בשבוע שעבר נרצח סלוואן מומיקה, שבהזדמנויות שונות שרף ספרי קוראן במסגרת מחאה במספר מקומות בשוודיה. סגנית ראש הממשלה אבה בוש: "אם הוא היה מבקר באופן דומה את הנצרות, ההינדואיזם או היהדות — הוא היה חי כיום".
הרצח שהתרחש ביום רביעי שעבר בעיר סודרטליה, כשלושים קילומטר מדרום־מערב לסטוקהולם, במידה רבה היה ידוע מראש. הקורבן היה סלוואן מומיקה, פליט עיראקי בן 38 ממוצא נוצרי־אשורי, שהגיע לשוודיה ב–2018 והתפרסם בעקבות הפגנות אנטי־מוסלמיות שארגן במדינה, ושבמהלכן שרף ספרי קוראן. מלבד הזעם בקרב הקהילה המוסלמית בשוודיה, מעשי שרפת הקוראן עוררו גם תגובות קיצוניות בעולם. במדינות מוסלמיות פרצו הפגנות סוערות, שגרירות שוודיה בעיראק הותקפה בידי המון זועם ונשיא טורקיה טען שזו אחת הסיבות שהוא מעכב את קבלת שוודיה לנאט"ו. בבלגיה אף נרצחו באוקטובר 2023 שני אוהדי כדורגל בידי אדם שהזדהה עם דאעש וטען שזהו מעשה נקמה בשוודים על רקע עוינותם לאיסלאם.
מטבע הדברים היו למומיקה אויבים רבים, והוא היה מסובך גם עם השלטונות בשוודיה, שכבר החליטו לגרשו מהמדינה, אך נאלצו להימנע מכך בשל האיום על חייו בעיראק. באותם ימים הוא אמר לטלוויזיה השוודית: "יש מחיר על ראשי ואני עלול למות בכל רגע. אחריות המשטרה היא להגן על חיי". פחות משנה וחצי אחר כך התממשה נבואתו. אמנם חמישה בני אדם נעצרו בעקבות הרצח, אך הם שוחררו למחרת ובעת כתיבת שורות אלו אין בידי המשטרה חשוד במעשה.
הרצח היה מזעזע במיוחד, מכיוון שהוא התרחש בעת שידור ישיר של מומיקה בטיקטוק. מומיקה אמר לעוקביו הצופים שהוא יוצא למרפסת לעשן. מיד אחר כך נשמעה ירייה והטלפון נשמט מידיו ונפל על הרצפה. אחר כך נשמעו עוד ארבע יריות. עוקבים שצפו בשידור האחרון של מומיקה סיפרו לתקשורת בשוודיה שהוא "הוצא להורג בכמה יריות". "אני חושבת שעברו 15 עד 25 דקות עד ששמעתי את המשטרה נכנסת לדירה", סיפרה אחת הצופות. "שמעתי איך השוטרים מדברים על דפיברילטורים ושואלים אם יש נשק בדירה, ואז השידור כבה".
הרצח היה יום לפני שמומיקה היה אמור לשמוע את גזר דינו בבית המשפט המחוזי בסטוקהולם, לאחר שהוא ושותפו לארבע מהפגנות שרפת הקוראן — אזרח שוודי ממוצא עיראקי ושמו סלוואן נאג'ם — הועמדו לדין באשמת הסתה. כמה ימים לאחר הרצח בוטל גזר דינו של מומיקה, אך נאג'ם הורשע ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס. הוא מתכוון לערער לבית המשפט העליון והודיע לכלי תקשורת בשוודיה שהוא "הבא בתור להירצח", מכיוון שיש איומים רבים על חייו.
הרצח של מומיקה, גזר הדין של נג'אם והסעיף שבו הורשע מעוררים מחדש את הדיון הציבורי בשוודיה בשאלת גבולות חופש הביטוי. דיון זה מעורר עניין גם במדינות אחרות, מכיוון ששוודיה היא אחת המדינות שבהן יש לחופש הביטוי הגבלות מעטות מאוד בחוק. אין בה, למשל, חוקים נגד השחתת סמלים דתיים, שרפת דגלים או הפצת אידאולוגיות קיצוניות. חוקי היסוד במדינה מגינים על הבעת דעות, גם דעות קיצוניות כלפי דתות, וכן הם מעניקים מרחב חוקי גדול במיוחד לחופש ההתאגדות, לחופש ההפגנה ולחופש העיתונות. כך לא מנעו הרשויות בשוודיה הפגנות של תנועות נאו־נאציות (דוגמת "תנועת ההתנגדות הנורדית", NMR), אירועים של ארגונים איסלאמיסטיים (דוגמת "חזב א־תחריר"), וגם לא שרפה של ספרי קוראן.
עם זאת, בחוק העונשין של שוודיה יש סעיף האוסר הסתה באמצעות התבטאויות שמאיימות על "קבוצה אתנית או קבוצה אחרת של אנשים בהתבסס על גזע, צבע עור, מוצא לאומי או אתני, אמונה דתית, נטייה מינית או זהות מגדרית". זה הסעיף שבו הורשע נג'אם ושבו מומיקה עמד להיות מורשע.
בעיתון אפטונבלדט (היומון הנפוץ בשוודיה) כתב העיתונאי אוסיאן קנטוול שגזר הדין "סביר", ופירט: "המרחב לבקר דת באופן ענייני ומהימן במסגרת דיון פתוח גדול מאוד. וכן צריך לקבל את העובדה שיש מאמינים שעלולים לתפוס מסר ביקורתי כפוגע. בית המשפט קובע כי הצתת הקוראן כשלעצמה אינה עבירה פלילית, אך במהלך ההפגנות שצוינו בכתב האישום תואר הנביא מוחמד כחולה נפש, אנס, סרסור ופדופיל. ועוד נטען בהן כי ילדים נאנסים במסגדים וכי מוסלמים הם חרקים ותיקנים".
לעומתו, העיתונאי יאנה יוספסון אמר שהוא מופתע מהתפנית הדרמטית שהתחוללה בשוודיה: "ממדינה שבה המשטרה מגינה על זכותו של אדם לשרוף קוראן נהפכנו למדינה שבה, אם זה יקרה שוב, תעצור המשטרה את שורף הקוראן והוא יהיה צפוי למאסר. אני לא הייתי שורף קוראן ולא אהבתי שעשו זאת, אבל הייתי גאה בזכות הניתנת בשוודיה לעשות כך".
היומון אקספרסן ציטט בהקשר זה את דברי אבה בוש, סגנית ראש הממשלה ושרת האנרגיה: "אילו היה סלוואן מומיקה מבקר את הנצרות באופן דומה, אני משוכנעת שהוא היה חי היום. אילו הוא היה מבקר את היהדות, הוא היה חי היום. אילו הוא היה מתבטא ככה בנוגע להינדואיזם, הוא היה חי היום". בוש כינתה את החגיגות שנראו ברשתות החברתיות בעקבות מותו של מומיקה "מבחילות", והוסיפה ש"אם לא ננצח במאבק הערכים הזה, לא נזהה את שוודיה בעוד כמה שנים. אחת הפעולות החשובות כעת היא האפשרות לבטל אזרחות לבני אדם שפועלים בחומרה. אני חושבת ששרפת הקוראן היא דבר נורא, פוגעני, ואינני רואה בכך מעשה מכובד. אבל גם אינני חושבת שצריך למות בגלל זה".
ראש הממשלה אולף קריסטרסון אמר במסיבת עיתונאים שהוא אינו פוסל את ההנחה שגורם זר מעורב ברצח, והצהיר: "השירותים החשאיים מעורבים לעומק בחקירה".
בימים שבהם שרפו מומיקה ונג'אם ספרי קוראן בשוודיה, העלתה המדינה את רמת כוננות הטרור בה לארבע בסולם של חמש. מאז התרחשו כמה תקריות המעוררות חשש למעורבות של גורמים מדינתיים זרים באירועי חבלה וטרור בשוודיה. בכלל זה הועלה חשד שגורמים איראניים יזמו — בעזרת קשרים עם גורמי פשיעה בשוודיה — ירי על שגרירות ישראל בסטוקהולם. הרדיו הממלכתי של שוודיה חשף לפני כשנה שאיראן תכננה לרצוח מנהיגים יהודים בולטים במדינה על ידי שני סוכנים שהוחדרו אליה בזהות בדויה ובמסווה של פליטים.
אירועים אלו, נוסף על גל פשיעה מאורגנת, קמפיינים של דיס־אינפורמציה וחשד ל"מלחמה היברידית" שמפעילה רוסיה בדרך של פגיעה בכבלי תקשורת בים הבלטי ותקיפות סייבר, יוצרים חשש ביטחוני ומתח גאופוליטי במדינה שנהנתה מעשורים רבים של תחושת ביטחון. על רקע זה נהפכו פועלו של מומיקה ומותו האלים להרבה יותר משיעור אזרחות על גבולות חופש הביטוי, ולגורם מערער נוסף בטלטלה שעוברת על שוודיה בשנים האחרונות.
המשטרה בשוודיה אישרה הפגנה מול שגרירות ישראל שמתוכננת בה שריפת תנ"ך
14 ביולי, עם יהונתן ליס
ההפגנה צפויה להיערך מחר, לאחר שבחודש שעבר אישרה המשטרה במדינה הפגנה מול מסגד שבו הוצת ספר קוראן. נתניהו והרצוג גינו. שר התפוצות שיקלי: משרד החוץ השוודי הבהיר כי אין מניעה חוקית לשרוף את הספר
משטרת שוודיה אישרה בקשה לקיים הפגנה מחר (שבת) מול שגרירות ישראל בסטוקהולם, שבה מתוכננת שריפת ספר תנ"ך. ממשרד החוץ נמסר כי השר אלי כהן הנחה את השגריר בשוודיה זיו נבו-קולמן ואת המשרד "לפעול בכל דרך על מנת למנוע את האירוע המביש הזה". עוד נמסר כי ראשת המערך המדיני-אסטרטגי במשרד עליזה בן נון שוחחה עם השגריר השוודי בישראל "והבהירה לו את החומרה בה ישראל רואה את אישור המשטרה לפגיעה בקודשי היהדות".
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי הוא "מגנה בתוקף את החלטת הרשויות בשוודיה לאפשר שריפת ספר תנ"ך מול שגרירות ישראל במדינה", וכי "ישראל רואה בחומרה רבה את ההחלטה המבישה הזאת שפוגעת בקודש הקודשים של העם היהודי. יש לכבד את הספרים המקודשים לכל הדתות". גם הנשיא יצחק הרצוג גינה את הכוונה לשרוף ספר תנ"ך בהפגנה. "גיניתי את שריפת הקוראן המקודש למוסלמים בכל העולם, שהתרחשה בשוודיה, ולבי נחרד כעת מהכוונה לשרוף שם את התנ״ך – ספר הספרים הנצחי של העם היהודי", מסר והוסיף כי "זו הסתה בוטה ומעשה של שנאה".
את הבקשה להפגין הגיש גבר בן 32 מדרום שוודיה, שהסביר כי הוא מעוניין לשרוף ספר תנ"ך כתגובה למקרה מלפני כשלושה שבועות שבו אישרה המשטרה השוודית לשרוף עותק של הקוראן מול מסגד בבירה. שר התפוצות עמיחי שיקלי כתב כי ישראל פנתה השבוע בנושא למשרד החוץ השוודי, וזה הבהיר כי אין מניעה חוקית לפעולה כזו בשוודיה. לפי שיקלי, משרדו גם פנה לראש הממשלה השוודי אולף קריסטרסון כדי שימנע את שריפת ספר התנ"ך. לדבריו משרד החוץ השוודי "הביע שאט נפש מהאירוע", אך הסביר בתגובתו כי מי שיכולות למנוע פעולה כזו הן רשויות אכיפת החוק במדינה. "אנו פועלים כעת בערוצים נוספים במטרה להביא לביטול האירוע הבזוי הנ"ל", כתב השר.
בפגישה שקיים השבוע עם נציגי קהילות דתיות בשוודיה, אמר קריסטרסון כי שוודיה היא "מדינה שבה אנשים מדתות שונות, או ללא אמונה, יכולים לחיות יחד זה לצד זה בכבוד הדדי – וחייבת להיות כזו". הוא קרא "להילחם יחד בשנאה, שמניעה אנשים לשרוף את הקוראן, התנ"ך או התורה".
השגריר בשוודיה נבו-קולמן פרסם היום הודעה שבה גינה הצתת ספרי קודש של כל דת שהיא, ואמר כי "זהו מעשה של שנאה וחוסר כבוד, שאין דבר בינו לבין חופש הביטוי". בהצהרה שפרסמה מועצת הקהילות היהודיות בשוודיה, נמסר כי המועצה מגנה את ניצולו לרעה של חופש הביטוי במטרה לזרוע שנאה בחברה. "ההיסטוריה האירופית הטרגית שלנו קושרת בין שריפת ספרים יהודיים לפוגרומים, גירוש, אינקוויזיציה ושואה", מסרה. "שריפות של ספרי קודש, בין אם זה הקוראן, התורה או הברית החדשה, הן מעשה של שנאה ומהוות איום ישיר על הקהילות שעבורן הספרים האלה בעלי ערך".
הקונגרס היהודי האירופי גינה בחריפות את הרשויות בשוודיה על החלטתן לאפשר את שריפת ספר התנ"ך, כמו גם את הצתתם של ספרי קודש אחרים בהפגנות קודמות. מהקונגרס נמסר כי "ביזוי של רגשות דתיים ורגישויות תרבותיות מהווה מסר ברור ביותר כי מיעוטים אינם מקובלים ואינם מכובדים". הרב הראשי לישראל דוד לאו פנה במכתב לראש ממשלת שוודיה קריסטרסון וקרא לו לפעול נגד הכוונה לשרוף את הספר.
בחודש שעבר אישרה המשטרה לפליט עיראקי, שנמלט לפני כמה שנים לשוודיה, לשרוף עותק של הקוראן. הפליט, סלוואן מומיקה, אמר על כך: "זו דמוקרטיה. היא בסכנה אם הם יאמרו לנו שאנחנו לא יכולים לעשות זאת". בעבר דחתה המשטרה במדינה בקשות לעריכת הפגנות נגד הקוראן, אך החלטותיה נפסלו על ידי בתי המשפט, בנימוק כי הן פוגעות בזכות לחופש הביטוי. מוקדם יותר השנה הוגשו שתי בקשות למשטרת שוודיה לקבלת אישור להצתת ספרי תורה מחוץ לשגרירות הישראלית. המבקשים היו אזרחי המדינה שהיגרו אליה ממצרים, אשר נסוגו מבקשותיהם בשל לחץ שהופעל עליהם מצד הקהילה המוסלמית המקומית.
הפרקטיקה של שריפת ספרי קודש בשוודיה החלה לפני מספר שנים בעקבות פוליטיקאי דני מהימין הקיצוני בשם רסמוס פאלודן. כמה מתומדיו שרפו את הקוראן בעיר מאלמו שבדרום שוודיה, והוא עצמו חזר על המעשה כמה פעמים מאז. בינואר חזר פאלודאן לשוודיה לאחר שקיבל אישור לשרוף ספר קוראן מול שגרירות טורקיה בסטוקהולם. הפעם היו לכך השלכות גיאו-פוליטיות – טורקיה השתמשה בשריפת הקוראן כעילה להמשיך ולבלום את שוודיה מהצטרפות לברית נאט"ו. בחודש שעבר, עיראקי נוצרי שרף ספר קוראן מחוץ למסגד בעת חג הקורבן, ובעקבות זאת פרצו מחאות אנטי-שוודיות ברחבי העולם הערבי. בשבועות האחרונים נשלחו פניות נוספות למשטרת שוודיה בבקשה לאשר לקיים הפגנות הכוללות שריפת ספרי קודש.
ראסמוס פלודאן במהלך שריפת ספר קוראן, אוגוסט 2022, צילום: דיויד סטברו
לחלק מהשוודים נמאס מהנוהג המדובר. אחד מהם הוא יונאס טרולה, ראש "המרכז השוודי למניעת קיצוניות אלימה". במאמר באחד העיתונים היומיים במדינה הוא כתב כי "ללא שינוי בחוק, שוודיה עלולה להפוך לפגיעה". לדבריו, שוודיה יכולה ללמוד ממדינות כמו גרמניה, צרפת ובריטניה שהצליחו לאסור על אירועים מסוג זה ולהישאר דמוקרטיות.
השוודי שאיים לשרוף תנ"ך מול שגרירות ישראל הסתפק בנאום נגד מעשים כאלה
15 ביולי
הגבר קיבל אתמול את אישור המשטרה המקומית לקיים את המחאה הכוללת את שריפת הספר – מהלך שעורר ביקורת גדולה גם בישראל. "רציתי להראות עד כמה זה לא בסדר שאנשים לא מכבדים דתות אחרות", הוא הסביר
אזרח שוודיה בן 32 שהודיע כי בכוונתו לשרוף היום (שבת) ספר תנ"ך מול שגרירות ישראל במדינה הפתיע את הנוכחים במקום ונשא נאום נגד שריפת ספרי דת. הגבר קיבל אתמול את אישור המשטרה המקומית לקיים את המחאה הכוללת את שריפת הספר – מהלך שעורר ביקורת גדולה גם בישראל.
ואולם, כשהגיע הגבר היום בשעות הצהריים אל מול השגרירות הישראלית בסטוקהולם כשהוא אוחז מצית גדולה בידו, הוא הבהיר כי הוא אינו זקוק לה. "אני מוסלמי, אנחנו לא שורפים", אמר והוסיף: "רציתי להראות עד כמה זה לא בסדר שאנשים לא מכבדים דתות אחרות". הגבר, שמתגורר בדרום שוודיה, הסביר אתמול כי הוא מעוניין לשרוף ספר תנ"ך כתגובה למקרה מלפני כשלושה שבועות שבו אישרה המשטרה השוודית לשרוף עותק של הקוראן מול מסגד בבירה. "זה מעציב מאוד אותי ורבים אחרים בשוודיה ובעולם שמאפשרים לשרוף את הקוראן", הסביר היום. "אני יודע שהשוודים הם אנשים טובים מאוד ושהם רוצים למנוע את שריפת הקוראן ושיש בעיה חוקית לעשות את זה".
בעקבות האישור שהעניקה המשטרה המקומית למעשה, הודיע אתמול משרד החוץ כי השר אלי כהן הנחה את השגריר בשוודיה זיו נבו-קולמן ואת המשרד "לפעול בכל דרך על מנת למנוע את האירוע המביש הזה". עוד נמסר כי ראשת המערך המדיני-אסטרטגי במשרד עליזה בן נון שוחחה עם השגריר השוודי בישראל "והבהירה לו את החומרה בה ישראל רואה את אישור המשטרה לפגיעה בקודשי היהדות".
הגבר שהודיע שישרוף ספר תנ"ך מחוץ לשגרירות ישראל בסטוקהולם, יולי 2023, צילום: דיויד סטברו
ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר כי הוא "מגנה בתוקף את החלטת הרשויות בשוודיה לאפשר שריפת ספר תנ"ך מול שגרירות ישראל במדינה", וכי "ישראל רואה בחומרה רבה את ההחלטה המבישה הזאת שפוגעת בקודש הקודשים של העם היהודי. יש לכבד את הספרים המקודשים לכל הדתות". גם הנשיא יצחק הרצוג גינה את הכוונה לשרוף ספר תנ"ך בהפגנה. "גיניתי את שריפת הקוראן המקודש למוסלמים בכל העולם, שהתרחשה בשוודיה, ולבי נחרד כעת מהכוונה לשרוף שם את התנ״ך – ספר הספרים הנצחי של העם היהודי", מסר והוסיף כי "זו הסתה בוטה ומעשה של שנאה".
בחודש שעבר אישרה המשטרה לפליט עיראקי, שנמלט לפני כמה שנים לשוודיה, לשרוף עותק של הקוראן. הפליט, סלוואן מומיקה, אמר על כך: "זו דמוקרטיה. היא בסכנה אם הם יאמרו לנו שאנחנו לא יכולים לעשות זאת". בעבר דחתה המשטרה במדינה בקשות לעריכת הפגנות נגד הקוראן, אך החלטותיה נפסלו על ידי בתי המשפט, בנימוק כי הן פוגעות בזכות לחופש הביטוי.
מוקדם יותר השנה הוגשו שתי בקשות למשטרת שוודיה לקבלת אישור להצתת ספרי תורה מחוץ לשגרירות הישראלית. המבקשים היו אזרחי המדינה שהיגרו אליה ממצרים, אשר נסוגו מבקשותיהם בשל לחץ שהופעל עליהם מצד הקהילה המוסלמית המקומית.
בצל שריפות הקוראן, בשוודיה חוששים מנקמה ונחושים לשמור על חופש הביטוי
19 באוגוסט
הרשויות העלו את רמת איום הטרור לדרגה השנייה בחומרתה, וגם בישראל ביקשו מאזרחים השוהים במדינה לשמור על ערנות מוגברת. ראש הממשלה השוודי: "צריכים לחיות את חיינו כרגיל"
לראשונה מאז 2016, עת גל פיגועי הטרור ביבשת אירופה, הכריז ביום חמישי שירות הביטחון השוודי (SÄPO) על העלאת רמת איום הטרור במדינה לרמה השנייה בחומרתה. העלאת רמה האיום מגיעה על רקע כמה מקרים שבהם מפגינים שרפו ספרי קוראן במסגרת הפגנות ומחאות פוליטיות במדינה. פעולות אלה הביאו לתגובות קשות ברחבי העולם המוסלמי והערבי, שבמסגרתן אף הותקפו קונסוליות ושגרירויות שוודיה באיזמיר, בבגדד ובביירות. "יש גם כמה דוגמאות לכך שארגוני טרור שקוראים לתומכיהם מסביב לעולם לנקום את שריפות הקוראן שהתקיימו בשוודיה. בהם, חיזבאללה בלבנון, א־שבאב בסומליה ואל־קאעדה", אמר ראש הממשלה אולף קריסטרסון במסיבת עיתונאים שקיימה הממשלה ביום רביעי.
במסיבת העיתונאים אישרו הגורמים הבכירים ביותר בשוודיה כי הרשויות הצליחו לסכל פעולות טרור וכי כוחות הביטחון ביצעו מעצרים. קריסטרסון הוסיף, כי גורמי הביטחון השונים בשוודיה משתפים פעולה ביניהם וגם עם שירותי ביטחון של מדינות נוספות על מנת להגן על המדינה. ברקע העלאת הכוננות פורסמו אזהרות על ידי משרדי החוץ של בריטניה וארה"ב ובהן בקשה לגלות ערנות מוגברת במקומות ציבוריים ובאתרי תיירות. אפילו המטה לביטחון לאומי בישראל ביקש מאזרחים ישראלים במדינה "להשתדל כמיטב האפשר להימנע בימים אלה מהגעה למקומות הומי אדם ומוסדות ציבוריים". בלונדון אמרו שיש סיכוי סביר שמחבלים ינסו לבצע בקרוב פיגוע בשוודיה, וכי רשויות הביטחון המקומיות כבר מנעו התקפות על אזרחי המדינה.
רכב משטרה בפסטיבל התרבות בסטוקהולם, אוגוסט 2023. צילום: דיויד סטברו
בשוודיה, שריפת ספרי קודש כפרובוקציה פוליטית היא לא תופעה חדשה. היא החלה כבר לפני כמה שנים כחלק מפעילותו של פוליטיקאי דני ימני קיצוני בשם רסמוס פאלודן. פאלודן השתמש בשריפת הקוראן כדרך להביע התנגדות להגירה לשוודיה ולדנמרק, וכניסיון לגרור תגובות קיצוניות מקהילות מהגרים במטרה להגביר את המתח והקיטוב סביב הנושא. באפריל 2022 הצליח פאלודן לעורר תגובה אלימה כשגורמים עבריינים ניצלו את זעמם של קהילות מקומיות במספר ערים בשוודיה, ועוררו מהומות שכללו הצתת מכוניות ותקיפת שוטרים. בינואר השנה חזר פאלודן לשוודיה לאחר שקיבל אישור לשרוף קוראן מול שגרירות טורקיה בסטוקהולם. הפעם, היו למעשה השלכות גיאופוליטיות. טורקיה השתמשה בשריפת הקוראן כאחת העילות לבלום את קידום הצטרפותה של שוודיה לנאט"ו.
ביוני החמיר המצב אף יותר כאשר סלוואן מומיקה, אזרח עיראקי-נוצרי, שרף קוראן מחוץ למסגד בסטוקהולם במהלך חג הקורבן. הפעם הצטרפו לתגובה הטורקית מחאות אנטי-שוודיות ברחבי העולם. מומיקה, פעיל אנטי-מוסלמי ומבקש מקלט השוהה בשוודיה מאז 2018, שרף דפים מתוך הקוראן בהזדמנויות אחרות מחוץ לפרלמנט, ולאחרונה מול השגרירות האיראנית בסטוקהולם. מספר תקריות דומות התרחשו גם בדנמרק השכנה.
בשבועות האחרונים הוגשו למשטרת שוודיה בקשות נוספות לאישור הפגנות הכוללות שריפת ספרי קודש. הבקשות כללו לא רק איומים לשריפת ספרי קוראן, אלא גם בקשות לשריפת ספרי תורה וספרי ברית חדשה. המהלכים האלה הם תוצאה של מדיניות שוודית המאפשרת חופש ביטוי כמעט מוחלט; במדינה אין חוק המונע שריפת כתבי קודש וגם החקיקה בנושאי פשעי שנאה והפרת הסדר הציבורי אינה מתירה לשלטונות למנוע שריפת ספרים, אלא רק בנסיבות מסוימות. עם זאת, רבים במדינה טוענים היום שהמחיר ששוודיה משלמת בעבור מדיניות זו הוא גבוה מדי ושהחופש לשרוף ספרי קודש בשוודיה גורם לכך שקומץ קיצונים שכמעט איש אינו מסכים עם דעותיהם או מעשיהם מצליחים לגרור את המדינה למשברים בינלאומיים קשים ולמציאות ביטחונית שהופכת למסוכנת יותר ויותר.
שר המשפטים גונאר סטרומר אמר שלשוודיה יש אסטרטגיה חדשה למלחמה בטרור ובגורמים קיצוניים המבקשים את רעתה. אסטרטגיה זו כוללת שינויי חקיקה נחוצים על מנת להילחם בארגוני טרור ומדיניות חדשה במעברי הגבול למניעת כניסת גורמי טרור. ראשי המשטרה השוודית הוסיפו ששירותי הביטחון עוקבים אחר הפעילות ברשתות, אוספים מידע על גורמים קיצוניים שונים ומכינים את כוחות הביטחון וההצלה לתגובה יעילה ומהירה לכל תרחיש. ראשת שירות הביטחון השוודי, שרלוט וון אסן, הוסיפה שהאיום על שוודיה עשוי להימשך זמן רב. לדבריה, האיום מגיע בעיקר מצד גורמים איסלמיסטיים וכי הפצת מידע כוזב, דיסאינפורמציה ושמועות על שוודיה — בעיקר הצגתה כמדינה אנטי-מוסלמית — תורמת לאיום. איומים נוספים שהרשויות עוקבות אחריהם מגיעים מצד אנשי ימין קיצוני וכן איומים הקשורים למצב הביטחוני האזורי שנהפך לרגיש יותר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, והבקשה השוודית להצטרף לברית נאט"ו.
החששות והאיומים האלה מלווים השנה את פסטיבל התרבות השנתי של סטוקהולם, שבימים כתיקונים מהווה את מסיבת סיום הקיץ של בירת שוודיה. עבור רבים, סוף השבוע שבו מתקיים הפסטיבל, באמצע אוגוסט, הוא גם סוף השבוע האחרון של החופשה השנתית. אחריו חוזרים הצעירים לבתי הספר, ומבוגרים רבים שבים למקומות עבודתם. גם השנה, כמו בכל 19 השנים שבהן מתקיים הפסטיבל, הוא היה מוקד משיכה גדול לתושבים וכן לאלפי התיירים המבקרים בה. הבמות שהוצבו במרכז סטוקהולם הציגו במשך חמישה ימים עשרות מופעי מחול, מוזיקה, קרקס ותיאטרון — כולם ללא עלות ובארגון העירייה. תורים ארוכים השתרכו ליד עשרות דוכני האוכל והשתייה, ומעל למיליון מבקרים ומאות עובדים מילאו את הרחובות, הכיכרות והגשרים במרכז העיר.
הפסטיבל אמנם כבר צפוי להסתיים מחר (ראשון), אך על אף ההתרעות לא נצפו סידורי אבטחה יוצאי דופן — אין גלאי מתכות, איש לא בודק תיקים בכניסה למתחמים השונים והאווירה איננה מתוחה. ייתכן שהסיבה היא שבמקום מזג האוויר הגשום של תחילת אוגוסט היו כמה ימי שמש המשכיחים את האיומים הביטחוניים. ייתכן גם שהגישה השוודית לאיומים החדשים, לפחות בשלב זה, היא אותה גישה המאפיינת תחומים נוספים במדינה הכוללת שילוב של אמון בשלטונות ובכוחות הביטחון ופרגמטיות זהירה. "אנו צריכים לחיות את חיינו כרגיל", אמר קריסטרסון, "אנחנו עומדים מאחורי הערכים הדמוקרטיים שלנו. אנחנו אמנם מגינים על עצמנו, אך עומדים עדיין מאחורי אורח החיים שלנו".
דיויד סטברו 