנוער.

לפי שעה עדיין לא ידוע אם מאחורי המתקפה של נבל עמד יצר אלימות בלבד או גם מניעים פוליטיים או אידאולוגיים. פינשו ציין כי בחשבון הטיקטוק של הנער השוודי שותפו תכנים התומכים בדמויות הקשורות לימין הקיצוני במדינה: מרקוס אלארד, פוליטיקאי מקומי מהעיר אורברו, שייסד מפלגה מקומית פופוליסטית המתנגדת להגירה ותוקפת פוליטיקאים ממסדיים; וגוסטב קאסלסטרנד, מנהיג מפלגת אלטרנטיבה לשוודיה (AFS), מפלגת ימין לאומנית קיצונית.

"יש שם גם תוכן אסלאמופובי ותמיכה בתאוריית הקשר על ההחלפה הגדולה", אמר החוקר בנוגע לתאוריית קשר הטוענת כי האליטות מעודדות הגירה המונית, בעיקר של מוסלמים, כדי להחליף את האוכלוסייה הלבנה במדינות אירופה.

בשעה שמשטרת שוודיה חוקרת אם החשוד היה פעיל בקהילות מקוונות שמעודדות אלימות בבתי ספר, פינשו מסביר כיצד התפתחה תת־תרבות של "קהילת פשע אמיתי", ואיך היא נראית במקומות אחרים בעולם.

"פעילי קבוצות TCC ברחבי העולם אינם רבים. יש אולי כמה אלפים. זו תרבות שאינה מוכרת מאוד וכל כולה עוסקת בגלוריפיקציה של רוצחי המונים", אמר החוקר. "באופן יחסי לקבוצות קיצוניות מקוונות אחרות, זו תת־תרבות ותיקה ולכן היא חיה בכמה פלטפורמות, לא רק בטיקטוק. זה התחיל בטאמבלר, אבל לאחר שהתחיל שם פיקוח אגרסיבי יותר על תכנים, התוכן עבר לטיקטוק, לאינסטגרם, לרשת X ולרשתות אחרות".

"זו למעשה התפתחות של תופעה שהתחילה עוד לפני שהיו רשתות חברתיות" אמר פינשו, והזכיר את ההערצה לשני התלמידים בארה"ב, שביצעו את הטבח בתיכון בקולומביין שבקולורדו ב־1999 והרגו 12 תלמידים ומורה אחד. "כבר אז היו אנשים שפיתחו אובססיה לא בריאה למעשי ירי המוני בבתי ספר. כשהאינטרנט התפתח ורשתות חברתיות החלו לפעול, העניין השולי הזה עבר לאינטרנט והתפתח למה שהמשתתפים בסצנה קוראים לו קהילת TCC".

"מרבית החברים בקהילת TCC הם פסיביים. הם רק קוראים וצופים בסרטונים. אחרים גם משתפים, כותבים ומעירים. אבל יש גם כאלה שפעילים יותר ומתכננים לבצע בעצמם מעשי אלימות", אמר פינשו. "בשנים האחרונות אלה הדמויות שמושכות את תשומת ליבם של מומחים לאלימות, אנשי ביטחון ומעצבי מדיניות, משום שמאז 2023 נרשמה עלייה במתקפות בבתי ספר בארצות הברית, והתוקפים היו ככל הנראה מעורבים בסצנת ה־TCC".

פינשו שרטט את הפרופיל של החברים בקהילות מקוונות אלו. "הגיל הנפוץ של המעורבים בקהילות TCC ירד בעת האחרונה, וכיום הם בני 13 עד 18", הוא אמר. "באופן מפתיע, החלוקה המגדרית היא בערך חצי־חצי, עניין חריג למדי בתת־תרבויות קיצוניות מקוונות, שברובן יש רוב גברי. אבל צריך לזכור שהגולשים ברשתות החברתיות הם פעמים רבות אנונימיים וקשה למפות אותם".

פינשו מסביר כי TCC היא רק תת־תרבות אחת מתוך מגוון רחב של קהילות מקוונות שהוא מכנה "אנטי־חברתיות", ושבמקומות אחרים הן לעיתים מכונות "ניהיליסטיות" או "מיזנתרופיות". הן חוגגות אלימות ומקדמות אותה. אחת מהן היא רשת 764, על שם שלוש הספרות הראשונות במיקוד של מייסדה, בראדלי קאדנהד מטקסס. אחרת היא רשת "שום חיים אינם חשובים" (No Lives Matter או NLM) שפועלת בעיקר בטלגרם.

פינשו מסביר כי לעומת TCC, שמתמקדת במעשי אלימות שכבר נעשו, רשתות 764 ו־NLM ממש מייחדות תכנים לקידום בפועל של מעשי פשע וטרור. "יש דיון בקרב חוקרים לגבי השאלה אם המניעים של חברי הקבוצות האלה הם פוליטיים או לא. לדעתי, לפחות בשוודיה, ברור מאוד כי אלו שביצעו מעשי אלימות כאלה קשורים לאידאולוגיה נאו־נאצית", אמר פינשו. "בחירת הקורבנות שלהם מבוססת על השקפה שלפיה נשים, מהגרים ומוסלמים הם תת־אדם. הם דוגלים בתאוריות קשר אנטישמיות, הטוענות כי צריך להפר חוקים ולפגוע בבני אדם משום שהמערכת האתית והמוסרית של החברה המערבית והנצרות הן תוצאה של קונספירציה יהודית־קומוניסטית. כמובן שהכול מתערבב במעין שיגעון בסגנון התפוז המכני, שיש בו אלמנט מיזנתרופי וניהיליסטי, אבל יש כאן גם אידאולוגיה".

החוקר אמר עוד כי הקבוצות הקיצוניות הופיעו בשוודיה בסביבות 2023. "התופעות האלה החלו מוקדם יותר בארצות הברית, אבל גם ברוסיה ובאוקראינה. זה התפשט במהירות ויש עדויות ששוודיה היא אחת המדינות שיש בהן פעילות מוגברת", אמר פינשו. "קבוצה נוספת היא Maniac Murder Cult (MMC), קבוצה קיצונית נאו־נאצית ושטניסטית, שנוצרה באוקראינה, התפשטה לרוסיה וכיום הגיעה גם לשוודיה ולמדינות דוברות אנגלית".

פינשו הסביר כי קודם לכן נהגו לדבר על "זאבים בודדים" שקשה לאתר או לצפות מראש את פשעיהם, אך כיום הם חלק מתופעה חברתית באינטרנט. "יש מומחה ששמו לאסה לינדקילדה, חוקר מדע המדינה באוניברסיטת אורהוס, שטוען כי אין דבר כזה 'זאב בודד'". אמר פינשו. "האנשים האלה עוברים סוציאליזציה ברשת, ויש להם דינמיקה קולקטיבית של חיקויים והשראה הדדית. התוקפים נוטים להיות בקשר זה עם זה, והמתקפות עצמן מופיעות בדרך כלל במקבצים. יש גלים של אלימות בגלל הדינמיקה הזאת".

החוקר הביא, לדוגמה, את אחת המתקפות של ארגון NLM בפרבר של סטוקהולם ב־2024, אז דקר נער בן 14 גבר בן 80 בגבו. "המעשה הועבר בשידור חי ברשת, והתוקף קיבל עידוד מקבוצה של חברים שהפצירו בו לבצע את הפשע. אפילו תוך כדי התקיפה הוא לא היה זאב בודד", אמר פינשו. "אלה לא קולות בראשו של מטורף אחד, אלה קולות של אנשים אמיתיים שבוקעים מטלפון אמיתי, וייתכן שהתוקף מבצע את הפשע בשבילם, מול קהל".

בינתיים בפגרסטה, בימים שלאחר מתקפת החרב התמלאה רחבת הכניסה לתיכון ברינל בפרחים ובנרות לזכר הנערה בת ה־17 שנרצחה. למחרת המתקפה באו יחד לעיירה ראש ממשלת שוודיה אולף קריסטרסון וראשת האופוזיציה מגדלנה אנדרסון. הם הניחו פרחים והדליקו נרות באתר הזיכרון, ושוחחו עם תושבים.

הבחירות הכלליות בשוודיה צפויות ב־13 בספטמבר, ומנהיגי המפלגות במדינה השעו זמנית את הקמפיינים שלהם בעקבות התקרית הקטלנית.

חמישה ימים אחרי הרצח בפגרסטה, משטרת שוודיה עצרה בדרום סטוקהולם נער בן 16 שאינו קשור למתקפת החרב בתיכון בעיירה, אבל הוא חשוד בסיוע לרצח. הרשויות עדיין לא פירטו מה בדיוק הוא עשה, כיצד הכיר את נבל או באיזה אופן סייע לו, אבל התקשורת השוודית דיווחה שהוא היה בקשר עם נבל באמצעות צ'אטים מוצפנים ועודד אותו לבצע רצח.

רק אתמול אישרה המשטרה השוודית – כפי שהזהירו מומחים במדינה – כי שני הצעירים סיפקו השראה זה לזה לבצע מעשה אלימות. על פי המשטרה, הנער בן ה־16 שנעצר שיתף את נבל בתוכניותיו, וכעת הוא חשוד שתכנן לבצע בעצמו מתקפה בבית ספר באזור סטוקהולם.

המתח בין חופש הביטוי להקצנה בשיח הפוליטי בשוודיה הגיע לנקודת רתיחה

פרובוקציה של פוליטיקאי דני ששרף ספרי קוראן עוררה בחג הפסחא מחאה אלימה. בעוד ששוודים רבים הופתעו מהמהומות, יש מקומות שבהם הן לא התקבלו בהפתעה גמורה. למחאה הצטרפו ארגוני פשיעה שכוחם התחזק משמעותית בשנים האחרונות.

התפרסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium.HIGHLIGHT-1.10759975

סוף השבוע של אמצע אפריל בשוודיה הוא באופן מסורתי הימים שבהם נוהגת המדינה הנורדית לציין את חג הפסחא, וכמדינה חילונית מאוד, ימים אלה מאופיינים בדרך כלל בטיולים בחיק הטבע, ארוחות משפחתיות ומסורות הקשורות לאביב המפציע אחרי חורף קר וחשוך. אך השנה נצפו ברחובותיהן של כמה מהערים המרכזיות במדינה מכוניות שרופות, נזרקו אבנים, נשמעו זעקות של צעירים זועמים ואפילו תועד ירי של שוטרים לעבר מתפרעים.

שוודים רבים הופתעו מהמהומות שפרצו, אך יש מקומות שבהם הן לא התקבלו בהפתעה גמורה. עבור חלק מהתושבים זו היתה רק הקצנה של מציאות שקיימת כבר זמן רב. "מהומות פסחא 2022" הן למעשה תוצאה של מספר תהליכים שונים: החל בבעיות של אינטגרציה בשכונות שבהן מתגוררים מהגרים ודור שני למהגרים, דרך הקצנה בשיח הפוליטי — בעיקר של הימין הקיצוני בסקנדינביה הנהנה מחופש ביטוי כמעט בלתי מוגבל — ועד לעלייה בתעוזה של ארגוני פשע מאורגן לצד כישלון של המשטרה המקומית להתמודד איתם.

ביום חמישי, 14 באפריל, נסע לשוודיה רסמוס פלאודן, מנהיג מפלגת ימין קיצוני דנית בשם Stram Kurs (בתרגום חופשי: "קו נוקשה"), ושרף ספר קוראן במסגרת הפגנה שערך בכיכר מרכזית בעיר יונשופינג (Jönköping) שבדרום המדינה. עבור פלאודן, שריפת ספרי קוראן היא כבר מסורת. הוא עורר מהומות בעבר כאשר עשה זאת ב-2019 בקופנהגן בירת דנמרק ובמאלמו השוודית ב-2020. פלאודן, בן 40, עורך דין במקצועו ובעל אזרחות כפולה — דנית ושוודית שהוענקה לו בזכות אביו השוודי — הקים ב-2017 את מפלגת הימין הקיצוני המתנגדת להגירה ממדינות לא מערביות, נלחמת באסלאם בדנמרק, ותומכת בגירוש מהגרים מוסלמים. כעת מפלגתו מקיימת מסע הפגנות גם בשוודיה.

לאחר האירוע ביונשופינג אמור היה פלאודן לקיים הפגנה דומה בעיר לינשופינג (Linköping), כשעתיים נסיעה צפונה משם, אך האירוע לא יצא בסופו של דבר לפועל, ייתכן כתוצאה משינוי בתוכניות מצדו. מפגינים המתנגדים לפלאודן שחיכו לו במקום החלו לתקוף כוחות משטרה שניסו לשמור על הסדר. שלושה שוטרים נפצעו כתוצאה מזריקת אבנים, ניידות משטרה הותקפו ואחת מהן הוצתה.

מהומת עולם פרצה — באותו ערב התרחשו הפגנות אלימות גם בעיר סמוכה בשם נורשופינג (Norrköping), שם הוצתו כ-15 מכוניות, ובמקביל הותקפו שוטרים והושחתו כלי תחבורה ציבורית. למחרת, יום שישי, התפשטו המהומות גם לבירה סטוקהולם. אנשי המפלגה הדנית שרפו ספר קוראן ברינקבי (Rinkeby), פרבר בצפון העיר שבו מתגוררת אוכלוסיית מהגרים גדולה. המהומות האלימות הגיעו באותו יום לשיא במרכז העיר אורברו (Örebro) שבמרכז שוודיה, בהשתתפות מאות בני אדם. בין היתר נגנב שם רכב משטרתי על ידי רעול פנים ומספר שוטרים נפצעו.

בשלב זה היה כבר מי שהטילו ספק בקשר הסיבתי שבין ההפגנות האנטי-מוסלמיות לבין המהומות האלימות שהתרחשו לכאורה בתגובה עליהן. אנשיו של פלאודן התכוונו אמנם להפגין ולשרוף ספרי קוראן, אך בחלק מהמקרים — כולל במקרה החמור באורברו — הפגנות אלה לא יצאו כלל לפועל. כך קרה גם בשבת, 16 באפריל, כאשר אישור להפגנה שתכנן פלאודן בעיר הדרומית לנדסקרונה (Landskrona) בוטל, וההפגנה הועברה לפאתי מאלמו, העיר השלישית בגודלה בשוודיה. מהומות אלימות פרצו בשתי הערים ובמאלמו אף הוצת אוטובוס שכל נוסעיו הצליחו להימלט. המהומות נמשכו בכמה ערים גם ביום ראשון. הפעם שלושה מפגינים נפצעו מירי שוטרים ובמאלמו הוצת בית ספר.

לפי משטרת שוודיה יותר ממאה שוטרים נפצעו; 20 רכבי משטרה הושחתו או נשרפו; במהומות השתתפו מאות מתפרעים ועשרות נעצרו. מעבר לכך, במשטרה מצאו עדויות לכך שחלק מהמתפרעים קשורים לארגוני פשע מאורגן שחבריהם מצאו בהפגנת הכוח של פלאודן תירוץ להפעיל אלימות נגד המשטרה. כמו כן, נמצאו עדויות למאמצי הסתה נגד המשטרה שהגיעו מחוץ למדינה, ככל הנראה ממדינות במזרח התיכון.

בשנים האחרונות שוודיה סובלת מעלייה בכוחם של ארגוני הפשע המאורגן המתפרנסים בעיקר מסחר בסמים. ארגונים אלה מבוססים בעיקר באזורים עירוניים המאופיינים באוכלוסיות מהגרים ודור שני למהגרים. הם מחזיקים בנשק רב והם מגייסים ילדים ובני נוער צעירים מאוד לשורותיהם. על אף שמדיניות האכיפה והענישה בשוודיה הוחמרה בשנים האחרונות, המשטרה עדיין לא מצליחה להשתלט על הבעיה.

הפשיעה ומעשי האלימות הרבים הביאו לעלייה בכוחה של מפלגת הימין הפופוליסטית "השוודים הדמוקרטים", וגם מפלגת הימין השמרנית "המתונים", שבעבר היתה ליברלית יותר, יישרה קו ימינה. "מה שראינו בימים האחרונים הוא שטרוריסטים תוצרת בית זרקו אבנים על מנת להרוג שוטרים", אמרה אליזבת סוונטנסון, חברת פרלמנט מטעם המפלגה בראיון ליומון אקספרסן. "נגד זה אנחנו צריכים להפעיל את כל הכוח שלנו ואת זה הממשלה לא עשתה. הממשלה קראה למתפרעים מפגינים שצריכים ללכת הביתה, אני חושבת שמדובר טרוריסטים תוצרת בית שצריכים להישלח לכלא".

העיתונאית פאולינה נאודינג כתבה במאמר המערכת של היומון השוודי הנפוץ Svenska Dagbladet כי "רסמוס פלאודן הוא לא יותר מהניצוץ שגרם לפיצוץ חבית אבק השריפה, שכבר היתה קיימת. כשהוא יחזור לדנמרק אנחנו נצטרך להמשיך לחיות עם חבית הנפץ הזו שממשלות שוודיות מימין ומשמאל מילאו במשך עשרות שנים". בסיום מאמרה הציעה נאודינג לקוראיה לחשוב מה האירועים מספרים על שוודיה. לטענתה זו שוודיה של "פרברים הסובלים מסגרגציה וחוסר משילות, שיש בהן מערכת מקבילה של נורמות, אלימות חסרת מעצורים ומלחמת כנופיות".

את המצב הקשה בחלק מפרברי הערים בשוודיה קשה להסביר בגורמים סוציו-אקונומיים בלבד, שכן גם השכונות הנחשבות לבעייתיות ביותר במדינה רחוקות מההזנחה, הקיפוח, העוני והמצוקה שניתן למצוא במדינות אחרות; יש בהן חינוך ציבורי חינם, דיור ציבורי נרחב, ספריות, בתי-תרבות, חינוך בלתי פורמלי ותחבורה ציבורית טובה. רשת הביטחון החברתית של מדינת הרווחה הסוציאל-דמוקרטית פרושה באופן שוויוני על כל אזרחי שוודיה וכוללת ביטוח בריאות מקיף, חופשות לידה, חופשות מחלה ומערכת פנסיונית סבירה.

גם השכר ותנאי העבודה השוודיים טובים ביחס לרוב מדינות העולם. אך כל אלה, מסתבר, לא הצליחו להעלים לחלוטין את הפשיעה המאורגנת, לא הביאו לקבלה מוחלטת של כללי המשחק הדמוקרטיים ובוודאי שלא לאימוץ ערכים ליברליים בכלל האוכלוסייה. בשנים האחרונות התגלו בשוליים של החברה השוודית מקרים קשים של דיכוי נשים, אימוץ ערכים אסלאמיסטיים ואפילו התגייסות לארגון המדינה האסלאמית (דאעש). כל אלה הן תופעות נדירות ושוליות יחסית אך הן גרמו למרבית השמאל השוודי להקשיח את גישתו כלפי מגוון נושאים: החל במדיניות ההגירה ואינטגרציה, דרך המלחמה בפשיעה ועד להתייחסות רצינית יותר לסוגיות של דת, גזע ורב-תרבותיות. תחת הממשלות הסוציאל-דמוקרטיות האחרונות הוקשחה מדיניות ההגירה לשוודיה, בשיח הציבורי סוגיות הקשורות למוצא אתני ודתי כבר אינן טאבו כפי שהיו בעבר, עונשים על פשיעה ועבריינות הוחמרו ותקציבים גדולים הועברו למשטרה וכוחות אכיפת חוק.

"שני כוחות רשע מעוררים זה את זה", אמר מורגן יוהאנסון שר המשפטים הסוציאל-דמוקרטי של שוודיה, בהתייחסו לימין הקיצוני ולאסלאם הקיצוני. "אנחנו, תומכי החברה הפתוחה והדמוקרטית, עומדים בין לבין, ומנסים לקיים את העקרונות הדמוקרטיים". יוהאנסון הוסיף שהוא נותן אמון במשטרה וכי יש לשמור בכל מקרה על חופש הביטוי במדינה. "זה בדיוק מה שפלאודן רוצה", אמרה לינדה סנקר, חברת פרלמנט ממפלגת השמאל (הקומוניסטית לשעבר) המתגוררת בנורשופינג, אחד ממוקדי המהומות. "הוא רוצה ששוודיה תהיה מפוצלת, שהאלימות תגבר ושמהומות יגבירו את האיום על מהגרים ועל האזורים הקשים בהם הם חיים. אלימות לעולם לא תיפתר באלימות".

ויש גם צד אחר לחברה השוודית. קבוצות צעירים, בהן צעירים מוסלמים, שיצאו למוקדי ההפגנות במספר מקומות וסייעו בעבודות הניקיון. באורברו, למשל, במקביל לעבודות הניקיון חילקו חברי ארגון נוער מקומי פרחים לבעלי בתים שגינותיהם הושחתו. "רצינו להראות קצת אהבה לתושבי האזור שנפגעו, וגם למשטרה", אמר מנהיג הארגון, האני מאדי בילאל, ליומון השוודי אפטונבלדט. יוזמה דומה היתה גם בנורשופינג שם צעירים הצטרפו לעבודות פינוי שברי הזכוכיות והאבנים לאחר המהומות. "אנחנו רוצים להראות שנורשופינג טובה מזה" אמרה מואה שלסהולם, אחת המשתתפות.

עם זאת, נראה שהצתה נוספת של חבית חומר הנפץ היא רק עניין של זמן. רסמוס פלאודן כבר ביקש אישור לשריפת קוראן נוספת השבוע, ובקשתו נדחתה. אך בקשות נוספות יגיעו, והאתגר העומד בפני השוודים לא פשוט — האם לשמור ללא פשרות על חופש הביטוי וזכות ההפגנה במדינה או לשים בראש סדר העדיפויות את הסדר הציבורי והרגעת הרוחות.